כבר שנים שהמשפחה שלי יודעת שמחודש ספטמבר עד פברואר כל יום ראשון בשעה 8 בערב, או 7 כתלות בשעון החורף של ישראל וארה"ב, אסור להפריע לי כי אני רואה בטלוויזיה פוטבול אמריקאי. למי שלא מבין את החוקים זה נראה ספורט מאד משונה אבל אחרי שלומדים את רזי המשחק זה פשוט ממכר.
למחרת שאני מגיע למשרד אני ניגש ישר לאתר של ה National Football League – NFL כדי להתעדכן במה קרה בזמן שישנתי. לפני חודשיים שבאתי לגלוש ל http://www.nfl.com התבלבלתי בכתיבת כתובת האתר והקלדתי בטעות http://www.nflc.com. בדף של האתר כתוב בגדול שניתן לקנות את הדומיין (מתחם) nflc.com והמחיר המבוקש הוא בסביבות $6950 . רק בכדי לסבר את האוזן מחירו של דומיין שלא שייך לאף אחד הוא בסביבות $10 לשנה. באותו דף גם יש קישור למאמר למה כדי לקנות דומיינים של 4 אותיות ודוגמאות לעסקאות שנעשו בעבר:  wehr.com נמכר עבור $73,400,  wine.com נמכר עבור $3,300,000 והשיא שייך ל fund.com  שנמכר עבור $9,999,950.
התשלום הכי גבוה ששולם עבור דומיין היה $13,000,000 ואתם יכולים לנחש כבר ששם הדומיין מציין את רוב התעבורה ברשת האינטרנט והוא sex.com.
בשלב זה אני מניח שרבים מכם רצו לראות האם הם יכולים לקנות דומיין נחשק ובזול אבל ניסיון זה שקול לחיפוש דירה חדשה בבית פרטי במרכז תל אביב בפחות מחמישים אלף ש"ח. גם אני ניסיתי במשך ימים למצוא שם של דומיין מעניין שאולי עוד כמה שנים יימכר באותם מחירים שציינתי למעלה אך כמו שסבי לא קנה דונם חול בקרית ביאליק בשנת 1949 גם אני לא השכלתי לקנות את pizza.com בשנת 1994 ב $20. (pizza.com נמכר לפני שנתיים וחצי ב 2.6 מיליון דולר!)
אך לפני שבועיים קיבלתי דואר מרשם דומיינים שבו נאמר כי מה 26 לדצמבר 2010 בשעה 14:00 יהיה ניתן לרכוש דומיינים בעברית עם סיומת co.il או org.il, ושמחיר דומיין כזה הוא 115 ₪. כמו כן נכתב בדואר שאפשר להכין מראש בקשות לרכישת דומיינים כך שבשעה היעודה הם ישלחו לאיגוד האינטרנט הישראלי בשיטת כל הקודם זוכה. מיד שהפנמתי את תוכן ההודעה ולקחי ההיסטוריה, גלשתי לאתר של רשם הדומיינים וביקשתי את הדומיינים הבאים שנגמרים ב co.il:

1. co.il.סקס
2. co.il.זכרוןיעקב
3. co.il.טיולים
4. co.il.חול
5. co.il.הומור
6. co.il.שלום
7. co.il.אבג
8. co.il.חשבון
9. co.il.דייט
10. co.il.מילותפרידה

לפני שלושה ימים קיבלתי הודעה שזכיתי בדומיין אחד מתוך העשרה, האם אתם יכולים לנחש באיזה?

חורף ינואר 1993. חוץ מלהיות צוער בקורס קציני שריון אני גם קצין תורן שבועי והשעה היא 12 בלילה. סיימנו יום אימונים מפרך וכשהגענו לנקודה בשטח שבה היינו צריכים לישון גיליתי לתדהמתי שהאוהלים לא בנויים. עברתי בין חבריי הצוערים והודעתי שאנחנו נעשה מסדר השכבה מיד אחרי שנקים את האוהלים.
אבל זה לא עבד. לא משנה כמה "דרבנתי" את חבריי לקורס שום דבר לא זז ואף אוהל עומד לא נראה בשטח. אחרי 20 דקות ניגש אלי מפקד הקורס, אחד מהמפקדים הכי מדהימים שפגשתי בחיי ושהיום הוא אוגדונר, ואמר לי "ניר, יש לי הצעה, בוא ותהפוך את סדר הדברים. תכנס את כולם למסדר השכבה ושהקמת האוהלים תהיה על חשבון שעת השינה 'הרשמית' שלהם". קיבלתי את עצתו, כינסתי את כולם למסדר השכבה שבסופו שחררתי אותם לשינה ובניית האוהלים. תוך רבע שעה עמדו להם ארבעה אוהלים מדוגמים עם מיטות וקולות ראשונים של נחירות.
יום המשפחה ינואר 2010, 14:45. אחרי טיול מאד נחמד ומלמד עם עיזים ברמת הנדיב של הכיתה של אחת מבנותיי, המשכנו לפיקניק משפחתי בגן המשחקים החדש ליד מרכז המבקרים. בזמן שהזמנתי את טיול העיזים ביקשה ממני האחראית על הטיולים שאנחנו נעזוב את רמת הנדיב עד השעה 15:00.
לא משנה כמה "דרבנתי" את הוריי הילדים אף אחד אפילו לא התחיל לאסוף את חפציו ויוצא חלציו ולנוע לכיוון מכוניתו. לא ידעתי מה לעשות ואז נזכרתי באותו לילה קר בחורף 1993. נעמדתי לפני קבוצות ההורים שרבצו להם על הדשא והודעתי שהשערים של רמת הנדיב נסגרים ב 15:00 למכוניות ומי שלא ייצא עד אז יאלץ ללכת הביתה ברגל. מעולם לא ראיתי פינוי יותר מהיר ממה שקרה לאחר שהעברתי את האינפורמציה הזאת, זה היה כאילו ההורים קיבלו הודעה שצונאמי מגיע לחופי זיכרון. ב 14:59 גן המשחקים היה ריק מאדם.
אוקטובר 2010  אצל רופא השיניים שלי. לאחר בדיקה שגרתית, באתי לשלם וראיתי שהרופא פותח לי כרטיסיה חדשה לאחר שהנוכחית התמלאה. ביקשתי להסתכל על בכרטיסיה הישנה שרשומה בה היסטוריה של 15 שנות טיפולים וכשחיברתי את כל הסכומים שהוצאתי על טיפולי שיניים נפלתי מהכיסא.
בערב כינסתי את ילדיי שבעוד שבוע היו אמורים ללכת לבדיקה תקופתית אצל רופא השיניים שלהם ואמרתי להם "תראו, בתור הורים אני ואימא שלכם אחראים שיהיה לכם מקום לגור בו, מזון לאכול, בגדים ללבוש, שתרכשו השכלה ועל כל מה שקשור בבריאות שלא תלוי בכם וזה כולל ישור שיניים. אבל אנחנו לא מוכנים לממן לכם טיפולי שיניים שנגרמו בגלל שלא צחצחתם כמו שצריך. מהיום סתימות זה על חשבון דמי בכיס שלכם". בדרך כלל אני צריך "לדרבן" את הילדים שלי לצחצח שיניים אבל באותו שבוע אי אפשר היה להוציא אותם מהאמבטיה. מעולם לא ראיתי את ילדיי יותר לחוצים כמו באותו היום של הבדיקה התקופתית שתוצאותיה היו אפס חורים ושהכול תקין.
עכשיו כל מה שנשאר לי זה לראות איך אני יכול להשתמש באותה שיטה גם על אשתי.

יש הטוענים שכל ההתקדמות הטכנולוגית של המאה שנים האחרונות  גורמת ליותר ניכור בין בני האדם. אולי יש בזה טיפה של אמת אך לפני שבוע המעבר מטלוויזיות CRT ל LCD שיפרה באופן מדהים את חיי הנישואים שלי.
בכדי לקבל פרספקטיבה על מה שקרה חשוב קודם להבין את המושג "Early Adopter" או בתרגום עילג שלי "המשוגעים לדבר". "Early Adopters" הם אותם אנשים, לרוב גברים, שמוכרחים שיהיה להם את המכשירים הכי חדשים וחדשניים מבחינה טכנולוגית. הם אלו שיהיה להם תמיד את הטלפון הסלולארי הכי מתקדם או את השיגעון האחרון מחברת אפל (i-something).
אני לעומת זאת מוגדר כ "Lagger",המתעכב, שזה בן אדם שמסיבות ששמורות איתו כמו פחד מטכנולוגיה, אידיאולוגיה או סתם קמצנות מאמץ שינויים מאד מאוחר. רק פעם אחת חרגתי ממנהגי והייתי "Early Adopter". לפני 10 שנים הייתי בין הראשונים שהייתה לו מצלמה דיגיטלית. הרזולוציה ואיכות התמונה היו נוראים, היא זללה בטריות ואף חנות צילום לא ידעה להדפיס לי את התמונות שצילמתי, אך כל מי שראה אותי מצלם איתה השמיע קולות התפעלות שנפחו לי את האגו.
אז עד לפני שבועיים הייתה לנו בבית טלוויזיית CRT ישנה 29 אינץ' שקניתי בשנת 1998 ולפתע בלתי שום התראה מוקדמת היא שבקה חיים. אבל כמו שאומרים שדלת אחת נסגרת אחרת נפתחת. מכיוון שכולם מחליפים את הטלוויזיה הישנות שלהם בשטוחות הוצפתי בהמון הצעות מאנשים שהתלהבו מהעובדה שאני אבוא ואעזור להם להיפרד מהטלוויזיה הישנה, כשהזוכה המאושר היה גיסי שנפטר מטלוויזיה סוני 34 אינץ' בת 15 ששוקלת 80 קילו.
בדרכי מעבודה עצרתי אצלו ובקושי רב הצלחנו שנינו להזיזה 5 מטר מהמחסן שלו לתא המטען של מכוניתי. כל הדרך הביתה חשבתי רק על דבר אחד, איך לעזאזל אני אוציא את המשקולת הזאת מאוטו ואגרור אותה לסלון מבלי לגרום נזק לי, לאשתי, למכונית ולטלוויזיה.
כשהגעתי הביתה קראתי לאשתי ויחד עמדנו חסרי אונים מול המשימה שנראתה בלתי אפשרי. כבר שקלתי לצלצל למובילים אבל ואז נזכרתי בהגדה של פסח ואיך בני ישראל גררו אבני ענק למרחקים עצומים כדי לבנות את הפירמידות. נכנסתי הביתה והבאתי שני פופים גדולים והנחתי אותם ליד תא המטען של המכונית. בכוחות עליונים גלגלנו אני וזוגתי את הטלוויזיה החוצה לפוף הראשון ולאחר מכן לפוף השני. כאשר נחה לה הטלוויזיה על הפוף השני העברנו את הפוף לראשון קדימה וכך המשכנו לגלגל את טלוויזיה עד לסלון. זוג הולכי רגל שעבר ברחוב וראה את המחזה המוזר המשיך בדרכו תוך כדי מבטים שהביעו סוג של רגשות שאני לא יכול אפילו לתאר.
כשהגענו לסלון נשארה המשימה של הרמת הטלוויזיה 80 ס"מ למקום הכבוד שלה על הוויטרינה. יצאתי החוצה למכונית להביא ג'ק אבל זה לא הסתדר. אז המשכנו במסורת המנצחת וגלגלנו את הטלוויזיה על כסא קטן שהביא אותנו לחצי כברת הדרך ובשארית כוחותינו הרמנו את החבילה ליעדה הסופי.
המבחן המסכם היה כמובן לחבר את המפלצת לחשמל כדי לראות שלא הרסנו כלום ולשמחתנו ותדהמתנו הטלוויזיה נדלקה ועבדה כמו שצריך. אין ויכוח שפעם בנו מוצרים כדי שישרדו.
בבוקר קמנו אני והאישה עם שרירים תפוסים, עם חיוך על הפנים וידיעה שאם הנישואים שלנו שרדו גרירת טלוויזיה במשקל 80 קילו יש להם סיכוי לשרוד עוד שנים רבות.

מוצאה של משפחתי משני הצדדים הוא מזרח אירופה, פולין של היום, רובם היו חקלאים עניים שכל חייהם חיו באותו הכפר וניסו רק לשרוד בסביבה עוינת תוך כדי שמירה על הגחלת היהודית. אך למרות שלא זזו ממקומם יצא להם לגור בכמה מדינות שונות שכן פעם בכמה שנים האזור בו חיו היה נכבש ע"י מדינה אחרת. לרוב הכיבוש כמעט ולא היה מורגש אך לעיתים הוא כלל גם פוגרומים רצחניים שהשאירו אחריהם קהילות מרוסקות וחבולות. הסיפור של יהדות מזרח אירופה נגמר בסופו של דבר כמו שכולנו יודעים במה שקרה בין השנים 1939 ל 1945.
חוץ מאלמנטים פיזיים שקיבלתי מהגנים של קרובי משפחתי ירשתי גם אלמנטים התנהגותיים. גם לי יש חשש קיומי, יום יומי, שכל רגע עלולים להגיע הגויים ולהחריב את ביתי. זה לא רק ברמה הלאומית אלא מושרש גם במקום עבודתי.
אני עובד בסניף של חברה אמריקאית גדולה. החברה מונה למעלה ממאה אלף עובדים ובסניף שלי עובדים כחמש מאות, ומאז שהתחלתי לעבוד יצא לי להיות שותף בלא מעט פרויקטים שונים ומגוונים. כל פרויקט שייך לאחת מחטיבות החברה שבראשה עומד סגן נשיא (VP) ומדי פעם עקב שינוי גישה, פיטורי סגן הנשיא או סכסוכים פנימיים עובר הפרויקט לחטיבה אחרת שבראשה עומד סגן נשיא אחר.
וכך כמו הסבא של הסבא שלי, למרות שלא זזתי מהכיסא במשרדי אני לפתע שייך לחטיבה אחרת. לרוב השינוי לא משפיע על הפרויקט חוץ מאולי כמה אי-מיילים שמסבירים למה המעבר מחטיבת ASS = Access Security and Sharing  לחטיבת SHIT = Security Health and Information Technology זה הדבר הכי נכון לעשות כרגע.
אבל בשתי הפעם האחרונות, שהאחרונה קרתה לפני שבוע, בוצע פוגרום. כמו תמיד זה מתחיל בשמועות ריכוז כוחות של נשות ה  HR = Human Resources ומסתיים שמרכזים את כל העובדים באולם אחד ומודיעים שעקב שינוי בסדר העדיפויות של החברה הוחלט לפרק את הפרויקט ולפזר את העובדים בין פרויקטים אחרים ובין לשכות התעסוקה במקום מגוריהם.
השבוע הרגשתי שותף גורל לעבר של משפחתי המזרח אירופאית והתחדדה אצלי ההבנה למה הקמנו את מדינת ישראל העצמאית.

אחד ממערכוני הרדיו שאני, הוריי ואחיי מאד אהבנו לשמוע בימי שבת בבוקר בדרך לחוף הים בעכו נכתב ע"י טומי לפיד והוקרא ע"י שמוליק סגל. המערכון עסק בטיול משפחתי של טומי לפיד עם משפחתו, הכוללת גם את יאיר הקטן, לשמורת המסרק. המשפט הכי מפורסם מאותו מערכון הוא "ילדים תראו פרה!" שמסמל את הניסיון הנואש של טומי לפיד לגרום לילדים שלו, שאחד מהם הוא כאמור יאיר, להפסיק להשתולל בזמן הנסיעה באוטו.
כיום יותר משלושים שנה אחרי ששמעתי את המערכון הזה בפעם הראשונה אני אישית משתמש בווריאציה של אותו משפט. זוכרני שבעת נסיעה בדרך נוף גלבוע ניסיתי להפסיק ריב בין שני ילדיי ע"י צעקה "ילדים תראו איזה נוף". שני הניצים הסתכלו החוצה ואמרו סימולטאנית "איפה נוף? אנחנו רואים רק הרים ועצים", והמשיכו לריב.
אך חוץ מהעובדה שכיום אני יושב במושב הקדמי עוד דבר השתנה בשלושים השנים האחרונות בצורת הטיולים של משפחות ישראליות, נסיעות משפחתיות לחו"ל.
שינוי זה גרם לכך שכל קיץ נזרקת לחלל האוויר אותה קושיה: האם צריך לקחת את ילדינו לטיול בחו"ל וזאת במיוחד כיום אחרי שטורקיה התחרפנה והפרש בין בילוי בארצנו הקטנטונת למסע בניכר נהיה די גדול.
התשובה הנכונה והיחידה לשאלה זו היא כמובן לא מוחלט מסיבות ברורות לחלוטין.
סיבה מספר אחת: ילדים חושבים שונה מהמבוגרים אבל הבעיה המרכזית שאנו המבוגרים ששכחנו איך חשבנו והרגשנו בתור ילדים. לילד בריכה זאת בריכה. לא משנה לו אם זאת הבריכה בקאנטרי קלאב במקום מגוריו, בריכה במלון באילת, או בריכה בספא יוקרתי בהרי הפירנאים. אם אפשר לקפוץ, להשתולל ולהטביע את האח או האחות הקטנה זה מספיק טוב.
סיבה מספר שתיים: ילדים קטנים לא זוכרים כלום חוץ מהגלידה שקנו להם בקיוסק נידח. הם לא יזכרו את מגדל אייפל בפריז או את הקולוסאום ברומא ובמיוחד שום עיירה ציורית בשוויץ.
סיבה מספר שלוש: אין דבר יותר מעצבן מילד שבוכה בטיסה, במיוחד בטיסה מחו"ל לישראל. אני אישית חושב שחברות התעופה צריכות לקחת יותר כסף לכרטיס טיסה ככול שהילד יותר קטן.
סיבה מספר ארבע: בכסף שיחסך יכולים ההורים לצאת לנופש נוסף בחו"ל.
סיבה מספר חמש: ילדים זה סיוט.
אז מהי הסיבה היחידה שכן צריך לקחת ילדים לטיול בחו"ל? פשוט, אם אתה ואשתך או את ובעלך רוצים לנסוע לחו"ל אבל אף אחד מהסבים ובסבתות לא רוצים, ובצדק, לעשות בייביסיטר.

לפני כמה זמן הופתעתי לגלות שאני שייך לקבוצה שבמיעוט. אני לא מתכוון לקבוצת הנהגים שנוהגים רק 90 קמ"ש בכביש החוף או לקבוצת עובדי ההי-טק ששורדים באותה חברה למעלה מ15 שנה או אפילו לא לקבוצת הגברים שלא רואים את משחקי מכבי ת"א. קבוצת המיעוט שאני שייך אליה היא האנשים שמאמינים בתורת האבולוציה. כדי לעזור לאנשים שמאמינים בתורת הבריאה (הכול התחיל לפני 5771 שנים וקצת) או בתורת התכנון התבוני (אוקי היו דינוזאורים אך הכול תוכנן מראש ע"י ישות תבונית) הנה כמה הגיגים שאולי יצליחו לשכנע שדרווין צדק. 

1.   מוצא האדם מהקוף. לא מאמינים? שבו ביציע בזמן משחק כדורגל בין בית"ר ירושלים ובני סכנין.
2.   תורת האבולוציה היא כמו כל דת אחרת, חוץ מהעובדה שהיא נכונה.
3.   צ'ארלס דרווין פיתח את תורת האבולוציה בזמן מסע של חמש שנים באמריקה הדרומית, דבר שדי מגמד את כל ההישגים של התרמילאים הישראלים שמטיילים באותו המקום אחרי הצבא.
4.   הסבר קצר לתורת האבולוציה – האורגניזמים המותאמים ביותר שורדים, ומעבירים את תכונותיהם לצאצאים, לרבות התכונה שסייעה להישרדותם על פני אחרים. מסקנה – כולם רוצים להיות כמו דן מנו.
5.   הימין השמרן בארה"ב לא מאמין בתורת האבולוציה אבל חושב שרק מי שמוכשר יצליח בחיים.
6.    נמצאה ה"חוליה החסרה" – רון קופמן.
7.   אבולוציה לישראלים – מריץ ורץ יוצא ריצ'רץ', מנתניהו וברק יוצא משט.
8.   שרידותה של להקת הברירה הטבעית מעלה שאלות לגבי נכונותה של תיאוריית הברירה הטבעית.
9.   הקפיצה הכי גדולה ביכולת השכלית של בני האדם קרתה כאשר בני האדם התחילו לאכול בשר. זה מסביר הרבה על צמחונים ומוכיח שמנגל זה כמו שיעור באוניברסיטה.
10.  ספורט אקסטרים הוא דרכו של הטבע לדלל את אוכלוסיית האמריקאים העשירים והמפונקים.
11.  איידס הוא דרכו של הטבע לדלל את כמות המסתננים הפוטנציאלים מאפריקה.
12.  אבולוציה טובה – הגודל הממוצע של החזיה הנשית גדל ב 30 השנים האחרונות. אבולוציה לא טובה – גם שאר הדברים גדלו.
13.  כדי ליצור עבדים יותר טובים היו בעלי המטעים בדרום ארה"ב מזווגים בין העבד הכי חזק לשפחה הכי בריאה. זאת הסיבה לדברים הבאים: רצח של לבנים, מוזיקת ראפ ולברון ג'יימס.
14.  גם אם הדינוזאורים לא היו נכחדים בסופו של דבר היה נוצר פורנו באינטרנט.
15.  דברים שייעלמו מגופם של בני האדם בעוד 10,000 שנה: אצבעות הרגליים, שיער בית השחי והתוספתן. דבר שיתווסף לגוף של בני האדם – חיבור ל iPhone.
16.  לא ברור איך הגענו עד הלום אם לאחד מאבותינו קראו: הומו ארקטוס.
17.  השלב הבא באבולוציה הוא X-men. כנראה זה יקרה בזמן משחק ב X-Box.
18.  בשנת 1925 נערך במדינת טנסי בארצות הברית "משפט הקופים", בו הואשם המורה ג'ון סקופס בכך שלימד את תורת האבולוציה של דרווין.
19.  מבחן הקוף הוא מבחן שעורכים על מנת להחליט איזו חיילת תגיע לבסיס צבאי של חיל השריון ברמת הגולן.
20.  לגורילות יש ביצים קטנות מכיוון שהנקבות מקיימות יחסי מין רק עם הקוף החזק ביותר. לשימפנזים יש ביצים גדולות מכיוון שהנקבות מקיימות יחסי מין עם כולם. מסקנה: אם אתה קוף לא חזק עדיף להיות שימפנזה.
21.  הכחדות המוניות נגרמו בגלל הדברים הבאים: שינויים קיצוניים במזג אויר, פגיעת מטאורים וגברים גרמנים עם שפם קטן.
22.  ככל שיצור הוא יותר פשוט ביולוגית, יש יותר סיכוי שהוא ישרוד בעתיד. חדשות טובות למגישי ערוץ 24.
23.  לפי מחקרים התכונה הגברית שהכי מושכת נשים זה חוש הומור או יותר נכון היכולת לצחוק על העובדה שהאישה קנתה שמלה ב 2000 ₪.
24.  תהליך של הכחדות מיני חיות בטבע הוא מזעזע וטעים כאחד.
25.  ולסיום, זה לא משנה מאיפה באנו העיקר שלא יהיו פקקים להיכן שאנחנו נוסעים.