קדימה הסתער

חורף ינואר 1993. חוץ מלהיות צוער בקורס קציני שריון אני גם קצין תורן שבועי והשעה היא 12 בלילה. סיימנו יום אימונים מפרך וכשהגענו לנקודה בשטח שבה היינו צריכים לישון גיליתי לתדהמתי שהאוהלים לא בנויים. עברתי בין חבריי הצוערים והודעתי שאנחנו נעשה מסדר השכבה מיד אחרי שנקים את האוהלים.
אבל זה לא עבד. לא משנה כמה "דרבנתי" את חבריי לקורס שום דבר לא זז ואף אוהל עומד לא נראה בשטח. אחרי 20 דקות ניגש אלי מפקד הקורס, אחד מהמפקדים הכי מדהימים שפגשתי בחיי ושהיום הוא אוגדונר, ואמר לי "ניר, יש לי הצעה, בוא ותהפוך את סדר הדברים. תכנס את כולם למסדר השכבה ושהקמת האוהלים תהיה על חשבון שעת השינה 'הרשמית' שלהם". קיבלתי את עצתו, כינסתי את כולם למסדר השכבה שבסופו שחררתי אותם לשינה ובניית האוהלים. תוך רבע שעה עמדו להם ארבעה אוהלים מדוגמים עם מיטות וקולות ראשונים של נחירות.
יום המשפחה ינואר 2010, 14:45. אחרי טיול מאד נחמד ומלמד עם עיזים ברמת הנדיב של הכיתה של אחת מבנותיי, המשכנו לפיקניק משפחתי בגן המשחקים החדש ליד מרכז המבקרים. בזמן שהזמנתי את טיול העיזים ביקשה ממני האחראית על הטיולים שאנחנו נעזוב את רמת הנדיב עד השעה 15:00.
לא משנה כמה "דרבנתי" את הוריי הילדים אף אחד אפילו לא התחיל לאסוף את חפציו ויוצא חלציו ולנוע לכיוון מכוניתו. לא ידעתי מה לעשות ואז נזכרתי באותו לילה קר בחורף 1993. נעמדתי לפני קבוצות ההורים שרבצו להם על הדשא והודעתי שהשערים של רמת הנדיב נסגרים ב 15:00 למכוניות ומי שלא ייצא עד אז יאלץ ללכת הביתה ברגל. מעולם לא ראיתי פינוי יותר מהיר ממה שקרה לאחר שהעברתי את האינפורמציה הזאת, זה היה כאילו ההורים קיבלו הודעה שצונאמי מגיע לחופי זיכרון. ב 14:59 גן המשחקים היה ריק מאדם.
אוקטובר 2010  אצל רופא השיניים שלי. לאחר בדיקה שגרתית, באתי לשלם וראיתי שהרופא פותח לי כרטיסיה חדשה לאחר שהנוכחית התמלאה. ביקשתי להסתכל על בכרטיסיה הישנה שרשומה בה היסטוריה של 15 שנות טיפולים וכשחיברתי את כל הסכומים שהוצאתי על טיפולי שיניים נפלתי מהכיסא.
בערב כינסתי את ילדיי שבעוד שבוע היו אמורים ללכת לבדיקה תקופתית אצל רופא השיניים שלהם ואמרתי להם "תראו, בתור הורים אני ואימא שלכם אחראים שיהיה לכם מקום לגור בו, מזון לאכול, בגדים ללבוש, שתרכשו השכלה ועל כל מה שקשור בבריאות שלא תלוי בכם וזה כולל ישור שיניים. אבל אנחנו לא מוכנים לממן לכם טיפולי שיניים שנגרמו בגלל שלא צחצחתם כמו שצריך. מהיום סתימות זה על חשבון דמי בכיס שלכם". בדרך כלל אני צריך "לדרבן" את הילדים שלי לצחצח שיניים אבל באותו שבוע אי אפשר היה להוציא אותם מהאמבטיה. מעולם לא ראיתי את ילדיי יותר לחוצים כמו באותו היום של הבדיקה התקופתית שתוצאותיה היו אפס חורים ושהכול תקין.
עכשיו כל מה שנשאר לי זה לראות איך אני יכול להשתמש באותה שיטה גם על אשתי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה / משפחה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על קדימה הסתער

  1. מפה הגיב:

    כשהייתי בצבא עשינו ניווטים עם מפה עד אור הבוקר. מאז כל טיול משפחתי אנחנו לא ישנים כל הלילה ומסיירים בלילה כדי להתרשם מהחיי הטבע בחושך. לשמחתי הילדים שלי משתפים פעולה.

    אהבתי

  2. עבדתי שנים רבות בחינוך ובאמת המטודה של העברת האחריות לצד אותו רוצים לדרבן היא מאוד יעילה,אם כי יש חשוב להכיר את קהל היעד ולהיזהר מאיומי שווא.(למשל ילדים בוגרים יותר היו מפקפקים באמיתות האיום לשלם בעצמם עבור רופא שיניים) אם תיתפס בדרבון שווא, אזי כל קונספציית הדרבון תקרוס:)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s