הנאום של מייקל ג'ורדן – לנצחון יש מחיר


אם אתם אוהבים כדורסל, אם הייתם מודעים לעצמכם בשנות ה 90 או אם אתם רוצים לראות מה המשמעות של תחרות אמיתית, אני מאד ממליץ לכם לראות את הסדרה התיעודית "מייקל ג'ורדן: הריקוד האחרון". סדרה תיעודית (10 פרקים של שעה) שסוקרת את הקריירה של מייקל ג'ורדן וה"שיקגו בולס" של שנות ה-90, ומשולבת בצילומים שטרם שודרו מהעונה של 1997-98. אחרי צפייה בסדרה (פעמיים), הרגע שהכי נחקק אצלי מופיע בסוף הפרק השביעי, כשמייקל נשאל על המוניטין שלו כאיש לא נחמד.

המראיין:

מייקל:

קריין:

מייקל:

מפסיק את הראיון עם דמעות בעיניים.
אם אתם רוצים לקרוא עוד על עלילות מייקל ג'ורדן אני ממליץ על הספר "The Jordan Rules", שמספר על הזכייה הראשונה של השיקאגו בולס באליפות בעונת 91-92.

פעם ראשונה אצל ג'וני קרסון


הפעם הראשונה שראיתי סטנדאפיסט/ית אמיתי/ת הייתה בתוכנית הלילה עם ג'וני קרסון. תוכנית הלילה הייתה מלכת הלילה של הטלוויזיה, אז בעלת מספר חד ספרתי של ערוצים, והמנחה ג'וני קרסון, שאהב סטנד-אפ, היה המלך. כל ערב עשרות מיליוני אמריקאים הלכו לישון אחרי צפייה בתוכנית הזאת.
בשביל סטנדאפיסט/ית להופיע בתוכנית הלילה היה ה"גביע הקדוש". הופעה מוצלחת הייתה נותנת דחיפה חסרת תקדים לקריירה של הסטנדאפיסט/ית. להיות מוזמן לשבת ליד ג'וני קרסון בסיום ההופעה נחשב היה לחלום של כל סטנדאפיסט/ית, במיוחד אם זאת הייתה ההופעה הראשונה בתוכנית.
הרבה מאד סטנדאפיסטים/יות מוכרים/ות ואהובים/ות נחשפו לקהל האמריקאי בפעם הראשונה בתוכנית הזאת, ובזכות ה YouTube אפשר לחזור אחורה בזמן ולצפות בזה.

גארי שנדלינג – 8/3/81

ג'רי סיינפלד – 6/5/81

אדי מרפי – 1/1/82

אלן דג'נרס – 28/11/86 (אני ראיתי את התוכנית הזאת בזמן אמת ואני זוכר שלא הפסקתי לצחוק)

דרו קארי – 8/11/91

ניגוב


דבר ראשון שאני אקנה אחרי שהכל ירגע זה בידה.
פעם ראשונה שראיתי בידה היה בסרט צרפתי. לא הבנתי למה יש אסלה מוזרה נוספת ליד האסלה הרגילה. כשהסבירו לי את מטרתה לא הפסקתי לצחוק ושאלתי למה? למה צריך את זה אם יש לנו את ההמצאה המדהימה של הנייר טואלט.
הכל השתנה לפני 4 שנים בעת ביקור בדרום קוריאה. באחד מבתי המלון היה בשירותים בידה משוכלל ביותר שכלל חימום של מושב האסלה, מים חמים, תוכניות השפרצה שונות ויבוש באוויר חם. זאת הייתה חוויה רוחנית ממדרגה ראשונה. מעולם לא יצאתי מהשירותים עם כזה חיוך מאוזן לאוזן.
מאז אותו הטיול כל שנה ביום הולדת שלי רציתי לפנק את עצמי בבידה, וכל שנה השתפנתי או יותר נכון התקמצתי. אבל אז הגיעה הקורונה ואנשים הסתערו על הסופרמרקטים בכדי לקנות נייר טואלט.
ההתנהגות הזאת גרמה לי לרצות להבין את החשיבות הפסיכולוגית של אגירת נייר טואלט בשעות משבר, למה יש מקומות בעולם בהם שולט הבידה ולמה זה לא תפס בארצות הברית. לשמחתי הפודקאסט המעולה "99% בלתי נראה" הוציא פרק בנושא: https://99percentinvisible.org/episode/wipe-out ובפרק הוזכר ספר שנקרא WIPED – The Curious History of Toilet Paper. בגלל שכבר נמאס לי לצפות בתוכניות בנטפליקס קניתי את הספר והוא מומלץ ביותר.
הנה שלוש תובנות מרכזיות שיש לי אחרי שגמרתי לקרוא את הספר (לא בשירותים):
1) אם אתם רוצים לדמיין את העולם שלנו לפני המאה העשרים אל תשכחו לדמיין גם ריח חזק של חרא ושתן בכל מקום.
2) העולם מתחלק לשוטפים ולמנגבים. מבחינה בריאותית השוטפים צודקים!
3) נייר טואלט זה הרס של הסביבה.
בקיצור אם נטפליקס מחפשים את סדרת התעודה הבאה שלהם, שיפסיקו לעשות סרטים על רוצחים מוזרים. "ההיסטוריה של הניגוב" יהיה להיט בינלאומי.

הופעה ראשונה בזכרון יעקב!


אחרי שנה וחצי של הופעות בכל רחבי הארץ, אני שמח לארח מופע סטנד-אפ 10 דקות הליכה מהבית שלי.
חוץ ממני יופיעו עוד שישה סטנדאפיסטים שיצחיקו מכם את כל הקלוריות מהסופגניות שתאכלו במהלך חג החנוכה.
אשמח לראותכם! (מומלץ לשמור מקומות דרכי)

הסכם אב ובן


אני והבן מאד אוהבים את הסדרה "המפץ הגדול". (איך אפשר לא לאהוב קומדיה על פיזיקאים ומהנדסים חנונים?)
אחד הדברים האהובים על הדמות המרכזית בסדרה, ד"ר שלדון לי קופר, זה לכתוב חוזים בינו לבין הסובבים אותו. לפני שבוע, אחרי ששוב רבנו אני והבן, החלטנו שהפתרון הטוב ביותר כדי למנוע מריבות עתידיות, הוא להכין חוזה ביננו שיסדיר פעם אחת ולתמיד את הדרישות והציפיות ההדדיות. אחרי עבודה מאומצת אני שמח להציג בפניכם את החוזה הגמור.

הסכם אב ובן

בין ניר כץ (להלן האב) ונדב כץ (להלן הבן) אשר החליטו לנסח הסכם שיסדיר את היחסים ביניהם.

  1. הסעות
    האב מתחייב בזאת להסיע את הבן בכל יום לבית הספר חוץ מבימים שלאב אין אפשרות לעשות זאת עקב עבודה, מצב רפואי או כוח עליון. על האב תהיה חובה להסיע את בנו לבית הספר גם אם לבן התבטלו שעות בית ספר ראשונות והוא מתחיל בשעה לא פורמלית. על הבן להיות מוכן ליציאה בשעה שיקבע האב. אין האב מחויב להחזיר את הבן מבית הספר אלא אם אין לבן אפשרות לחזור בתחב"צ או ברגל עקב מצב רפואי או כוח עליון.
  2. מטלות בית וסידור חדר
    פעם בשבוע חובה על הבן לסדר את חדר השינה, את החלק שלו בחדר הארונות ואת השירותים (את המקלחת פעמיים בחודש). הבן מתחייב לפנות את המדיח ולקפל כביסה כשיתבקש ממנו אלא אם יש לו התחייבויות לימודיות, צרכים או התחייבויות חברתיות. כשהבן מקפל כביסה יש לו אישור לראות טלוויזיה עד שיסיים את מטלת הקיפול. היה והבן סיים את מטלת הקיפול והתוכנית לא הסתיימה יש לו זכות מלאה לראותה עד סופה. הבן מחוייב להביא את הכביסה של כל אחד מבני הבית לחדרו.
    על הבן תהיה חובה להוציא את הכלב (להלן מולי) 3 פעמים בשבוע. והיה והכלב עשה את צרכיו בשירותי הבנות (להלן נועה ומאיה) או בשירותי הבן על האב חובה לנקותם.
  3. אלקטרוניקה
    הבן רשאי לשדרג את הסמארטפון שלו כל שלוש שנים לדגם שמוסכם על האב. 60% מעלות השדרוג תמומן ע"י הבן, 40% ע"י האב. במידה והסמארטפון נשבר, מתקלקל או נאבד, ירכש לבן סמארטפון על פי המצוין לעיל
  4. מדיה
    בימי חול רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעה, ובסמארטפון שעה.
    בסופי שבוע וחגים יהודים רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעתיים ובסמארטפון שעתיים.
    במקרה של צפייה משותפת בטלוויזיה סדר החלטה במה לצפות הוא: הורים, ילדים.
  5. לימודים
    הבן ישקיע את מירב זמנו הפנוי ללימודים. האב מתחייב לעשות כל מה שביכולתו לעזור לבן במקצועות ריאליים בלבד.
  6. איכות סביבה
    הטמפרטורה המינימלית של המזגן בקיץ בחדרו של הבן תהיה 25 מעלות.
    הבן מתחייב למיין את האשפה בחדרו ולשים את הנייר בפח המחזור.
  7. אם האב מוזמן לכנס שבו מתארח בן אדם מפורסם ביותר, על האב לקחת את בנו.
  8. שינויים בהסכם יעשו רק באישור שני הצדדים
  9. במקרה של מחלוקת בין הצדדים מוסכם כי נעמה כץ (להלן האם) היא שתכריע איזה צד צודק ושני הצדדים מחויבים לקבל את הכרעתה הסופית.

ולראיה באו על החתום:
הבן: __________                            האב: _____________

תאריך:_________                          תאריך:____________  




בכל אני אצפה בחופש הגדול


טלוויזיה בחופש הגדול כשאני הייתי ילד:
ערוץ ישראלי אחד בשחור לבן

09:00 עד 11:00 – שידורי הבוקר לילדים
11:00 עד 16:00 – אין כלום!
16:00 עד 17:30 – טלוויזיה לימודית
17:30 עד 18:30 – תוכניות הילדים והנוער
18:30 עד 20:00 – תוכניות בערבית
20:00 עד 20:58 – תוכניות לכל המשפחה
20:58 עד 21:00 – שעון אנלוגי
21:00 עד 21:30 – מבט
21:30 עד 23:55 – תוכניות למבוגרים
23:55 עד 23:58 – פסוקו של יום
23:58 עד 24:00 – התקווה

אין מכשיר הקלטה (כמו וידאו). פספסת פרק של "איים אבודים"? תחכה שנה!
אין לעצור תוכנית באמצע כדי ללכת למטבח או לשירותים.
תכלס, אפשר לראות את כל התוכן שיש.

טלוויזיה בחופש הגדול היום:
מה שאתה רוצה לראות, מתי שאתה רוצה לראות.

מה עדיף? שאלה טובה, אבל הרשו לי להיות איש זקן ונרגן ולהגיד שאני שמח שהילדות שלי הייתה אז.