ב 21 לאוגוסט 2017 בשעה 10:19:36 נעלמה השמש


בשורה התחתונה: תנסו לצפות בליקוי חמה מלא, יש אחד קרוב בספרד ב 12 באוגוסט 2026.

בסוף הליקוי רצו אלי שלושת הילדים, חיבקו אותי ואמרו לי שזה הדבר הכי מדהים שהם אי פעם ראו. זה לא חוכמה כי הם עדיין ילדים שלא חוו הרבה דברים בחיים שלהם אבל אני, בתור אחד שיש לו יותר מ 17700 ימים על פני כדור הארץ, מסכים עם האמירה שלהם גם לגבי.
לא חשבתי שזה יהיה כך ואפילו חששתי שאולי עשיתי טעות. בזמן התכנון הראשוני של הטיול לארצות הברית לא ידעתי בכלל שליקוי חמה מלא יקרה בשמי ארצות הברית עד שחבר העיר את תשומת ליבי. לאחר שראיתי את המסלול של הליקוי המלא החלטנו לחוות אותו ב Madras שבמדינת Oregon, מקום שהומלץ ע"י NASA וגם השתלב לי יחסית טוב במסלול של הטיול.
אבל לפני שאמשיך הסבר קצר על ליקוי חמה כפי שהעתקתי אותו מויקיפדיה וחסכתי לכם לחיצה על לינק. "ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר. המסלולים מצטלבים אחת לשישה חודשים בערך, ואירוע זה מכונה "עונת הליקויים". במהלך הליקוי, המתרחש בעת מולד הירח (תחילת החודש בלוח העברי), הירח מסתיר את השמש, או את חלקה, מעיני צופים הנמצאים על כדור הארץ באזור מסוים. כאשר הירח מכסה את השמש כולה זהו ליקוי חמה מלא. ליקוי חלקי קורה כאשר הירח אינו קרוב דיו לציר שמש-ארץ, לחסימה מוחלטת של אור השמש. מכיוון שמרחק הירח מכדור הארץ משתנה מעט, לעתים מתרחש גם ליקוי טבעתי, שבו בשיא הליקוי, במקום שהירח יסתיר את כל השמש, נראית סביבו טבעת זוהרת".
אז אחרי החלטנו על המיקום בו נראה את הליקוי המלא התחלתי לחפש מקום ללון בו. חיפוש בכל אתרי המלונות והבהיר לי די מהר שאין אף מקום נורמלי. התברר שאנשים הזמינו חדרים שנה ויותר מראש והחורבות שנשארו עלו כ 2000 דולר לילה!
בלית ברירה, לדאבונה של זוגתי ולשמחת ילדיי, נשארה האופציה של קמפינג. עיריית Madras (בה חיים כ 6700 איש), התארגנו כשלוש שנים לקראת האירוע שהביא בום כלכלי אדיר לאזור, והקימו שני מתחמי קמפינג ענקים ואנחנו רכשנו מקום למכונית ואוהל ב $150.
את שקי השינה, מזרוני השטח והאוהל קנינו ב Target בזמן שביקרנו ב Salt Lake City וב 19 באוגוסט בערב הגענו למתחם. לקחנו יום ספייר מכיוון שבכל ערוצי החדשות הזהירו מפני פקקי הענק שצפויים. בערוץ החרום באחד מתדרי ה AM הושמעה ברצף הודעה כאילו סוף העולם הגיע שתוכנה היה "יהיו פקקי ענק, יהיה מחסור במים ודלק ויש סכנת של שרפות עקב מזג האוויר היבש".

1410 - 21-08 - Waiting for the Eclipse 1

ממתינים לליקוי המלא

הליקוי החל בשעה 09:06 בבוקר. בעזרת המשקפיים המיוחדים ראינו איך הירח מתחיל לנגוס בשמש. לאט לאט האור נעלם, הטמפרטורות ירדו וב 10:19:36 כיסה הירח את השמש במלואה דבר שאפשר לנו להוריד את המשקפיים המיוחדות. המחזה היה מרהיב, סביב הירח הייתה הילה קסומה, השמיים נצבעו בצבעי שקיעה, כוכב נוגה הופיע בשמיים ומסביב אנשים צעקו משמחה וחלקם אף נבחו כמו כלבים. שתי דקות מרגשות לאחר מכן, הופיעה נקודת אור קטנה בקצה הירח שסמנה את סוף ה Totality (הכיסוי המלא) ואת צורך ללבוש מחדש את המשקפיים המיוחדים.
אחרי זה בילינו בפקק שלוש שעות עד שיצאנו מהמתחם ועוד תשע שעות בנסיעה איטית עד סיאטל (ביום רגיל זאת היה אמורה להיות נסיעה של 5.5 שעות). זאת פשוט הייתה טעות בתכנון שלא לקח בחשבון כמה גדולים יהיו הפקקים אחרי הליקוי. אבל גם זאת הייתה חוויה.
היה לי הרבה זמן לחשוב ב 12 השעות עד שהגענו לסיאטל וניסיתי לדמיין איך הרגישו האנשים הקדמונים שפתאום נעלמה להם השמש. גם הבנתי שלרשימת "הלראות שלי" שכוללת למשל קרחון מתפרק ואת הסופרבול, אני צריך להוסיף יותר תופעות טבע מרהיבות כמו למשל את "הזוהר הצפוני".
אז אם שכנעתי אתכם, אתם בטח רוצים לדעת מתי יקרה הליקוי המלא הבא?
הנה תמונה שלקוחה מאתר שמראה את התאריך והמיקום של ששת הליקויים הבאים:

Ecplise

ומתי יקרה הליקוי המלא הבא בישראל? ב 17/11/2180 באילת. אני ממליץ לכם להזמין מקום כבר מעכשיו.

(זה לא סרטון שלי אלא של מישהו שהיה באותו מקום כמונו. הליקוי מתחיל בדקה 2:30)

 

 

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה טיולים | עם התגים | כתיבת תגובה

פארק ילוסטון – הפארק הלאומי הראשון בעולם ועדיין אחד הטובים


באוגוסט 2017 טיילנו 25 יום בצפון ארצות הברית והמקום שהכי התרשמנו ממנו היה פארק ילוסטון.

אדמיניסטרציה כללית

כמה זמן צריך להקדיש לפארק: שלושה ימים מינימום.

עלות כניסה: (נכון לאוגוסט 2017) – $30 לרכב לשבעה ימים. אם אתם מתכננים לבקר פארקים לאומיים נוספים שווה לשקול לרכוש את ה America the Beautiful Annual Pass שעולה $80.

מתי כדאי לבקר: במאי ותחילת יוני שאין הרבה מבקרים והחיות מתחילות להסתובב אחרי החורף (הפארק מכוסה שלג בחורף ורוב הכבישים בו סגורים). הנה טיפים למי שבלית ברירה מטייל בחודשים יולי ואוגוסט – https://www.nps.gov/yell/planyourvisit/summer.htm .

לינה: עדיף בתוך הפארק (https://www.yellowstonenationalparklodges.com/stay) אבל חשוב להזמין כמה שיותר מוקדם. אנחנו נזכרנו שלושה חודשים לפני הביקור והכל כבר היה תפוס. האופציה השנייה היא לישון בעיירות שמסביב לפארק. את הלילה שלפני הכניסה לפארק בילינו בעיירה Cody שבמדינת Wyoming וישנו במלון Kings Inn (סביר). את שלושת הלילות הבאים בילינו בעיירה West Yellowstone שהכי קרובה למרכז הפארק (25 דקות נסיעה) אשר נמצאת במדינת מונטנה. שם ישנו במלון שנקרא Stage Coach Inn. (מומלץ!)

דברים לעשות בפארק: הבעיה (כן זאת יכולה להיות בעיה) שיש יותר מדי דברים שאפשר לעשות בפארק ולכן צריכים להיות מאד ממוקדים.
אפשר לחלק את "האטרקציות" שיש בפארק לשלוש קטגוריות ומאד כדאי לחוות כל אחת מהן במינון נכון.
1) פעילות גיאוטרמית – הפארק יושב על לוע הר געש ענקי שאם יתפרץ אבוי לארצות הברית.
2) נוף וטבע – יש בפארק הרים גבוהים, קניונים מדהימים ועמקים רחבים.
3) חיות – דובים, זאבים, ביזונים, ציפורים, דגים ועוד מגוון רב של בעלי חיים.
אפשר לחוות את האטרקציות בלי הרבה מאמץ פיזי או שאפשר (ומומלץ) ללכת ולהזיע בחלק ממאות הקילומטרים של שבילים ומסלולי טיול שקיימים.

נסיעה והסתובבות:
הפארק ענקי! מהירות הנסיעה בו מוגבלת ל 45 מייל לשעה ויש מקומות שאפילו פחות מזה. בשעות העומס יכולים להיות פקקים שחלקם יגרמו עקב ביזון שהחליט לעמוד באמצע הכביש. זמן הנסיעה הוא נתון מאד חשוב בתכנון יעיל של הביקור. כמו יש לעקוב אחרי הודעות באתר של הפארק על עבודות וסגירות של כבישים. אין קליטה סלולרית ברוב חלקי הפארק לכן אנחנו הזמנו GPS דרך אמזון לארץ  GPS – Garmin Drive 50 USA.

אפליקציות ואתרים:

אתר רשמי של הפארק – https://www.nps.gov/yell/index.htm
אפליקציה הרשמית של הפארק (אנדרואיד)
https://play.google.com/store/apps/details?id=gov.nps.yell&hl=en
אפליקציה שמסבירה על הפארק תוך כדי נסיעה, עולה כמה דולרים ושווה כל סנט (אנדרואיד)
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.gypsyguide.tours.gypsyguidetour.wy.y&hl=en
אתר למסלולי הליכה (אפשר להרשם בחינם) – https://www.alltrails.com

שונות:
האם לקנות ספריי נגד דובים?
יפחידו אתכם שצריך אבל הסטטיסטיקה היבשה של מספר הפעמים שדב תקף מטיילים מאז 1980 אומרת שלא ומספיק פשוט לעשות רעש כשהולכים בשבילים וזה ירתיע אותם. אנחנו קנינו בכניסה לפארק וזה עלה $50 (אפשר למצוא ביותר זול בוולמארט), חשוב לזכור שאסור להעלות את המכלים הללו לטיסות. לנו לא יצא לראות דובים מכיוון שבאוגוסט חם להם והם עולים לפסגות ההרים.

לא להתיז על בני משפחה או פו הדב!

פעילויות של הרנג'רים: מאד מומלץ, חפשו בתוכניות הרשמיות של הפארק.
מי אנחנו: משפחת כץ. אבא (48), אמא (46), שתי בנות (16,16) ובן (13)

אוקי אז מה עשינו?

דבר ראשון מפה: (לינק למפה של כל הטיול – https://goo.gl/B1ZN49)

GeneralMap - Yellowstone Park

למי שמגיע מכיוון מזרח, Cody שבמדינת Wyoming היא עיירה טובה לעצור בה לפני שנכנסים לפארק (יש שם לא מעט אטרקציות). אנחנו הגענו בערב של יום רביעי, אכלנו ב Wyoming's Rib & Chop House (טעים מאד גם לצמחונים) וישנו במלון Kings Inn (סביר).

יום חמישי – 10/8 – (נקודות כחולות על המפה למעלה)

את הבוקר פתחנו בביקור בעיר מערב פרוע מקורית בכדי ללמוד טיפה על ההיסטוריה של המקום. המקום מאורגן כהלכה עם הסברים טובים על מה שעבר על החלוצים הראשונים.

Old Trail Town
בית ישן בערבה

נכנסו לפארק דרך הכניסה המזרחית שלו והקפנו את אגם ילוסטון מצפון בדרכנו למפגש הראשון שלנו עם הפעילות הגיאוטרמית של הפארק באיזור ה Mud Volcano.  באיזור יש בריכות בוץ גדולות שמבעבעות מים רותחים (הריח באויר הוא כמובן של ביצים סרוחות).

0520 - 10-08 - Mud Volcano
אגם בוץ רותח כשברקע נהר הילוסטון שמימיו קרים ביותר

המשכנו צפונה לאורך נהר הילוסטון שעובר דרך Hayden Valley. העמקים הרחבים הם מקומות שחביבים על חיות, כשהחיה הכי דומיננטית היא הביזון (Bison). הריכוז הגדול גורם בעיקר לפקקי תנועה של אנשים שעוצרים לצלם את המחזה המרהיב.

הנקודות החומות הן ביזונים רעבים

בפארק יש גם גרנד קניון, אמנם קטן אבל יפה ומיוחד. התכנון שלנו היה ללכת לאורך ה South Rim Trail שמתחיל בגשר שעובר מעל נהר הילוסטון אך לדאבוננו כשהגענו גילינו שהשביל סגור עקב עבודות שיפוץ (מומלץ תמיד לקרוא על מצב השבילים באתר הרשמי של הפארק). המשכנו במכונית לאורך South Rim Dr כדי להגיע ל Artist Point ואז נתקענו בפקק (השעה הייתה 13:00 – שעת השיא). לבסוף מצאנו חניה והלכנו לנקודת התצפית על הקניון שנוצר די מהר (במושגים גיאולוגים) עקב האבן המיוחדת שיש באיזור ושטף המים שפרץ אחרי שהקרחונים ששלטו באיזור נשברו. את האינפורמציה הזאת קיבלנו מהרצאה של רינג'רית נחמדה. בנקודה זאת החלטנו ללכת במסלול הליכה בדרגת קושי בינונית לאורך המצוק עד לנקודת תצפית בשם Point Sublime (אורך כולל הלוך וחזור – 5 ק"מ. אפשר גם לחתוך באמצע לכיוון אגם קטן).

המפל התחתון של נהר הילוסטון

כשגמרנו את המסלול, נסענו מערבה לכיוון היציאה המערבית של הפארק ועצרנו ב Norris Geyser Basin – איזור נוסף של פעילות גיאוטרמית. יש במקום שני מסלולים ואנחנו בחרנו הפעם בקצר. בכל האיזורים הגיאוטרמית נבנו שבילי עץ שעוברים קרוב מאד לכל התופעות הגיאוטרמיות כמו בריכות צבעוניות (עקב האורגניזמים שחיים שם) וגייזרים שמתפרצים.

בסיום יצאנו מהכניסה המערבית של הפארק והגענו לעיירה West Yellowstone שנמצאת במדינה Montana. זאת העיירה הכי קרובה לרוב הפעילויות של הפארק ושם גם שכן המלון שלנו שנקרא Stage Coach Inn. (מומלץ!). השעה הייתה 19:00 ורחובות העיירה (בת 1300 תושבים) היו מלאים בתיירים שחיפשו מקום לאכול ועמדו בתור מחוץ למסעדות. אנחנו מצאנו מקום טוב בשם Gusher Pizza & Sandwich Shoppe ששכן ממש ממול למלון.

יום שישי – 11/8 – (נקודות ירוקות על המפה)

Upper Geyser Basin

באיזור ה Upper Geyser Basin (היכן שממוקם הגייזר המפורסם ביותר ה – Old Faithful) אפשר לבלות יום שלם. בגלל שזה האיזור הכי מתויר בפארק הגענו אליו ב 8:00 בבוקר כשהחניה במקום הייתה כמעט ריקה לגמרי. לא עשינו שיעורי בית ולכן פיספסו את ההתפרצות של הגייזר בכמה דקות והחלטנו לא לחכות עוד כ 70 דקות להתפרצות הבאה ולהתחיל לטייל באיזור. תחילה טיפסו לעבר Observation Point כדי לתצפת על איזור הגייזרים. לאחר מכן המשכנו צפונה תוך כדי מעבר ליד גייזרים כבויים, בריכות יפיפיות ונחל שנקרא Firehole.

תצפית מה Observation Point

 

כתום זה הכחול החדש

בערך בשעה 11:45 הגענו לאיזור Riverside Geyser ועל השלט היה כתוב שהוא אמור להתפרץ בין 12:00 ל 13:00. יש בפארק כמה גייזרים שאפשר לדעת מתי הם יתפרצו ואפשר לעקוב אחרי השעות שלהם באתר ובאפליקציה של הפארק. ואכן בשעה 12:30 התפרץ הגייזר שהיחוד שלו הוא המיקום על גדות הנחל. התלבטנו האם להמשיך צפונה לכיוון Biscuit Basin שנמצא מעבר לכביש 89 אבל החלטנו לחזור דרומה לכיוון החניה. כשעברנו ליד Castle Geyser שמחנו לראות התקבצות גדולה של אנשים. לא עברו 15 דקות וגם הגייזר הזה התפרץ. המזל המשיך להעיר לנו פנים כשה Old Faithful התפרץ חמש דקות אחרי שהתיישבנו על הספסלים שנמצאים סביבו.

מכיוון שרצינו לצפות בלילה במטר של מטאורים (פרסאידים) חזרנו למלון, הילדים בילו שעה בבריכה, שוב אכלנו ב Gusher Pizza & Sandwich Shoppe (כל שאר המקומות היו מלאים ב 19:00), וב 21:00 התייצבנו באמפי של Madison (נסיעה של כ 25 דקות) כדי לשמוע הרצה מעולה של רינג'ר קשוח ומצחיק על החיות בפארק. התלבשו טוב כי קר בפארק בלילה (רוב בפארק נמצא בגובה של לפחות 2000 מטר). בסיום ההרצאה חיכינו שיכבו האורות והצלחנו לראות כמה כוכבים נופלים חולפים להם בשמיים. הנסיעה בלילה בחזרה היא לא פשוטה עקב החושך והפחד ולהיתקע בחיית בר משועממת.

יום שבת – 12/8 – (נקודות אפורות על המפה בתחילת הפוסט)

היום השלישי הוקדש לחלק הצפון-מזרחי של הפארק (Lamer Valley) בו אמורות להמצא חיות רבות. בדרך לשם עשינו שתי עצירות קצרות כדי לחוות עוד שתי תופעות גיאוטרמיות מעניינות. הראשונה הרים ששורקים (עקב האדים שיוצאים מהמדרונות שלהם).

ההרים השורקים

השנייה היא Mammoth Hot Springs, מקום בו זורמים מעיינות רותחים שמשנים את מבנה המקום בתדירות יומית. קרוב למעיינות נמצאים גם המטה הנוכחי וההיסטורי של הפארק ומרכז מבקרים גדול.

נסענו מערבה ואחרי עצירה למסלול קצר וחביב בשם Forces of the Northern Range, אשר מכיל הסברים על הצמחיה, החי והמבנה הגיאולוגי וטופוגרפי של האיזור המשכנו לכיוון היעד העיקרי שלנו: Lamar River Valley Trail. חשוב לשים לב שלמסלול ישנן שתי התחלות, אחת לרוכבים על סוסים והשנייה להולכים ברגל. אנחנו עשינו את הטעות והתחלנו בלא נכונה ומהר מאד הגענו לנחל שלא יכלנו לחצות ונאלצנו לחתוך לכיוון ההתחלה הנכונה. המסלול עצמו מישורי ולא קשה כשהיעד הסופי הוא להגיע לערוץ הראשי של ה Lamer River, אבל אחרי שני קילומטרים נתקלנו בעדר ביזונים שחסם את הדרך והחלטנו לא "להסתבך איתו" וחזרנו בחזרה.

חפויי ראש אחרי "מתקפת" ביזונים
הגשר הנכון מעל הנחל

השעה הייתה כבר שתיים בצהריים ולאחר התלבטות קצרה החלטנו לנסוע דרומה עד לאגם ילוסטון. זאת הייתה טעות. אמנם הנסיעה הייתה מאד יפה, אבל מאד ארוכה ומה שראינו בדרך (Tower Fall ו West Thumb Geyser Basin) היו "חיקויים" לדברים אחרים שכבר ראינו בפארק.

בריכה כחולה על גדות אגם ילוסטון (לא מומלץ לנסות לשחות בה)

חזרנו מאד עייפים למלון והפעם החלטנו שחייבים לאכול במקום אחר ומצאו מקום ב TripAdvisor שמדורג מאד גבוה (Petes Rocky Mountain Pizza), ואכן האוכל היה מעולה. הלכנו לישון מוקדם כי בבוקר חיכתה לנו נסיעה ארוכה ל Salt Lake City דרך פארק מומלץ נוסף בשם Grand Teton.

אם יש לכם שאלות אפשר לפנות אלי במייל ל nirkatz3@gmail.com

פורסם בקטגוריה טיולים | עם התגים | 2 תגובות

עלות הפיספוס


למרות שביני וביל גייטס כבר מזמן אין יחסי עובד מעביד אני עדיין עוקב אחריו (וירטואלית כמובן). כל קיץ מפרסם ביל רשימה של ספרים שהוא ממליץ לקרוא, והפעם החלטתי לשמוע בעצתו ולקרוא את הספר "How Not to Be Wrong – The Power of Mathematical Thinking by Jordan Ellenberg". הספר, כמה לא מפתיע, עוסק בניתוח מתמטי של אירועים שקורים לנו בחיים. פרק 12 למשל מנסה לענות על השאלה החשובה: "מתי צריך להגיע לשדה התעופה לפני טיסה?".
בואו ונניח שרשות שדות התעופה עקבה אחרי מיליוני האנשים שעברו השנה בשדה התעופה בן גוריון ואלו הממצאים שלהם.

אופציה זמן הגעה לפני טיסה אחוז הטיסות שפוספסו
1 שלוש שעות 0%
2 שעתיים 2%
3 שעה וחצי 5%
4 שעה 15%
5 חצי שעה 100%

אזי על בסיס הטבלה הזאת מהי התשובה הנכונה לשאלה: "מתי צריך להגיע לשדה התעופה לפני טיסה?". עדיין אין תשובה כי חסר נתון מאד מרכזי והוא מדד הסבל. כמה אתם סובלים מלבזבז זמן בשדה התעופה וכמה אתם סובלים מפספוס טיסה. המדד הזה כמובן שונה מאדם לאדם (איש עסקים שטס המון מול משפחה של חמישה) ומסיטואציה לסיטואציה (טיסה לאירוע חשוב או לטיול של חמישה חודשים במזרח).
לשם דוגמא בואו ונניח שמדד הסבל שלכם הוא 1 יחידת סבל לכל שעה בשדה התעופה ו 6 יחידות סבל לטיסה שפוספסה. אזי כמות יחידות הסבל בכל אופציה מחושבת בצורה הבאה:
1 יחידת סבל * זמן הגעה לפני טיסה + אחוז הטיסות שפוספסו * 6 יחידות סבל.

אופציה מספר יחידות סבל
1 1 * 3 + 0% * 6 = 3
2 1 * 2 + 2% * 6 = 2.12
3 1 * 1.5 + 5% * 6 = 1.8
4 1 * 1 + 15% * 6 = 1.9
5 1 * 0.5 + 100% * 6 = 6.5

כפי שניתן לראות האופציה הכי טובה להקטנת הסבל היא לבחור באופציה 3 (הגעה של שעה וחצי לפני טיסה) שבה מספר יחידות הסבל הוא הנמוך ביותר.
השנה התחבטנו בשאלה דומה בזמן תכנון הטיול המשפחתי לארה"ב. היעד הראשוני שלנו הייתה מילווקי שנמצאת במדינת ויסקונסין וכמובן שאין לשם טיסות ישירות מתל אביב. לכן בזמן שעברנו על כל האפשריות שאלנו את עצמנו את השאלה, מה הזמן האופטימלי להמתנה בין טיסה לטיסה. לאחר מחקר מעמיק, על בסיס ניסיון העבר ושימוש בטבלה של אופציות וסבל בחרנו בטיסה של אייר קנדה מתל אביב לטורונטו שנוחתת ב 16:25 וטיסת המשך למילווקי גם של אייר קנדה שממריאה ב 18:10. זה נתן לנו שעה ארבעים וחמש דקות של מעבר בין טיסה אחת לשנייה (הרבה מעבר למה שמומלץ באתר הרשמי של שדה התעופה של טורונטו)
הטיסה של אייר קנדה מתל אביב לטורונטו איחרה בשעתיים. אנחנו פספסנו את הטיסה למילווקי, חיכינו שש שעות בשדה התעופה בתור אינסופי כדי לקבל מלון וטיסה חלופית למחרת וכך יצא שאיבדנו יום מהטיול. למזלנו בגלל אורך הטיול (25 יום) וגם בגלל שלא תכננו יותר מדי ביום הראשון הצלחנו להשלים את החסר ובנוסף יש לנו חוויה מלמדת (ומתמטית) לחיים.
ולכל מי שתהה במערכת היחסים בין ביל ואנוכי, הוא היה המעביד.

שיט!

 

פורסם בקטגוריה טיולים, כלכלה, פילוסופיה | עם התגים , | כתיבת תגובה

תוכניות שותפים – Affiliate Programs


סביר להניח שאם צפיתם בחצי שנה האחרונה בערוץ 2 או ערוץ 10 ראיתם לפחות פעם אחת פרסומת לאתר Trivago.co.il שמשווה בין אתרי הזמנות למלונות. בבדיקה שנעשתה בארצות הברית נמצא ש Trivago הוציאה בתחילת הקיץ על פרסומות פי שלושה מ TripAdvisor ופי 8 מ Hotels.com. אם תהיתם איך החברה הזאת מרוויחה כדאי שתכירו את המושג "תוכניות שותפים".
נניח ויש לכם מלון בחיפה ואתם רוצים כמובן שכמה שיותר אנשים יבואו להתאכסן בו. אז דבר ראשון אתם מקימים אתר אינטרנט מושקע ומשלמים למקדם אתרים כדי שאתר יופיע ראשון כשאנשים מחפשים בגוגל את הביטוי "מלון בחיפה". דבר שני אתם יוצרים קשר עם אחרי הזמנות מלונות כמו Booking.com ומוסיפים את המלון שלכם לרשימת המלונות כדי שתייר פוטנציאלי יגלה על קיום המלון שלכם כאשר הוא ירצה לבלות בגנים הבהאים.
עבור השירות הזה תשלמו לחברת Booking חמש עשרה אחוז (15%) ממחיר ההזמנה. כן קראתם נכון. אם אורח יזמין מלון ב $200 אתם בתור בעלי המלון תעבירו שלושים דולר ($30) ל Booking .

[עצירה מתודית לסיפור משעשע. לפני שנתיים, לכבוד יום ההולדת של אימי, הזמנו אני ואחי שלושה חדרים במלון בתל אביב דרך האתר Booking.com. יום אחרי שהזמנו קיבלנו טלפון מהמלון והם הציעו לתת לנו הנחה של 10% אם נבטל את ההזמנה דרך Booking ונשלם להם ישירות. כמובן שהסכמנו. למרות ההנחה של 10% המלון קיבל 5% יותר מאשר אם ההזמנה הייתה מתבצעת דרך Booking. האם למלון מותר לעשות טריק כזה? סביר להניח שלא].

עכשיו Booking (שזאת חברה הולנדית אשר פותחת גם סניף בישראל) רוצה כמובן שכמה שיותר אנשים יזמינו מלונות דרכה ולכן חוץ מלפרסם את עצמה היא הקימה גם תוכנית שותפים. הרעיון הבסיסי מאחורי התוכנית הזאת שאם אתה נרשם כשותף של Booking ודרכך (לרוב דרך אתר אינטרנט) מגיע לקוח ומזמין מלון, אתה תקבל 25% מה 15% שמקבלת Booking. (שזה 3.75% מסך ההזמנה).
אני נרשמתי כשותף וקיבלתי מ Booking לינק בסיסי שנראה כך: https://www.booking.com/index.html?aid=843320 (יש כל מיני סוגי לינקים וגם באנרים).  הטמעתי את הקישור באתרים שלי (כמו הבלוג הזה) ואם מישהו לוחץ על הלינק, מזמין מלון וגם שוהה בו, אני מקבל 25% מהעמלה של Booking. לרוב אתרי הזמנת המלונות כמו hotels.com  יש תוכניות שותפים וחברות כמו Trivago ו TripAdvisor נרשמו אליהם כשהתוכנית העסקית שלהם היא שהם יספקו השוואה בין אתרי ההזמנות, אתם תזמינו דרכם והם ירויחו חלק מהעמלה (שיכולה להגיע גם ל 40% עבור כמות הזמנות גדולה). דרך אגב גם לTrivago  יש תוכנית שותפים, זאת אומרת שיש צורך באתר להשוואה בין אתרים להשוואה של אתרים להזמנת מלונות. אני מקווה שאתם זוכרים שלמטה בשרשרת יושב לו מלון שאשכרה מספר את השירות.

יש המון חברות שמשתמשות בתוכניות שותפים כמו eBay או Amazon וכל שאני חוקר יותר לעומק אני מגלה כמה הכלכלה של האינטרנט בנויה על השיטה הזאת. כשאתם קוראים כתבה מהסוג "עשרת האתרים הכי טובים לקנות נעליים באינטרנט" סביר להניח שכל הלינקים שם הוא לינקים של תוכניות שותפים.

אז כמה כסף עשיתי עד היום מלהיות שותף של Booking?

לא הרבה, צריך המון תנועה טובה (תנועה של אנשים שנמצאים במצב נפשי להזמין מלון) וזה מאד קשה להשיג. דרך אגב ב Booking מותר להזמין מלון לעצמך דרך הלינק שלך וכך תוכל לקבל בחזרה 3.75%. מה אכפת להם? הם מקבלים את ה 11.25% בלי להתאמץ.
אוקי אם הגעתם עד לכאן הרשו לי לבקש מכם בקשה קטנה, אם אתם החלטתם להזמין מלון דרך Booking או לקנות ב Amazon או eBay תעשו זאת דרך האתר שלי. לכם זה לא יעלה כלום, ואני אקבל כמה גרושים שיעזרו לי להזמין את המלון לחופשה הבאה. (אם דאגתם אני גם מדווח על זה לרשויות המס). תודה מראש!

פורסם בקטגוריה טיולים, כלכלה | עם התגים , | 6 תגובות

להרוג טורקי ולנוח


הכתבה פורסמה (לאחר שינויים, עריכה וקיצור) בגיליון אפריל 2017 של המגזין בלייזר.

משבר. ואחאד משבר.

הלקוח הכי אסטרטגי ממש, אבל ממש, מעוצבן עלינו והודיע נחרצות שאם תוך 48 שעות לא נספק את מה שהובטח הוא מפסיק את ההתקשרות אתנו. מה שהובטח הייתה רשימה של אלף חברות לפי הקריטריונים הבאים: חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר. ברשותנו הייתה רשימה של שלושת אלפים חברות שאמורות היו לענות על הקריטריונים הללו משני קבלני משנה, אך בדיקה מדגמית ידנית הראתה שאיכות הרשימה הייתה נמוכה. קרוב ל 50% מהחברות בבדיקה לא ענו על הקריטריונים והלקוח יהיה אפילו הרבה יותר מעוצבן אם ישלחו לו רשימה עם 50% שגיאות. בזמן ישיבה דחופה אמר המנכ"ל: "תעשו כל מה שצריך, לא משנה כמה זה יעלה".
כמה פתרונות נזרקו לאוויר.
"בואו נכתוב תוכנה", אמר אחד המהנדסים, "שפשוט תחפש אינפורמציה באינטרנט על כל אחת מהחברות ברשימה ותחליט האם היא עומדת בקריטריונים". אחרי דיון קצר הבנו שהרעיון אמנם ישים אך ההסתברות שתוך 48 שעות תכתב תוכנה כזאת ללא באגים עם אחוזי הצלחה גבוהים היא מאד נמוכה.
"כמה זמן לוקח לעשות בדיקה ידנית לחברה אחת ברשימה?", שאל סמנכ"ל הפיתוח.
"בין דקה אחת לחמש דקות", הייתה התשובה.
"אז אולי כל עובדי החברה יעצרו את כל מה שהם עושים ופשוט נחלק את הרשימה בין כולנו?", תהה מישהו, "אנחנו 20 איש, כל עובד יקבל 150 חברות לבדוק, בממוצע לוקח שלוש דקות לבדוק חברה שזה אומר שבע וחצי שעות לעובד".
גם ההצעה הזאת ירדה די מהר מהפרק כי אי אפשר היה לעצור את כל העבודה היום יומית של החברה וגם זה נראה היה כניצול לא נכון של הזמן של המהנדסים ואנשי המכירות.
בזמן שאווירת ייאוש השתלטה על חדר הישיבות, שאל לפתע אחד העובדים, "ומה דעתכם על המכניקרל טורקס של אמזון?".

חלוקת עבודה עולמית

Amazon Mechanical Turk הוא בבסיסו שוק עבודה. בשוק הזה מוצאות משימות הנקראות HIT  ,Human Intelligence Taskעל ידי כל מי שצריך בזאת, הם נקראים Requesters, ואנשים מכל רחבי העולם, הנקראים Workers, יכולים לבצע אותם ולהרוויח כסף. דרך אגב הביטוי Mechanical Turk נגזר משם של מכונה ששיחקה שחמט ונבנתה במאה ה 18 ע"י בחור בשם וולפגנג פון קמפלן. וולפגנג הסתובב איתה ברחבי אירופה והדהים את קהל הצופים ביכולת של המכונה לנצח בני אדם, כולל את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. הסוד של המכונה היה די פשוט, בתוכה ישב שחקן אנושי והוא זה החליט על המהלכים והזיז את הכלים.
אנחנו בחברה הוספנו ידנית לשוק מאה וחמישים משימות. כל משימה הכילה רשימה של 20 חברות ומי שהחליט לנסות לבצע את המשימה היה צריך לרשום "כן" ליד שם של חברה שענתה על שלושת הקריטריונים (חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר). אחת התלבטויות שהייתה לנו לפני שהוספנו את המשימות הייתה כמה כסף לשלם עבור כל משימה. על בסיס העובדה שהערכנו שמשימה כזאת לוקחת כשעה הוחלט על תשלום של שישה דולר למשימה, כאשר אמזון מקבלת בנוסף דולר ורבע (25%) דמי שימוש בפלטפורמה שלה. לשמחתנו המשימות נחטפו כמו לחמניות אחרי צאת חג הפסח וכעבור שעה התחלנו לקבל תוצאות.
לנו, בתור Requester, יש את הזכות לבחון כל תוצאה ולהחליט האם לקבל אותה ולשלם את מה שהתחייבנו או לדחות אותה על בסיס האיכות של התוצאה ולא לשלם. צוות מצומצם של החברה עבר על כל תוצאה, דגם ארבע חברות מתוך העשרים ובדק האם הסימון של העובד תואם את מה שאנחנו היינו מסמנים. לא ידענו למה לצפות ולכן מאד שמחנו שלמעלה משמונים אחוז מהתוצאות עברו את הבדיקות המדגמיות שלנו. את העשרים אחוז שדחינו הוספנו מחדש לשוק המשימות כדי ש Workers אחרים יבצעו אותם. כעבור שלושים ושש שעות ותשלום של 900 דולר לעובדים ו 225 דולר לאמזון, הייתה בידינו את הרשימה שהבטחנו ללקוח.
שבועיים לאחר מכן שוב השתמשו בשוק העבודה הזה אך הפעם הוספנו את המשימות בצורה אוטומטית בעזרת תוכנה. דבר שאפשר לשפר בצורה דרמטית את האיכות של התשובות על ידי הוספת מבחן קצר שעובד צריך לעשות לפני שיוכל לבצע את המשימה שלנו ושתילת שאלות במשימה שהתשובות אליהן ידועות מראש. איסוף התוצאות ובדיקת התשובות לשאלות השתולות נעשתה גם היא ע"י תוכנה שכתבנו וכך נחסך לנו זמן יקר.

מה עוד אפשר לעשות עם המון אנשים

כשנרגע הלחץ והלקוח האסטרטגי חזר בו מהאיום לעזוב אותנו, ישבתי עם עצמי לכמה דקות כדי לנסות להבין את מה שקרה. האם המחשב הכי "מיוחד" שקיים לא יושב באחד ממרתפי משרד ההגנה האמריקאי אלא הוא קולקטיב של אנשים מכל רחבי העולם (Crowdsourcing), והאם לעוד שמישהו זה מזכיר טיפה את המטריקס?
על מנת לראות מי עוד משתמש בשירות הזה, ולאילו צרכים, נכנסתי לדף סיפורי ההצלחה של חברות שמשתמשות ב Amazon Mechanical Turk.
DARPA – The Defense Advanced Research Projects Agency, זאת סוכנות של משרד ההגנה האמריקאי שאחראית על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצבא. יש ברשותה תוכנה שמצליחה לתרגם מסמכים רשמיים בערבית אבל נכשלת לתרגם הודעות ברשתות החברתיות בגלל ששם השפה פחות פורמלית ועם הרבה יותר דיאלקטים. כמות ההודעות לתרגום יחד עם העלות הגבוהה של מתרגמים מקצועיים גרמה ל DARPA להשתמש ב Amazon Mechanical Turk והתוצאות היו מדהימות. מיליון וחצי מילים תורגמו תוך חודשים (קצב שיא) בעלות של 3 סנט למילה שזה עשירית ממה שהיה עולה שימוש במתרגם מקצועני.
Magnum Photos הוא קואופרטיב צילום שמספק צילומים וסיפורים לעיתונות, סוכנויות פרסום, ערוצי טלוויזיה, גלריות ומוזיאונים. ברשות הקואופרטיב למעלה ממיליון תמונות כשהכמות הולכת וגדלה כל יום. כדי לעזור ללקוחות לחפש את התמונה שמתאימה להם יש צורך לתייג כל תמונה דבר שבעבר נעשה ע"י עובדי הקואופרטיב שככל שעבר הזמן לא עמדו בקצב והרבה תמונות לא תויגו. הקואופרטיב פנה לחברת Tagasauris אשר פיתחה פתרון תיוג שמבוסס על Amazon Mechanical Turk וגם במקרה הזה עלות הפתרון הכולל (זמן וכסף) הייתה קטנה פי 10 מלהמשיך ולהשתמש בעובדי הקואופרטיב.
Amazon Mechanical Turk הוא לא האתר היחיד שמספק שירותי Crowdsourcing. כששאלתי אנשים מהתעשייה הופתעתי לגלות שלא מעט משתמשים ב Crowdflower, מתחרה רציני עם כמה יתרונות, לדברים כמו ניתוחים סמנטיים של שפה: לקבוע אם שתי מילים קשורות סמנטית או אם עובדה מסוימת קשורה לנושא מסוים או האם יש למילה הקשר חיובי או שלילי.
אבל עם עד עכשיו ראינו כמה השיטה הזאת מועילה ל Requesters ומאפשר להם לחסוך כסף וזמן עולה השאלה האם זה גם טוב ל Workers? האם אפשר להתפרנס מלהיות Mechanical Turk? האם זה בכלל מעניין? והאם יש סיכוי שזה ישנה את שוק העבודה? הדרך הכי טובה לבדוק זאת היא פשוט לנסות.

כמה זה שכר מינימום?

כאשר הלך לי ממש טוב הצלחתי להגיע לדולר לשעה. קיבלתי 50 סנט כדי לענות על שאלון בנושא הרגלי אכילה, 20 סנט עבור תמונה של השירותים שלי, 20 סנט כדי ללחוץ על פרסומת של גוגל, 10 סנט בשביל לקרוא מאמר קצר ולהחליט האם הוא מתאים לבלוג מסוים, 7 סנט לרשום את כל הפריטים שמופיעים בקבלה של סופר, 1 סנט כדי לצפות בסרטון באורך 20 שניות ולענות על שאלה קצרה ו 0 סנט כדי לענות על שאלון קצר של פרופסור מאוניברסיטת קונטיקט שמבטיח שאחד המשתתפים יזכה ב 200 דולר בהגרלה שיערוך בין אלו שיענו. זה שכר לא משהו בשביל בחור כמוני, בוגר אוניברסיטה שיודע אנגלית ממש טוב וגר בישראל שבה שכר המינימום הוא 25.94 ₪ לשעה. הרבה שאלות צצו להם בעקבות תוצאות הניסיון שערכתי, במיוחד גם לאור העובדה שהבקשה שלי להיות עובד נדחתה כאשר רשמתי שאני מישראל או אפילו מאיטליה, דבר שאילץ אותי לבקש מקרוב משפחה שגר באמריקה להירשם כעובד ולתת לי את פרטי החשבון שלו.
חלק מהשאלות שצצו היו: למי כן אמזון מרשה להירשם כעובד? לאור רמת האנגלית הגבוהה שדרושה מי הם האנשים שנרשמים כעובדים? האם עובד מתחיל באמת מרוויח רק דולר לשעה? כמה משימות צריך לסיים בהצלחה כדי לקבל הסמכה שנקראת master ואז להיות חשוף למשימות הרבה יותר מתגמלות (כמו כאלו שביקשנו בחברה שעבדתי בה)? כמה מרוויח עובד עם הסמכה כזאת? והאם נוצר פה מין שוק עבדים גלובלי?
את התשובות לשאלות הללו אי אפשר להשיג ישירות מחברת אמזון כי היא לא מפרסמת נתונים עדכניים על העובדים. המקור היחיד הם מחקרים חיצוניים שהתבססו על שאלונים שעובדים מילאו כמשימה בתשלום (הו, האירוניה), אתרים חיצוניים כמו (http://www.mturkcrowd.com) שהוקמו ע"י העובדים ומכילים פורומים לשאלות ותשלובות, וראיונות של עובדים עם עיתונאים.
למזלי הסכים אחד העובדים שביצע את המשימות עבור החברה שעבדתי בה והשתמשה בשירותי ה Amazon MTurk לענות לי על כמה שאלות.
"אני בן 45 וגר בארצות הברית. מסיבות לא אפרט חיפשתי דרכים לעבוד מהבית ואחרי שקראתי הרבה מאד הודעות בפורומים וכתבות החלטתי לנסות את Amazon MTurk וגיליתי שזה מאד מתאים לי ואני שם כבר יותר מחמישה חודשים. ביום טוב אני מצליח להרוויח 10$ לשעה, ביום גרוע 3$ לשעה. אם אתה עובד ברצינות וביעילות אין בעיה להצליח להרוויח באופן די קבוע לפחות 6$ לשעה. 80% מההכנסה שלי מגיעה מ Amazon MTurk אז המטרה שלי היא להגיע ל 500$ לשבוע ואני עוד מעט עומד ביעד הזה. העבודות שאני הכי אוהב לעשות הן "חידות" או "בעיות מתמטיות", שם הידע וכישרון שלי בא לידי ביטוי (יש לי תואר ראשון בהנדסת בנין שאף פעם לא השתמשתי בו). המשימה שהכי אהבתי, חוץ מהמשימה שהחברה שלך ביקשה, הייתה לנתח משחקי שח. השכר של המשימה היה 25 סנט ולקח לי שעה לפתור אותה אבל קיבלתי בונוס של $22.05. המשימות שאני שונא קשורות בכתיבה, פשוט כי אני גם שונא לכתוב וגם למבקש המשימה יש המון מרחב לדחות את התוצאה בניגוד לסוג משימות אחרות. כדי להגיע ל $6 לשעה צריך להשקיע זמן בלעשות לפחות 1000 משימות בהצלחה כי הרבה מדורשי המשימות המתגמלות דורשים זאת כתנאי לביצוע המשימה. חוץ מזה יש המון כלי עזר חיצוניים שיכולים לעזור לגלות מהר את אותן משימות כי מתחרים עליהם המון עובדים".

נתונים נוספים על ה Workers (חלוקה לפי ארצות, מין והכנסה) אפשר למצוא פה:
http://demographics.mturk-tracker.com/#/countries/all

סיכום

הפרדוקס הוא שכדי להרוויח טוב כעובד ב Amazon mTurk צריך אנגלית טובה וגם השכלה טובה. אבל למי שיש השכלה טובה וגם אנגלית טובה מסוגל למצוא עבודה שמרוויחים בה יותר משכר מינימום (במיוחד בארצות הברית ששם שכר המינימום הפדרלי הוא $7.25 לשעה). אבל אם במקום לשבת ולראות טלוויזיה או לגלוש בפייסבוק, אפשר לעשות עבודות שחלקם אפילו מעניינות ולהרוויח אפילו $3 לשעה, שזה יוצא $1068 בשנה ושזה לא מעט כסף. אבל אם החלטתם לפנות שעה לא עדיף להשקיע אותה בללמוד משהו חדש שיעזור לכם להגדיל את ההכנסה ביותר מ $3?
מעניין הוא שדווקא לאנשים שמחפשים את הרעיון לסטארט-אפ כדאי  להירשם לשירותי CrowdSourcing כמו Amazon MTruk כדי להבין איזה פיתוח טכנולוגי באמת חסר וכמה אנשים מוכנים לשלם עליו. מהמשימות שיכולתי לבצע, אלה ששילמו הכי הרבה כסף היו בשביל שיקלוט (רישום של מה שנאמר בהקלטה), כתיבה ומענה על שאלונים. המסקנה המתבקשת היא שחסרה בשוק תוכנת זיהוי קול באמת טובה ותוכנה שמסוגלת לכתוב על כל נושא נתון. שזה מה שעושים האנשים שעובדים בעיתונות ואם זה יקרה, ובסוף זה יקרה, עדיין לפחות הם יוכלו להרוויח כסף בלמלא שאלונים.

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, כלכלה, עבודה | עם התגים | 6 תגובות

יום שני בערב


כשהייתי בכיתה ח', בסוף שנת 1982, ידעתי שכל יום שני בשעה 20:00 אני חייב להיות בבית. לא בגלל שזאת הייתה דרישה של ההורים שלי אלא פשוט שבאותה השעה שודר פרק של הסדרה "תהילה". הסדרה, שהייתה מבוססת על סרט קולנוע בעל שם זהה, מתארת את קורותיהם של תלמידים ומורים ב"תיכון לאומנויות הבמה" בניו יורק. באותם שנים של ערוץ אחד ויחיד, אם היית מפספס שידור של פרק היה סיכוי טוב (כך חשבנו) שלעולם לא תהיה לנו ההזדמנות שניה לראות אותו. כמעט לאף אחד לא היה מכשיר וידאו (VCR) וגם לא היו שידורים חוזרים של סדרות שהוקרנו בערב. בגלל שכל הילדים בבית ספר דיברו למחרת על מה שהיה בפרק, מאד לא רציתי לפספס את השידור.

לפני כתשעה חודשים נרשמנו לשירות של HOT VOD והתחלנו להשלים את כל ה"חוסרים" שהיו לנו. (אנחנו לא צופים בסדרות בצורה בלתי חוקית). בהתחלה ראינו כל יום פרק של "משחקי הכס" (60 פרקים = חודשיים). אחרי זה המשכנו עם שני פרקים ביום של "המפץ הגדול" עונות 1 עד 7 (159 פרקים = חודשיים וחצי) וקינחנו בפרק ביום של "הפמליה" (96 פרקים = שלושה חודשים). זה היה מאד נחמד לסגור את הפער ועוד כל כך מהר, במיוחד לאור חוויות הילדות שלי, אבל לקראת הסוף הרגשתי שאני מפספס משהו, שההנאה שלי טיפה נפגעה.
הפרק הראשון של העונה הרביעית של הסדרה המעולה "סיליקון ואלי", שמספרת את סיפורם של כמה מתכנתים / יזמים בסיליקון ואלי שודר ביום שני ה 24 באפריל בשנה 22:30. מאז כל יום שני בשעה 22:30 אני רץ לסלון, כמו לפני 35 שנה, כדי לראות פרק חדש. למרות שזה מיותר, אני הרי יכול להקליט את הפרק, לראותו ב VOD מתי שארצה או אפילו להמתין לסיום העונה ואז לראות הכל ברצף, יש משהו בריטואל הזה שעושה לי טוב. במיוחד אני אוהב את ההמתנה של שבוע בין פרק לפרק, דבר שמאפשר לספוג את מה שקרה בפרק ולחשוב מה יקרה בפעם הבאה. זה סוג של דחיית סיפוקים שעושה רק טוב לנפש.
ומה לגבי הפרקים של תהילה שפספסתי בשנת 1982? תמיד אפשר למצוא אותם ב YouTube.

פורסם בקטגוריה אני, חברה / משפחה, פילוסופיה | עם התגים | 2 תגובות