האם זה אפשרי?

אני משוגע על רכבות והאמת שאין לי מושג למה. אולי זה בגלל שקיבלתי לגו רכבת בגיל שש ולא הפסקתי לשחק בו כל הילדות שלי, אולי זה בגלל שאני נהנה לתכנן נסיעות על גבי מפות ואולי יש לי פשוט בעיה.
לשמחתי הרבה רכבת ישראל עברה מהפכה בעשרים השנה האחרונות דבר שמאפשר לי גם להימלט מהפקקים בדרך לתל אביב וגם לספק מרגוע לשיגעון שלי. שבוע שעבר נפתחו שלוש תחנות חדשות: רעננה דרום, רעננה מערב ומרכזית המפרץ ובעודי בוחן את המפה עלתה בראשי שאלה מעניינת.map_no_legendהשאלה ששאלתי את עצמי היא האם אני יכול לבקר בכל תחנות הקצה של רכבת ישראל בפחות מ 24 שעות כאשר תחנה הראשונה והאחרונה היא בנימינה שנמצאת ליד מקום מגוריי. (תחנת קצה מוגדרת ככזאת שאי אפשר לעבור דרכה). ישנן כיום תשע תחנות קצה: נהריה, כרמיאל, בית שאן, רעננה מערב, מודיעין – מרכז, ירושלים מלחה, ראשון לציון – הראשונים, באר שבע – מרכז ודימונה. כדי לפתור את הבעיה הזאת רציתי לכתוב תוכנת מחשב שתעשה זאת אבל לדאבוני רכבת ישראל כבר לא מספקת כמו בעבר גיליון אקסל עם כל לוחות הזמנים. (אפשר לקבל בקופות חוברת קטנה ומודפסת).
לכן נאלצתי לעשות זאת ידנית ודבר ראשון שחיפשתי זה את התחנה הכי בעייתית מבחינת לוחות זמנים מבין תשעת תחנות הקצה. די מהר התברר שזאת דימונה שהרכבת מגיעה ויוצאת ממנה שלוש פעמים ביום.
באר שבע – צפון/אוניברסיטה -> דימונה

-שבע צפון לדימונה

דימונה -> באר שבע – צפון/אוניברסיטה
לבאר-שבע צפון
נתון זה הבהיר לי שהמסלול המתוכנן חייב לכלול את דימונה בבוקר וזה מה שיצא לי (מסלול שנכון ל 9/7/18):

זמנים

הבעיה המרכזית בתכנון (חוץ מהעובדה שרכבות יכולות לאחר) היא החלפת הרכבות בתחנות מודיעין – מרכז ומרכזית המפרץ. ארבע דקות זה ממש מעט זמן.
אז מה אתם אומרים זה אפשרי? מישהו מוכן לנסות? זה לא יקר! חופשי יומי לכל הארץ עולה 60 ש"ח בלבד.
בכל מקרה אני מקווה שהרכבת תמשיך להתפתח ודי מהר לעבור על כל תחנות הקצה ב 24 שעות יהיה בלתי אפשרי. נסיעה נעימה.

שלב הבתים

לקראת סיום שלב הבתים במונדיאל כתבתי תוכנית קטנה שחישבה את כל האפשרויות שיכולות להיות לדירוג סופי של בית בן ארבע קבוצות. (זה היתרון בלדעת לתכנת).

בכל בית משחקים שישה משחקים:
קבוצה 1 מול קבוצה 2
קבוצה 3 מול קבוצה 4
קבוצה 1 מול קבוצה 3
קבוצה 2 מול קבוצה 4
קבוצה 1 מול קבוצה 4
קבוצה 2 מול קבוצה 3

כל משחק בין שתי קבוצות יכול להסתיים באחת משלושת התוצאות הבאות:
נצחון לקבוצה אחת
תיקו
נצחון לקבוצה השנייה

זאת אומרת שיש 3 (תוצאות למשחק) בחזקת 6 (מספר משחקים) שזה יוצא 729 קומבינציות של תוצאות משחקים בבית.
אם מצמצמים זאת רק לדירוגים יחודיים (זאת אומרת שלא חוזרים על עצמם) המספר הוא 40 והנה הרשימה:
(המספר הראשון הוא מספר הנקודות של הקבוצה במקום הראשון וכך הלאה)
[9, 6, 3, 0]
[9, 6, 1, 1]
[9, 4, 4, 0]
[9, 4, 3, 1]
[9, 4, 2, 1]
[9, 3, 3, 3]
[9, 2, 2, 2]
[7, 7, 3, 0]
[7, 7, 1, 1]
[7, 6, 4, 0]
[7, 6, 3, 1]
[7, 6, 2, 1]
[7, 5, 4, 0]
[7, 5, 3, 1]
[7, 5, 2, 1]
[7, 4, 4, 1]
[7, 4, 3, 3]
[7, 4, 3, 2]
[7, 4, 3, 1]
[7, 4, 2, 2]
[7, 3, 2, 2]
[6, 6, 6, 0]
[6, 6, 4, 1]
[6, 6, 3, 3]
[6, 5, 4, 1]
[6, 5, 2, 2]
[6, 4, 4, 3]
[6, 4, 4, 2]
[5, 5, 5, 0]
[5, 5, 4, 1]
[5, 5, 3, 2]
[5, 5, 3, 1]
[5, 5, 2, 2]
[5, 4, 4, 3]
[5, 4, 4, 2]
[5, 4, 3, 2]
[5, 3, 3, 2]
[4, 4, 4, 4]
[4, 4, 4, 3]
[3, 3, 3, 3]

מסקנות מעניינות:
1. אי אפשר לסיים את שלב הבתים עם 8 נקודות (אפשר עם 0,1,2,3,4,5,6,7,9)
2. מספר הנקודות המינימלי שאפשר להעפיל איתם לשלב הבא הוא 2 בסיטואציה הזאת: [9, 2, 2, 2] (זאת אומרת שאי אפשר לעלות לשלב הבא עם נקודה אחת בלבד)
3. מספר הנקודות המקסימלי שאיתן לא עולים לשלב הבא הוא 6 בסיטואציה הזאת: [6, 6, 6, 0] (זאת אומרת שאם יש לקבוצה 7 נקודות היא בטוח עולה לשלב הבא).
4. מספר הנקודות הכולל המקסימלי האפשרי בבית הוא 18 (זה קורה שאף משחק לא מסתיים בתיקו)
5. מספר הנקודות הכולל המינימלי האפשרי בבית הוא 12 (זה קורה שכל המשחקים מסתיימים בתיקו).

ואלו החוקים של פיפ"א מתוך ספר החוקים והתקנות למונדיאל 2018 שקובעים את הדירוג של הקבוצות בבית.

נקווה שבפעם הבאה כל זה יהיה רלוונטי גם לנבחרת ישראל.


לבקשת הקהל – הנה הקוד המהיר והמלוכלך (לא גאה בו אבל הוא עשה את העבודה).

import copy

def team_point_from_team_point(point):
    if point == 0:
        return 3
    elif point == 1:
        return 1
    else:
        return 0

all_options = []
g_counter = 1
for g_i1 in (0, 1, 3):
    g_team = [0, 0, 0, 0]
    g_team[0] = g_i1
    g_team[1] = team_point_from_team_point(g_i1)
    original_team_1 = copy.copy(g_team)
    for g_i2 in (0, 1, 3):
        g_team = copy.copy(original_team_1)
        g_team[2] = g_i2
        g_team[3] = team_point_from_team_point(g_i2)
        original_team_2 = copy.copy(g_team)
        for g_i3 in (0, 1, 3):
            g_team = copy.copy(original_team_2)
            g_team[0] = g_team[0] + g_i3
            g_team[2] = g_team[2] + team_point_from_team_point(g_i3)
            original_team_3 = copy.copy(g_team)
            for g_i4 in (0, 1, 3):
                g_team = copy.copy(original_team_3)
                g_team[1] = g_team[1] + g_i4
                g_team[3] = g_team[3] + team_point_from_team_point(g_i4)
                original_team_4 = copy.copy(g_team)
                for g_i5 in (0, 1, 3):
                    g_team = copy.copy(original_team_4)
                    g_team[0] = g_team[0] + g_i5
                    g_team[3] = g_team[3] + team_point_from_team_point(g_i5)
                    original_team_5 = copy.copy(g_team)
                    for g_i6 in (0, 1, 3):
                        g_team = copy.copy(original_team_5)
                        g_team[1] = g_team[1] + g_i6
                        g_team[2] = g_team[2] + team_point_from_team_point(g_i6)
                        g_team.sort(reverse=True)
                        if g_team not in all_options:
                            all_options.append(g_team)
                        print "{0} - {1} [{2} {3} {4} {5} {6} {7}]".\
                            format(g_counter, g_team, g_i1, g_i2, g_i3, g_i4, g_i5, g_i6)
                        g_counter = g_counter + 1

all_options.sort(reverse=True)
for option in all_options:
    print option

 

 

 

 

אבולוציה של עולם התכנות

לפני שבועיים הייתי בכנס מפתחים של אמזון שנערך ב Yes Planet שבחיפה. במהלך 8 שעות הכנס לא הצלחתי לסגור את הפה משתי סיבות. הראשונה כי הגישו שם המון אוכל מעולה, השנייה בגלל ההבנה כמה השתנה עולם המתכנתים מאז שכתבתי בפעם הראשונה בחיי שורת קוד. זה גרם לשבת ולרשום עשרה אירועים היסטוריים / מוצרים / שינויים טכנולוגים שהשפיעו על חיי כמתכנת.

1979 – (אני בן 10) – כרטיסים מנוקבים

את שורת הקוד הראשונה שלי כתבתי (יותר נכון להגיד חוררתי) על כרטיס קרטון מלבני במרכז המחשבים בטכניון בבנין אולמן. זה היה סיוט. אסור היה לטעות באות אחת אחרת הכרטיס היה נזרק לפח ואין לשכוח שכל כרטיס גם עלה כסף.

אחרי סיום כתיבת התוכנית על כרטיסי הקרטון, הייתי נותן אותם לאחד מהעובדים שהזין אותם בקורא כרטיסים שהיה מחובר למחשב בגודל של מקרר. התוצאה הייתה מתקבלת בצורת תדפיס שניפקה מדפסת סיכות עצבנית.

מעולם לא הצלחתי להריץ תוכנית אחת בהצלחה דבר שגרם לי אז להפסיק להתעניין במחשבים ותוכנה.

1982 – מחשב אישי

התמזל מזלי שגבי יקואל היה המורה שלי למתמטיקה בחטיבת הביניים. בנוסף כל יום שני בערב הוא לימד גם קורס תכנות בשפת Basic. עבדנו על מחשב אישי בשם TRS-80 שהיה לו פיצ'רים מדהימים כמו מסך, מקלדת ואפילו טייפ דיגיטלי (קפיצת מדרגה אדירה מלנקב כרטיסים). אחרי שהצלחתי לכתוב תוכנה שתדפיס על המסך את לוח הכפל הבנתי שלתכנת זה מה שאני אעשה כשאהיה גדול.

1986 – מודם

לא אשכח את הפעם הראשונה שהתחברתי למחשב אחר בעזרת קו הטלפון הביתי. המהירות של המודם הייתה 300 baud שזה בערך 30 אותיות בשנייה (מהירות קריאה). למי ששכח ככה זה נשמע.

די מהר החלטתי להקים בבית שלי BBS (שרת מארח). שכנעתי את ההורים שלי להתקין עוד קו טלפון ובגלל שגרנו בארה"ב זה הותקן תוך יומיים וגם כמעט לא עלה כסף. הצלחתי גם להתקין תוכנת BBS (לא חוקית – סליחה!) על מחשב ה Apple IIe שלי וגם הוספתי לה יכולות אחרי שחקרתי לעומק את הקוד שלה. לא הרבה אנשים התקשרו ל BBS שלי, אולי בגלל שקראתי לו  The Police Station.


1991
– Intel 486

פתאום דברים רצים ממש מהר ואפשר להריץ (ולכתוב) תוכנות גרפיות ולהפסיק להסביר שוב ושוב להורים שצריך לעשות cd c:\wordprocessor כדי להגיע לתיקיה שממנה מפעילים את מעבד התמלילים.

1995 – אינטרנט

בהתחלה עלה לגלוש באינטרנט דולר לשעה. זאת אומרת שאם גלשת במשך חודש שלם החשבון הגיע ל 720 דולר. יש כמה שינויים שגרמו לכך שלהיות מתכנת זה לא רק כיף אלא גם מקצוע מכניס, האינטרנט הוא אחד החשובים למרות שאז עוד לא יכולתי לדמיין את הפוטנציאל הגלום בו.

1996 – מחשב עם 1 גיגה בייט זיכרון

הוא עלה $100,000 ושמו אותו בחדר מיוחד עם אזעקה. קנו אותו כי לאחד הפרויקטים בחברה היה צורך לבצע חישובים שדרשו המון זיכרון. ב 1983 קנו לי את המחשב האישי TI 99/4A והיה לו זיכרון בגודל 16 קילו בייט (שזה קטן פי 65,536 מ 1 גיגה), והסתדרנו טוב מאד. היה דגש חזק על איך לתכנת כמה שיותר יעיל. כעבור שנתיים כבר שכב לו המחשב המפלצתי כאבן שאין לה הופכין בחדר המחשבים וכיום לכל סמארט-פון פשוט יש יותר זיכרון מאותה מפלצת יקרה.

1999 – חיפוש

ב 1995 ניסיתי לכתוב שומר מסך אבל הוא לא עבד. ישבתי שעות ודפדפתי בספרים עבי כרס בכדי למצוא מה לא עשיתי נכון. שלחתי מיילים בתפוצת נאט"ו וברית וארשה ואף אחד לא ענה לי עד שלבסוף, במקרה, פגשתי במסדרון מישהו שעזר לי לפתור את הבעיה. מהרגע שהופיעו מנועי החיפוש כמו Alta Vista ואחרי זה Google, נעלמו לי הספרים מהספרייה וכל פעם שיש לי בעיה אני פשוט רושם "?…How do I".

AltaVista

2007 – מחשב וירטואלי

במרכז של קומה 1 בבניין 21 באזור מת"מ שבחיפה שכן חדר שרתים גדול של חברת מיקרוסופט. במהלך יום עבודה רגיל ביקרו בחדר הרבה מאד עובדים שרצו להריץ ולתקן את התוכנה שהם כתבו. היה מחיר לבקר בחדר הזה כי כל מי שביקר בו ידע שיש סיכוי טוב שלמחרת הוא יהיה חולה. אולי זה היה האוורור, השטיחים או ריבוי המחשבים אבל החדר הספציפי הפיל חללים רבים. אבל אז הגיע מהפכת הווירטואליזציה שאפשרה להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב פיזי אחד וגם לגשת אליהם מרחוק בקלות. תוך פחות משנה כמות השרתים בחדר קטנה ב 70% ודממה השתררה בו כי לאף אחד לא היה צורך להגיע פיזית למחשבים (ולחטוף שיעול טורדני, כזה שליווה אותי במשך למעלה מחצי שנה).

2010 – כמה זמן לוקח לשחרר מוצר?

בהתחלה כשעבדתי על מוצר זה לקח בין שנתיים לארבע שנים כדי לשחרר אותו לקהל הרחב בתוך קופסא של  CDs. אם היה באג, הלקוח היה צריך לחכות לעדכון שלפעמים יצא פעם בשנה. זה דבר בלתי נתפס היום. ב 2010 כבר עבדתי על מוצר ששחררנו גרסה שלו פעם בחודש. היום יש חברות שמשחררות גרסאות חדשות של המוצר שלהם (אתרי אינטרנט) כמה עשרות פעמים ביום!

1/2012 עד 1/2017 – לקחתי הפסקה של חמש שנים מתכנות

2017 – הענן, קוד פתוח  ו stack overflow

אני יושב בבית שלי ועובד על מחשבים בענן של אמזון (במקרה שלי זה נמצא באירלנד), אני משתמש בספריות של קוד פתוח שאנשים נחמדים כתבו ותרמו לעולם ומוצא תשובה לכל שאלה שיש לי באתר StackOverflow.com. אם יש לך רעיון למוצר חדש, אין היום שום מגבלה טכנולוגית להרים אותו. הנה לדוגמה שירות חדש של ניתוח סרטוני וידאו שכל אחד יכול להשתמש בו.

 

2030 – אין לי מושג מה יקרה אבל יהיה מעניין

 

השכלה רדיופונית

לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!

את/ה בעד או נגד ביבי?

זהירות! הפוסט הזה מכיל מילים גסות ותיאורים מיניים. אם זה עלול להפריע לך בבקשה לעצור פה. ראו הוזהרת!

אם יש מילה אחת שגורמת לכל דיון לצאת משליטה זאת המילה 'ביבי'. מיד שעולה שמו של ראש הממשלה, אנשים מאבדים את זה וכל הדיון מצטמצם לשאלה הפשטנית האם את/ה בעד או נגד ביבי ומה דעתך על אשתו. בגלל שככה המצב אני מרגיש שדבר ראשון חובה עלי להגיד שאני לא אוהב או שונא את ביבי ושיש נושאים שאני מסכים עם הדעות והפעולות שלו ויש נושאים שאני חושב שהוא טועה. שש פעמים הצבעתי בבחירות בהן היה ביבי ראש הליכוד ובשלוש מתוכן הצבעתי בעד הליכוד, ושלוש מתוכן למפלגה אחרת. דרך אגב ההבנה שלי היא כשמצביעים חשוב לחשוב על הקואליציה שתוקם ופחות על מי ספציפית ינצח. עוד לא החלטתי למי אצביע בפעם הבאה שיהיו בחירות, שלפי התכנון כרגע זה יקרה בחמישי בנובמבר 2019, מבחינתי הכל תלוי מה יקרה עם אסדת הגז שאמורה להבנות 10 ק"מ מחוף דור.

בכדי להראות איך התגובות לכל מה שעושה ביבי הן צפויות וידועות מראש וכמה הדיון במהות נעלם בשנייה בה מזכירים את שמו בואו נדמיין את הסיטואציה הבאה.

(אני שוב חוזר על האזהרה שלי מתחילת הפוסט ומוסיף את המשפט הידוע והכסת"חיסטי שפוסט זה הוא סאטירי ואין לייחס לנאמר בו שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע).

בעקבות בקשה של נשיא ארצות הברית טראמפ, נוסע בנימין נתניהו לפגוש את אבו מאזן ברמאללה כדי לדון על תוכנית השלום החדשה של הנשיא האמריקאי. במהלך הפגישה במוקטעה מוצץ ביבי לאבו מאזן. כשאני אומר מוצץ אני לא מתכוון בצורה מטאפורית קרי ביבי מסכים לזכות השיבה, לחלוקת ירושלים או לפינוי התנחלויות. אני מתכוון שהוא מבצע באבו מאזן מין אוראלי.
נחשו מה יהיו התגובות ברגע שהידיעה על מה שקרה תופץ ברבים?

  1. הכתב הפוליטי של ערוץ 2, עמית סגל, יפרסם בערוץ הטלגרם שלו סקר של מינה צמח שמראה שהליכוד מתחזק בשלושה מנדטים וגם ייתן הסבר מעמיק למה זה קרה.
  2. מירי רגב תוציא הודעה לעיתונות בו היא מודיעה שברגעים כאלו היא מצטערת שאין לה בולבול.
  3. הפרשן אמנון אברמוביץ יפרסם סקופ בלעדי שחושף שביבי אמנם מצץ לאבו-מאזן אבל לא בלע.
  4. בעקבות חשיפת הסקופ מאמר המערכת של עיתון הארץ ינזוף בביבי שפגע בכבוד של הגבר הערבי.
  5. קבוצת רבנים תוציא מכתב מפתיע שתומך בעמדת עיתון הארץ שביבי כן היה צריך גם לבלוע כי ככה הוא היה ממלא את המצווה של "להשמיד את זרע עמלק"
  6. חמאס ירה כמה טילים (הפעם מקנאה)
  7. בוז'י הרצוג יצייץ בטוויטר: "ביבי, אם הייתי יודע הייתי מזמן מסכים לממשלת אחדות!" וישים אימוג'י של חציל
  8. בית הדין הגבוה לצדק יוציא צו מניעה. לא ידוע נגד מה אבל במערכות יחסים בג"ץ תמיד מעדיף להיות בצד האקטיבי ולא הפאסיבי.
  9. בנט יודיע שזאת עוד סיבה למה חשובה פסקת ההתגברות
  10. טוקבקיסט משמאל יכתוב באחד האתרים: "נו ימנים פשיסטים בסוף אתם רואים שדרכנו היא הנכונה"
  11. בתגובה טוקבקיסט מימין יכתוב: "יא סמולני בוגד. אם זה היה אבי גבאי הוא גם היה בולע וגם היה דוחף לאבו מאזן אצבע לתחת".
  12. ב"ישראל היום" יהללו את היכולות המגוונות של ביבי
  13. במאקו תפורסם כתבה על "עשרת הגברים שהיינו מוכנים למצוץ להם"
  14. גיא פינס יעשה תוכנית בה יראיינו סלבס על החוויה האורלית הראשונה שלהם.
  15. לאחר יום ביבי יוציא הודעה נגד הקרן החדשה לישראל

לא יודע אם צחקתם אבל בטוח שלא תופתעו אם זה בדיוק מה שיקרה.

 

קיצור תולדות ה URL

התחביב של קווין גילברטסון הוא לרכב ולהתחרות על חד-אופן (אפילו בשטח!). בראשית שנות ה 2000, לפני המצאת הרשתות החברתיות, היו ה Usenet newsgroups המקום בו אנשים כתבו פוסטים, העלו תמונות ודנו על כל נושא שבעולם. קבוצת ה alt.tv.simpsons הייתה קבוצה בה "נפגשו" אנשים ודנו בתוכנית הטלוויזיה "The Simpsons", קבוצת ה rec.sport.soccer עסקה בכדורגל וכמובן שהיו קבוצות על סקס, סמים ורוקנרול.
כשרצה קווין לחלוק לינק לאתר מעניין בקבוצה שעסקה ברכיבה על חד-אופן, היה לפעמים הלינק (URL) ארוך כל כך, שיצר בעיה בקריאה ובשימוש. זה למשל דוגמא ללינק לאתר המפות mapquest, שעלה לאוויר ב 1996, ומראה את המיקום בו גרתי בטקסס לפני שנים רבות מאד:
https://www.mapquest.com/search/results?slug=%2Fus%2Ftexas%2Ffort-worth%2F76133-7554%2F4228-sweetgum-way-32.629869,-97.385070&query=4228%20Sweetgum%20Way,%20Fort%20Worth,%20TX%2076133-7554&page=0
קווין, אז בן 24, ישב חשב והחליט להקים שירות של קיצור לינקים (URL shortening), ובינואר 2002 עלה לאוויר האתר TinyURL.com. באתר יכול משתמש להכניס URL ארוך והאתר ימפה אותו ל URL קצר. לדוגמה הלינק הארוך מלמעלה של אתר המפות, יהפוך ל https://tinyurl.com/ya5vm7bd.
איך זה עובד מאחורי הקלעים? כשאתם גולשים לכתובת המקוצרת https://tinyurl.com/ya5vm7bd הבקשה מגיעה לשרת של TinyURL. השרת לוקח את החלק שאחרי tinyurl.com, במקרה שלנו ya5vm7bd, ואם שמור אצלו מיפוי לכתובת אחרת הוא שולח בחזרה תשובת redirect עם הכתובת האחרת. דבר זה גורם לדפדפן שלכם לגלוש לכתובת האחרת (במקרה שלנו לכתובת הארוכה שמובילה לאתר של mapquest).
זה פתרון כל כך פשוט וגאוני שכל מתכנת מתחיל יכול לכתוב כזה שירות תוך כמה שעות בודדות. ההצלחה של השירות TinyURL הייתה מיידית. כאשר טוויטר, אשר הציוצים בו היו מוגבלים ל 140 תווים, תפס תאוצה עלה גם השימוש ב TinyURL שאפשר לאנשים גם לשתף לינקים וגם לעמוד באותה מגבלה של 140 תווים.
הרבה מתחרים קמו ל TinyURL, אשר המודל העסקי שלו הוא להרוויח מפרסומת של AdSense שיש באתר. חלק מהמתחרים כמו https://bitly.com, מציעים שירותים נוספים בתשלום שמאפשרים לראות נתונים על השימוש בכתובות המקוצרות או אפילו קבלת תשלום עבור הצגת פרסומות כמו שעושה https://adf.ly.
אני השתמשתי בשירות החינמי של Google שנקרא goo.gl ולהלן דוגמא לנתונים של אחד מהקיצורים שיצרתי (http://goo.gl/YWfZfW)
stats-url

יש כמובן גם חסרונות בשימוש בשירות של URL Shortening. אם החברה שמספקת את השירות מפסיקה לעבוד (וזה קרה בעבר) אזי כל הכתובות המקוצרות שיצרת מפסיקות לתפקד וספאמרים משתמשים בשירותים הללו להחביא את הכתובת האמיתית של האתר שלהם.

Spam
לא ניסיתי לראות לאן מוביל הלינק

מה צופן העתיד לשירותי URL Shortening? האם הם ימשיכו ללוות אותנו בעתיד? כמו כל דבר שקורה באינטרנט זה תלוי ב Google אשר החליטה להפסיק את השירות goo.gl שלה החל מ ה 30/3/19 ומתחילה לתמוך בסוג חדש של קיצורים אשר גם תומכים באפליקציות (Firebase Dynamic Links). יהיה מעניין לראות מה יקרה.