קטע סטנד אפ #2

חשבתי על זה טיפה. כולם אומרים תמיד "לא נשכח ולא נסלח". אבל זה חצי נכון. לא נשכח מסכים, אבל לא נסלח? אנחנו הישראלים לא מפסיקים לטוס לברלין כדי לקנות שם נדל"ן ולאכול מילקי בזול. מילקי! שהוא בכלל מעדן גזעני. לא רק שיש בו הפרדה בין החום ללבן, גם הלבן למעלה.
אתם גם יודעים כמה החזר הוצאות על השואה קיבלה מדינת ישראל מגרמניה ב 1951 כדי לכונן יחסים דיפלומטים? 2 מיליארד מארק, שזה מיליארד אירו. נשמע הרבה? תחלקו את זה בשישה מיליון זה יוצא 167 אירו לאדם. שזה לא מכסה אפילו סופשבוע בגרמניה.
ומי אתם חושבים הנהיג את גרמניה ב 1951? ילדים בני 6 שנולדו אחרי המלחמה? שלטו שם נאצים. איזה נאצים? נאצים שידעו הכי טוב לשנות את קורות החיים שלהם.

קטע סטנד-אפ #1

עזבו אתכם מפוליטיקה, בואו נדבר על אירוע משמח שקורה יומיים אחרי הבחירות. החללית הישראלית "בראשית" מגיעה לירח. איזה גאווה. אין על הטכנולוגיה הישראלית.
אבל בגלל שזאת חללית ישראלית, אין לי ספק שכל הנחיתה תהיה בלאגן אחד גדול.
החללית בטח תנחת היכן שאסור, באדום לבן, ויהיה לה בחלון שלט – "פקח-חייזר אני פורקת סחורה, תכף אשוב".
כשהחללית תפתח את זרוע הסלפי שלה, ועד עכשיו כל מה שהיא עשתה זה לצלם סלפיז, היא תשרוט חללית שחונה ליד ולא תשאיר פתק עם פרטי הביטוח.
והפלסטינים יגנו אותנו באו"ם ככח כובש כי לטענתם הם היו שם קודם. אבל נראה שלרובנו אין בעיה שהם יממשו את דרישת השיבה לירח. לצד האפל של הירח. לך תזדיין רוג'ר ווטרס.

15-4-Camel

(לכרטיסים בחינם צרו איתי קשר)

מתי, איך ואיפה ניתן לצפות בשביל החלב מישראל?

הפעם טור אורח של פבל ברנשטם. צלם מוכשר בטירוף וארכיטקט תוכנה שעבד איתי בחברת סיילספרדיקט. אם גם אתם רוצים לפרסם טור מעניין באתר שלי, צרו איתי קשר.


שליש מאוכלוסיית העולם מעולם לא ראתה את שביל החלב.

ומה אתכם ועם ילדכם? האם יצא לכם אי-פעם לחזות ביופי של שביל החלב?

אנסה לסכם בקצרה מתי, איך ואיפה אפשר לצפות בשביל החלב בישראל.

1

יש כמה דברים שעלולים להפריע בצפייה בשביל החלב:

  1. זיהום אור מערים
  2. סינוור עיניים
  3. זיהום אור מהירח
  4. אי המצאות שביל החלב (כרגע) בשמיים

איך אנחנו יכולים למנוע את כל הבעיות הללו?

זיהום אור מערים

אורות עיר ואורות הבוקעים מחלונות מאירים את האבק באוויר אשר מחזיר את האור וגורם לשמים להיראות בהירים יותר בלילה. כאשר השמים בהירים איננו יכולים לראות את שביל החלב ולכן עדיף שנתרחק כמה שאפשר מערים גדולות.

השתמשו במפת זיהום אור. הימנעו מכל האזורים המסומנים על בירוק, צהוב, ואדום. ככל שיהיה חשוך יותר, כך תוכלו לראות את שביל החלב טוב יותר.

תשלבו את מפת זיהום אור עם מפה של חניוני לילה בכדי להחליט לאן לנסוע.

אני ממליץ על שני אתרי קמפינג: נחל גוונים (מכתש רמון) ובורות לוץ.

גם חורשת שבטה ומצדה מערב טובים, אך מכיוון שהם קרובים יותר למרכז, זיהום האור בהם גבוה יותר. עם זאת, אם אין באפשרותכם לנסוע רחוק, אלה הן אפשרויות סבירות בהחלט.

ניתן למצוא עוד מספר אתרי קמפינג חשוכים המעולים לצפייה בכוכבים בכלל ובשביל החלב בפרט, באתר Deep-Sky Watch.

אם אינכם חובבי לינה בשטח, אתם יכולים לבחור לילה בלי ירח, כאשר שביל החלב נמצא מעל האופק, ולנסוע לאחד מחניוני הלילה המוזכרים, לצפות בשביל החלב ולחזור הביתה.

עם זאת, אני מאוד ממליץ להישאר לכל הלילה, לשכב מתחת לכוכבים עם בקבוק של ריזלינג מאלזס במקום לנסוע כל הלילה בחזרה הביתה.

2
חניון הר ארדון (נמצא ליד הקצה המזרחי של מכתש רמון. שימו לב שעל מנת להגיע לשם, תצטרכו לנסוע זמן רב על כביש אפר) בתמונה זו ניתן להבחין אפילו בגלקסיית אנדרומדה. היא די גדולה וניתן לראות אותה באמצעות משקפת טובה.

3
חניון הר ארדון

5
חורבות שבטה

4
שבטה. דרך אגב, האם ידעתם שכדור הארץ מסתובב?

6
עוד חורבות שבטה

7
האתר החשוך ביותר בישראל, הר כרכום

8
חניון נחל גוונים

סינוור עיניים

כאשר העין רואה משהו בהיר, האישון של העין מתרחב ואיננו מסוגל לקלוט עצמים חשוכים.

אז אחרי שהגעתם לחניון הלילה הנכון, אכלתם בשר ושתיתם יין, כדאי שתתרחקו מהמדורה ומהאורות של אתר הלינה כ 100 עד 200 מטר לכיוון המדבר, תכבו את הפנסים ותתנו לעינכם להתרגל לחושך לפחות חמש דקות.

אם ברצונכם להשתמש בפנס על מנת לבדוק את המפה, כדאי שתשתמשו בפנס אדום – הוא יסנוור את העיניים הרבה פחות. לכל תוכנת אסטרונומיה טובה יש "Night mode" ("מצב לילה") אדום, רק למטרות אלה.

אור מהירח

הירח בהיר מאוד. אם הירח נראה בשמיים – אין סיכוי לראות את שביל החלב.  חכו עד שהירח יעלם מן העין (תחילתו של החודש העברי) או יהיה מעבר לאופק. ניתן לראות זמני שקיעה וזריחה של ירח באתר הזה.

היעדרו שביל החלב בשמים

זה עלול להישמע מוזר, אבל שביל החלב לא תמיד נמצא מעל לקו האופק. הוא גם זורח ושוקע בזמנים שונים במהלך השנה.

השתמשו באחת מתוכנות הפלנטריום הרבות על מנת לדעת מתי נמצא שביל החלב מעל לאופק בתחילת הלילה. (אני אישית משתמש ב"סטלריום") אבל אפשר פשוט לזכור, ששביל החלב נראה בבירור מיולי עד מארס (תמוז-סיוון), ובחלק הבהיר ביותר שלו ניתן לחזות מיולי עד אוקטובר (תמוז-חשוון). בחודשים האלה אינכם זקוקים לתוכנות אסטרונומיה או לפלנטריום; אתם יכולים פשוט לנסוע למדבר בלילה ללא ירח וליהנות מחזיונו של שביל החלב.

אגב, בחורף, הראות של השמים בממוצע הרבה יותר טובה בעיקר בגלל  שיש פחות אבק באוויר.

כמו כן, אל תשכחו לבדוק את תחזית מזג האוויר ולוודא שאין עננים.

9

אם הצפייה בשביל החלב הספיקה לכם, וחזיתם כבר בכל הכוכבים הבהירים, תוכלו  אתם יכולים לבלות קצת זמן בצפייה בלוויינים.

במקומות החשוכים שבהם נראה שביל החלב, ניתן לראות במהלך הלילה בין 10 ל 20 לוויינים ושלבים של טילים.

קרוב לסוף של הסרטון הזה שבאורך 30 שניות ניתן לראות לוויינים חוצים את השמיים.

הורידו את היישומון "Heavens Above" (או תדפיסו מפות מאתר אינטרנט – רק אל תשכחו לציין את מקום התצפית) וראו באיזה זמן באיזה חלק של השמים ניתן לצפות בלוויין. אם יש לכם מזל, תראו גם את תחנת החלל הבינלאומית – היא כל כך גדולה ובהירה שלעתים קרובות אנשים חושבים שהיא מטוס שמעופף מעליהם בשמיים.

10
אני (פבל) לא באמת כזה ענק…

תמונות נוספות של שביל החלב אפשר למצוא באתר שלי בכתובת  https://www.paveltravelphoto.com/night-sky

בהצלחה!

 

חוקים עליך ישראל

אם אתם מחפשים חומר קריאה מעניין, חוץ כמובן מהבלוג הזה, אני מאד ממליץ על שני אתרים שמכילים את החוקים שהכנסת חוקקה. ספר החוקים הפתוח של וויקיטקסט העברי ומאגר החקיקה הלאומי של הכנסת.
התחלתי להתעניין בשני האתרים בעקבות חקיקת חוק הלאום. אחרי שקראתי אותו לעומק אני לא מבין על מה המהומה של המתנגדים (אין בו שום דבר חדש) אבל גם למה היה צריך לבזבז כל כך הרבה אנרגיה בשביל לחוקק אותו (אין בו שום דבר חדש).

הלאום 1

הלאום 2


שאלה קטנה. האם אתם יודעים מה גובה הקנס אם תגדלו חזיר בישוב לא מורשה? 10,000 לירות! שזה שקל אחד!

איסור גידול חזיר 1

חוק איסור גידול חזיר 2.JPG

איסור גידול חזיר 3


תאמינו או לא יש בספר החוקים את "פקודת סרטי הראינוע" משנת 1927! (בוצעו בו תיקונים בשנת 1935).

סרטי הראינוע


הנה החוק שסיבך את סיינפלד וחבורתו בפרק סיום הסדרה.

לא תעמוד על דם רעך


שנה אחרי שיצא הספר שלי לאור, קיבלתי מהספרייה הלאומית מכתב שדרש ממני לשלוח לספרייה שני עותקים. כמובן שהתעלמתי כי חשבתי שזה טעות. איזה ערך יש לספר שלי (שהוא אסופה של טורים שכתבתי לעיתון מקומי בזכרון יעקב) שמצדיק מקום על מדף בספרייה הלאומית? כעבור עוד כמה חודשים קיבלתי מכתב מעורך דין שמאיים שאם לא אשלח שני עותקים ינקטו מולי צעדים משפטיים. הבנתי שכנראה זה רציני ושלחתי להם שני עותקים למען הדורות הבאים. הדרישה הזאת מובססת על החוק הזה שנחקק 10 ימים אחרי שאהוד ברק התפטר מראשות הממשלה. (אני מקווה שהיום אפשר גם לשלוח העתק דיגיטלי)

הספרים 1

הספרים 2

הספרים 3


אבל לא משנה כמה נכון וצודק חוק שמחוקקים, אם אין אכיפה של הרשויות ומוטיבציה פנימית של הציבור, לא תהיה לחוק שום משמעות ועדיף שלא לחוקק אותו.
ובונוס לסיום הנה חוק קביעת הזמן (שמכיל בתוכו גם את ההגדרות של שעון הקיץ בישראל – דבר שבעבר גרם להמון מחלוקות)

קביעת הזמן