הסבר חגיך לתייר

דבר ראשון אני רוצה לנצל את ההזדמנות לאחל לכולם/ן שנה טובה, חתימה טובה או גמר חתימה טובה (אני אף פעם לא סגור על מה אומרים).
אתחיל ואגיד שאני גאה להיות יהודי! בכלל זאת התקופה הכי טובה להיות בה יהודי. לא בגלל חוק הלאום אלא בגלל שכל חגי תשרי נפלו באמצע השבוע ומיד אחרי החופש הגדול. איזה כיף להורים.
רק שתדעו המילה "תשרי" מגיעה מהמילה הבבלית "תשריתו" שהפירוש שלה הוא "תבריזו מהעבודה".
אתה לא באמת מבין כמה החודש הזה מטורף עד כשאתה מנסה מסביר אותו לגוי.
בגלל שאני עובד בהייטק יוצא לי לעבוד עם לא מעט אמריקאים.
זה לא פשוט לעבוד עם אמריקאים. לא בגלל שהם אומרים על כל דבר wonderful, אלא בגלל שהם לא עובדים בשבת וראשון, אנחנו לא עובדים בשישי שבת, השעה בחוף המזרחי שקרוב אלינו היא 7 שעות אחורה כך שאנחנו יכולים לדבר טלפונית רק שלושה וחצי ימים בשבוע. ועכשיו כשהגיעו החגים, איזה בלאגן.
ככה נשמעה השיחה שהייתה לי בסקייפ עם גרג מניו-יורק ביום רביעי שעבר (לצורך הנוחות והמוטיב הקומי השארתי רק את החלק שלי בשיחה, כדי שתוכלו לדמיין את מה שהוא אמר)
"טוב גרג אז לפני שאנחנו מסיימים את השיחה, אני רוצה לעדכן אותך ששבוע הבא אנחנו לא עובדים בראשון, שני ושלישי כי יש לנו חג.
קוראים לו ראש השנה, זה חגיגות השנה העברית החדשה.
ביום הראשון אוכלים, ביום השני אוכלים וביום השלישי גם אוכלים.
שבוע אחרי זה אנחנו לא עובדים בשלישי ורביעי כי יש לנו עוד חג.
קוראים לו יום כיפורים, אנחנו צמים, מבקשים סליחות ורוכבים על אופניים.
לא! לא רשום בשום מקום בברית הישנה שמצווה לרכוב על אופניים. זה הנפצה שלנו.
רגע, שבוע אחרי זה אנחנו לא עובדים בראשון ושני כי יש לנו חג נוסף.
קוראים לו סוכות. סוכות.
אנחנו בונים מבנה טרומי, שהקירות שלו עשויים מבד והגג מענפי עץ דקל עם קישוטים מעפנים שהילדים הכינו בגן.
לא אני לא צוחק עליך, יש גם אנשים שישנים בסוכה.
לא אל תנתק! שבוע אחרי זה אנחנו שוב לא עובדים בראשון ושני. שוב יש לנו חג. סוכות שני. זה כמו סרט המשך. בסופו אנחנו מתחילים לקרוא את התנ"ך מהתחלה בפעם ה 3000.
כן זה די משעמם.

הכל זה ימי חופש של המדינה.
אתה רוצה להיות יהודי?
סחתיין, אין בעיה, רק תזכור שתצטרך לעבור ברית מילה.
חשבתי שתרד מזה".

צעדים ראשונים (ואולי אחרונים) בעולם הסטנד-אפ

הקיץ, בזמן שכולם נוסעים לחו"ל, החלטתי לעשות משהו שאני חושב עליו כבר יותר מעשור והוא להופיע בערב במה פתוחה במועדון סטנד-אפ.
כדי לא להתבזות יותר מדי נרשמתי לקורס סטנד-אפ של מועדון הקאמל קומדי קלאב. כל יום שלישי, במשך תשעה שבועות של הקורס, אני עולה להופיע במשך 4 דקות וכל יום רביעי המורה של הקורס, אריק זילברמן, יושב איתי ושאר התלמידים לנתח מה היה טוב ומה היה פחות טוב.
בינתיים הופעתי חמש פעמים. אחת הייתה טובה, שתיים בינוניות ושתיים על הפנים (זה נורא לשמוע שקט מופתי אחרי שאתה אומר פנאץ שחשבת שיצחיק).

Standup-Nir

להלן אחד הקטעים שלא הצליחו:
ערב טוב קוראים לי ניר כץ ויש לי קיבה רגיזה.
קיבה רגיזה זה מונח פוליטיקלי קורקט שהמשמעות האמיתית שלו היא שאני פלצן.
תראו אני לא מתכוון להתיפייף אז חשוב לי להגיד שאני אוהב להפליץ, אני נהנה להפליץ, אני אפילו מפליץ עכשיו. אם במהלך ההופעה הגמל מאחורי נופל, תדעו שזה אני.
אבל הפחד שלי הוא כשאהיה מבוגר אאבד את השליטה על סוגריים, ואהפוך לאותם זקנים סנילים שהולכים ברחוב ונשמעים כמו איזה קופסת ביטבוקס.
אז מה צריך לעשות אם רוצים להפסיק להפליץ?
אני אגיד לכם מה אסור לעשות. אסור לחפש בגוגל. כי כשמחפשים בגוגל על בעיות רפואיות התוצאה הראשונה של החיפוש זה מאמר שמסביר שיש לך סרטן.
תנסו לחפש בגוגל "כאב ראש, נזלת ואפצ'ים" ותגלו שיש לכם סרטן באף.
אז הלכתי לרופא המשפחה שלי שטפו, טפו, טפו, מלח מים, מלח מים, חמסה חמסה, גפילטע פיש עם גזר אני פוגש אותו פעם בשלוש שנים.
אחרי שהוא הפסיק לצחוק הוא שלח אותי לאולטרא-סאונד בטני ואני שמח להודיע שעוד חצי שנה אני מצפה לבן ראשון. סתם.
הוא גם אמר לי שכנראה יש לי חוסר בחיידקיים ידידותיים בקיבה וזה די הגיוני כי כנראה הם עזבו כשהקיבה שלי התרגזה עליהם.
מה שבסוף החלטתי לעשות זאת דיאטת ניקוי רעלים.
יומיים ראשונים רק שתיתי מים ואכלתי פרכיות אורז. התוצאה הייתה מדהימה! גם הפסקתי להפליץ, גם הורדתי שלושה קילו וגם התחלתי לבכות בסרטים רומנטיים.
אני די בטוח שהדבר היחיד שנשים שמעו מהמשפט האחרון שאמרתי זה שלושה קילו ביומיים. וזה מה שדפוק היום בחברה שלנו. את יכולה להיות מנכ"לית של חברת ענק, מדענית אטום, אסטרונאוטית אבל המחמאה הכי גדולה שתרצי לקבל זה "ואללה רזית!". עדה יונת היתה מוכנה להחזיר את הפרס נובל עם המיליון דולר בשביל גביע שכתוב עליו "הבחורה הכי רזה בטכניון".
הייתי פעם באסיפת הורים בבית ספר של הבן שלי ושמעתי שתי אמהות ואחת מהן אמרה לשנייה שהיא הרזתה 160 גרם בשבוע. 160 גרם! אני הוצאתי מהאף שלי בוגרים ששוקלים יותר מ 160 גרם.
אני בטוח שאם אנשים באפריקה שומעים את זה הם אומרים: "מה הבעיה שלכם? בואו לפה. שתי מלחמות אזרחים ובצורת אחת וכולן תראו כמו דוגמניות אנורקסיות".
בקיצר, כל יום הוספתי מאכל אחר וראיתי מה ההשפעה שלו ולבסוף גם רזיתי 10 קילו וגם גיליתי מה גורם לי להפליץ. יכולים לנחש? שום.
כשאני אוכל שום אני מייצר כל כך הרבה גז, שמדינת ישראל מכריזה עליי בתור מאגר אסטרטגי. כשאני אוכל שום אסור להדליק אש לידי מבלי להקריא הוראות בטיחות. כשאני אוכל שום, אשתי, שהיא במקור ערפד רומני, חייבת לשמור מרחק של לפחות שלושה מטרים ממני.
טוב, סיימתי אבל אני אשאר פה עוד כמה שניות. פשוט שיחררתי ולא נעים לי מהסטנדפיסט הבא. אז קבלו בבקשה את …

 

האם זה אפשרי?

אני משוגע על רכבות והאמת שאין לי מושג למה. אולי זה בגלל שקיבלתי לגו רכבת בגיל שש ולא הפסקתי לשחק בו כל הילדות שלי, אולי זה בגלל שאני נהנה לתכנן נסיעות על גבי מפות ואולי יש לי פשוט בעיה.
לשמחתי הרבה רכבת ישראל עברה מהפכה בעשרים השנה האחרונות דבר שמאפשר לי גם להימלט מהפקקים בדרך לתל אביב וגם לספק מרגוע לשיגעון שלי. שבוע שעבר נפתחו שלוש תחנות חדשות: רעננה דרום, רעננה מערב ומרכזית המפרץ ובעודי בוחן את המפה עלתה בראשי שאלה מעניינת.map_no_legendהשאלה ששאלתי את עצמי היא האם אני יכול לבקר בכל תחנות הקצה של רכבת ישראל בפחות מ 24 שעות כאשר תחנה הראשונה והאחרונה היא בנימינה שנמצאת ליד מקום מגוריי. (תחנת קצה מוגדרת ככזאת שאי אפשר לעבור דרכה). ישנן כיום תשע תחנות קצה: נהריה, כרמיאל, בית שאן, רעננה מערב, מודיעין – מרכז, ירושלים מלחה, ראשון לציון – הראשונים, באר שבע – מרכז ודימונה. כדי לפתור את הבעיה הזאת רציתי לכתוב תוכנת מחשב שתעשה זאת אבל לדאבוני רכבת ישראל כבר לא מספקת כמו בעבר גיליון אקסל עם כל לוחות הזמנים. (אפשר לקבל בקופות חוברת קטנה ומודפסת).
לכן נאלצתי לעשות זאת ידנית ודבר ראשון שחיפשתי זה את התחנה הכי בעייתית מבחינת לוחות זמנים מבין תשעת תחנות הקצה. די מהר התברר שזאת דימונה שהרכבת מגיעה ויוצאת ממנה שלוש פעמים ביום.
באר שבע – צפון/אוניברסיטה -> דימונה

-שבע צפון לדימונה

דימונה -> באר שבע – צפון/אוניברסיטה
לבאר-שבע צפון
נתון זה הבהיר לי שהמסלול המתוכנן חייב לכלול את דימונה בבוקר וזה מה שיצא לי (מסלול שנכון ל 9/7/18):

זמנים

הבעיה המרכזית בתכנון (חוץ מהעובדה שרכבות יכולות לאחר) היא החלפת הרכבות בתחנות מודיעין – מרכז ומרכזית המפרץ. ארבע דקות זה ממש מעט זמן.
אז מה אתם אומרים זה אפשרי? מישהו מוכן לנסות? זה לא יקר! חופשי יומי לכל הארץ עולה 60 ש"ח בלבד.
בכל מקרה אני מקווה שהרכבת תמשיך להתפתח ודי מהר לעבור על כל תחנות הקצה ב 24 שעות יהיה בלתי אפשרי. נסיעה נעימה.

שלב הבתים

לקראת סיום שלב הבתים במונדיאל כתבתי תוכנית קטנה שחישבה את כל האפשרויות שיכולות להיות לדירוג סופי של בית בן ארבע קבוצות. (זה היתרון בלדעת לתכנת).

בכל בית משחקים שישה משחקים:
קבוצה 1 מול קבוצה 2
קבוצה 3 מול קבוצה 4
קבוצה 1 מול קבוצה 3
קבוצה 2 מול קבוצה 4
קבוצה 1 מול קבוצה 4
קבוצה 2 מול קבוצה 3

כל משחק בין שתי קבוצות יכול להסתיים באחת משלושת התוצאות הבאות:
נצחון לקבוצה אחת
תיקו
נצחון לקבוצה השנייה

זאת אומרת שיש 3 (תוצאות למשחק) בחזקת 6 (מספר משחקים) שזה יוצא 729 קומבינציות של תוצאות משחקים בבית.
אם מצמצמים זאת רק לדירוגים יחודיים (זאת אומרת שלא חוזרים על עצמם) המספר הוא 40 והנה הרשימה:
(המספר הראשון הוא מספר הנקודות של הקבוצה במקום הראשון וכך הלאה)
[9, 6, 3, 0]
[9, 6, 1, 1]
[9, 4, 4, 0]
[9, 4, 3, 1]
[9, 4, 2, 1]
[9, 3, 3, 3]
[9, 2, 2, 2]
[7, 7, 3, 0]
[7, 7, 1, 1]
[7, 6, 4, 0]
[7, 6, 3, 1]
[7, 6, 2, 1]
[7, 5, 4, 0]
[7, 5, 3, 1]
[7, 5, 2, 1]
[7, 4, 4, 1]
[7, 4, 3, 3]
[7, 4, 3, 2]
[7, 4, 3, 1]
[7, 4, 2, 2]
[7, 3, 2, 2]
[6, 6, 6, 0]
[6, 6, 4, 1]
[6, 6, 3, 3]
[6, 5, 4, 1]
[6, 5, 2, 2]
[6, 4, 4, 3]
[6, 4, 4, 2]
[5, 5, 5, 0]
[5, 5, 4, 1]
[5, 5, 3, 2]
[5, 5, 3, 1]
[5, 5, 2, 2]
[5, 4, 4, 3]
[5, 4, 4, 2]
[5, 4, 3, 2]
[5, 3, 3, 2]
[4, 4, 4, 4]
[4, 4, 4, 3]
[3, 3, 3, 3]

מסקנות מעניינות:
1. אי אפשר לסיים את שלב הבתים עם 8 נקודות (אפשר עם 0,1,2,3,4,5,6,7,9)
2. מספר הנקודות המינימלי שאפשר להעפיל איתם לשלב הבא הוא 2 בסיטואציה הזאת: [9, 2, 2, 2] (זאת אומרת שאי אפשר לעלות לשלב הבא עם נקודה אחת בלבד)
3. מספר הנקודות המקסימלי שאיתן לא עולים לשלב הבא הוא 6 בסיטואציה הזאת: [6, 6, 6, 0] (זאת אומרת שאם יש לקבוצה 7 נקודות היא בטוח עולה לשלב הבא).
4. מספר הנקודות הכולל המקסימלי האפשרי בבית הוא 18 (זה קורה שאף משחק לא מסתיים בתיקו)
5. מספר הנקודות הכולל המינימלי האפשרי בבית הוא 12 (זה קורה שכל המשחקים מסתיימים בתיקו).

ואלו החוקים של פיפ"א מתוך ספר החוקים והתקנות למונדיאל 2018 שקובעים את הדירוג של הקבוצות בבית.

נקווה שבפעם הבאה כל זה יהיה רלוונטי גם לנבחרת ישראל.


לבקשת הקהל – הנה הקוד המהיר והמלוכלך (לא גאה בו אבל הוא עשה את העבודה).

import copy

def team_point_from_team_point(point):
    if point == 0:
        return 3
    elif point == 1:
        return 1
    else:
        return 0

all_options = []
g_counter = 1
for g_i1 in (0, 1, 3):
    g_team = [0, 0, 0, 0]
    g_team[0] = g_i1
    g_team[1] = team_point_from_team_point(g_i1)
    original_team_1 = copy.copy(g_team)
    for g_i2 in (0, 1, 3):
        g_team = copy.copy(original_team_1)
        g_team[2] = g_i2
        g_team[3] = team_point_from_team_point(g_i2)
        original_team_2 = copy.copy(g_team)
        for g_i3 in (0, 1, 3):
            g_team = copy.copy(original_team_2)
            g_team[0] = g_team[0] + g_i3
            g_team[2] = g_team[2] + team_point_from_team_point(g_i3)
            original_team_3 = copy.copy(g_team)
            for g_i4 in (0, 1, 3):
                g_team = copy.copy(original_team_3)
                g_team[1] = g_team[1] + g_i4
                g_team[3] = g_team[3] + team_point_from_team_point(g_i4)
                original_team_4 = copy.copy(g_team)
                for g_i5 in (0, 1, 3):
                    g_team = copy.copy(original_team_4)
                    g_team[0] = g_team[0] + g_i5
                    g_team[3] = g_team[3] + team_point_from_team_point(g_i5)
                    original_team_5 = copy.copy(g_team)
                    for g_i6 in (0, 1, 3):
                        g_team = copy.copy(original_team_5)
                        g_team[1] = g_team[1] + g_i6
                        g_team[2] = g_team[2] + team_point_from_team_point(g_i6)
                        g_team.sort(reverse=True)
                        if g_team not in all_options:
                            all_options.append(g_team)
                        print "{0} - {1} [{2} {3} {4} {5} {6} {7}]".\
                            format(g_counter, g_team, g_i1, g_i2, g_i3, g_i4, g_i5, g_i6)
                        g_counter = g_counter + 1

all_options.sort(reverse=True)
for option in all_options:
    print option

 

 

 

 

אבולוציה של עולם התכנות

לפני שבועיים הייתי בכנס מפתחים של אמזון שנערך ב Yes Planet שבחיפה. במהלך 8 שעות הכנס לא הצלחתי לסגור את הפה משתי סיבות. הראשונה כי הגישו שם המון אוכל מעולה, השנייה בגלל ההבנה כמה השתנה עולם המתכנתים מאז שכתבתי בפעם הראשונה בחיי שורת קוד. זה גרם לשבת ולרשום עשרה אירועים היסטוריים / מוצרים / שינויים טכנולוגים שהשפיעו על חיי כמתכנת.

1979 – (אני בן 10) – כרטיסים מנוקבים

את שורת הקוד הראשונה שלי כתבתי (יותר נכון להגיד חוררתי) על כרטיס קרטון מלבני במרכז המחשבים בטכניון בבנין אולמן. זה היה סיוט. אסור היה לטעות באות אחת אחרת הכרטיס היה נזרק לפח ואין לשכוח שכל כרטיס גם עלה כסף.

אחרי סיום כתיבת התוכנית על כרטיסי הקרטון, הייתי נותן אותם לאחד מהעובדים שהזין אותם בקורא כרטיסים שהיה מחובר למחשב בגודל של מקרר. התוצאה הייתה מתקבלת בצורת תדפיס שניפקה מדפסת סיכות עצבנית.

מעולם לא הצלחתי להריץ תוכנית אחת בהצלחה דבר שגרם לי אז להפסיק להתעניין במחשבים ותוכנה.

1982 – מחשב אישי

התמזל מזלי שגבי יקואל היה המורה שלי למתמטיקה בחטיבת הביניים. בנוסף כל יום שני בערב הוא לימד גם קורס תכנות בשפת Basic. עבדנו על מחשב אישי בשם TRS-80 שהיה לו פיצ'רים מדהימים כמו מסך, מקלדת ואפילו טייפ דיגיטלי (קפיצת מדרגה אדירה מלנקב כרטיסים). אחרי שהצלחתי לכתוב תוכנה שתדפיס על המסך את לוח הכפל הבנתי שלתכנת זה מה שאני אעשה כשאהיה גדול.

1986 – מודם

לא אשכח את הפעם הראשונה שהתחברתי למחשב אחר בעזרת קו הטלפון הביתי. המהירות של המודם הייתה 300 baud שזה בערך 30 אותיות בשנייה (מהירות קריאה). למי ששכח ככה זה נשמע.

די מהר החלטתי להקים בבית שלי BBS (שרת מארח). שכנעתי את ההורים שלי להתקין עוד קו טלפון ובגלל שגרנו בארה"ב זה הותקן תוך יומיים וגם כמעט לא עלה כסף. הצלחתי גם להתקין תוכנת BBS (לא חוקית – סליחה!) על מחשב ה Apple IIe שלי וגם הוספתי לה יכולות אחרי שחקרתי לעומק את הקוד שלה. לא הרבה אנשים התקשרו ל BBS שלי, אולי בגלל שקראתי לו  The Police Station.


1991
– Intel 486

פתאום דברים רצים ממש מהר ואפשר להריץ (ולכתוב) תוכנות גרפיות ולהפסיק להסביר שוב ושוב להורים שצריך לעשות cd c:\wordprocessor כדי להגיע לתיקיה שממנה מפעילים את מעבד התמלילים.

1995 – אינטרנט

בהתחלה עלה לגלוש באינטרנט דולר לשעה. זאת אומרת שאם גלשת במשך חודש שלם החשבון הגיע ל 720 דולר. יש כמה שינויים שגרמו לכך שלהיות מתכנת זה לא רק כיף אלא גם מקצוע מכניס, האינטרנט הוא אחד החשובים למרות שאז עוד לא יכולתי לדמיין את הפוטנציאל הגלום בו.

1996 – מחשב עם 1 גיגה בייט זיכרון

הוא עלה $100,000 ושמו אותו בחדר מיוחד עם אזעקה. קנו אותו כי לאחד הפרויקטים בחברה היה צורך לבצע חישובים שדרשו המון זיכרון. ב 1983 קנו לי את המחשב האישי TI 99/4A והיה לו זיכרון בגודל 16 קילו בייט (שזה קטן פי 65,536 מ 1 גיגה), והסתדרנו טוב מאד. היה דגש חזק על איך לתכנת כמה שיותר יעיל. כעבור שנתיים כבר שכב לו המחשב המפלצתי כאבן שאין לה הופכין בחדר המחשבים וכיום לכל סמארט-פון פשוט יש יותר זיכרון מאותה מפלצת יקרה.

1999 – חיפוש

ב 1995 ניסיתי לכתוב שומר מסך אבל הוא לא עבד. ישבתי שעות ודפדפתי בספרים עבי כרס בכדי למצוא מה לא עשיתי נכון. שלחתי מיילים בתפוצת נאט"ו וברית וארשה ואף אחד לא ענה לי עד שלבסוף, במקרה, פגשתי במסדרון מישהו שעזר לי לפתור את הבעיה. מהרגע שהופיעו מנועי החיפוש כמו Alta Vista ואחרי זה Google, נעלמו לי הספרים מהספרייה וכל פעם שיש לי בעיה אני פשוט רושם "?…How do I".

AltaVista

2007 – מחשב וירטואלי

במרכז של קומה 1 בבניין 21 באזור מת"מ שבחיפה שכן חדר שרתים גדול של חברת מיקרוסופט. במהלך יום עבודה רגיל ביקרו בחדר הרבה מאד עובדים שרצו להריץ ולתקן את התוכנה שהם כתבו. היה מחיר לבקר בחדר הזה כי כל מי שביקר בו ידע שיש סיכוי טוב שלמחרת הוא יהיה חולה. אולי זה היה האוורור, השטיחים או ריבוי המחשבים אבל החדר הספציפי הפיל חללים רבים. אבל אז הגיע מהפכת הווירטואליזציה שאפשרה להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב פיזי אחד וגם לגשת אליהם מרחוק בקלות. תוך פחות משנה כמות השרתים בחדר קטנה ב 70% ודממה השתררה בו כי לאף אחד לא היה צורך להגיע פיזית למחשבים (ולחטוף שיעול טורדני, כזה שליווה אותי במשך למעלה מחצי שנה).

2010 – כמה זמן לוקח לשחרר מוצר?

בהתחלה כשעבדתי על מוצר זה לקח בין שנתיים לארבע שנים כדי לשחרר אותו לקהל הרחב בתוך קופסא של  CDs. אם היה באג, הלקוח היה צריך לחכות לעדכון שלפעמים יצא פעם בשנה. זה דבר בלתי נתפס היום. ב 2010 כבר עבדתי על מוצר ששחררנו גרסה שלו פעם בחודש. היום יש חברות שמשחררות גרסאות חדשות של המוצר שלהם (אתרי אינטרנט) כמה עשרות פעמים ביום!

1/2012 עד 1/2017 – לקחתי הפסקה של חמש שנים מתכנות

2017 – הענן, קוד פתוח  ו stack overflow

אני יושב בבית שלי ועובד על מחשבים בענן של אמזון (במקרה שלי זה נמצא באירלנד), אני משתמש בספריות של קוד פתוח שאנשים נחמדים כתבו ותרמו לעולם ומוצא תשובה לכל שאלה שיש לי באתר StackOverflow.com. אם יש לך רעיון למוצר חדש, אין היום שום מגבלה טכנולוגית להרים אותו. הנה לדוגמה שירות חדש של ניתוח סרטוני וידאו שכל אחד יכול להשתמש בו.

 

2030 – אין לי מושג מה יקרה אבל יהיה מעניין

 

השכלה רדיופונית

לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!