אנחנו על השחור [אבירם ברקאי]


קפצתי עם נדב לחנות הספרים השכונתית כי הוא קיבל שובר מתנה לכבוד יום ההולדת שלו. די מהר מצא הילד שלושה ספרים חדשים מהסדרות "נייט הגדול" ו "קפטן תחתונים" שהוא כה אוהב ובגלל שהיה מבצע של ספר שני ב 80% הנחה, הוא ניגש אלי ואמר "יאללה אבא, בחר איזה ספר שאתה רוצה, על חשבוני!".
אני לא אוהב להיכנס לחנות ספרים מבלי לדעת מראש איזה ספר אני רוצה מכיוון שיש כל כך הרבה ספרים מעניינים, ואני מיד נתקל בפרדוקס הבחירה (שיתוק שנגרם מעודף אפשרויות). למזלי כמה ימים לפני הביקור בחנות הספרים ראיתי בדף הפייסבוק של ה"משטח" פוסט על ספר חדש של אבירם ברקאי שנקרא "אנחנו על השחור" – סיפורה של חטיבה 500 במבצע שלום הגליל.
הייתי בן 13 כשהחל מבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה) אבל למרות זאת אני כמעט ולא יודע כלום על מהלכי המלחמה הזאת (בניגוד לידע שיש לי על מלחמת יום הכיפורים וששת הימים). אז הוספתי את הספר לערימה של הילד, הודיתי לו על המחווה ולפני שהתחלתי לקרוא אותו עשיתי לי רשימה של עשרה דברים שאני זוכר מאותה מלחמה (לא לפי סדר כרונולוגי).

1. נסיעה באופניים מבית הספר ביום הראשון למלחמה תוך כדי האזנה בטרנזיסטור להודעת דובר צה"ל שכוחות צה"ל נכנסו ללבנון.
2. שיירות של מובילי טנקים ונגמ"שים שנעים להם בכביש חיפה – עכו.
3. הפחד הגדול כאשר דובר צבא סוריה מודיע שבקרבות הופלו עשרות מטוסי חיל האוויר הישראלי והתדהמה והשמחה כשהתבררה התוצאה חסרת התקדים של 82-0 לטובתנו.
4. נסיעה לתחנה המרכזית בעכו ביום שישי של המלחמה כדי לחלק אוכל לחיילים רק כדי לגלות שהתחנה ריקה מאדם.
5. צפייה כל יום בשעה 17:00 בתוכנית הטלוויזיה "שלום הגליל" (שנהפכה ברבות הימים ל"ערב חדש") שהקרינה דרישות שלום מחיילים ושקופיות עם רשימת הנופלים.
6. הדאגה לאבא של ילדה מהשכבה שנפצע במהלך הקרבות.
7. הטיול שעשינו מבית הספר למחנה כורדני (ששכן מעבר לכביש) כדי לראות את השלל הרב שנתפס אצל המחבלים במהלך המלחמה.
8. מונדיאל 1982 שהחל שבוע אחרי התחלת המלחמה, ובמיוחד את המשחק בו הבקיע פאולו רוסי שלושער בניצחון 2-3 של איטליה על ברזיל בשלב השני של הבתים.
9. הדיון בשיעור היסטוריה יום אחרי רצח אמיל גרינצווייג (פעיל "שלום עכשיו") על ידי יונה אברושמי, במהלך הפגנה שהתקיימה בדרישה למלא את מסקנות ועדת כהן, אשר חקרה את הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה.
10. ההלם מאסון צור הראשון (91 הרוגים) והשני (60 הרוגים).

מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר לא יכולתי להפסיק. הכתיבה קולחת ויש בה שילוב נכון בין הסיפורים האישיים לבין התיאור של מהלכי המלחמה כולל סקירה היסטורית. בתור שריונר (לשעבר), שבילה חודשיים ברצועת הביטחון בסוף שנת 1994, יכולתי לדמיין את עצמי נוסע בצירים ההררים בכיוון כביש ביירות דמשק מחפש טנקים וחוליות נ"ט סוריות. כשהגעתי לפלוגת המילואים שלי בתור מ"מ צעיר היו בה כמה חיילים ומפקדים אשר לחמו במלחמה ההיא. אחד מהם סיפר שהלקח המרכזי שלו הוא שברגע שהוא רואה מישהו עם מזוודה הוא יורה בו (כי ככה סחבו הסורים את טילי הסאגר) ואחר סיפר על החשיבות של עבודה מסודרת בקרב שריון מול שריון. אבל עד היום אני מכה על חטא שמעולם לא חקרתי אותם יותר לעומק על מה שעבר עליהם.
הדפים האחרונים של הספר מכילים את רשימת 56 חיילי ומפקדי חטיבה 500 המורחבת שנפלו במלחמה (יחד עם תאריך נפילתם). החטיבה כללה גדודי שריון, חי"ר והנדסה מהסדיר ומהמילואים. במהלך קריאת הספר, עיינתי מדי פעם ברשימה כדי להתאים אותה להשתלשלות העניינים ובסיום הקריאה שאלתי את עצמי את השאלה הבלתי נמנעת. האם לאור המצב לפני המלחמה, לאור מטרות המלחמה וגם לאור תוצאות המלחמה צדקה ישראל שיצאה למבצע הזה.
האמת שאני עדיין מתלבט וקצרה היריעה מכדי לפרט את מחשבותיי על התוכנית להמליך שליט נוצרי במדינה כל כך מפולגת כדי שיעשה אתנו שלום ועד לגירוש המוצלח של אש"ף לתוניסיה (ממנו הוא לא התאושש עד הסכמי אוסלו). לכן אני ממליץ לכם לקרוא את הספר, לחקור טיפה על אותה התקופה, לנסות לראות האם אפשר להסיק מסקנות לגבי המצב היום וגם לקוות שלא תהיה מלחמת לבנון השלישית.

%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%a8

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה המלצות, ישראל | עם התגים , | 4 תגובות

סוחר סמים וירטואלי


הכתבה פורסמה (לאחר שינויים ועריכה) בגיליון נובמבר 2015 של המגזין בלייזר.

פתיחה

deepee911 מציע למכירה 1 גרם של קוקאין במחיר של 0.467 ביטקוין שכרגע שווים 114 דולר (כיום אחרי עליה בערך הביטקוין זה שווה ערך ל 418 דולר). ממוצע הדירוגים שנתנו לו הקונים באתר DreamMarket הוא 4.4 מתוך 5, כך שנראה שאפשר לסמוך שהסחורה היא אכן באיכות שמובטחת. כשגוללים למטה בדף האינטרנט יש רשימה ארוכה של תנאים והסברים למי שרוצה לבצע את העסקה ומכיוון שהמוכר מציין שהוא גר בארצות הברית, הסעיף הכי מעניין הוא כיצד מתבצע המשלוח.
"שיטות ההסוואה שלנו הוכיחו את עצמם והתוצאה היא שרוב המשלוחים מגיעים ליעדם. בבקשה לא לדון בשיטות הללו בפומבי או בסעיף הדירוגים. המוצר נעטף בכמה שכבות כשכל שכבה נמרחה באלכוהול. המשלוח נראה כמו חבילת דואר רגילה עם מדבקות שמודפסות בצורה מקצועית ואפשר בקלות לגלות האם החבילה נפתחה במהלך המשלוח. אין צורך לחתום על החבילה בכדי לקבל אותה והיא בגודל סטנדרטי שמתאים לתיבות דואר רגילות. מיד אחרי שליחת החבילה, פרטי המקבל נמחקים מהרישומים שלנו. אנחנו לא חוסכים בכסף כדי לשלוח את החבילה בצורה הכי טובה, בטוחה ומהירה. יתכנו מקרים שעקב בעיות בטחון וסכנה למוכר או לקונה, המשלוח יתעכב עד שיעבור זעם. זכרו תמיד באיזה חומרים אנחנו מתעסקים".

dreammarket-1g-cocaine


לגלוש בלי לחשוש

http://lchudifyeqm4ldjj.onion, זאת הכתובת של האתר DreamMarket בה מציע deepee911 את מרכולתו. אם תקלידו את הכתובת הזאת בדפדפן הרגיל שלכם תקבלו הודעת שגיאה שהדף לא נמצא. אתם צריכים דפדפן אחר, יותר נכון אתם רוצים דפדפן אחר, כזה שיאפשר לכם להגיע בצורה אנונימית ובטוחה לחלק של האינטרנט שנקרא הDarkNet  (דארקנט – הרשת האפלה), שהוא חלק מ DeepNet (הרשת העמוקה).
מספר דפי האינטרנט שנמצאים במאגר של מנוע החיפוש של גוגל מוערך בכארבעים ושבע טריליון. אך ישנם הרבה יותר דפים רבים אשר לא נמצאים במאגר ולא יופיעו בתוצאות של חיפוש ממגוון סיבות. צריך סיסמא כדי לצפות בהם (כמו דף חשבון הבנק שלכם), אין אף קישור שמצביע עליהם או אפילו דפים דינמיים שנוצרים בעקבות בקשה של משתמש. דפים אלו הם חלק מהרשת העמוקה, תוכן שאי אפשר למפות בעזרת מנועי חיפוש סטנדרטים.
אבל לאתר כמו DreamMarket שחוץ מסמים נמכרים בו גם שטרות מזויפים (1000 דולר תמורת 320 דולר), מדריכים על איך לעשות כל מני דברים לא חוקיים, חשבונות לאתרי פורנו, פרטים של כרטיסי אשראי גנובים, אמצעי זיהוי כמו דרכונים או רישיונות נהיגה במדינות שונות ודיפלומות מכל מני אוניברסיטאות, לא להיות במאגר של מנוע החיפוש של גוגל זה ממש לא מספיק. בשביל שאתר כזה יוכל להתקיים חייבת להיות דרך לקונים ולמוכרים להשתמש בשירותיו בצורה שתבטיח את האנונימיות שלהם בכל שלבי העסקה, ותהיה פשוטה וקלה לשימוש גם למי שאין ידע מעמיק ברשתות תקשורת או תכנות.
הנחת היסוד של כל מי שמשתמש באינטרנט בצורה רגילה צריכה להיות שדי בקלות אפשר לגלות עליו המון פרטים. מאיפה הוא גולש, לאיפה הוא גולש,  במה הוא גולש ואיזה עסקאות הוא עושה. לרשויות החוק, חברות מסחריות או אפילו אירגוני פשע יש את היכולת לאסוף ולנתח את העקבות הדיגיטליות שאנחנו משאירים.
אחד הפתרונות לבעיית העקבות הדיגיטליות והחוסר באנונימיות נקרא פרויקט TOR והוא הגיע לעולם ממעבדות המחקר של הצי האמריקאי כשבמקור פותח לשימוש ע"י המודיעין האמריקאי. לב הפרויקט הם אלפי מחשבים שמנוהלים ע"י מתנדבים ומחוברים פיזית לתשתית האינטרנט, אבל יוצרים רשת משלהם.
הרשת הזאת מאפשרת לבעל אתר כמו DreamMarket ולמשתמשי הקצה לתקשר בצורה אנונימית ומוצפנת. משתמש הקצה צריך להוריד דפדפן מיוחד בשם Tor Browser ובעלי האתר צריכים למצוא שירות אירוח אתרים שמחובר לרשת המיוחדת ולקבל כתובת שמסתיימת ב Onion.
ברגע שמשתמש הקצה מפעיל את Tor Browser הוא מקבל כתובת IP חדשה וכאשר הוא גולש לכל אתר, אפילו לאתר רגיל כמו http://www.blazermagazine.co.il, הרשת מחשבת מסלול אקראי בין אותם אלפי מחשבים וגם מצפינה את בקשת הגלישה בצורה שלא מאפשרת למחשבים* (* נא לקרוא על מבצע Onymous בסוף הכתבה) שבדרך לדעת את מקור הבקשה (מי הגולש), יעד הבקשה (מי האתר) ותוכן הבקשה. גם לאתר הקצה כמו אותו DreamMarket אין יכולת להסיק מיהם ומאיפה הגולשים שהגיעו אליו. חשוב לדעת ש TOR היא רק אחת מה DarkNets  (רשתות האפלות) שקיימות באינטרנט, ועוד חשוב לציין שהכינוי אפלה, עושה לה טיפה עוול. זה נכון שהרשת מאפשרת מרחב פעולה בטוח לפושעים לבצע מסחר לא חוקי, לפדופילים לשלוח אחד לשני תמונות עירום של ילדים ולנשים מאוכזבות לשכור שירותי חיסול בעלים. אך מצד שני היא מאפשרת לאנשים במדינות טוטליטריות לתקשר עם העולם החיצון ולחושפי שחיתויות להעביר את המידע שברשותם לעיתונות. הנדבך הנוסף המאפשר מסחר אנונימי הוא השימוש במטבע הביטקוין, מטבע ממוחשב ומבוזר, שהומצא בשנת 2009, המאפשר העברת כסף מבלי לחשוף את זהות המשתתפים בעסקה.
חשוב גם לזכור שעוד לא הומצא הסם שאפשר לצרוך דרך דפדפן. ולכן למרות שאפשר לרכוש בבטחה את אותו 1 גרם של קוקאין מ deepee911 אשר נמצא בארצות הברית, עדיין נשארה הבעיה של קבלת החבילה שמכילה את המוצר הנחשק. בראיון שפורסם באינטרנט סיפר סוחר סמים שרוכש את הסחורה באתר בשם Middle Earth על הפתרון שלו.
"אני עובד עם מפיץ ששוכר דירה ב Airbnb אחרי בחינה מדוקדקת של השכונה בה היא נמצאת. לאחר מכן המפיץ משלם לסטודנט תמים כדי שיאסוף את החבילה ויביא אותה לחנות שלמפיץ יש קשר עסקי עם הבעלים. כאשר בעל החנות מדווח שהחבילה הגיעה, המפיץ לוקח אותה, מחלק את הסמים לחבילות קטנות ומעביר אותם לסוחרי הרחוב. מכיוון שהוא לוקח את רוב הסיכון, חלוקת הרווחים בינינו היא 40% לי ו 60% לו".

dreammarket-alllistings

מצב המשק היום

נתחיל בזה שחשוב להגיד שכותב הכתבה אינו משתמש בסמים, אינו סוחר בסמים ומתנגד לאי ציות לחוקים. כל מי שבעקבות הכתבה ירכוש סמים בדארקנט, עושה זאת על אחריותו בלבד. הניתוח של המסחר בסמים בדארקנט הוא בהיבט הכלכלי בלבד שהמטרה היא לנסות ולראות את ההשפעה של מסחר אינטרנטי על שוק הסמים.
דבר ראשון צריך להבין את היקף המסחר של סמים בכלל ובדארקנט בפרט. בגלל שסוחרי סמים אינם מפרסמים דו"חות שנתיים, הנתונים הם הערכות בלבד. פעם בשנה מפרסם האו"ם דו"ח מפורט וארוך מאד על היקף וההשפעה של המסחר ושימוש בסמים ברחבי העולם. לפי הערכות של האו"ם שווי הסמים שנסחרים בשנה בעולם הוא כ 400 מיליארד דולר. שווי הסמים שנסחרים בשנה בדארקנט לפי הערכות מחקר מעמיק שבוצע ע"י שני חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבמדינת פנסילבניה וגם של האו"ם הוא כ 200 מיליון דולר. החוקרים הגיעו למספר הזה אחרי שבמשך יותר משנתיים הם סרקו את רוב אתרי המסחר בדארקנט וחישבו את סך כל העסקאות בוצעו. המשמעות היא שהיקף המסחר בדארקנט ביחס להיקף המסחר הכולל הוא זניח – 0.05% או במילים שצרכני סמים יבינו, על כל גרם של חשיש שנמכר ברשת נמכרים 2 קילו של חשיש אצל הסוחר השכונתי.
אך האם לאור הנתון הזה אפשר להסיק שרק 0.05% מהאוכלוסייה רוכשת סמים בדארקנט? על מנת לענות על השאלה הזאת פנינו לסקר שנערך בין החודשים נובמבר ודצמבר 2014 בהשתתפות למעלה ממאה אלף אנשים שמשתמשים בסמים מכל רחבי העולם המפותח. את הסקר עורך ארגון מחקר עצמאי שנקרא Global Drug Survey שמטרתו להיות המקור הגדול, האמין והעדכני ביותר של מגמות נתוני שימוש בסמים בעולם. אחד המגמות הנחקרות בסקר הוא השימוש בדארקנט כזירת מסחר. עורכי הסקר מציינים שרוב המשתתפים בסקר הם לא נרקומנים חסרי בית אלא אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם (עדיין) שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים. פה הנתונים הם לא זניחים. 16.3% מהשוודים, 13.6% מהפולנים, 11.1% מבריטים ו 10.8% מהדנים והכי חשוב 7.1% מהאמריקאים שהשתתפו בסקר דיווחו שהם רכשו סמים בדארקנט. מנתון הזה בשילוב הנתון של סכום העסקאות ניתן להסיק שאכן רוב העסקאות הם קטנות ומיועדות לשימוש אישי, של אנשים בפרופיל של הסקר. מסקנה זאת מאוששת גם ע"י המחקר שהוזכר מקודם שבדק את סוחרי הסמים בדארקנט. המחקר גילה ש 70% מהם מכרו במשך שנתיים סחורה בפחות מ 1000 דולר. 2% מהסוחרים מכרו במעלה ממאה אלף דולר, רק שלושים וחמישה סוחרים מכרו סחורה ביותר מיליון דולר. עוד התגלה 70% מהעסקאות היו של חשיש, קוקאין ואקסטזי, סמים כמו הרואין וקריסטל מת' כמעט לא נסחרו.
אחרי ניתוח של הכמות צריך לבדוק גם את האיכות, את חווית הקניה בדארקנט, לעומת חווית הקניה מאחורי הפאב השכונתי. הנתונים מספרים סיפור מאד ברור ומאפשרים להגיע לשלוש מסקנות עיקריות. הראשונה שאנשים שקונים בדארקנט הרבה יותר מרוצים מהאיכות (פי 3), מהמחיר (פי 2) והמבחר (פי 2) של הסחורה. אפשר לנחש שהסיבה לכך היא שיש להם, כמו כל אחד שמחפש לקנות מוצר "רגיל" באינטרנט, אפשרות להשוות בנוחות ובבטחה בין סחורה מגוונת ומוכרים רבים, מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם מדורג לפי איכות הסמים שהוא מוכר ולא מעוניין לקבל דירוג נמוך.
המסקנה השנייה מתוצאות הסקר היא שלאנשים שקונים בדארקנט יש סיכוי הרבה יותר גבוה להפסיד כסף בעסקה. אם זה בגלל תנודות חדות בשער של הביטקוין (פי 8), תפיסת המשלוח ע"י רשויות החוק (פי 4) או סתם בגלל שהמוכר נעלם עם הכסף (פי 2.5). זירות המסחר הרגילות כמו אי-ביי, יחד עם שירותי תשלום כמו פייפאל נותנות אחריות על עסקאות ותמיד אפשר גם לפנות לבית המשפט. בדארקנט אין למי לפנות.
המסקנה השלישית, שלא מפתיעה, היא שמבחינת ביטחון אישי הרבה פחות מסוכן לקנות סמים דרך הדארקנט (פי 6) וגם הסיכוי להיתפס ע"י רשויות החוק קטן יותר (פי 3). האפשרות להימנע מלפגוש פנים מול פנים סוחרי סמים חמושים ולעשות עסקאות מרחוק משפרת מאד תוחלת החיים של הקונה, וגם של המוכר.
כפי שראינו למסחר של סמים בדארקנט, שצריך לזכור יחסית צעיר – רק בן ארבע שנים, יש כיום השפעה זניחה, מבחינה כמותית על השוק העולמי. לארגוני פשיעה גדולים יש מערכי שינוע, הפצה, שיווק, מכירה והלבנת הון שמסוגלים לספק סמים בהיקפים עצומים בלי צורך להסתמך על דואר ישראל או על יציבות שער הביטקוין. אף סוחר סמים לא יקנה 10 ק"ג של קוקאין ב 4670 ביטקוין (כ 4.18 מיליון דולר ) ממוכר אלמוני לא משנה כמה דירוגים חיוביים יש לו ויסתכן במשלוח שעובר דרך המכס. אף מכור להרואין שזקוק למנה עכשיו לא יתקין Tor Browser וימתין כמה ימים עד הגעת המשלוח. לכן כרגע המסחר של סמים בדארקנט זאת נישה קטנה שמתאימה לסוחרי סמים קטנים או צרכני סמים שיכולים להתמודד עם הטכנולוגיה ושרוצים את היתרונות האיכותיים במסחר בדארקנט. כמה שפחות מגע עם עולם הפשע, איכות, מחיר ומבחר.

darknet-and-alt-source

ועכשיו התחזית

אחרי שראינו את המצב כיום עולות כמה שאלות לגבי העתיד. האם למסחר בדארקנט יש סיכוי לשנות את עולם הסחר בסמים? האם זה יגרום ליותר אנשים להשתמש בסמים? האם מחירי הסמים יוזלו? האם אירגוני פשע גדולים יאבדו מכוחם לטובת סוחרים קטנים באותה צורה שבה מלונות מאבדים מכוחם לטובת אנשים שמשכירים את הדירה שלהם ב Airbnb? ומה יעשו הרשויות החוק?
סביר להניח ששאלה דומה שאלו את עצמם אנשים באמצע שנות התשעים שהחל המסחר באינטרנט. לא רבים העלו על דעתם שאנשים שרוצים לצאת לנופש יזמינו לבד טיסות, מלונות והופעות. מי האמין שיום יגיע ולכל אחד יהיה ביד מכשיר אתו יוכל למצוא אינפורמציה על כל נושא תוך שניה, ושלראות סרט פורנוגרפי יהיה פשוט כמו לשמוע רדיו. מי שחשב שהמהפכה עומדת להתרחש וידע לפעול, כמו ג'ף בזוס מאמזון, פייר אומידיאר מאי-ביי או אלון מאסק מפייפאל, לא רק צדקו בהימור שלהם אלא גם התעשרו ממנו.
אז כדי לנסות ולחזות את ההשפעה של המסחר בדארקנט צריך דבר ראשון להניח כמה הנחות יסוד. הראשונה שברוב העולם, הסמים שמוגדרים היום אסורים לשימוש, ימשיכו להיות אסורים לשימוש, אחרת הם יסחרו כמו תחפושות לפורים באי-ביי. השנייה שיקרו שינויים טכנולוגיים שיאפשרו מסחר יותר בטוח ויותר ידידותי למשתמש גם בחלק של המסחר האלקטרוני עצמו (כמו למשל הצפנות יותר חזקות) וגם בחלק של המשלוחים (שימוש במזל"טים אוטונומיים להעברת חבילות). השלישית ששימוש בביטקוין, דווקא במיוחד במסחר חוקי יהפוך לנפוץ. הרביעית שהחווית הקניה בדארקנט, כפי שעולה מתוצאות הסקר שנותח ממוקדם תישאר אותו הדבר.
בהינתן ארבעת ההנחות הללו יש סבירות די גדולה שאחוז האנשים שיקנו סמים בדארקנט ילך ויעלה. אז בואו ונניח שאנחנו עושים פאסט-פורוורד בזמן ומתעוררים כאשר 50% מעסקאות הסמים של צרכני סמים בפרופיל שתואר ממקודם, (אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם עדיין שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים), נעשות בדארקנט. כאשר לשם דיון נניח שכיום הממוצע העולמי הוא 5%.
עליה פי 10 (מ 5% ל 50%) שקול ל 0.5% מסך העסקאות הכולל שכיום זה 2 מיליארד דולר. זה אמנם עדיין יחסית מעט אבל יש לזה פוטנציאל כבר להשפיע על השוק בכמה אופנים. כנראה שבשלב בראשוני תהיה ירידת מחירים והשוק יתנהג יותר ויותר כמו שוק משוכלל. לדוגמא בגלל שצרכנים בדארקנט מסוגלים לקנות סמים גם מסוחרים שנמצאים בארצות אחרות, ההשפעה של אירועים ומגבלות מקומיות (כמו הקמת גדר בגבול הדרומי של ישראל) על מחיר הסם תרד, וההשפעה של אירועים ומגבלות גלובליות (כמו מלחמה באפגניסטן) על מחיר הסם תעלה. סוחרים במדינות בהן קיימת לגליזציה של חלק מהסמים, כמו הולנד או קולורדו, ירוויחו מאד מהעלייה במסחר בדארקנט, דבר שיגביר את הפעילות הכלכלית במדינה ויגרום למדינות אחרות לשקול את צעדיהם (או גם לאפשר לגליזציה או להגביר את המעקב אחרי חבילות שמגיעות ממדינות אלו).
דבר נוסף טוב שיקרה זה ירידה מורגשת בכמות מקרי האלימות והמעצרים הקשורים בתהליך קניה ומכירה של סמים של הצרכן הסופי. זה ינבע מירידה באינטראקציה בין סוחרי רחוב לקונים ובין סוחרי רחוב לסוחרי רחוב אחרים. אפשר לנחש שרשויות החוק יתגאו בנתון הזה, יציגו אותו לראווה בסיכומים השנתיים וימצאו סיבה איך פעולות שהם עשו גרמו לירידה הזאת. נתון נוסף שיוצג בגאווה בסיכומים השנתיים יהיה הכמות הגדולה של משלוחי סמים שנתפסו בחבילות שהגיעו דרך שירותי המשלוחים. השאלה הגדולה איך הנתונים הללו ישפיעו על המדיניות והעבודה של רשויות החוק ואיך זה ישפיע על הצורה בה רואה הציבור את השימוש בסמים. את זה קשה להעריך.
עליה בסדר גודל שתיארנו תחולל שינוי גם בצורת העבודה של ארגוני הפשע הגדולים וסביר להניח שחלק ממערך ההפצה והשיווק שלהם יעבור לדארקנט, כאשר שרתי המכירה והסמים ימצאו פיזית במדינות יותר "ידידותיות" לעבריין. די דומה לצורה ששרתים של חברות הימורים נמצאים כיום פיזית במדינות שמבחינה רגולטורית מאפשרות הימורים ברשת.
העליה במסחר בסמים בדארקנט עלולה להיתקל במכשולים בלתי צפויים שגם עלולים להשפיע על המסחר החוקי אינטרנט. לדוגמא השימוש במטבע ביטקוין שהוא כמו שציינו נתבך מאד חשוב. כיום יש במחזור כ 14,700,000 מטבעות ביטקוין שבזמן כתיבת הכתבה זה שווה ערך ל 3,601,500,000 דולרים אמריקאים. קצב הגידול וצורת יצור המטבע קובעים שב 2020 יהיו 18 מיליון מטבעות וב 2140 יגיעו למקסימום של 21 מיליון מטבעות. רק להשוואה כיום מסתובבים דולרים אמריקאים בשווי של 1.4 טריליון דולר ושלא לדבר על כמות של המטבעות הרגילים האחרים. ככל שכמות האנשים שמשתמשים בביטקוין (גם לתשלום עבור מוצרים חוקיים) הולכת וגדלה, יכול להיות שיגיע היום שפשוט יהיה מחסור בביטקוין לצורך מסחר בדארקנט.

tech-adopt

בגרף המפורסם של אימוץ טכנולוגיה מתוארות חמש קבוצות של אנשים לפי הזמן שלוקח להם לאמץ טכנולוגיה חדשה שמגיעה לשוק. לקבוצה ראשונה קוראים "החדשנים", לשנייה "המאמצים הראשונים", לשלישית "הרוב המקדים", לרביעית "הרוב המאחר" ולחמישית "המשתרכים". כרגע הקבוצה השנייה (המאמצים הראשונים) כבר משתמשת בדארקנט כדי לסחור בסמים. אנחנו לפני השלב הקריטי של הצטרפות הקבוצה השלישית, שלב שקובע את גורל הטכנולוגיה. אם אכן יקרה אזי יש סיכוי שהתחזית שתערנו כאן לעתיד תתממש כך שאם אתה יזם יש פה הזדמנות עסקית מעולה.


בשישי לנובמבר 2014, במסגרת מבצע בשם Onymous , פשטו כוחות משטרה משבע עשרה מדינות ברחבי העולם על אתרים פיזיים בהם שכנו שרתים שהריצו אתרי אינטרנט של מסחר בלתי חוקי ברשת TOR. שבע עשרה אנשים נעצרו והוחרמו ביטקוינים בשווי של מיליון דולר, מזומן בשווי של רבע מיליון דולר, מחשבים, סמים, זהב, כסף ונשקים. השאלה והדאגה המרכזית שמיד עלתה בראשם של כל האנשים שמשתמשים ברשת TOR היא איך הצליחו המשטרות לעקוף את תכונת האנונימיות שלכאורה מובטחת לאנשים שמשתמשים ברשת הזאת? תשובת ראש המטה למלחמה בפשעי אינטרנט ביורופול, מר טרואל אורטינג, לשאלה הזאת הייתה: "זה משהו שאנחנו לא נגלה או נחלוק עם אחרים בגלל שאנחנו רוצים להשתמש בזה בעתיד שוב ושוב".
ישנן כמה סברות לשיטת הפעולה. הראשונה היא עבודת משטרתית רגילה שמתחילה במודיעין, ממשיכה בניסיון ליצור קשר עם המפעילים של האתרים ולאחר מכן מעקב פיזי. שיטת שנייה אפשרית היא שהתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה שמרכיבה את רשת ה TOR, כמו שמדי פעם מתגלות פרצות אבטחה במערכות הפעלה. השיטה השלישית היא שרשויות החוק הוסיפו לרשת ה TOR שרתים משלהם וסידרו, בכל מיני דרכים, שרוב התנועה ברשת תעבור דרכם. ניתוח של התנועה יכול לגלות לאן אנשים גולשים, כאשר יש לזכור שהשרת האחרון (ורק הוא) שמעביר את הבקשה לאתר המכירות יודע את הכתובת IP האמיתית שלו ומזה אפשר להסיק את המיקום הפיזי.
המעצר הכי מפורסם עד היום, במסגרת המאבק של רשויות החוק, היה של רוס ויליאם אולבריכט שניהל את אתר המסחר הראשון ובתקופה ארוכה המוביל בשם Silk Road. במאי 2015 נגזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות של חנינה.

operation-onymous


רוצים לתמוך בבלוג ולעזור לי להמשיך לעשות כתבות כאלו?
כשאתם קונים ב eBay.com (לא בדארקנט) פשוט תתחילו מהלינק הזה:
http://goo.gl/ErlnEh
ואני אקבל מ eBay עמלה של כ 6% על ההזמנה (לכם זה לא יעלה כלום).
תודה!

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, כלכלה | עם התגים | כתיבת תגובה

How (a)bout them Cowboys


אני אוהד את קבוצת ה Dallas Cowboys מאז שההורים שלי לקחו אותי בשנת 1984 לשליחות של שלוש שנים במדינה הכי קשוחה באיחוד. השנה יש לי סוף סוף שוב סיבה לחייך בכל לילה שבין ראשון לשני כי כל הסימנים מראים שיש סיכוי טוב שגביע וינס לומברדי (גביע האליפות) יחזור בפעם השישית לדאלאס.

אם תעצרו ברחוב כל אוהד פוטבול אמריקאי ותשאלו אותו את השאלה "מי זאת America's Team?", תקבלו תשובה אחת, הדאלאס קאובויס, אבל בשתי סוגי תגובות שונות. התגובה הראשונה תכלול את הצעקה "!How bout them cowboys" (ה a חסרה בכוונה בגלל המבטא הטקסני), התגובה השנייה תכלול את המשפט "!Fuck them cowboys". יש כיום בליגת הפוטבול האמריקאית המקצוענית 32 קבוצות, חלקן הוקמו עשורים לפני הקמת הדאלאס קאובויס בשנת 1960, אחת זכתה יותר פעמים בסופרבול (גמר אליפות הליגה) ולחלקן יש מאזן יותר טוב בחמש עשרה השנה האחרונות. אז למה דווקא הדאלאס קאובויס קיבלו את הכינוי America's Team, הקבוצה של אמריקה?
כדי לענות על השאלה הזאת צריך לחזור אחורה בזמן ל 21 בינואר 1979 לסופרבול 13 או כמו שהאמריקאים אוהבים לרשום סופרבול XIII. דאלאס, שזכתה בסופרבול הקודם, פגשה את היריבה הנצחית שלה בשנות ה 70 הפיטסבורג סטילרס ובמשחק שנחשב עד היום כאחד מהסופרבולים הכי טובים הפסידה 31-35. בוב ראיין שעבד באותה תקופה ב NFL Films, חברת הסרטים של ליגת הפוטבול, קיבל עליו את האחריות להכין את סרט סיכום העונה של הדאלאס קאובויס. הוא התלבט רבות איך לקרוא לסרט כאשר המחשבה הראשונה שעלתה בראשו הייתה "Champions die hard" ("האלופים המסורים"), אבל הוא זנח את הרעיון בגלל שהניח שבדאלאס לא יאהבו שבכותרת של סרט סיכום העונה תופיע המילה die (למות).
הוא נעמד ליד חלון משרדו וכשראה את הדגל האמריקאי מתנפנף ברוח מיד הבין שהשם של הסרט צריך להיות "America's Team", ואחרי שהוקרן הסרט בטלוויזיה, כותרת הסרט נהפכה לכינוי שנהיה הכי מזוהה עם קבוצת הדאלאס קאובויס עקב מכלול של סיבות.
הישגים מרשימים: מעונת 1966 עד לאותה עונה (1978) סיימה דאלאס כל עונה עם יותר ניצחונות מהפסדים ולא העפילה לפלייאוף רק בשנה אחת (1974). הקבוצה הופיעה ארבע פעמים בסופרבול (1970, 1971, 1977 ו 1978) וזכתה בו פעמיים ב 1971 ו 1977.
השפל של אמריקה מול הגאות של דאלאס: שנות ה 70 לא היו שנים טובות לאמריקה שכללו בריחה משפילה מוייטנאם, נשיא שמתפטר עקב חשדות לפלילים, משבר כלכלי חמור ואינפלציה גבוהה, קריסת מרכזי הערים הגדולות, עליה ברמת הפשיעה וחוסר אמון גובר במוסדות המדינה. נראה היה שהפריחה של אמריקה שהחלה אחרי מלחמת העולם השנייה מגיעה לסיומה. לעומת שאר אמריקה המטרופולין של דאלאס התפתח מאד ופרח בשנות ה 70 במיוחד בזכות עליית מחירי הנפט עקב האמברגו של אופ"ק בעקבות מלחמת יום הכיפורים (תמיד יש משהו שקשור לישראל).
מודל לחיקוי והערצה: בתוך כל הכאוס האמריקאי הייתה קבוצת פוטבול אחת שסימלה את מה שאמריקה הייתה פעם ורוצה שוב להיות, הדאלאס קאובויס. לא רק שהקבוצה רשמה הישגים מרשימים הכינוי שלה "קאובויס" ייצג את הגבר האולטימטיבי שכבש את המערב הפרוע. כך נראה גם המאמן שלה מאז יסוד הקבוצה בשנת 1960, תום לנדרי, שהסתובב כל הזמן עם כובע, הבעה רצינית והיה בעברו טייס של B-17 בזמן מלחמת העולם השנייה שהשתתף ב 30 טיסות קרביות שבאחת מהן אף נחת נחיתת חירום.
הקוטרבק של הקבוצה, ר'וגר סטארבק, גבר נאה ביותר, למד באקדמיה של הצי, זכה בגביע הייזמן היוקרתי (פרס לשחקן הקולג' הטוב ביותר), שירת בויאטנם, היה נשוי לאהובתו שפגש בבית הספר, נוצרי מאמין שאמר בליבו את התפילה הייל מארי (על שם אימו של ישו) לפני אחת מהמסירות המפורסמות ביותר בהיסטוריה של הליגה. הכינוי שלו היה Captain Comeback בזכות כל הפעמים שהוביל את דאלאס לניצחונות אחרי שפיגרה בדקות האחרונות למשחק. להגנה של הקבוצה קראו doomsday defense (הגנת יום הדין) וכללה שחקנים גדולים מהחיים כמו בוב "מר קאובוי" לילי, רנדי "המפלצת" וויט ואד "הגבוה מדי" ג'ונס שהיו אימת הליגה.
מיתוג ושיווק: על הקסדה של הקבוצה יש כוכב גדול שדומה לכוכבים שיש על הדגל האמריקאי. מנהלי הקבוצה של דאלאס, ובראשם טקס שרם, היו בין הראשונים בליגה להבין את חשיבות המיתוג והשיווק ואלמנט הבידור, והם הפכו את המעודדות של הקבוצה (The Dallas Cowboys Cheerleaders) למושא החלומות של כל גברי ארצות הברית. הם הוציאו עיתון שבועי שהופץ ל 100,000 מנויים והשקיעו במכירת מרצ'נדייז שקשורים בקבוצה. משחקי הקבוצה שודרו הכי הרבה פעמים ב "Monday Night Football", וגם בחג ההודיה והביאו לחשיפה עצומה ורצופה של הקבוצה.
ארבעת המרכיבים הללו גרמו שהשם America's Team התאים בדיוק לדאלאס באותה תקופה. כה גדולה הייתה ההשפעה שבתודעה של הציבור שהעיר דאלאס כבר לא הייתה ידועה בעיקר במקום שבו הנשיא קנדי נרצח. סרט הפורנו "Debbie Does Dallas" שיצאה לאקרנים ב 1978 ובו מסופר על בחורה שמנסה להשיג כסף כדי להתקבל כמעודדת ב " Texas Cowgirls", הוא אחד מסרטי הפורנו המפורסמים של כל הזמנים, ומפיקי סדרת הסבון על משפחת נפט (שיצאה לאקרנים ב 1978) בחרו ששמה יהיה דאלאס. באותן שנים צברה דאלאס מיליוני אוהדים לא רק מקומיים אלא גם בכל רחבי ארצות הברית והייתה דומיננטית בליגה עד עונת 1984 השנה בה
אני נהפכתי לאוהד הדאלאס קאובויס מהסיבה הפשוטה שגרתי בעיר פורט וורת' ששייכת למטרופולין דאלאס-פורט וורת'-ארלינגטון. באותה עונה דאלאס לא עלתה פעם ראשונה לפלייאוף זה עשור. כשחזרתי ארצה בסיום עונת 1986 הייתה זאת הפעם הראשונה בעשרים שנה שלדאלאס היה מאזן שלילי בדרך לתקופה הגרועה השנייה בתולדותיה.


האם אפשר לתאר היסטוריה של קבוצת ספורט בגרף פשוט?

שיטת הדירוג ELO היא שיטה לחישוב ההבדל ברמת המיומנות היחסית של שחקנים/קבוצות המתחרים זה מול זה. השיטה קרויה על שם יוצרה Arpad ELO, פרופסור לפיזיקה אמריקאי יליד הונגריה. השיטה הומצאה במקור כמערכת משופרת לדירוג שחקני שחמט, אלא שכיום היא גם משמשת כמערכת דירוג למקצועות תחרותיים נוספים כגון סנוקר, כדורסל, בייסבול, כדורגל, משחקי וידאו ועוד.
השיטה היא די פשוטה ובסיסית. דירוג ה ELO של שחקן / קבוצה מיוצג על ידי מספר אשר גדל או קטן כתלות בתוצאות המשחקים עם שחקנים מדורגים אחרים. אחרי כל משחק, השחקן המנצח לוקח נקודות מהשחקן שהפסיד. ההבדל בין הדירוג של הזוכה והמפסיד קובע את המספר הכולל של נקודות שירוויחו או יפסידו אחרי משחק. אם השחקן בעל דירוג הגבוה זוכה, אז רק כמה נקודות דירוג תילקחנה מהשחקן המדורג נמוך. לעומת זאת, אם שחקן המדורג נמוך זוכה אזי נקודות דירוג רבות תועברנה. פירוש הדבר שמערכת דירוג זאת מתוקנת את עצמה לאורך זמן.
אתר http://fivethirtyeight.com המפורסם של נייט סילבר משתמש בשיטה זו, עם התאמות ושינויים קטנים, כדי לדרג קבוצות פוטבול אמריקאיות ולתת תחזיות לתוצאות המחזורים, עליה לפלייאוף וזכיה בסופרבול. האתר הגדיל לעשות ומיפה את הדירוג של כל קבוצות הפוטבול האמריקאיות מאז הקמתם, דבר שמאפשר לקבל תמונה אובייקטיבית על החוזק של כל קבוצה לאורך זמן.
בבדיקה שערכנו על התחזיות של השיטה בעונה הנוכחית מצאנו שהיא הצליחה לנחש נכונה מי ינצח במשחק ב 65% מהמקרים, אך בבדיקה רטרואקטיבית שערכו באתר על עונות הקודמות התגלה שרק ב 51% מהמקרים התחזית הצליחה לנצח את "הספריד" של לאס וגאס. כך שבשורה התחתונה אי אפשר לנצל את השיטה כדי להצליח בהימורים.
כפי שניתן לראות בגרף את חמישים ושבע העונות של הקבוצה אפשר לחלק לשמונה תקופות בסדר המחזורי הבא: גרועה (60-65), טובה מאד (66-85), גרועה מאד (86-90), טובה מאד (91-99), גרועה (00-05), טובה (06-09) בינונית ומטה (10-13) ונראה שבדרך להיות טובה (14-16).


כדי להבין למה יש סיכוי שהתקופה הנוכחית בדרך להיות טובה מאד מתבקשת ההשוואה בין מה שהפך את דאלאס לקבוצה טובה מאד בפעמים הקודמות למה שקורה היום.

מאמן שהבעלים מאמין בו בניגוד לשאר העולם

[תקופה טובה I]
בסיום עונת 1965 ואחרי שש עונות בלי מאזן חיובי דרשו רבים לפטר את המאמן תום לנדרי אבל להפתעת כולם לא זאת שלא פוטר אלא קיבל מבעלי הקבוצה, קלינט מורציסון הבן, הערכת חוזה של 10 שנים. בעונת הבאה (1966) הקבוצה הגיעה לגמר ה NFL. תום לנדרי היה מאמן חדשני ויצירתי שבנה את מה שנקרא בדאלאס "The System", שיטת ניהול משחק שהוכיחה את עצמה במשך עשרים שנה ואין סוף החלפות של שחקנים.
[תקופה טובה II]
אחרי שעונת 1988 הסתיימה במאזן מביך של 3-13 ובעקבות בעיות כלכליות של הבעלים הרוואי רוברט ברייט, עקב משבר "הלוואה וחיסכון", נמכרה הקבוצה למר ג'רי ג'ונס, איש עסקים מארקנסו, תמורת 140 מיליון דולר ב 25 לפברואר 1989 (באותה תקופה הקבוצה הפסידה כמיליון דולר בחודש).
הפעולה הראשונה של מר ג'ונס הייתה לפטר את המאמן האגדי, והיחיד עד אז, תום לנדרי ולהביא במקומו את ג'ימי ג'ונסון, איתו למד ושיחק פוטבול באוניברסיטה של ארקנסו, שזכה באותה שנה ב Orange Bowl כמאמן של קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מיאמי. הפיטורים של המאמן האגדי, המהלכים שעשה ג'ונסון (שיסופר עליהם בהמשך) יחד עם עונה (1989) שהסתיימה במאזן העלוב של 1-15, הוציאו את קצפם של האוהדים וכתבי הספורט שלא הבינו למה הביאו מאמן מקולג' לאמן קבוצת פוטבול מקצוענית. שלוש שנים לאחר מכן הוביל ג'ימי ג'ונסון את הקבוצה לזכיה בסופרבול. המוטו של ג'ימי היה "Let the mind control the body, not the body control the mind".


[תקופה טובה III]
באמצע עונת 2010 החליף ג'ייסון גראת' את המאמן וויד פיליפס עקב מאזן 1-7 של הקבוצה. לג'ייסון, אחד הג'ינגים היחידים ב NFL, יש שתי טבעות אליפות שזכה בהן בזמן שהיה קווטרבק מחליף בדאלאס בשנות ה 90. אמנם תחת שרביטו הקבוצה מצליחה להשתנות ולסיים את העונה במאזן של 5-3, אך בשלושת העונות הבאות חוזר על עצמו אותו הסיפור. מאזן של 8-8 והפסד במשחק האחרון בעונה שהכריע האם הקבוצה תעלה לפלייאוף. הבעלים ג'רי ג'ונס התעלם מהקולות שנקראו להחליפו ואת עונת 2014 סיימה הקבוצה במאזן של 12-4 ורק פסיקה מעוררת מחלוקת של שופט מנעה ממנה להגיע לגמר חטיבת ה NFC בפלייאוף. אחרי עונה מאכזבת ב 2015, עקב בעיה בעמדת הקווטרבק, העונה הייתה זאת דאלאס הקבוצה הראשונה שהבטיחה את מקומה בפיילאוף, 4 משחקים לפני סיום העונה כשהמוטו של ג'ייסון שרשום על הקירות היכן שהקבוצה מתאמנת זה "fight".

דראפט חכם ומוצלח

[תקופה טובה I]
בין השנים 1961 ל 1965 הצליחה דאלאס לבחור בדראפט שחקנים שיהוו את הבסיס לבניית הקבוצה הדומיננטית של העשרים השנים הבאות. הדוגמאות הכי בולטות היו בדראפט של עונת 1964 בה נבחרו שני שחקנים שיגיעו להיכל התהילה. שחקן ההגנה מל רנפרו והקוטרבק רוג'ר סטארבק שדאלאס בחרה לחכות לו ארבע שנים עד שיסיים את השירות שלו בצי האמריקאי.
[תקופה טובה II]
כשג'ימי ג'ונסון הגיע לאמן את דאלאס נחרד מרמת השחקנים בקבוצתו החדשה ואחרי חמישה הפסדים רצופים בתחילת עונת 1989, ביצעו הצמד החדש את עסקת החלפת השחקנים הגדולה והמפורסמת ביותר בתולדות ה NFL, עסקה שתשנה את ההיסטוריה של הדאלאס קאובויס ותקבל את השם "The Great Trade Robbery".
ב 12 לאוקטובר 1989 אחזה תדהמה בשחקנים, באוהדים ובכתבים כאשר במסיבת עיתונאים הכריזו הצמד ג'רי וג'ימי שהשחקן הכי טוב של הקבוצה והיחיד שהוזמן לשחק ב Pro Bowl בסיום העונה הקודמת, הרץ האחורי הרשל ווקר, יעבור למינסוטה ויקינגס תמורת חמישה שחקנים ורשימה ארוכה של בחירות דראפט בשנים הקרובות. מנהלי מינסוטה ברשות מייק ליין האמינו שהרשל ווקר, שגויס במקור לשחק בליגת ה USFL בקבוצה של דונלד טראמפ, הוא החלק שחסר להם כדי לזכות בסופרבול. לעומתם המאמן של דאלאס ג'ימי ג'ונסון חשב שהדרך היחידה לשנות את דאלאס היא להשיג כמה שיותר בחירות בדראפט.
אחרי משחק ראשון מוצלח במינסוטה, הרשל ווקר לא סיפק את הסחורה בשלושת העונות בהן שיחק במינסוטה וכדי להוסיף מלח על הפצעים, אחד התנאים של העסקה היה שכל אחד חמשת השחקנים שהתקבלו קשור לבחירת דראפט אם הוא לא ממשיך בדאלאס. כמו שאפשר לנחש דאלאס חתכה שלושה מחמשת השחקנים.
מצוידים בבחירות דראפט רבות וגבוהות פצחה דאלאס בגיוס ואיסוף שחקנים חזקים ודומיננטים כמו דרל ג'ונסון, אמיט סמיט, מארק סטפנוסקי, ראסל מרילנד, אריק ויליאמס, דרן וודסון וצ'ארלס היילי.
בסך הכל בחמשת השנים הבאות עשתה דאלאס 51 החלפות, יותר מכל קבוצה בליגה, הרבה בזכות בחירות הדראפט שקיבלה ממינסוטה. השחקנים הללו הביאו לדאלאס שלוש אליפויות בארבע שנים.
[תקופה טובה III]
כשחושבים על ההתקפה בפוטבול רוב תשומת הלב מתרכזת בעיקר במי שמעורב ישירות בצבירת הנקודות (בטאצ'דאון או בבעיטת שער שדה) שהם הקווטרבק, הרצים האחורים והתופסים. אבל מי שנותן לקוורטבק זמן לחפש את התופס הפנוי או פותח דרך לרץ האחורי דרך קו ההגנה אלו שחקני קו ההתקפה. בשנים האחרונות החליטו בדאלאס שהם חייבים לבנות קו התקפה חזק ויציב ובחירות גבוהות בדראפט נוצלו בשביל המשימה הזאת שהצליחה. היום לדאלאס יש את קו ההגנה (חמישה שחקנים) שנחשב לטוב ביותר בליגה, דבר שמאפשר לרוקי אזיקיאל אליוט הרץ האחורי (עוד בחירה מוצלחת) להוביל את הליגה בכמות היארדים ולרוקי דאק פרסקוט הקווטרבק (עוד בחירה מוצלחת) להיות במקום השלישי בדירוג הקווטרבקים (לפי נוסחת דירוג הקווטרבקים). את קו ההגנה מנהיג הסנטר טרוויס פרדריקס, זה מוסר בתחילת כל מהלך את הכדור לקווטרבק, שחוץ מכוח רב שנובע מ 144 הק"ג שלו יש לו גם תואר בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב בו הוא משתמש כדי להבין את התבניות ההגנה שעומדות מולו.

travis-frederick

"כשאני אומר לך שאין באג אז אין באג!"

קווטרבק מיוחד

[תקופה טובה I]
רוג'ר סטארבקס, הידוע בכינוי "המתחמק" וכפי שראינו אחת הסיבות למה דאלאס קיבלה את הכינוי הקבוצה של אמריקה, שיחק בין השנים 1969 – 1979 והוביל את דאלאס לשתי זכיות בסופרבול. נבחר להיכנס להיכל התהילה של הפוטבול בשנת 1985.


[תקופה טובה II]
טרוי אייקמן, שנראה כמו פרסומת לאיך שקווטרבק צריך להראות, היה בחירה מספר אחת בדראפט של 1989. הקווטרבק עם מספר הניצחונות הגבוה ביותר בשנות התשעים, הוביל את דאלאס לשלוש זכיות בסופרבול עד שפרש בשנת 2000. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה היבשה המספרים של אייקמן לא מרשימים חוץ מהדיוק המרשים של הזריקות שלו. אך כל מי ששיחק איתו סיפר שהוא פשוט היה המנהיג של הקבוצה שידע לדחוף את הקבוצה בכיוון הנכון. נבחר להיכנס להיכל התהילה של הפוטבול בשנת 2006.
[תקופה טובה III]
למרות שפוטבול הוא אחד מהמשחקים הכי קבוצתיים שקיימים תפקיד הקוטרבק הוא הכי מרכזי להצלחת הקבוצה דבר שגורם לקוטרבק המחליף להיות תפקיד מאד מיוחד וקשה לגיוס. כשהכל תקין הקוטרבק המחליף כמעט אף פעם לא עולה לשחק אבל בכל רגע נתון הוא עלול להיקרא להיכנס לתפקיד הכי מרכזי שיש. יתרה מזאת אם עשית את העבודה שלך כמו שצריך בתור קוטרבק מחליף יש סיכוי די טוב שקבוצות אחרות יציעו לך להיות הקוטרבק הראשי בעונה הבאה. בעונת 2015 נפצע הקוטרבק טוני רומו (אז בן 35) במשחק השני מול הפילדלפיה איגלס כאשר הוא תוקל ע"י הליינבקר ג'ורדן היקס ושבר את עצם הבריח. הוא נעדר רוב העונה ואף מחליף לא סיפק את הסחורה והמאזן של דאלאס הראה זאת שהקבוצה נצחה רק משחק אחד והפסידה אחד עשרה כשטוני לא שיחק. ב 25 לאוגוסט השנה, במהלך משחק קדם עונה, נעתקה נשמתם של אוהדי הדאלאס קאובויס כשטוני רומו הקוטרבק נפצע בגבו ע"י תיקול בידי קליף אבריל מהסיאטל סיהוקס. די מהר התברר שרומו לא יוכל לשחק לפחות 10 שבועות ונראה היה התסריט של עונת 2015 עומד לחזור על עצמו בעונת 2016. את טוני רומו החליף דאק פרסקוט, רוקי מאוניברסיטת מיסיסיפי סטייט, שהוא הקוטרבק השמיני שנבחר בדראפט בסיבוב הרביעי במקום ה 135. כמה ימים אחרי הבחירה הביע ג'רי ג'ונס, הבעלים של הדאלאס קאובויס, אכזבה שהארגון שלו לא עשה מספיק כדי להצליח לבחור את פקסטון לינץ, רוקי מאוניברסיטת ממפיס, שנבחר ע"י הדנבר ברונקוס בסיבוב ראשון במקום ה 26. פאסט פורוורד לשבוע 14 של העונה ודאק פרסקוט הוא אחד מהשמות החמים בליגה. לדאלאס יש את המאזן הטוב ביותר בליגה (11 ניצחונות ושני הפסדים) והיא הקבוצה הראשונה שמבטיחה את עלייתה לפלייאוף. טוני רומו הבריא מהפציעה אך במסיבת עיתונאים הודיע שהוא יהיה מעכשיו הקווטרבק המחליף.
פוטבול הוא זה משחק קשה, אלים שמשוחק לעיתים בתנאי מזג אויר קיצוניים, והתוצאה היא כמות נכבדה של פציעות של שחקנים שמשפיעים ישירות על סיכויי ההצלחה של קבוצתם. לא סתם כל מסיבת עיתונים של מאמן אחרי משחק מתחילה בדו"ח מצב על כל השחקנים שנפצעו במהלכו. יש לא מעט סיפורי סינדרלה וזכיות בסופרבול ב NFL שמתחילים בפציעה של שחקן. הדוגמה הכי טובה היא טום בריידי הקוטרבק (שנבחר במקום ה 199 בדרפאט של 2000), הוביל את הניו-אינגלנד פטריוטס לארבע זכיות בסופר בחמש עשרה העונות האחרונות אחרי שהחליף בתחילת עונת 2001 את דרו בלדסו שנפצע.

הגנה דומיננטית: (התקפה מנצחת משחקים, הגנה מביאה אליפויות)

[תקופה טובה I]
בין השנים 1966 ו 1982 הייתה ההגנה של הדאלאס קאובויס כל כך חזרה ודומיננטית שהיא קיבלה את הכינוי Doomsday Defense (הגנת יום הדין). בחמישים משחקי הסופרבול, מספר שחקני ההגנה שזכו בתואר השחקן הטוב ביותר הוא עשרה. שלושה מתוכם שייכים לאותה הגנה מפורסמת. צ'אק הוולי (חבר היכל התהילה של הפוטבול) זכה בתואר בסופרבול 5 (עונת 1970) וזאת למרות ההפסד של דאלאס במשחק. הרווי מרטין ורנדי וויט (חבר היכל התהילה של הפוטבול) זכו בתואר במשותף, הפעם היחידה שזה קרה, בסופרבול 12 (עונת 1977).
[תקופה טובה II]
בסיום עונת 1991 הבין המאמן ג'ימי ג'ונס חסר לו שחקן מנוסה שידחוף את ההגנה הצעירה שלו לרמה הדרושה כדי שיוכלו לזכות באליפות. באותן שנים הקבוצה השולטת ב NFC ומי שתהיה ליריבה המרכזית של דאלאס בשנים הבאות הייתה הסן פרנסיסקו פורטי-ניינרס. הדפנסיב אנד (מגן קיצוני) צארלס היילי זכה עם הפורטי-ניינרס בשתי אליפויות אך עקב התנהגותו הפרועה והתנגשויות עם המאמן של סן פרנסיסקו, הוא הועבר לדאלאס עבור שתי בחירות בדראפט (שהיו לדאלאס מהעסקה המפורסמת). בעונת 1992 נבחר לשחקן ההגנה של ה NFC על שעזר להגנה של דאלאס לעלות מהמקום ה 17 בליגה להגנה הכי טובה וזכה איתה בסופרבול 27. הוא יזכה עם דאלאס בעוד שתי אליפויות ובכך יהפוך לבן אדם היחיד עם חמש טבעות אליפות בתור שחקן ויבחר להיכל התהילה בשנת 2015. מאוחר יותר בחייו יתגלה כי הוא סובל מהפרעה דו קוטבית אשר זאת גרמה לו להתנהג בצורה פרועה.
בעונת 1994 פגשה דאלאס בפעם השלישית ברציפות בגמר ה NFC את הסן פרנסיסקו אך הפעם הפסידה לה 28-38 כאשר הקורנרבק דייון סנדרס מסן פרנסיסקו, שחקן ההגנה של השנה וחבר בהיכל התהילה, מצליח למנוע ממייקל ארווין לתפוס כדור קריטי ברבע האחרון של המשחק. בסיום העונה, אחרי שסן פרנסיסקו זוכה באליפות, חותם דייון על החוזה היקר ביותר לשחקן הגנה עם דאלאס ועוזר לה לזכות בסופרבול 30 בעונת 1995.

Charles-Haley.jpg

[תקופה טובה III]
הגנה הנוכחית של הדאלאס עדיין לא משתווה באיכותה להגנה של שתי התקופות הטובות הקודמות בעיקר בגלל בבעיות בקו האחורי של ההגנה ששם מגנים על מסירות הכדור של הקבוצה היריבה (מקום 28 מתוך 32). אבל היא מקום שני בהגנה נגד הריצה ומקום חמישי במספר הנקודות שהיריב מצליח להשיג במשחק (18.3 למשחק). לכן לא משנה מה יקרה העונה לקראת העונה הבאה דאלאס תהיה חייבת לחזק את המרכיב הזה כי שאר המרכיבים כבר נמצאים במקומם מוכנים.


אז האם השם America's Team עדיין מתאים לדאלאס? התשובה היא לא אם בודקים לפי ההישגים מאז הזכיה האחרונה בספורבול לפני 21 עונות. אבל התשובה היא כן אם בודקים לפי שווי הקבוצה ומספר האוהדים. אבל יחד עם השם באה אחריות גדולה כי משנות השבעים ועד היום, לא משנה מי המאמן, מי השחקים, תמיד תהיה הצפייה שהקבוצה תזכה באליפות ולכן יש לחץ עצום על המאמן, הקווטרבק והשחקנים. אני מקווה השנה זה סוף סוף יקרה שוב.


עבדתי מאד קשה כדי לכתוב את הפוסט הזה אז אם אתם רוצים לתמוך בבלוג בלי שזה יעלה לכם גרוש, פשוט גילשו לדף "תמיכה בבלוג" ותגלו איך. אפשר גם לעשות Share לכתבה עם החברים שלכם וכך לעזור לי להגיע ליותר אנשים. תודה מראש!

פורסם בקטגוריה גברים | עם התגים , | 5 תגובות

חינוך פיננסי ב 50 ש"ח לחודש


הבאתי את הלוח המחיק לסלון והושבתי מולו את שלושת ילדי (נועה בת 16 וחודש, מאיה בת 16 וחודש, נדב בן 12 ואחד-עשרה חודשים).
"בשורות טובות מביא אני לכם", אמרתי בקול רם, "בעקבות הסכמים בקואליציה החליטה המדינה לתת לכם מינואר הקרוב 50 ₪ כל חודש עד גיל 18. אתם לא תקבלו את הכסף ביד אלא הוא יופקד בתוכנית חסכון. בגיל 18 תקבלו עוד 500 ₪ ותוכלו למשוך את הכסף אבל אם תשאירו את הכסף בתוכנית החיסכון עד גיל 21 תקבלו עוד 500 ₪. חוץ מזה על ההתחלה תפקיד המדינה בתוכנית החיסכון 1000 ₪. זה חשוב למדינה שאנשים יחסכו כדי שלא יגיעו למצב שהם מתגלגלים ברחובות".
"שמעתי שיש אפשרות להורים להפקיד עוד 50 ₪ מקצבת הילדים, האם תעשו זאת?", שאלה מאיה.
"נראה לכם?", אמרתי, "זה כסף שלי ושל אימא שלכם!"
"אני לא הבנתי", אמר נדב.
"אל דאגה, אני אסביר בעזרת טבלה", השבתי וציירתי טבלה בה מסומן לכל ילד כמה יהיה לו בכל חודש.

20161210_172516

"אוקי", אמרתי אחרי שהטבלה הייתה מוכנה, "עכשיו הגיע הרגע שבו אתם צריכים להחליט היכן הכסף יושקע ויש לכם כמה אפשרויות. אפשר שהכסף ינוהל בבנק ואז אתם יכולים להחליט בין תוכנית חסכון בריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית קבועה צמודה. לדוגמא אם בחרתם ריבית קבועה ולא צמודה של 1 אחוז זה אומר שתוך שנה 1000 ₪ יהפכו ל 1010 ₪".
"ומה זאת ריבית צמודה?", שאל הילד.
"יש מושג שנקרא אינפלציה", התחלתי להסביר אבל הפסקתי כי הילד נקרע מצחוק.
"אינפלציה, זה מה שקורה לך שאתה אוכל שום", אמר הילד.
"מצחיק", השבתי והסברתי לילדים על המדד למחירים לצרכן.
"אתם גם יכולים להשקיע בקופת גמל שאז תוכלו לבחור בכמה מסלולי השקעה עם רמות סיכון שונות. ככל שהסיכון יותר גבוה יש יותר סיכוי שתרוויחו יותר אבל יש גם סיכוי שתפסידו יותר. כמו כן אם בחרתם באופציה של קופות גמל תוכלו לעבור בין מסלול למסלול".
"רגע למה שאנחנו נחליט?", שאלה מאיה, "תחליטו אתה ואימא".
"לא", אמרתי, "זה הכסף שלכם ואתם תחליטו".
יש לי אקסל ובו אני מנהל את התקציב את המשפחה שלנו וברגע שהם הגיעו לגיל שהם מבינים טוב חיבור וחיסור אני מדי פעם משתף אותו איתם. הם רואים כמה אני מרוויח וכמה מרוויחה האישה (הרבה יותר ממני), כמה אני מוציא וכמה מוציאה האישה (הרבה יותר ממני) ומה מבנה התקציב שלנו. אני מקווה שזה ילמד אותם להתנהל פיננסית כמו שצריך כשיהיו גדולים ולכן זה הזמן שהם צריכים להחליט.
"יש לי הצעה אחרת", אמר נדב, "אולי אתם תקבלו את ה 50 ₪ מהמדינה ובמקום זה תתנו לי ישירות את ה 50 ₪ ביד".
"רעיון מעניין מאד", חייכתי, "אבל בגלל שהחיסכון על שמך ורק אתה יכול לשחרר אותו יש לי פחד שיגיע היום לא תעמוד במילה שלך".
בסיום נועה סיכמה את מה שרשמתי, הוסיפה חישוב של סדרה חשבונית וציירה קריקטורה על אנשים שמתגלגלים ברחובות כי אין להם כסף.
אחרי שבוע חזרו אלי הילדים עם ההחלטות שלהם. נועה בחרה ללכת על מסלול ריבית קבועה בבנק, מאיה על קופת גמל במסלול סיכון גבוה ונדב על קופת גמל במסלול סיכון בינוני. אתמול בלילה נכנסתי לאתר של ביטוח לאומי ומילאתי את כל הפרטים. מעניין יהיה לראות עוד כמה שנים מי צדק.

deposit

כמה נתונים:

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הילדים מתחת מתחת לגיל 18 בשנת 2015 היה 2,7687,000 – http://www.cbs.gov.il/shnaton67/st02_03.pdf
זאת אומרת שבכל חודש תפקיד המדינה 138,435,000 ש"ח שבשנה זה יוצא 1,661,220,000 ₪.

פורסם בקטגוריה ילדים, כלכלה | עם התגים , | כתיבת תגובה

זכרון אמריקאי גורלי


(פורסם לראשונה באוקטובר 2012 באתר אינטנרט אחר שנסגר לפני כמה חודשים)

באוגוסט 1984 שעוד קראו לזה שליחות, עברנו כל המשפחה לפורת' וורת' שבטקסס לשלוש שנים בעקבות אבי ששירת בחיל האוויר. כעבור שנה כשאני נער בן שש-עשרה יצאנו לטיול ארוך בחוף המזרחי של ארה"ב, טיול שדומה לו עשיתי השנה אבל הפעם בתפקיד האבא. בזמן הנסיעות הארוכות, העמידה בתורים, וסתם בלילות שאחת מהתאומות ביקשה שארדים אותה ניסיתי להיזכר. בי, באבא שלי אבל הכי חשוב באמריקה שחוויתי בתור נער מתבגר לעומת איך שהיא נראית היום בעיניים של גבר מזדקן.

העברתי תחנות והן לא נגמרו. ההבדל בין ישראל של 1984 לארה"ב של 1984 מאד הצדיק את המילה "וואו". ישראל: ערוץ אחד בטלוויזיה עם תשדירי שירות ממשלתיים, ארה"ב: עשרות ערוצים, כבלים ופרסומות. ישראל: קבלת קו טלפון תוך עשור, ארה"ב: קבלת קו טלפון תוך יומיים. ישראל: בצפון הארץ יש שני גשרים ואת שניהם הקימו הבריטים, ארה"ב: כבישים של שלושה מסלולים עם מחלפי ענק. ישראל: מגדל שלום, ארה"ב: גורדי שחקים בכל מקום. ישראל: דיזנגוף סנטר, ארה"ב: קניוני ענק. ישראל: מכוניות בלי מזגן, אינפלציה של 400%, אין החזרות ותולים כביסה, ארה"ב: מזגן לכל פועל, אינפלציה 4.3%, אפשר לבטל עסקה ומיבש כביסה.
ההבדל בין ישראל של 2012 לארה"ב של 2012 לא מצדיק את המילה "וואו" ולכן גם לא שמעתי אף אחד מהילדים שלי אומר אותה על הדברים הרגילים/יום יומיים. יותר נכון להגיד את המשפט "בקרוב אצלנו" או אפילו לפעמים "אצלנו זה יותר טוב". חלפו ועברו הימים שפתיחת מקדונלד'ס גרמה לתור של מאות אנשים, חוץ מבמקרים שנפתחות רשתות לבגדי נשים אבל זה מכיוון שנשים הן בלתי שפויות בעליל. אבל להעלמות ה"וואו" יש מחיר כי בגלל שאנחנו יותר ויותר דומים לאמריקאים לקחנו מהם גם דברים פחות טובים כמו פערים חברתיים בלתי נסבלים. אין טוב בלי רע. משבר כלכלי? "בקרוב אצלנו".

המרחק בין לוס אנג'לס לניו-יורק הוא 2800 מיילים (4506 ק"מ).
בעקבות "משבר הנפט" ב 1973 שנגרם בגלל האמברגו שהטילה אופ"ק על המערב עקב העזרה שנתנה ארה"ב למדינתנו הקטנטונת במלחמת יום הכיפורים, חוקק חוק פדרלי שקובע שהמהירות המותרת המקסימלית היא 55 מייל (89 ק"מ) לשעה. חישוב מהיר מראה שב 55 מייל לשעה אתה מגיע מלוס אנג'לס לניו יורק ב 51 שעות ואם תיסע 65 מייל (105 ק"מ) לשעה תגיע תוך 43 שעות, הפרש של יום עבודה שלם.
בתור נער שזה עתה קיבל את הרישיון קשה היה לנסוע רק 55 מייל לשעה באולדסמוביל דלתא 88 בעלת מנוע V8 חמשה ליטרים בכבישים הארוכים והרחבים של אמריקה. זה היה כמעט עלבון. הטיב להביע זאת סמי האגר שכתב על זה שיר שהיה להיט בשנת 1984 בשם שאומר הכל " I Can't Drive 55". במהלך אותם שנים היו מדינות שניסו להעלות את המהירות המקסימלית המותרת ל 65 מייל לשעה, כמו למשל מדינת נבאדה בעלת כבישים שחוצים מדבריות. אבל הממשל הפדרלי הודיע למדינה שחייה בזכות ההימורים שאם היא לא תחזור  לתלם היא לא תקבל סיוע פדרלי לטיפול בכבישים.
המאבק הזה לא רק היה על מהירות עצמה אלא גם על היחס בין השלטון המרכזי הפדרלי לבין העצמאות של כל מדינה. קל לשכוח את זה אבל ראשי התיבות ארה"ב הן "ארצות הברית של אמריקה" ולכל אחת מארצות/מדינות יש דעה שונה על ענייני היום בין אם זה עבדות, נישואים חד מיניים או הגיל המינימלי שמותר לצרוך אלכוהול. ב 1995 בוטל סופית חוק "המהירות המקסימלית הארצית" וכל מדינה יכלה מאותה נקודה לקבוע בעצמה את המהירות המקסימלית המותרת. וכך במדינת ניו-יורק שייטתי ב 65, בפלורידה עמד הקרויז קונטרול על 70, רק לידיעה בצפון דקוטה זה 75 וביוטה 80. כנראה אם יש לך הרבה נשים נותנים לך את האופציה לברוח מהן כמה שיותר מהר.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

אמץ כביש

דוד ג'ו היה הדוד העשיר מאמריקה. בסוף מלחמת העולם השנייה מי שנשאר ממשפחות של הסבים והסבתות שלי היה צריך להחליט לאיפה ללכת. דוד ג'ו כמו יהודים רבים פנה מערבה לארצות הברית, עשה חיל בעסקים ועזר מרחוק למשפחתו שפנתה מזרחה לארץ ישראל. אז בדרך מוושינגטון הבירה ביקרנו אותו בביתו הצנוע שבברוקלין וכאשר נפטר העלנו את עצמותיו לבית הקברות בקריית ביאליק. סיפור הצלחה של יהדות ארצות הברית ידוע לכולם אולם עכשיו יש סיפור אחר שמתחרה בו. במשך כמעט שבע עשרה שנה של עבודה בחברת הייטק גדולה ראיתי עשרות רבות של ישראלים פונים גם הם מערבה, עושים רילוקיישן והופכים את קהילת הישראלים בארצות הברית לקהילה המהגרים הכי עשירה. ארצות הברית יודעת למשוך אליה את המוכשרים ביותר מכל קצוות העולם ואת מקומו של דוד ג'ו החליפו דויד, יבגני, ויקטור וערן שהסיכוי שיחזרו לישראל שואף לאפס ובניגוד לישראלים שפגשתי אז הם כבר לא מתביישים בהחלטה שלהם להגר. מצד שני למטייל העצמאי זה יתרון כי בניגוד לדוד ג'ו שחי בצניעות לרובם יש בית גדול שמאפשר אירוח וחיסכון בתשלום לבית מלון.

לתאגיד של דיסני יש את טביעת האצבע שלי. בכניסה לכל פארקי השעשועים של דיסני צריך כל אחד שיש לו כרטיס, שזה כל מי שמעל גיל 3, להעביר את האצבע שלו דרך סורק. זאת אמנם שיטה שמאפשרת לדיסני לאכוף את החוקים שלה בקשר לכניסות לפארקים אבל דחילק מי נתן להם רשות להקים מאגר ביומטרי?
ב 85 שאבי היה חוזר מנסיעות העסקים שלו הייתי מחכה לו ביציאה משרוול הטיסה כי פשוט זאת לא הייתה בעיה. שהגענו אז לוושינגטון הבירה הצטרפנו, בלי לקבוע תור חודשים מראש, לסיור בתוך הבית הלבן ואף אחד לא ביקש ממני להוריד את החגורה לפני שעליתי במעלית לאמפייר סטייט בלידינג בניו-יורק. נעלמה אותה שמחה, נאיביות, תחושת החופש והשמירה על הפרטיות שיש גם שיאמרו אפשרו את פיגועי 11/9. השאלה היא איפה אותו הגבול שעמלו עליו כה חזק האבות המייסדים של אמריקה? כי הסחף רק הולך ומתגבר. אם אובמה אישר לחסל אזרחים אמריקאים שחשודים בטרור בלי צורך במשפט אז מי אני שאלין על דיסני? התקווה היחידה שלי ושל שאר העולם היא שהמפגע הבא לא יחביא את חומר הנפץ בחור של התחת שלו.

בדרך לבוסטון עצרנו בפארק טבע על חוף הים. זה לא מקום שתיירים זרים עוצרים בו כך שהייתה לי הזדמנות להיות בתוך "עמך אמריקה" בזמן הוא לבוש בבגד ים. מה שהכי תפס את עיני, יותר נכון חסם את מבטי היה הגודל של הילדים במיוחד ילדי המיעוטים. זה לא היה ככה לפני 27 שנה. תאמינו לי שנער בן 16 זוכר טוב מאד איך נראים נערים ונערות בבגד ים. הרבה מנסים לפתור את הבעיה שעל תוצאותיה ההרסניות אין צורך להרחיב אבל רק נגיד שיש סיכוי גבוה שאותם ילדים יחיו פחות מהוריהם. אם זאת מישל אובמה שנעזרת בקשרים שיש לה כדי לקדם התוכנית "בואו נזוז" או ליגת ה NFL שדוחפת את הקמפיין "שחק 60" אבל כל עוד פלפל אחד עולה כמו ארוחה ילדים במקדונלד'ס הקרב הוא די אבוד.

הכינוי הרשמי של תלמידי בית ספר התיכון שלמדתי בו היה המורדים (Rebels). למי שלא צופה באדיקות בערוץ ההיסטוריה נעדכן שזה גם הכינוי של לוחמי מדינות הדרום (הקונפדרציה) בזמן מלחמת האזרחים האמריקאית. הדגל של הבית ספר היה הדגל של הקונפדרציה שפרשה מהברית עם הצפון עקב הרצון להמשיך להלין שכר למאות אלפי שחורים. אחוז האפרו-אמריקאים בבית ספר היה 10%, אחוז האפרו-אמריקאים בנבחרות הספורט היה לפחות 20% ואחד מהם אפילו הגיע לשחק ב NFL. בשביל בחור אפרו-אמריקאי הדגל של קונפדרציה הוא כמעט שווה ערך במשמעותו למה שדגל צלב הקרס הוא בשביל בחור יהודי. אבל לשים דברים פרופורציה עד 1973 הייתה הפרדה כמעט מלאה בין שחורים ללבנים בביתי הספר בפורת' וורת'. כמה שנים לאחר מכן עקב התגברות המחאות הוחלף הדגל של הבית ספר והכינוי של התלמידים השתנה לשודדים (Raiders) ו 24 שנים לאחר מכן נבחר נשיא שחור. בדרך לסי-וורלד חיפשתי תחנה מוזיקה ונפלתי על תוכנית של שיחות עם מאזינים. השדרן סיפר שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חוזה שעד 2050 הלבנים "הלא היספנים" כבר לא יהיו הרוב באמריקה. שמחתי. החראות הללו אחראים לרוב הבעיות הכלכליות של העולם.

הפעם היחידה בחיי שמחאתי כפיים וקפצתי בהתלהבות בקולנוע היה שראיתי את רוקי 4.
זה קרה ברגע שרוקי מצליח להכניע את איוון דראגו האיום ונוקם בו על מות חברו אפולו קריד. יחד איתי קפץ כל האולם ואנשים החלו לתת "הי פייב" אחד לשני ולצעוק "USA, USA" בעוד על המסך רוקי עוטף את עצמו בדגל ארצות הברית. אמריקה ניצחה את הדוב הרוסי המאיים. למרות שאף פעם לא חשבתי שהרומן של אמריקה עם הדגל הוא פשיסטי כמו שאמר לי פעם בחור גרמני שעבדתי אתו אבל לעיתים זה כן היה נראה טיפה ילדותי ואפילו מתלהם.
כל יום שלילי בקיץ בוושינגטון הבירה מול האנדרטה המרשימה לזכר קרב המפורסם באיוו ג'ימה יש את המופע הכי מדהים שראיתי בחיי. במשך שעה שלמה חיילי מרינס אמריקאים עושים תרגילי סדר בדיוק רובוטי מלווים בתזמורת ענקית. הפעם התרגשתי מאד ובלב הייתה בי קנאה ביכולת להיות גאה במדינה שלך בלי ציניות ובלי צורך להסביר שזה שאתה מניף את הדגל לא אומר שאתה בעד הממשלה המכהנת. הדגלים מסביב, דרך אגב, היו בחצי התורן בעקבות הטבח הנורא באולם הקולנוע בקולורדו.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עמוד דום!

אחד המשפטים הכי מצחיקים בסרט "מפלצות נגד חייזרים" מכיל בתוכו אמת מאד עגומה. "עוד פעם נחת עב"מ באמריקה, המדינה היחידה שעב"מים בוחרים לנחות בה", אומר כתב חדשות שמאחוריו עומד רובוט ענק עם עין כחולה. אז בשיא המלחמה הקרה, זה היה לי ברור שאמריקה היא לא רק מרכז העולם אלא גם תמיד צודקת. הגודל, העוצמה, השיטה, ההצלחה והוליווד שטפו את מוחי הצעיר ולא אפשרו לי לראות גם צדדים אחרים שהפעם בלטו לי יותר.
את כמויות הזבל העצומות שנערמות בסמוך למתקן בפארק אפקוט שרואים בו סרט על כמה חשוב לשמור על הסביבה. את עשרות הבתים עם שלט "מעוקל מהבנק" זכר לפשע הכלכלי שהוליד את משבר "הסאב-פריים" מתחת לאף של הממשלה. את השמות האינדיאנים של הרים, נהרות ושבילים עדות לטיהור האתני שבוצע במאה התשע-עשרה במי שקיבלו בזרועות פתוחות את המתיישבים הראשונים. ואת $100 ששילמנו עבור ביקור אצל רופא משפחה ורכישת אנטיביוטיקה כי האישה פצעה את הרגל שהביטוח שלי יחזיר אבל לעשרות מיליוני אמריקאים לא, כי להם פשוט אין ביטוח.

הליכה לנושאת המטוסים אינטרפיד בחלק המערבי של מנהטן הייתה אחד הדברים הכי מפחידים שעשיתי בחיי. יחד איתי הלכו אז אבי שבכיס חולצתו $3000, אמי ושני אחי בני ה 11 ו 6. ניו יורק אז הייתה בדרך למטה עם ממוצע של 1500 רציחות בשנה שהשיא הגיע שש שנים אחרי זה עם 2245 רציחות. עקפנו מצפון את טיימס סקוור שהייתה ביב שופכין של חנויות סקס והלכנו דרך שכונה שגם ביום לא מומלץ היה להיכנס אליה.
נריץ את מכונת הזמן קדימה ובניו יורק היו בשנה שעברה 500 רציחות, טיימס סקוור מופצצת בתיירים מהסוג הלא חרמן והשכונה שהלכנו בה אז היא להיט נדל"ני רוחשת במסעדות וסנטרל פארק זו פנינה.
הרבה הסברים יש לשינוי המדהים שעשה התפוח הגדול. מהשיפור במצב הכלכלי בשנות ה-90, היד החזקה של ג'וליאני או לפי מה שטוענים מחברי הספר "פריקונומיקס" חוק ההפלות שעבר בשנת 1973. אני לא חששתי לעשות את אותה הליכה עם משפחתי והרגשתי לפעמים יותר בטוח אפילו מבישראל. רק צריך לזכור שהנתונים היבשים מראים כי עדיין מתבצעים בניו-יורק פי ארבע פשעים מישראל ושלא לדבר על מקומות אחרים כמו פלינט מישיגן שלוד זאת עיירת נופש ציורית לידה.

במהלך סיור על רכב אמפיבי בבוסטון הצביע המדריך על אחד הבתים ואמר שהוא מ 1703. כל האמריקאים שהיו ברכב הוציאו את ה"וואו" הכי מרשים ששמעתי במהלך אותו סיור. מסכנים האמריקאים אין להם סיכוי להתחרות בתחום ההיסטוריה מול רוב העולם. ב 1703 העם שלנו כבר צבר פז"מ לא קטן והספיק לא מעט. כדי לכפר על החיסרון הזה משתמשים בגודל ולכן לא מעט פעמים תשמעו משפטים כמו "זה הסכר השני בגודלו ממזרח למיססיסיפי" או משהו בסגנות. אולי בגלל זה יש להם בעיה עם מפלי הניאגרה בקנדה הם הרבה יותר טובים.

בקרב מכות לערס הישראלי אין סיכוי מול הערס האמריקאי. ערס זה ערס לא משנה איפה אתה בעולם. כמו שנכתב בשיר המפורסם "אותו חיתוך דיבור מה יש לומר" אבל ההבדל המרכזי הוא בנימוס היום יומי.  הערס האמריקאי לא השתנה. הוא עדיין אומר סליחה, מחזיק את הדלת ולא חותך בתור. אך מה שהשתנה זה התור. לא מעט מקומות אימצו את שיטת ה"אקספרס", שלם יותר ועקוף את התור. אם זה בבדיקות הביטחוניות או בתורים הארוכים בפארק המים "רטוב ופרוע" בכל מקום יש שני תורים. שני מעמדות. יש שיגידו שזה דבר טבעי לשיטה הקפיטליסטית ויש שיגידו שלפחות פעם בתור כולם היו שווים. אבל כמו שטארק א-טייב מוחמד אבן בועזיזי הירקן התוניסאי שהצית את עצמו החל את המהפכה בעולם הערבי יכול להיות שהמהפכה הבאה באמריקה תתחיל במקום שהכי פחות מצפים לה, בתור. שערס אמריקאי יתעצבן ויחליט להתנהג כמו ערס ישראלי.

על השלט היה כתוב "מגלשת מים מבטון הארוכה ביותר בעולם". אני חושב שזה היה איפשהו במדינת טנסי אבל גם אחרי שעות רבות של חיפושים באינטרנט לא הצלחתי לאתר את המיקום המדויק. בטון בניגוד לפלסטיק הוא לא סלחני ואחרי שעתיים אינטנסיביות חזרתי לחדר במוטל זב דם ועם כמות מכובדת של מכות יבשות שגרמו לכך שמחרת נראיתי כמו ילד מוכה. מכל המקומות שהייתי, מכל החוויות שעברתי הטירוף של אותה מגלשת מים הוא הזכרון הכי חזק שיש לי מאותו טיול. בדומה הבן שלי, אחרי 33 יום 1800 מייל ואין סוף פעילויות, לא מפסיק לדבר על המיני גולף ששיחקנו הכניסה לטרומנסבורג, עיירה קטנה באיזור אגמי האצבעות שבניו-יורק. כמו ארי פולמן בסרט "ואלס עם באשיר" גם אני לא מבין למה יש דברים שזוכרים ולמה יש דברים שלא אבל המסקנה שלי מהמקרה שלי ושל בני היא אחת. פעם הבאה שנטייל במדינה הקסומה, מיוחדת, ענקית, מפחידה ומשתנה דווקא ננסה לסטות משבילי התיירים ונחפש את אמריקה שלא רשומה במדריכי הטיולים. שם כנראה נמצא את הזיכרונות הכי טובים.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

רפטינג ב Letchworth State Park

 


כתמיד אם אתם רוצים לתמוך בבלוג בלי שזה יעלה לכם גרוש, פשוט גילשו לדף "תמיכה בבלוג" ותגלו איך. אפשר גם לעשות Share לכתבה עם החברים שלכם וכך לעזור לי להגיע ליותר אנשים. תודה מראש!


 

פורסם בקטגוריה אני, טיולים, פילוסופיה | עם התגים , | כתיבת תגובה

שבועיים בדרום קוריאה וסין


בחודש אוקטובר 2016 טיילנו אני ואשתי במשך שבעה ימים בדרום קוריאה ושבעה ימים בסין. הנה לינקים לסיכומים שיעזרו לכם אם במקרה ותחליטו לנסוע לשם.

דרום קוריאה – 6/10 – 13/10

סיכום החלק הדרום קוריאני – http://wp.me/PWw18-uS

south-korea

0340-10-10-north-tower-from-above-south

מבט דרומה מ N. Seoul Tower

סין – 14/10 – 21/10

סיכום החלק הסיני – http://wp.me/PWw18-x4

0910-16-10-china-beijing-and-xian

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

חנות למכירת חיילי טרקוטה בשיאן


רוצים לשאול שאלה?
 לא להתבייש! כתובת המייל שלי היא nirkatz3@gmail.com

 

פורסם בקטגוריה טיולים | עם התגים , | כתיבת תגובה