בחודש אוקטובר 2016 טיילנו אני ואשתי במשך שבעה ימים בדרום קוריאה ושבעה ימים בסין. הנה תיאור של החלק הדרום קוריאני.

נתחיל בפירוט קצר למי שאין כוח לקרוא את כל הכתבה

6/10 – טיסה מנתב"ג למוסקבה, ממוסקבה לסיאול.
7/10 – נחיתה בסיאול, ארוחת ערב עם ידיד דרום קוריאני
8/10 – מרכז סמסונג, פסטיבל בפארק האולימפי, פסטיבל זיקוקי דינור
9/10 – טיול מודרך באתרים המרכזיים של סיאול
10/10 – NANTA Show, N Seoul Tower
11/10 – השכרת רכב, נסיעה למחוז Auraji Rail Bike, Jeongseon Zip Lines ,Jeongseon
12/10 – Cheongpung Lake Monorail, חזרה לסיאול
13/10 – טיול קבוצתי מודרך ל DMZ ול JSA
14/10 – טיסה לבייג'ינג

אדמיניסטרציה כללית

טיסה: חברת אירופלוט (Aeroflot)
מלונות: L7 Myeongdong בסיאול ו Kangwonland Hotel בסבוק.
תחבורה: רכבת תחתית בסיאול, השכרת מכונית מחוץ לסיאול.
ויזה: לא צריך
חיסונים: דרך קופת חולים כללית
מזג אויר: אוקטובר זאת העונה המומלצת לביקור בדרום קוריאה. נעים ביום, קריר בלילה עם מעט מאד גשמים.
תקשורת: חבילת חו"ל של סלקום ושכירת מכשיר לגלישה (http://koreawifi.net)
בטחון אישי: בטוח ביותר
אוכל: מאתגר לצמחונים ולמי שלא אוהב חריף. אבל אפשר להסתדר.
מתאים לילדים: בהחלט כן
שירותים: בכל מקום, נקיים ולרוב עם בידה
המרת כסף: הזמנה מראש דרך אתר למטייל
טיפים: לא נהוג לתת
אנגלית: אפשר להסתדר די טוב
מפה של כל המקומות: https://goo.gl/MFAO3g
אלבום תמונות: https://drive.google.com/open?id=0B88tvsH0FomHSUp6MUVmdTRJWjQ
דברים שהיינו עושים שונה: יום אחד פחות בסיאול לטובת יום אחד נוסף במזרח קוריאה. להכין מראש רשימה של מסעדות צמחוניות. 
במידה ונוכל האם נחזור לטייל בדרום קוריאה: כן
עלות הטיול (בלי קניות) אבל כולל הטיול בסין: 35000 ש"ח
מי טייל: ניר (47), נעמה (45)
סתם אנקדוטה: אין גברים קוריאנים עם קרחת. פשוט מדהים לראות את השיער השופע שיש להם בכל גיל. טיפה לקנא.
תופעה תרבותית מעניינת: תרבות ה K-POP – מצעד הלהיטים שלהם מורכב בעיקר מלהקות של בנים ולהקות של בנות ששרים מה שנראה כמו שירי אהבה.
האנשים הרעים בסיפור: היפנים

ועכשיו לסיכום הארוך…

6/10 (יום חמישי) – ת"א – מוסקבה – סיאול

סוכנת הנסיעות הציעה לי שתי אפשריות שהיו הכי זולות: טורקיש איירליינס או אירופלוט. טורקיש מדורגת במקום השביעי ברשימת חברות התעופה הטובות בעולם ולהפתעתי אירופלוט מדורגת במקום הארבעים. אני אומר להפתעתי כי כשחשבתי על חברת תעופה רוסית דמיינתי מטוסי טופולב ישנים ומתפרקים. אבל טעיתי ובגדול. צי המטוסים של אירופלוט מורכב ממטוסי בואינג ואיירבוס ולטענתם יש להם את צי המטוסים הכי חדש באירופה. אז בגלל הסיפור שלנו עם טורקיה וחימום היחסים עם רוסיה בחרנו באירופלוט ולא התאכזבנו. המטוסים באמת חדישים, היה מספיק מקום לרגליים, בשלוש מתוך ארבע הטיסות הייתה מערכת בידור מעולה, האוכל היה טעים (אפשר להזמין מנה כשרה) והצוות היה נחמד ומקצועי. מאד נהניתי לשמוע את הטייס עולה בכריזה ומדבר כמה דקות ברוסית ואחרי זה עובר לאנגלית ואומר בקצרה ובקול שקט: "שלום גבירותי ורבותיי, מדבר הקברניט שלכם ויקטור הגדול. הטיסה שלנו היא ממוסקבה לסיאול ואנחנו נגיע בבטחה".
חוץ מזה התמזל מזלנו, יותר נכון סוכנת הנסיעות שלנו רשמה כוכבית ליד השם שלנו, ושודרגו בטיסה ממוסקבה לסיאול מ Economy ל Comfort, דבר ששינה לחלוטין את חווית הטיסה.

7/10 (יום שישי) – הגעה לסיאול

נחתנו כמתוכנן ב 11:10 בשדה התעופה Incheon שנמצא מערבית לסיאול. ישנן כמה דרכים להגיע משדה התעופה לסיאול ואנחנו בחרנו באוטובוס מספר 6015 אשר אחת מהתחנות שלו נמצאת ממש בכניסה למלון שלנו. הכיסאות באוטובוס מאד מרווחים (ממש Business Class), עלות כרטיס נסיעה באוטובוס היא 15,000 וון (54 ₪) וזמן הנסיעה (עקב פקקים) היה 90 דקות. המלון בו התאכסנו הוא L7 Myeongdong וביצענו את ההזמנה דרך האתר booking.com אבל אני ממליץ לבדוק את האתר של המלון מכיוון שבדיעבד גיליתי שהם מציעים שם מבצעים משתלמים שלא מופיעים באתרי התיירות. זאת הביקורת שרשמתי על המלון באתר Booking ו TripAdvisor.
כותרת: מקום נפלא לשהות בו בסיאול
ציון: 9.2
יתרונות: מיקום מעולה, מלון חדיש שמעוצב ומתוחזק כהלכה, צוות יעיל ועוזר, ארוחת בוקר במחיר סביר, רשת אלחוטית מעולה, שקעים בקירות שמתאימים לכל סוגי התקעים, חדר לכביסה עצמאית (כביסה + מייבש + חומר ב 31 ₪), כל יום קיבלנו שני בקבוקי מים חינם וכשירד גשם השאילו לנו שתי מטריות. אנחנו מצטערים שלא השתמשנו בספא לרגליים אחרי כמות הק"מ שהלכנו.
חסרונות: החדר הסטנדרטי טיפה קטן (בשהות השנייה שלנו שודרגנו לחדר סופיריור). המיטה הקוריאנית שכנה על רצפת עץ מוגבהת שצריך לשים לב לזה במיוחד כשקמים באמצע הלילה כי אפשר בקלות לשבור את הרגל.
מיד כשהגענו למלון (בסביבות השעה שתיים בצהריים) הלכנו לישון כי היינו גמורים מעייפות. בשש בערב יצאנו לאכול במסעדה קרובה עם אן, ידיד דרום קוריאני של האישה שהוא פרופסור לפיזיקה שיושב על כיסא גלגלים, והיא בקשר אתו מאז שפגשה אותו בכנס של נגישות. הוא עזר לנו להזמין מנות קוריאניות מסורתיות, טעימות לא חריפות וגם ללא בשר כי אני צמחוני (דבר שיתגלה כמשימה קשה בהמשך). אני מאד אוהב לנהל שיחה בלתי אמצעית עם תושבים של המקומות שאני מבקר בהן. כשאתה תייר, אתה לא באמת מבין את חיי היום היום ומה שאתה רואה זה לרוב לא המציאות האמיתית. ביקשתי את רשותו לשאול אותו על המצב עם צפון קוריאה (כי זה נושא נפיץ כמו "השטחים" אצלנו) ואחרי שהוא הסכים עלו לו בעיניים דמעות בזמן שהוא סיפר על המשפחות החצויות וכמה זה פצע מדמם בקוריאה. אני חושב שמה שחסר בעולם התיירות הם טיולים שמפגישים אותך עם אנשים "רגילים" בסביבה הביתית שלהם כדי לראות איך באמת חיים אנשים במקומות אחרים. נראה לי שזה יכול להיות להיט למרות שיש לי הרגשה שזה די מהר יתמסחר. חזרנו לחדר די מאוחר וכשראיתי באתר מזג האוויר שלמחרת תהיה עננות כבדה הבנתי שאני צריך לשנות את התוכניות שלנו.

8/10 (יום שבת) – פסטיבל הזיקוקים השנתי

היום החל בארוחת בוקר מזינה ב Starbucks. קפה + מיץ תפוזים + שני בייגלה עם גבינת פילדלפיה ב 59 ₪. מסיבות היסטוריות ההשפעה האמריקאית על דרום קוריאה היא עצומה. הספורט הלאומי הוא בייסבול, קוריאה מדורגת שלישית בכמות סניפי ה Starbucks ובמרכז סיאול יש בסיס של הצבא האמריקאי.
התמזל מזלנו ופסטיבל הזיקוקים הבינלאומי השנתי של סיאול נפל בדיוק בזמן הביקור שלנו. לפי אתר הפסטיבל מופע הזיקוקים מתחיל ב 19:00 ומומלץ להגיע מוקדם בכדי לתפוס מקום כי הצפי הוא שכמיליון אנשים יגיעו לצפות בפסטיבל. במקור תכננו בבוקר לעלות על N Seoul Tower, לצורך תצפית על סיאול, אך עקב עננות כבדה שמנו את פעמינו לכיוון מחוז Gangnam. כן, זה המקום שעליו שר הזמר PSY את שירו המפורסם Gangnam Style אשר עד היום הוא הסרטון הכי נצפה ביו-טוב. נסענו לשם משתי הסיבות. הראשונה כי קראנו שביציאה 5 של תחנת המטרו Gangnam יש כל היום אנשים שרוקדים את הריקוד של השיר המפורסם, השנייה כי ממש ליד יש את Samsung d'light שבו מציגה סמסונג את כל החידושים הטכנולוגים בהווה ומה מתוכנן לעתיד. אז אנשים לא רקדו ביציאה 5 של תחנת המטרו אבל מאד נהנו לבלות כשעה בלשחק בגאדג'טים ולראות את החזון של סמסונג. כמו כן בקומה התחתונה של המתחם ישנה חנות רשמית של סמסונג (ביקרנו שם יומיים לפני הריקול הגדול של הנוט 7).

משם נסענו לפארק האולימפי מכיוון שנערך שם Hanseong Baekje Cultural Festival אשר מדגים כיצד חיו אנשים בקוריאה בין השנים 18 לפני הספירה עד 275 לספירה. בכניסה לפארק היו דוכנים שונים, הפעלות לילדים ובמה גדולה להופעות של להקות מקומיות. הפארק עצמו הוא עצום ואפשר לטייל בו רגלית או לשכור אופניים ואנחנו בחרנו לטפס על המבצר הטבעי ולהשקיף על הסביבה.

השעה הייתה כבר שלוש ועלינו על המטרו לכיוון Yeouido Hangang Park שגם בימים רגילים שווה ביקור אבל הפעם הסיבה לביקורנו הייתה פסטיבל הזיקוקים השנתי. כשהגענו בארבע חשבנו שלהגיע שלוש שעות לפני תחילת מופע הזיקוקים יהיה מספיק אבל טעינו. כמעט כל חלקה טובה הייתה כבר תפוסה, אנשים הקימו אוהלים ואנחנו צעדנו כק"מ לחלקו הדרום-מזרחי של הפארק עד שגילינו פיסת דשא עליה יכולנו להניח את המזרן שקנינו באחד הדוכנים עבור 5,000 וון (18 ₪). כשהערב ירד ונהיה אפילו די קר, החל פסטיבל הזיקוקים. צוותים של שלוש מדינות (יפן, ספרד וקוריאה) מילאו את השמיים במשך כשעה במופע זיקוקים מרהיב. המיקום הראשוני בו ישבנו התגלה כבעייתי מבחינת יכולת לראות את הזיקוקים בצורה טובה אז התקדמנו לאזור המתחם בו ישבו אנשים שהשיגו Golden Ticket (לא הצלחתי להבין איך משיגים כרטיס כזה). באתר הפסטיבל, ויכול להיות שגם במהלך דברי הקישור בקוריאנית, ביקשו מארגני הפסטיבל מקהל המשתתפים לנקות אחריהם את הלכלוך. לתדהמתנו וגם לאכזבתנו זה לא קרה והפארק נראה כמו אותם סרטוני "הישראלי המלכלך" שמופיעים אחרי כל חג ארוך. עקב העומס הרב, וסגירת תחנת המטרו הקרובה, נשארנו להופעת DJ שניגן שירי ראפ אמריקאים ומשם צעדנו נואשים לחפש מקום לאכול (בסוף מצאנו חנות לקפה שהיו בתוכה מכוניות של יונדאי) בדרך לתחנת מטרו רחוקה שתוביל אותנו בחזרה למלון.

 

 9/10 (יום ראשון) – סיור היסטורי בסיאול

למרות שיש המון יתרונות בטיול מאורגן מהארץ, אנחנו מעדיפים כמה שיותר לטייל עצמאית ולקחת מדריכים מקומיים (למרות שברוב המקומות התיירותיים אפשר היה לשכור Audio Guide). הפעם החלטנו עוד יותר להתפנק וכל פעם שזה היה אפשרי לקחנו מדריך פרטי רק לשנינו. זה אמנם יותר יקר (ב 50%) לזוג אבל זה יותר הרבה יותר נוח ומאפשר גמישות בסדר היום וההספק יותר גדול. בנוסף יש אפשרות ליצור עם המדריך קשר הרבה יותר עמוק ולשמוע סיפורים והסברים שאי אפשר לקבל כשמטיילים בקבוצה גדולה.
חקרתי רבות את החברות שמספקות סיורים כאלו ומעל כולם, מדורגת מספר אחת ב Trip Advisor, הייתה This is Korea. הם יותר יקרים משאר החברות אבל הסיור שלהם ארוך בשעתיים (מ 10:00 עד 20:00). פילוסופיית החיים שלי היא לחסוך בדברים הלא חשובים כמו בגדים, אוכל, קניות מיותרות כדי שאוכל להוציא את הכסף על דברים חשובים כמו חינוך, בריאות וטיולים. זה לא שלא אכפת לי מהמחיר אבל כשאני מטייל במקום שלא הייתי בו מעולם וסביר להניח שלא אהיה בו שוב, אני לא מתקמצן ומנסה לחוות אותו בצורה הכי טובה האפשרית (גם אם זה עולה קצת יותר). ההתכתבות איתם במייל הייתה מהירה ומקצועית וסגרנו על סיור (זה המסמך שהם שלחו לי – nir-katz-1day-itinerary-quote-2)
בבוקרו של הטיול, אחרי יום ללא ארוחה מסודרת, התפנקנו לנו, יותר נכון האישה דרשה, ארוחת בוקר במלון שעלתה 19,800 וון לאדם (72 ₪) ולמרות שאנחנו רגילים לארוחת בוקר ישראלית היא הייתה מספקת, מגוונת ומשביעה גם לצמחוני כמוני.
בשעה 9:30 פגש אותנו בכניסה ג'ייק המדריך / נהג / צלם. כן צלם. במהלך היום צילם אותנו ג'ייק, שצילום הוא גם התחביב שלו, ואנחנו קיבלנו בוק שלא היה לנו מאז החתונה שלנו. לדאבוני הצילום היה החלק הכי טוב בג'ייק כי הוא היה טיפה עייף. לשמחתנו האנגלית שלו הייתה טובה ומובנת כי המבטא האסייתי הוא לרוב בלתי מובן, אני זוכר כשעבדתי במיקרוסופט לדבר עם העובדים האסייתיים היה סיוט – המבטא הישראלי אמנם יכול להיות מזעזע אבל לפחות אפשר להבין. אבל ההסברים שלו לא היו מעמיקים דיים, הייתי צריך לחלוב אותו לאינפורמציה נוספת, הוא די התאכזב שלא רצינו לבלות הרבה זמן בשווקים בקניות והכי גרוע היה לקראת סיום הטיול. אחרי ארוחת הצהריים ביקשתי ממנו שבסוף היום לא יוריד אותנו במלון אלא ליד אחד הגשרים כי יש שם מופע אור קולי. בחמש אחרי שסיימנו את הביקור באחד המקדשים שאלתי את ג'ייק לאן עכשיו.
"לגשר", אמר ג'ייק.
"הסיור לא אמור להיות עד 20:00?", שאלתי בפליאה.
"כן", הוא השיב, "אז מה אתה מציע לעשות?".
"מה אני מציע?", שאלתי, "מאיפה אני מכיר את סיאול?".
"אז מה אתם רוצים לעשות עכשיו?", שאל ג'ייק באכזבה כי הבין שלא יהיה לו יום קצר.
"קח אותנו למקום עם טבע ותצפית", עניתי.
ג'ייק חשב שניה ומצא מקום ואחרי ביקור שם שכלל ישיבה על גג העולם עם תה חם, הסיע אותנו לגשר שם נפרדנו.
זה מה שעשינו עם ג'ייק באותו היום
1) Gyeongbokgung Palace – אחד מהארמונות של הקיסרים של קוריאה שם ראינו טקס החלפת שומרים. חשוב לדעת שרוב האתרים ההיסטוריים בסיאול הם משוחזרים כי היפנים שרפו אותם בתחילת המאה ה 20.

2) Bukchon Hanok Village – איזור על גבעה בה גרו האצילים ששרתו את הקיסר. מאופיין בבתים ישנים וסמטאות צרות.
3) Insa-dong Street – שוק ססגוני בו אכלנו ארוחת צהריים במסעדה צמחונית מעולה (לדאבוני אני לא זוכר את שמה)
4)  Cheonggyecheon Stream– נחל ששוחזר במרכז סיאול אחרי שהכביש שנבנה מעליו פורק. אפשר ללכת לאורכו קילומטרים רבים.

5) Gwangjang Market – שוק אוכל (לא לבעלי קיבה רגישה)
6) Jongmyo Shrine – מקדש לרוחות של המשפחות המלכותיות שמתו.
7) Naksan Park – פארק על גבעה שמאפשר תצפית על סיאול ועוברת בו החומה העתיקה של סיאול.
8) Banpo Hangang Park – פארק על גדות הנהר האן שנבנו בו שלוש איים מלאכותיים, מוביל אליו גשר שכל ערב יש בו מופע אור קולי.

בסיום המופע האור קולי, צעדנו לאורך הגשר כדי להגיע לרכבת התחתית ושם למלון. עשינו טעות שלא חיפשנו מסעדה צמחונית ולבסוף נכנסנו למסעדה שנקראה Chicken and Beer ובקשנו מנה בלי עוף. הם לא הפסיקו לצחוק. בלית ברירה לקחנו מרק וצ'יפס בשבילי ומנת עוף לאישה (למה אין חומוסיה בכל סיאול?). חזרנו גמורים לחדר והתעלפנו.

 

10/10 (יום שני) – תצפית ומופע

אנחנו קמים למזג אויר מושלם ואחרי עוד ארוחת בוקר ב Starbucks, אנחנו עולים על אוטובוס מספר 5 שלוקח אותנו לפסגת Namsan Park כדי שנוכל לתצפת על סיאול מה N Seoul Tower. זה מגדל תקשורת שכמו בהרבה מקומות בעולם מנוצל גם לצורכי תיירות. מראש המגדל נפרסה לנו סיאול ברוב הדרה ויכולנו להבין כמה היא ענקית (גרים בה 10 מיליון איש – חמישית מהאוכלוסייה בדרום קוריאה). בבסיס של המגדל מצופים הגדרות במנעולי אהבה, עוד טריק להגדיל פופולריות של מקום.

אוטובוס מספר שלוש לקח אותנו לתחנת המרכזית של סיאול ובזמן שהאישה הסתובבה בין החנויות, אני ניצלתי את הזמן לבדוק היכן נמצאת בדיוק סוכנות השכרת הרכב בשביל הטיול למחרת וגם להתפעל מגודלה של התחנה.
אחרי ארוחת צהריים, נחשו איפה, צעדנו בין חנויות רשמיות של סמסונג שמוכרת את השעון החכם Gear S2 רק לגלות שבגלל שיוצא ה Gear S3 בקרוב הם הורידו אותו מהמדפים. ב Samsung D'light שביקרנו יומיים לפני היה שעון כזה ואפילו במחיר ממש זול אבל טעינו ולא קנינו. בדרך עברנו ליד אחד השערים של החומה שהקיפה את סיאול, בפארק ליד בית העיריה היפה בה זכינו לראות הפגנה עם המון שוטרים וגם בנחל היפה שביקרנו בו אתמול. חזרנו למלון בחמש כדי לתפוס תנומה לפני ההופעה בערב שנקראת NANTA שאפשר לתאר אותה כמיומנה במטבח. מאד מומלץ להזמין מקומות זמן רב מראש כי זה חוסך הרבה כסף.

בסיום ההופעה איימה עלי האישה שאם עוד פעם אחת נאכל באתם יודעים איפה, סופי היה רע ומר אז למזלי מצאתי ליד המלון מסעדה איטלקית / מערבית בשם Bon Appetit שנמצאת בבנין של המלון Nine Tree Hotel ושם זכינו לארוחה טובה. אחת המנות הייתה פיצה עם בצק שחור ובסיום הארוחה שאלנו את המלצר למה הבצק שחור, הוא ניגש למטבח שאל את השף וחזר עם הטלפון שלו שם היה רשום באפליקציית תרגום "דיו של דיונון". ת'כלס זה לא בשרי כמו שביצה זה לא בשרי וזה גם היה טעים אז לא הקאנו. רק התפלאנו איך משיגים דיו של דיונון. האם יש אקווריום שבו הם מפחידים אותם כדי שייצרו דיו שחור?

11/10 (יום שלישי) – יציאה מסיאול, נסיעה על פסי רכבת וירידה באומגת זיפ-ליין

היומיים הבאים גזלו ממני הכי הרבה משאבים בזמן תכנון הטיול ממסיבה אחת פשוטה. קראתי בלא מעט בלוגים שהנהיגה בקוריאה היא בעייתית ומסוכנת. לכן ישבתי במשך ימים ארוכים לחקור ולתכנן איך להגיע לאיזור Jeongseon בתחבורה הציבורית הטובה של דרום קוריאה (רכבות ואוטובוסים).
רצינו להגיע לאזור זה משלוש סיבות: Auraji Rail Bike, Jeongseon Zip Lines ו Jeongseon 5-day Market. ל Rail Bike מומלץ להזמין מקום מראש וה Zip Lines תקועים בראש גבעה, אז תאום הזמנים עם התלות בתחבורה הציבורית יחד עם כל הדברים שיכולים להשתבש ממש התישו אותי ולבסוף החלטנו שאנחנו שוכרים מכונית ויהי מה. עזרה להחלטה גם העובדה שבקוריאה נוהגים בצד ימין והמכוניות שם אוטומטיות. החששות שלנו מהנהיגה בקוריאה התבדו במהרה. הם נוהגים טוב מאד, יותר טוב מבארצנו הקטנטונת. את הרכב שכרנו בחברת LOTTE Rent A Car  ומאד מומלץ להירשם לאתר שלהם לפני ההזמנה כי ככה מקבלים 30% הנחה על ההשכרה. את השם LOTTE תראו בהמון מקומות כי זה תאגיד דרום קוריאני ענק. (גם המלון שלנו היה בבעלות התאגיד הזה).
קמנו מוקדם והשארנו את המזוודות במלון, מכיוון שנחזור אליו, לקחנו שני תיקי גב ועלינו על מונית שלקחה אותנו לסוכנות הרכב. יצאנו מהסוכנות ב 7:00 בתוך יונדאי טוסון דיזל עם GPS שידע לדבר אנגלית לכיוון מזרח דרום קוריאה. הכבישים בקוריאה טובים אבל המהירות המותרת שם בכבישים המהירים נמוכה מאשר בארץ (לרוב 80). יש שם לא מעט כבישי אגרה, די זולים, ושימו לב שעמדות התשלום במזומן נמצאות בצד ימין.
לקח לנו ארבע וחצי שעות לעבור 250 ק"מ כדי להגיע לתחנה הראשונה – Auraji Rail Bike. זה נגרם בעיקר בגלל פקק ביציאה מסיאול, המהירות המותרת הנמוכה, עבודות בכביש (באזור תתקיים ב 2018 אולימפידת החורף כך שיש עבודה בכבישים), ובתוואי ההררי (70% מקוריאה היא הררית).
חברת הרכבות הקוריאנית לקחו פסי רכבת שכבר לא בשימוש ובמקום להרוס אותם עשו מהם אטרקציה בה אפשר לנסוע לאורך 7.2 ק"מ ברכב המופעל בדוושות בזוג או רביעיה, ולחוות תוך כדי את הטבע של קוריאה. הדיווש עצמו לא קשה יותר מדי כאשר החצי הראשון ממש קל בזכות זווית הירידה של הפסים.

משם נסענו לעשות Zip Lines שאין צורך להסביר אלא להסתכל בסרטון הבא. שימו לב שהצורה של הנהר מזכירה את חצי האי קוריאני. את הכרטיסים הזמנו דרך אתר http://funtastickorea.com דרכו אפשר להזמין כרטיסים לאטרקציות רבות בדרום קוריאה.

כשחזרנו לנשום נסענו ל Kangwonland Hotel. האמת שדי חששתי ממה שנקבל כי המחיר היה מאד נמוך (313 ₪) וגם אי אפשר היה להזמין שם חדר דרך Booking.com אלא רק דרך Hotels.com. כשהגענו למלון הבנתי שחששתי לשווא. המלון הוא חלק ממתחם מלונות ענקי שנקרא High1 Resort ובהרים מעל המתחם יש אתר סקי שאפשר לבקר בו גם בקיץ. המחיר הנמוך של החדר, שהיה ענק ומפנק, נובע כנראה בעיקר מהעובדה שיש במלון קזינו (כמו בלאס וגאס). בערב היינו מאד מורעבים ולא היה לנו כוח לנסוע לעיר הקרובה לחפש מסעדה אז אכלנו ארוחת בופה מדהימה (שגם לי בתור צמחוני היה מה לאכול) בעלות של 400 ₪ לזוג. (יש לשים לב שהחניון של המלון נמצא על גבעה שכנה ויש הסעות ממלון ואל המלון לפעמים רק פעם בשעה).

12/10 (יום רביעי) – מונורייל וחזרה לסיאול

הסיבה הראשונית שרצינו להגיע לאזור זה הייתה ה Jeongseon 5 Day Market  שמתקיים בכל 2, 7, 12, 17, 22 ו 27 לחודש ונמכרים בו פירות וירקות מיוחדים. אבל כשקמנו בבוקר הגענו למסקנה שנמאס לנו משווקים ואפשר לנצל את הזמן לעשות משהו אחר. יש באזור עוד המון דברים לעשות (כמו מערת נטיפים מיוחדת, שבילי טיולים ואף רפטינג) אך למזלנו מצאנו אטרקציה מאד מיוחדת במרחק שעתיים נסיעה: Cheongpung Lake Monorail.

אזור האגם Cheongpung הוא אזור יפיפה של נופש פעיל אבל באוקטובר האטרקציות הרטובות כבר לא פעילות. הגענו לרכבל ב 11:30 והכרטיסים שרכשנו היו ל 12:30. לוקח 23 דקות לרכבל לטפס את ה 531 מטרים ולמעלה מתגלה נוף מדהים ועוצר נשימה. מי שבכושר יכול לעשות זאת גם ברגל. אחרי 23 דקות של ירידה חזרנו למכונית והסתובבנו טיפה באזור לפני שעשינו דרכנו בחזרה לסיאול.

ה GPS אמר בהתחלה שיקח לנו שעתיים אבל כשהתקרבנו לסיאול נכנסו לפקק מפלצתי שגזל מאתנו שעתיים נוספות. (איפה Waze שצריך אותו…). החזרנו את המכונית לסוכנות ולקחנו מונית למלון. (לנסיעות קצרות זה עדיף כי למרות שזה טיפה יותר יקר במטרו הולכים לא מעט ועומדים המון). בערב אכלנו בפיצרייה נחמדה.

13/10 – רגל בצפון קוריאה

מכירים בהגדה של פסח את המשפט: "רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן, פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר"? אז אותו דבר עם סיאול וביקור ב DMZ וב JSA.
אני לא ארחיב על מלחמת קוריאה שהתרחשה בין השנים 1950 ו 1953 רק אגיד שהיא הסתיימה בתיקו וביצירת איזור מפורז (DMZ) בין צפון קוריאה לדרום קוריאה על בסיס קו הרוחב 38.
כדי לבקר שם הזמנו מראש סיור ל DMZ ו JSA דרך אתר Viator.com. הסיור הקבוצתי היה מאורגן כמו שצריך וכלל גם ארוחת צהריים טעימה אך ההנאה נפגמה במקצת עקב האנגלית הלא מובנת של המדריך שלקח אותנו ל JSA.
החלק הראשון של הסיור היה כולו בצד הדרום קוריאני של הגבול וכלל את מרכז המבקרים (שיש בו פארק שעשועים קטן לילדים), ירידת לתוך אחת המנהרות שחפרו הצפון קוריאנים כדי שביום פקודה יוכלו לפלוש לדרום קוריאה, תצפית על צפון קוריאה וביקור בתחנת רכבת שפעלה במשך שנה (2008) בין שתי הקוריאות.

החלק השני של הסיור כלל כניסה לתוך ה DMZ וביקור ב JSA – Joint Security Area שחלקו בדרום קוריאה וחלקו בצפון קוריאה ושימש כמקום מפגש בין נציגי המדינות. שם ראינו חיילים צפון קוריאנים ודרום קוריאנים עומדים אחד מול השני ונכנסנו לביתן שחציו הצפוני נמצא בצפון קוריאה, כך שרשמית דרכה רגלנו בצפון קוריאה.

המיוחד בסיור הם לא רק המקומות שביקרנו אלא כל התהליך של בדיקת הדרכונים, המעבר לאוטובוס צבאי שהיה לו ריח כמו לטיולית צה"לית, ההליכה בזוגות אחד אחרי השני בתוך ה JSA, האיסור לצלם דרומה או לעשות פרצופים והמעבר ההכרחי בחנות המזכרות. חבל שבזמן שאסד היה בשלטון לא ניצלה מדינת ישראל להפוך את השטח המפורז ברמת הגולן לאתר תיירות.
לסיאול חזרנו בסביבות השעה חמש, אני עשיתי כביסה במלון בזמן שהאישה השלימה קניות לילדים. שוב אכלנו במסעדה Bon Appetit אבל נזהרנו מדיו של התמנון, סידרנו את המזוודות כי למחרת החל החלק השני של הטיול.

14/10 – בייג'ינג הנה אנחנו מגיעים

קמנו מוקדם, עלינו ב 4:40 על אוטובוס 6015 לנמל התעופה כשהפעם הנסיעה ערכה רק 60 דקות שכן לא היו פקקים. טיסה של חברת Asiana לקחה אותנו תוך שעתיים לבירה של סין.

---

אם נהנתם לקרוא את הכתבה ואתם רוצים לתמוך בבלוג בלי שזה יעלה לכם גרוש, פשוט גילשו לדף "תמיכה בבלוג" ותגלו איך. אפשר גם לעשות Share לכתבה עם החברים שלכם וכך לעזור לי להגיע ליותר אנשים. תודה מראש!

---