השבוע קיבלתי שתי הודעות בלינקדאין ממגייסות.

הודעה #1
הי,
הפרופיל שלך נראה מאוד מתאים עבור סטארטפ בעולם הרפואי שמפתח מוצר פורץ דרך בתחום, וכבר בעל לקוחות משלמים. בכירים במערכת הביטחון ויוצאי יחידות טכנולוגיות עומדים מאחוריו.
כיום בסביבות 40 עובדים ומעוניינים לגדול ולצמוח.
האם רלוונטי מבחינתך לקבל פרטים נוספים ולשוחח עם הר"צ?

הודעה #2
היי, מה שלומך?
כחלק ממאמצי החיפוש שלי אחר טאלנטים מובילים עבור חברה מעולה שאני עובדת איתה, חשבתי שאולי אוכל לעניין אותך  🙂
אשמח לבדוק התאמה ולעניין אותך במשרה.
מה דעתך? אפשר לשלוח לך פירוט אודות המשרה?
נ.ב
במידה ויש לך חברים שיכול לעניין אותם אתגר חדש בחברות באמת מעולות, אשמח לקבל פרטים/קו"ח/לינקדאין.
אנחנו מתגמלים ממש יפה על שידוכים מוצלחים.

אלו לא הודעות חריגות. אני מקבל כאלו בממוצע שלוש פעמים בחודש, שזה ממש מעט ביחס לכמות הודעות שמהנדסי תוכנה אחרים מקבלים (אני כבר זקן ולא כזה רלוונטי).

אני תמיד עונה להודעות הללו בנימוס ובשלילה אבל הפעם החלטתי להשתעשע וביקשתי מאחת מהמגייסות פרטים על המשרה. להלן השיחה:

המגייסת: [בלה, בלה, בלה, פרטי המשרה]
אני: נשמע מעניין, אפשר לשאול אותך שאלה אישית?
המגייסת: כן.
אני: האם את נשואה?
המגייסת: זה טיפה מוזר לשאול אותי שאלה כזאת, אבל התשובה היא כן.
אני: איך היית מגיבה אם שדכנית הייתה שולחת לבעלך הודעה בפייסבוק בסגנון:
היי, מה שלומך?
כחלק ממאמצי החיפוש שלי אחר גברים רציניים ונשואים עבור בחורה נפלאה שאני עוזרת לה, חשבתי שאולי אוכל לעניין אותך  🙂
אשמח לבדוק התאמה ולעניין אותך בבחורה.
מה דעתך? אפשר לשלוח לך פירוט עליה?
נ.ב
במידה ויש לך חברים נשואים שיכול לעניין אותם אישה חדשה באמת מעולה, אשמח לקבל פרטים/קו"ח/פייסבוק.
אנחנו מתגמלים ממש יפה על שידוכים מוצלחים.
היא: סביר להניח שהייתי כועסת.
אני: את לא חושבת שאת עושה את אותו הדבר?
היא: לא, יש הבדל בין עבודה לחיי נישואים.
אני: את לא חושבת שאין אף גבר אחר בעולם שיהיה לך יותר טוב איתו מאשר עם בעלך?
היא: אני לא מבינה לאן אתה חותר!? אתה רוצה להתקדם עם המשרה שהצעתי לך?
אני: אני רוצה לדעת איך את מרגישה כשאת מנסה לגרום לעובד לעזוב את מקום העבודה שלו? את לא תפגעי אם בעלך יעזוב אותך למען מישהי אחרת?
היא: אני מבינה שהמשרה לא רלוונטית, תודה ולהתראות, אני מבטיחה שלא אצור איתך יותר קשר אף פעם.
אני: אין בעיה. אני גם אבקש מהשדכנית לא ליצור קשר עם בעלך.

לפני חמישה ימים קיבלתי את המייל הזה:

גיליתי אותו רק היום כי הוא התחבא לו בתיקיית ה SPAM שלי. במייל הזה מודיע לי מישהו אנונימי ש Jokes12345 היא אחת מהסיסמאות שלי והוא השיג אותה כי הוא פרץ לי למחשב. הוא הצליח לעשות זאת מכיוון שלטענתו גלשתי לאתר פורנו שבו הושתלה תוכנה זדונית שנתנה לו אפשרות לראות מה אני עושה במחשב שלי, שליטה על מצלמת הוידאו שלי וגישה לכל אנשי הקשר שלי. הוא המשיך ואיים שאם לא אשלם לו $2459 (בביטקוין) הוא יפיץ לכל אנשי הקשר שלי סרטון בו רואים גם במה צפיתי באתר הפורנו וגם מה עשיתי בזמן שצפיתי.
בהתחלה מאד נבהלתי כי Jokes12345 דומה לסיסמת הרשת האלחוטית שיש לי בבית, אבל נזכרתי בכמה דברים:
1. אני לא גולש לאתרי פורנו (אני מעדיף אתרי סטנד-אפ)
2. אין לי מצלמת וידאו במחשב
3. קראתי לפני כמה חודשים על הסוג הזה של מיילים
אך למרות זאת נקטתי בכמה צעדים:
1. החלפתי את סיסמת הרשת האלחוטית בבית
2. ביצענו סריקה אנטי-וירוס יסודית של כל המחשבים בבית
3. חיפשתי ברשימת הססמאות שלי, אני משתמש ב https://lastpass.com, וגיליתי שיש אתר (שהפעם האחרונה שגלשתי אליו היה לפני 5 שנים) ש Jokes12345 היא אכן סיסמת הכניסה לאתר. לפעמים אתרים נפרצים ופרטי המשתמשים מגיעים לכל המרבה במחיר וכך יכולים אנשים לשלוח מיילים בו הם טוענים שהם פרצו למחשב האישי של המשתמש. אז שלחתי הודעה לאתר שיבדקו אם פרצו אליהם.
4. אם אתם רוצים לבדוק אם נפרץ אתר בו היו פרטי משתמש שלכם גלשו ל https://haveibeenpwned.com

גלישה נעימה ובטוחה!

אח שלי עשה סדר במחסן ובתוך אחת הקופסות מצא גיליון של המגזין 32Bit שיצא לאור ביולי 1991. היה כיף לקרוא אותו ולהזכר כיצד נראה עולם המחשוב האישי לפני 30 שנה. הנה 15 עמודים נבחרים:

טלוויזיה בחופש הגדול כשאני הייתי ילד:
ערוץ ישראלי אחד בשחור לבן

09:00 עד 11:00 – שידורי הבוקר לילדים
11:00 עד 16:00 – אין כלום!
16:00 עד 17:30 – טלוויזיה לימודית
17:30 עד 18:30 – תוכניות הילדים והנוער
18:30 עד 20:00 – תוכניות בערבית
20:00 עד 20:58 – תוכניות לכל המשפחה
20:58 עד 21:00 – שעון אנלוגי
21:00 עד 21:30 – מבט
21:30 עד 23:55 – תוכניות למבוגרים
23:55 עד 23:58 – פסוקו של יום
23:58 עד 24:00 – התקווה

אין מכשיר הקלטה (כמו וידאו). פספסת פרק של "איים אבודים"? תחכה שנה!
אין לעצור תוכנית באמצע כדי ללכת למטבח או לשירותים.
תכלס, אפשר לראות את כל התוכן שיש.

טלוויזיה בחופש הגדול היום:
מה שאתה רוצה לראות, מתי שאתה רוצה לראות.

מה עדיף? שאלה טובה, אבל הרשו לי להיות איש זקן ונרגן ולהגיד שאני שמח שהילדות שלי הייתה אז.

הפעם טור אורח של פבל ברנשטם. צלם מוכשר בטירוף וארכיטקט תוכנה שעבד איתי בחברת סיילספרדיקט. אם גם אתם רוצים לפרסם טור מעניין באתר שלי, צרו איתי קשר.

---

שליש מאוכלוסיית העולם מעולם לא ראתה את שביל החלב.

ומה אתכם ועם ילדכם? האם יצא לכם אי-פעם לחזות ביופי של שביל החלב?

אנסה לסכם בקצרה מתי, איך ואיפה אפשר לצפות בשביל החלב בישראל.

יש כמה דברים שעלולים להפריע בצפייה בשביל החלב:

1. זיהום אור מערים
2. סינוור עיניים
3. זיהום אור מהירח
4. אי המצאות שביל החלב (כרגע) בשמיים

איך אנחנו יכולים למנוע את כל הבעיות הללו?

זיהום אור מערים

אורות עיר ואורות הבוקעים מחלונות מאירים את האבק באוויר אשר מחזיר את האור וגורם לשמים להיראות בהירים יותר בלילה. כאשר השמים בהירים איננו יכולים לראות את שביל החלב ולכן עדיף שנתרחק כמה שאפשר מערים גדולות.

השתמשו במפת זיהום אור. הימנעו מכל האזורים המסומנים על בירוק, צהוב, ואדום. ככל שיהיה חשוך יותר, כך תוכלו לראות את שביל החלב טוב יותר.

תשלבו את מפת זיהום אור עם מפה של חניוני לילה בכדי להחליט לאן לנסוע.

אני ממליץ על שני אתרי קמפינג: נחל גוונים (מכתש רמון) ובורות לוץ.

גם חורשת שבטה ומצדה מערב טובים, אך מכיוון שהם קרובים יותר למרכז, זיהום האור בהם גבוה יותר. עם זאת, אם אין באפשרותכם לנסוע רחוק, אלה הן אפשרויות סבירות בהחלט.

ניתן למצוא עוד מספר אתרי קמפינג חשוכים המעולים לצפייה בכוכבים בכלל ובשביל החלב בפרט, באתר Deep-Sky Watch.

אם אינכם חובבי לינה בשטח, אתם יכולים לבחור לילה בלי ירח, כאשר שביל החלב נמצא מעל האופק, ולנסוע לאחד מחניוני הלילה המוזכרים, לצפות בשביל החלב ולחזור הביתה.

עם זאת, אני מאוד ממליץ להישאר לכל הלילה, לשכב מתחת לכוכבים עם בקבוק של ריזלינג מאלזס במקום לנסוע כל הלילה בחזרה הביתה.

סינוור עיניים

כאשר העין רואה משהו בהיר, האישון של העין מתרחב ואיננו מסוגל לקלוט עצמים חשוכים.

אז אחרי שהגעתם לחניון הלילה הנכון, אכלתם בשר ושתיתם יין, כדאי שתתרחקו מהמדורה ומהאורות של אתר הלינה כ 100 עד 200 מטר לכיוון המדבר, תכבו את הפנסים ותתנו לעינכם להתרגל לחושך לפחות חמש דקות.

אם ברצונכם להשתמש בפנס על מנת לבדוק את המפה, כדאי שתשתמשו בפנס אדום – הוא יסנוור את העיניים הרבה פחות. לכל תוכנת אסטרונומיה טובה יש "Night mode" ("מצב לילה") אדום, רק למטרות אלה.

אור מהירח

הירח בהיר מאוד. אם הירח נראה בשמיים – אין סיכוי לראות את שביל החלב.  חכו עד שהירח יעלם מן העין (תחילתו של החודש העברי) או יהיה מעבר לאופק. ניתן לראות זמני שקיעה וזריחה של ירח באתר הזה.

היעדרו שביל החלב בשמים

זה עלול להישמע מוזר, אבל שביל החלב לא תמיד נמצא מעל לקו האופק. הוא גם זורח ושוקע בזמנים שונים במהלך השנה.

השתמשו באחת מתוכנות הפלנטריום הרבות על מנת לדעת מתי נמצא שביל החלב מעל לאופק בתחילת הלילה. (אני אישית משתמש ב"סטלריום") אבל אפשר פשוט לזכור, ששביל החלב נראה בבירור מיולי עד מארס (תמוז-סיוון), ובחלק הבהיר ביותר שלו ניתן לחזות מיולי עד אוקטובר (תמוז-חשוון). בחודשים האלה אינכם זקוקים לתוכנות אסטרונומיה או לפלנטריום; אתם יכולים פשוט לנסוע למדבר בלילה ללא ירח וליהנות מחזיונו של שביל החלב.

אגב, בחורף, הראות של השמים בממוצע הרבה יותר טובה בעיקר בגלל  שיש פחות אבק באוויר.

כמו כן, אל תשכחו לבדוק את תחזית מזג האוויר ולוודא שאין עננים.

אם הצפייה בשביל החלב הספיקה לכם, וחזיתם כבר בכל הכוכבים הבהירים, תוכלו  אתם יכולים לבלות קצת זמן בצפייה בלוויינים.

במקומות החשוכים שבהם נראה שביל החלב, ניתן לראות במהלך הלילה בין 10 ל 20 לוויינים ושלבים של טילים.

קרוב לסוף של הסרטון הזה שבאורך 30 שניות ניתן לראות לוויינים חוצים את השמיים.

הורידו את היישומון "Heavens Above" (או תדפיסו מפות מאתר אינטרנט – רק אל תשכחו לציין את מקום התצפית) וראו באיזה זמן באיזה חלק של השמים ניתן לצפות בלוויין. אם יש לכם מזל, תראו גם את תחנת החלל הבינלאומית – היא כל כך גדולה ובהירה שלעתים קרובות אנשים חושבים שהיא מטוס שמעופף מעליהם בשמיים.

תמונות נוספות של שביל החלב אפשר למצוא באתר שלי בכתובת  https://www.paveltravelphoto.com/night-sky

בהצלחה!

לפני שבועיים הייתי בכנס מפתחים של אמזון שנערך ב Yes Planet שבחיפה. במהלך 8 שעות הכנס לא הצלחתי לסגור את הפה משתי סיבות. הראשונה כי הגישו שם המון אוכל מעולה, השנייה בגלל ההבנה כמה השתנה עולם המתכנתים מאז שכתבתי בפעם הראשונה בחיי שורת קוד. זה גרם לשבת ולרשום עשרה אירועים היסטוריים / מוצרים / שינויים טכנולוגים שהשפיעו על חיי כמתכנת.

1979 – (אני בן 10) – כרטיסים מנוקבים

את שורת הקוד הראשונה שלי כתבתי (יותר נכון להגיד חוררתי) על כרטיס קרטון מלבני במרכז המחשבים בטכניון בבנין אולמן. זה היה סיוט. אסור היה לטעות באות אחת אחרת הכרטיס היה נזרק לפח ואין לשכוח שכל כרטיס גם עלה כסף.

אחרי סיום כתיבת התוכנית על כרטיסי הקרטון, הייתי נותן אותם לאחד מהעובדים שהזין אותם בקורא כרטיסים שהיה מחובר למחשב בגודל של מקרר. התוצאה הייתה מתקבלת בצורת תדפיס שניפקה מדפסת סיכות עצבנית.

מעולם לא הצלחתי להריץ תוכנית אחת בהצלחה דבר שגרם לי אז להפסיק להתעניין במחשבים ותוכנה.

1982 – מחשב אישי

התמזל מזלי שגבי יקואל היה המורה שלי למתמטיקה בחטיבת הביניים. בנוסף כל יום שני בערב הוא לימד גם קורס תכנות בשפת Basic. עבדנו על מחשב אישי בשם TRS-80 שהיה לו פיצ'רים מדהימים כמו מסך, מקלדת ואפילו טייפ דיגיטלי (קפיצת מדרגה אדירה מלנקב כרטיסים). אחרי שהצלחתי לכתוב תוכנה שתדפיס על המסך את לוח הכפל הבנתי שלתכנת זה מה שאני אעשה כשאהיה גדול.

1986 – מודם

לא אשכח את הפעם הראשונה שהתחברתי למחשב אחר בעזרת קו הטלפון הביתי. המהירות של המודם הייתה 300 baud שזה בערך 30 אותיות בשנייה (מהירות קריאה). למי ששכח ככה זה נשמע.

די מהר החלטתי להקים בבית שלי BBS (שרת מארח). שכנעתי את ההורים שלי להתקין עוד קו טלפון ובגלל שגרנו בארה"ב זה הותקן תוך יומיים וגם כמעט לא עלה כסף. הצלחתי גם להתקין תוכנת BBS (לא חוקית – סליחה!) על מחשב ה Apple IIe שלי וגם הוספתי לה יכולות אחרי שחקרתי לעומק את הקוד שלה. לא הרבה אנשים התקשרו ל BBS שלי, אולי בגלל שקראתי לו  The Police Station.

1991 – Intel 486

פתאום דברים רצים ממש מהר ואפשר להריץ (ולכתוב) תוכנות גרפיות ולהפסיק להסביר שוב ושוב להורים שצריך לעשות cd c:wordprocessor כדי להגיע לתיקיה שממנה מפעילים את מעבד התמלילים.

1995 – אינטרנט

בהתחלה עלה לגלוש באינטרנט דולר לשעה. זאת אומרת שאם גלשת במשך חודש שלם החשבון הגיע ל 720 דולר. יש כמה שינויים שגרמו לכך שלהיות מתכנת זה לא רק כיף אלא גם מקצוע מכניס, האינטרנט הוא אחד החשובים למרות שאז עוד לא יכולתי לדמיין את הפוטנציאל הגלום בו.

1996 – מחשב עם 1 גיגה בייט זיכרון

הוא עלה $100,000 ושמו אותו בחדר מיוחד עם אזעקה. קנו אותו כי לאחד הפרויקטים בחברה היה צורך לבצע חישובים שדרשו המון זיכרון. ב 1983 קנו לי את המחשב האישי TI 99/4A והיה לו זיכרון בגודל 16 קילו בייט (שזה קטן פי 65,536 מ 1 גיגה), והסתדרנו טוב מאד. היה דגש חזק על איך לתכנת כמה שיותר יעיל. כעבור שנתיים כבר שכב לו המחשב המפלצתי כאבן שאין לה הופכין בחדר המחשבים וכיום לכל סמארט-פון פשוט יש יותר זיכרון מאותה מפלצת יקרה.

1999 – חיפוש

ב 1995 ניסיתי לכתוב שומר מסך אבל הוא לא עבד. ישבתי שעות ודפדפתי בספרים עבי כרס בכדי למצוא מה לא עשיתי נכון. שלחתי מיילים בתפוצת נאט"ו וברית וארשה ואף אחד לא ענה לי עד שלבסוף, במקרה, פגשתי במסדרון מישהו שעזר לי לפתור את הבעיה. מהרגע שהופיעו מנועי החיפוש כמו Alta Vista ואחרי זה Google, נעלמו לי הספרים מהספרייה וכל פעם שיש לי בעיה אני פשוט רושם "?…How do I".

2007 – מחשב וירטואלי

במרכז של קומה 1 בבניין 21 באזור מת"מ שבחיפה שכן חדר שרתים גדול של חברת מיקרוסופט. במהלך יום עבודה רגיל ביקרו בחדר הרבה מאד עובדים שרצו להריץ ולתקן את התוכנה שהם כתבו. היה מחיר לבקר בחדר הזה כי כל מי שביקר בו ידע שיש סיכוי טוב שלמחרת הוא יהיה חולה. אולי זה היה האוורור, השטיחים או ריבוי המחשבים אבל החדר הספציפי הפיל חללים רבים. אבל אז הגיע מהפכת הווירטואליזציה שאפשרה להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב פיזי אחד וגם לגשת אליהם מרחוק בקלות. תוך פחות משנה כמות השרתים בחדר קטנה ב 70% ודממה השתררה בו כי לאף אחד לא היה צורך להגיע פיזית למחשבים (ולחטוף שיעול טורדני, כזה שליווה אותי במשך למעלה מחצי שנה).

2010 – כמה זמן לוקח לשחרר מוצר?

בהתחלה כשעבדתי על מוצר זה לקח בין שנתיים לארבע שנים כדי לשחרר אותו לקהל הרחב בתוך קופסא של  CDs. אם היה באג, הלקוח היה צריך לחכות לעדכון שלפעמים יצא פעם בשנה. זה דבר בלתי נתפס היום. ב 2010 כבר עבדתי על מוצר ששחררנו גרסה שלו פעם בחודש. היום יש חברות שמשחררות גרסאות חדשות של המוצר שלהם (אתרי אינטרנט) כמה עשרות פעמים ביום!

1/2012 עד 1/2017 – לקחתי הפסקה של חמש שנים מתכנות

2017 – הענן, קוד פתוח  ו stack overflow

אני יושב בבית שלי ועובד על מחשבים בענן של אמזון (במקרה שלי זה נמצא באירלנד), אני משתמש בספריות של קוד פתוח שאנשים נחמדים כתבו ותרמו לעולם ומוצא תשובה לכל שאלה שיש לי באתר StackOverflow.com. אם יש לך רעיון למוצר חדש, אין היום שום מגבלה טכנולוגית להרים אותו. הנה לדוגמה שירות חדש של ניתוח סרטוני וידאו שכל אחד יכול להשתמש בו.

 

2030 – אין לי מושג מה יקרה אבל יהיה מעניין