מתי, איך ואיפה ניתן לצפות בשביל החלב מישראל?

הפעם טור אורח של פבל ברנשטם. צלם מוכשר בטירוף וארכיטקט תוכנה שעבד איתי בחברת סיילספרדיקט. אם גם אתם רוצים לפרסם טור מעניין באתר שלי, צרו איתי קשר.


שליש מאוכלוסיית העולם מעולם לא ראתה את שביל החלב.

ומה אתכם ועם ילדכם? האם יצא לכם אי-פעם לחזות ביופי של שביל החלב?

אנסה לסכם בקצרה מתי, איך ואיפה אפשר לצפות בשביל החלב בישראל.

1

יש כמה דברים שעלולים להפריע בצפייה בשביל החלב:

  1. זיהום אור מערים
  2. סינוור עיניים
  3. זיהום אור מהירח
  4. אי המצאות שביל החלב (כרגע) בשמיים

איך אנחנו יכולים למנוע את כל הבעיות הללו?

זיהום אור מערים

אורות עיר ואורות הבוקעים מחלונות מאירים את האבק באוויר אשר מחזיר את האור וגורם לשמים להיראות בהירים יותר בלילה. כאשר השמים בהירים איננו יכולים לראות את שביל החלב ולכן עדיף שנתרחק כמה שאפשר מערים גדולות.

השתמשו במפת זיהום אור. הימנעו מכל האזורים המסומנים על בירוק, צהוב, ואדום. ככל שיהיה חשוך יותר, כך תוכלו לראות את שביל החלב טוב יותר.

תשלבו את מפת זיהום אור עם מפה של חניוני לילה בכדי להחליט לאן לנסוע.

אני ממליץ על שני אתרי קמפינג: נחל גוונים (מכתש רמון) ובורות לוץ.

גם חורשת שבטה ומצדה מערב טובים, אך מכיוון שהם קרובים יותר למרכז, זיהום האור בהם גבוה יותר. עם זאת, אם אין באפשרותכם לנסוע רחוק, אלה הן אפשרויות סבירות בהחלט.

ניתן למצוא עוד מספר אתרי קמפינג חשוכים המעולים לצפייה בכוכבים בכלל ובשביל החלב בפרט, באתר Deep-Sky Watch.

אם אינכם חובבי לינה בשטח, אתם יכולים לבחור לילה בלי ירח, כאשר שביל החלב נמצא מעל האופק, ולנסוע לאחד מחניוני הלילה המוזכרים, לצפות בשביל החלב ולחזור הביתה.

עם זאת, אני מאוד ממליץ להישאר לכל הלילה, לשכב מתחת לכוכבים עם בקבוק של ריזלינג מאלזס במקום לנסוע כל הלילה בחזרה הביתה.

2
חניון הר ארדון (נמצא ליד הקצה המזרחי של מכתש רמון. שימו לב שעל מנת להגיע לשם, תצטרכו לנסוע זמן רב על כביש אפר) בתמונה זו ניתן להבחין אפילו בגלקסיית אנדרומדה. היא די גדולה וניתן לראות אותה באמצעות משקפת טובה.
3
חניון הר ארדון
5
חורבות שבטה
4
שבטה. דרך אגב, האם ידעתם שכדור הארץ מסתובב?
6
עוד חורבות שבטה
7
האתר החשוך ביותר בישראל, הר כרכום
8
חניון נחל גוונים

סינוור עיניים

כאשר העין רואה משהו בהיר, האישון של העין מתרחב ואיננו מסוגל לקלוט עצמים חשוכים.

אז אחרי שהגעתם לחניון הלילה הנכון, אכלתם בשר ושתיתם יין, כדאי שתתרחקו מהמדורה ומהאורות של אתר הלינה כ 100 עד 200 מטר לכיוון המדבר, תכבו את הפנסים ותתנו לעינכם להתרגל לחושך לפחות חמש דקות.

אם ברצונכם להשתמש בפנס על מנת לבדוק את המפה, כדאי שתשתמשו בפנס אדום – הוא יסנוור את העיניים הרבה פחות. לכל תוכנת אסטרונומיה טובה יש "Night mode" ("מצב לילה") אדום, רק למטרות אלה.

אור מהירח

הירח בהיר מאוד. אם הירח נראה בשמיים – אין סיכוי לראות את שביל החלב.  חכו עד שהירח יעלם מן העין (תחילתו של החודש העברי) או יהיה מעבר לאופק. ניתן לראות זמני שקיעה וזריחה של ירח באתר הזה.

היעדרו שביל החלב בשמים

זה עלול להישמע מוזר, אבל שביל החלב לא תמיד נמצא מעל לקו האופק. הוא גם זורח ושוקע בזמנים שונים במהלך השנה.

השתמשו באחת מתוכנות הפלנטריום הרבות על מנת לדעת מתי נמצא שביל החלב מעל לאופק בתחילת הלילה. (אני אישית משתמש ב"סטלריום") אבל אפשר פשוט לזכור, ששביל החלב נראה בבירור מיולי עד מארס (תמוז-סיוון), ובחלק הבהיר ביותר שלו ניתן לחזות מיולי עד אוקטובר (תמוז-חשוון). בחודשים האלה אינכם זקוקים לתוכנות אסטרונומיה או לפלנטריום; אתם יכולים פשוט לנסוע למדבר בלילה ללא ירח וליהנות מחזיונו של שביל החלב.

אגב, בחורף, הראות של השמים בממוצע הרבה יותר טובה בעיקר בגלל  שיש פחות אבק באוויר.

כמו כן, אל תשכחו לבדוק את תחזית מזג האוויר ולוודא שאין עננים.

9

אם הצפייה בשביל החלב הספיקה לכם, וחזיתם כבר בכל הכוכבים הבהירים, תוכלו  אתם יכולים לבלות קצת זמן בצפייה בלוויינים.

במקומות החשוכים שבהם נראה שביל החלב, ניתן לראות במהלך הלילה בין 10 ל 20 לוויינים ושלבים של טילים.

קרוב לסוף של הסרטון הזה שבאורך 30 שניות ניתן לראות לוויינים חוצים את השמיים.

הורידו את היישומון "Heavens Above" (או תדפיסו מפות מאתר אינטרנט – רק אל תשכחו לציין את מקום התצפית) וראו באיזה זמן באיזה חלק של השמים ניתן לצפות בלוויין. אם יש לכם מזל, תראו גם את תחנת החלל הבינלאומית – היא כל כך גדולה ובהירה שלעתים קרובות אנשים חושבים שהיא מטוס שמעופף מעליהם בשמיים.

10
אני (פבל) לא באמת כזה ענק…

תמונות נוספות של שביל החלב אפשר למצוא באתר שלי בכתובת  https://www.paveltravelphoto.com/night-sky

בהצלחה!

 

אבולוציה של עולם התכנות

לפני שבועיים הייתי בכנס מפתחים של אמזון שנערך ב Yes Planet שבחיפה. במהלך 8 שעות הכנס לא הצלחתי לסגור את הפה משתי סיבות. הראשונה כי הגישו שם המון אוכל מעולה, השנייה בגלל ההבנה כמה השתנה עולם המתכנתים מאז שכתבתי בפעם הראשונה בחיי שורת קוד. זה גרם לשבת ולרשום עשרה אירועים היסטוריים / מוצרים / שינויים טכנולוגים שהשפיעו על חיי כמתכנת.

1979 – (אני בן 10) – כרטיסים מנוקבים

את שורת הקוד הראשונה שלי כתבתי (יותר נכון להגיד חוררתי) על כרטיס קרטון מלבני במרכז המחשבים בטכניון בבנין אולמן. זה היה סיוט. אסור היה לטעות באות אחת אחרת הכרטיס היה נזרק לפח ואין לשכוח שכל כרטיס גם עלה כסף.

אחרי סיום כתיבת התוכנית על כרטיסי הקרטון, הייתי נותן אותם לאחד מהעובדים שהזין אותם בקורא כרטיסים שהיה מחובר למחשב בגודל של מקרר. התוצאה הייתה מתקבלת בצורת תדפיס שניפקה מדפסת סיכות עצבנית.

מעולם לא הצלחתי להריץ תוכנית אחת בהצלחה דבר שגרם לי אז להפסיק להתעניין במחשבים ותוכנה.

1982 – מחשב אישי

התמזל מזלי שגבי יקואל היה המורה שלי למתמטיקה בחטיבת הביניים. בנוסף כל יום שני בערב הוא לימד גם קורס תכנות בשפת Basic. עבדנו על מחשב אישי בשם TRS-80 שהיה לו פיצ'רים מדהימים כמו מסך, מקלדת ואפילו טייפ דיגיטלי (קפיצת מדרגה אדירה מלנקב כרטיסים). אחרי שהצלחתי לכתוב תוכנה שתדפיס על המסך את לוח הכפל הבנתי שלתכנת זה מה שאני אעשה כשאהיה גדול.

1986 – מודם

לא אשכח את הפעם הראשונה שהתחברתי למחשב אחר בעזרת קו הטלפון הביתי. המהירות של המודם הייתה 300 baud שזה בערך 30 אותיות בשנייה (מהירות קריאה). למי ששכח ככה זה נשמע.

די מהר החלטתי להקים בבית שלי BBS (שרת מארח). שכנעתי את ההורים שלי להתקין עוד קו טלפון ובגלל שגרנו בארה"ב זה הותקן תוך יומיים וגם כמעט לא עלה כסף. הצלחתי גם להתקין תוכנת BBS (לא חוקית – סליחה!) על מחשב ה Apple IIe שלי וגם הוספתי לה יכולות אחרי שחקרתי לעומק את הקוד שלה. לא הרבה אנשים התקשרו ל BBS שלי, אולי בגלל שקראתי לו  The Police Station.


1991
– Intel 486

פתאום דברים רצים ממש מהר ואפשר להריץ (ולכתוב) תוכנות גרפיות ולהפסיק להסביר שוב ושוב להורים שצריך לעשות cd c:\wordprocessor כדי להגיע לתיקיה שממנה מפעילים את מעבד התמלילים.

1995 – אינטרנט

בהתחלה עלה לגלוש באינטרנט דולר לשעה. זאת אומרת שאם גלשת במשך חודש שלם החשבון הגיע ל 720 דולר. יש כמה שינויים שגרמו לכך שלהיות מתכנת זה לא רק כיף אלא גם מקצוע מכניס, האינטרנט הוא אחד החשובים למרות שאז עוד לא יכולתי לדמיין את הפוטנציאל הגלום בו.

1996 – מחשב עם 1 גיגה בייט זיכרון

הוא עלה $100,000 ושמו אותו בחדר מיוחד עם אזעקה. קנו אותו כי לאחד הפרויקטים בחברה היה צורך לבצע חישובים שדרשו המון זיכרון. ב 1983 קנו לי את המחשב האישי TI 99/4A והיה לו זיכרון בגודל 16 קילו בייט (שזה קטן פי 65,536 מ 1 גיגה), והסתדרנו טוב מאד. היה דגש חזק על איך לתכנת כמה שיותר יעיל. כעבור שנתיים כבר שכב לו המחשב המפלצתי כאבן שאין לה הופכין בחדר המחשבים וכיום לכל סמארט-פון פשוט יש יותר זיכרון מאותה מפלצת יקרה.

1999 – חיפוש

ב 1995 ניסיתי לכתוב שומר מסך אבל הוא לא עבד. ישבתי שעות ודפדפתי בספרים עבי כרס בכדי למצוא מה לא עשיתי נכון. שלחתי מיילים בתפוצת נאט"ו וברית וארשה ואף אחד לא ענה לי עד שלבסוף, במקרה, פגשתי במסדרון מישהו שעזר לי לפתור את הבעיה. מהרגע שהופיעו מנועי החיפוש כמו Alta Vista ואחרי זה Google, נעלמו לי הספרים מהספרייה וכל פעם שיש לי בעיה אני פשוט רושם "?…How do I".

AltaVista

2007 – מחשב וירטואלי

במרכז של קומה 1 בבניין 21 באזור מת"מ שבחיפה שכן חדר שרתים גדול של חברת מיקרוסופט. במהלך יום עבודה רגיל ביקרו בחדר הרבה מאד עובדים שרצו להריץ ולתקן את התוכנה שהם כתבו. היה מחיר לבקר בחדר הזה כי כל מי שביקר בו ידע שיש סיכוי טוב שלמחרת הוא יהיה חולה. אולי זה היה האוורור, השטיחים או ריבוי המחשבים אבל החדר הספציפי הפיל חללים רבים. אבל אז הגיע מהפכת הווירטואליזציה שאפשרה להריץ כמה מחשבים וירטואליים על מחשב פיזי אחד וגם לגשת אליהם מרחוק בקלות. תוך פחות משנה כמות השרתים בחדר קטנה ב 70% ודממה השתררה בו כי לאף אחד לא היה צורך להגיע פיזית למחשבים (ולחטוף שיעול טורדני, כזה שליווה אותי במשך למעלה מחצי שנה).

2010 – כמה זמן לוקח לשחרר מוצר?

בהתחלה כשעבדתי על מוצר זה לקח בין שנתיים לארבע שנים כדי לשחרר אותו לקהל הרחב בתוך קופסא של  CDs. אם היה באג, הלקוח היה צריך לחכות לעדכון שלפעמים יצא פעם בשנה. זה דבר בלתי נתפס היום. ב 2010 כבר עבדתי על מוצר ששחררנו גרסה שלו פעם בחודש. היום יש חברות שמשחררות גרסאות חדשות של המוצר שלהם (אתרי אינטרנט) כמה עשרות פעמים ביום!

1/2012 עד 1/2017 – לקחתי הפסקה של חמש שנים מתכנות

2017 – הענן, קוד פתוח  ו stack overflow

אני יושב בבית שלי ועובד על מחשבים בענן של אמזון (במקרה שלי זה נמצא באירלנד), אני משתמש בספריות של קוד פתוח שאנשים נחמדים כתבו ותרמו לעולם ומוצא תשובה לכל שאלה שיש לי באתר StackOverflow.com. אם יש לך רעיון למוצר חדש, אין היום שום מגבלה טכנולוגית להרים אותו. הנה לדוגמה שירות חדש של ניתוח סרטוני וידאו שכל אחד יכול להשתמש בו.

 

2030 – אין לי מושג מה יקרה אבל יהיה מעניין

 

השכלה רדיופונית

לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!

קיצור תולדות ה URL

התחביב של קווין גילברטסון הוא לרכב ולהתחרות על חד-אופן (אפילו בשטח!). בראשית שנות ה 2000, לפני המצאת הרשתות החברתיות, היו ה Usenet newsgroups המקום בו אנשים כתבו פוסטים, העלו תמונות ודנו על כל נושא שבעולם. קבוצת ה alt.tv.simpsons הייתה קבוצה בה "נפגשו" אנשים ודנו בתוכנית הטלוויזיה "The Simpsons", קבוצת ה rec.sport.soccer עסקה בכדורגל וכמובן שהיו קבוצות על סקס, סמים ורוקנרול.
כשרצה קווין לחלוק לינק לאתר מעניין בקבוצה שעסקה ברכיבה על חד-אופן, היה לפעמים הלינק (URL) ארוך כל כך, שיצר בעיה בקריאה ובשימוש. זה למשל דוגמא ללינק לאתר המפות mapquest, שעלה לאוויר ב 1996, ומראה את המיקום בו גרתי בטקסס לפני שנים רבות מאד:
https://www.mapquest.com/search/results?slug=%2Fus%2Ftexas%2Ffort-worth%2F76133-7554%2F4228-sweetgum-way-32.629869,-97.385070&query=4228%20Sweetgum%20Way,%20Fort%20Worth,%20TX%2076133-7554&page=0
קווין, אז בן 24, ישב חשב והחליט להקים שירות של קיצור לינקים (URL shortening), ובינואר 2002 עלה לאוויר האתר TinyURL.com. באתר יכול משתמש להכניס URL ארוך והאתר ימפה אותו ל URL קצר. לדוגמה הלינק הארוך מלמעלה של אתר המפות, יהפוך ל https://tinyurl.com/ya5vm7bd.
איך זה עובד מאחורי הקלעים? כשאתם גולשים לכתובת המקוצרת https://tinyurl.com/ya5vm7bd הבקשה מגיעה לשרת של TinyURL. השרת לוקח את החלק שאחרי tinyurl.com, במקרה שלנו ya5vm7bd, ואם שמור אצלו מיפוי לכתובת אחרת הוא שולח בחזרה תשובת redirect עם הכתובת האחרת. דבר זה גורם לדפדפן שלכם לגלוש לכתובת האחרת (במקרה שלנו לכתובת הארוכה שמובילה לאתר של mapquest).
זה פתרון כל כך פשוט וגאוני שכל מתכנת מתחיל יכול לכתוב כזה שירות תוך כמה שעות בודדות. ההצלחה של השירות TinyURL הייתה מיידית. כאשר טוויטר, אשר הציוצים בו היו מוגבלים ל 140 תווים, תפס תאוצה עלה גם השימוש ב TinyURL שאפשר לאנשים גם לשתף לינקים וגם לעמוד באותה מגבלה של 140 תווים.
הרבה מתחרים קמו ל TinyURL, אשר המודל העסקי שלו הוא להרוויח מפרסומת של AdSense שיש באתר. חלק מהמתחרים כמו https://bitly.com, מציעים שירותים נוספים בתשלום שמאפשרים לראות נתונים על השימוש בכתובות המקוצרות או אפילו קבלת תשלום עבור הצגת פרסומות כמו שעושה https://adf.ly.
אני השתמשתי בשירות החינמי של Google שנקרא goo.gl ולהלן דוגמא לנתונים של אחד מהקיצורים שיצרתי (http://goo.gl/YWfZfW)
stats-url

יש כמובן גם חסרונות בשימוש בשירות של URL Shortening. אם החברה שמספקת את השירות מפסיקה לעבוד (וזה קרה בעבר) אזי כל הכתובות המקוצרות שיצרת מפסיקות לתפקד וספאמרים משתמשים בשירותים הללו להחביא את הכתובת האמיתית של האתר שלהם.

Spam
לא ניסיתי לראות לאן מוביל הלינק

מה צופן העתיד לשירותי URL Shortening? האם הם ימשיכו ללוות אותנו בעתיד? כמו כל דבר שקורה באינטרנט זה תלוי ב Google אשר החליטה להפסיק את השירות goo.gl שלה החל מ ה 30/3/19 ומתחילה לתמוך בסוג חדש של קיצורים אשר גם תומכים באפליקציות (Firebase Dynamic Links). יהיה מעניין לראות מה יקרה.

 

להרוג טורקי ולנוח

הכתבה פורסמה (לאחר שינויים, עריכה וקיצור) בגיליון אפריל 2017 של המגזין בלייזר.

משבר. ואחאד משבר.

הלקוח הכי אסטרטגי ממש, אבל ממש, מעוצבן עלינו והודיע נחרצות שאם תוך 48 שעות לא נספק את מה שהובטח הוא מפסיק את ההתקשרות אתנו. מה שהובטח הייתה רשימה של אלף חברות לפי הקריטריונים הבאים: חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר. ברשותנו הייתה רשימה של שלושת אלפים חברות שאמורות היו לענות על הקריטריונים הללו משני קבלני משנה, אך בדיקה מדגמית ידנית הראתה שאיכות הרשימה הייתה נמוכה. קרוב ל 50% מהחברות בבדיקה לא ענו על הקריטריונים והלקוח יהיה אפילו הרבה יותר מעוצבן אם ישלחו לו רשימה עם 50% שגיאות. בזמן ישיבה דחופה אמר המנכ"ל: "תעשו כל מה שצריך, לא משנה כמה זה יעלה".
כמה פתרונות נזרקו לאוויר.
"בואו נכתוב תוכנה", אמר אחד המהנדסים, "שפשוט תחפש אינפורמציה באינטרנט על כל אחת מהחברות ברשימה ותחליט האם היא עומדת בקריטריונים". אחרי דיון קצר הבנו שהרעיון אמנם ישים אך ההסתברות שתוך 48 שעות תכתב תוכנה כזאת ללא באגים עם אחוזי הצלחה גבוהים היא מאד נמוכה.
"כמה זמן לוקח לעשות בדיקה ידנית לחברה אחת ברשימה?", שאל סמנכ"ל הפיתוח.
"בין דקה אחת לחמש דקות", הייתה התשובה.
"אז אולי כל עובדי החברה יעצרו את כל מה שהם עושים ופשוט נחלק את הרשימה בין כולנו?", תהה מישהו, "אנחנו 20 איש, כל עובד יקבל 150 חברות לבדוק, בממוצע לוקח שלוש דקות לבדוק חברה שזה אומר שבע וחצי שעות לעובד".
גם ההצעה הזאת ירדה די מהר מהפרק כי אי אפשר היה לעצור את כל העבודה היום יומית של החברה וגם זה נראה היה כניצול לא נכון של הזמן של המהנדסים ואנשי המכירות.
בזמן שאווירת ייאוש השתלטה על חדר הישיבות, שאל לפתע אחד העובדים, "ומה דעתכם על המכניקרל טורקס של אמזון?".

חלוקת עבודה עולמית

Amazon Mechanical Turk הוא בבסיסו שוק עבודה. בשוק הזה מוצאות משימות הנקראות HIT  ,Human Intelligence Taskעל ידי כל מי שצריך בזאת, הם נקראים Requesters, ואנשים מכל רחבי העולם, הנקראים Workers, יכולים לבצע אותם ולהרוויח כסף. דרך אגב הביטוי Mechanical Turk נגזר משם של מכונה ששיחקה שחמט ונבנתה במאה ה 18 ע"י בחור בשם וולפגנג פון קמפלן. וולפגנג הסתובב איתה ברחבי אירופה והדהים את קהל הצופים ביכולת של המכונה לנצח בני אדם, כולל את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. הסוד של המכונה היה די פשוט, בתוכה ישב שחקן אנושי והוא זה החליט על המהלכים והזיז את הכלים.
אנחנו בחברה הוספנו ידנית לשוק מאה וחמישים משימות. כל משימה הכילה רשימה של 20 חברות ומי שהחליט לנסות לבצע את המשימה היה צריך לרשום "כן" ליד שם של חברה שענתה על שלושת הקריטריונים (חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר). אחת התלבטויות שהייתה לנו לפני שהוספנו את המשימות הייתה כמה כסף לשלם עבור כל משימה. על בסיס העובדה שהערכנו שמשימה כזאת לוקחת כשעה הוחלט על תשלום של שישה דולר למשימה, כאשר אמזון מקבלת בנוסף דולר ורבע (25%) דמי שימוש בפלטפורמה שלה. לשמחתנו המשימות נחטפו כמו לחמניות אחרי צאת חג הפסח וכעבור שעה התחלנו לקבל תוצאות.
לנו, בתור Requester, יש את הזכות לבחון כל תוצאה ולהחליט האם לקבל אותה ולשלם את מה שהתחייבנו או לדחות אותה על בסיס האיכות של התוצאה ולא לשלם. צוות מצומצם של החברה עבר על כל תוצאה, דגם ארבע חברות מתוך העשרים ובדק האם הסימון של העובד תואם את מה שאנחנו היינו מסמנים. לא ידענו למה לצפות ולכן מאד שמחנו שלמעלה משמונים אחוז מהתוצאות עברו את הבדיקות המדגמיות שלנו. את העשרים אחוז שדחינו הוספנו מחדש לשוק המשימות כדי ש Workers אחרים יבצעו אותם. כעבור שלושים ושש שעות ותשלום של 900 דולר לעובדים ו 225 דולר לאמזון, הייתה בידינו את הרשימה שהבטחנו ללקוח.
שבועיים לאחר מכן שוב השתמשו בשוק העבודה הזה אך הפעם הוספנו את המשימות בצורה אוטומטית בעזרת תוכנה. דבר שאפשר לשפר בצורה דרמטית את האיכות של התשובות על ידי הוספת מבחן קצר שעובד צריך לעשות לפני שיוכל לבצע את המשימה שלנו ושתילת שאלות במשימה שהתשובות אליהן ידועות מראש. איסוף התוצאות ובדיקת התשובות לשאלות השתולות נעשתה גם היא ע"י תוכנה שכתבנו וכך נחסך לנו זמן יקר.

מה עוד אפשר לעשות עם המון אנשים

כשנרגע הלחץ והלקוח האסטרטגי חזר בו מהאיום לעזוב אותנו, ישבתי עם עצמי לכמה דקות כדי לנסות להבין את מה שקרה. האם המחשב הכי "מיוחד" שקיים לא יושב באחד ממרתפי משרד ההגנה האמריקאי אלא הוא קולקטיב של אנשים מכל רחבי העולם (Crowdsourcing), והאם לעוד שמישהו זה מזכיר טיפה את המטריקס?
על מנת לראות מי עוד משתמש בשירות הזה, ולאילו צרכים, נכנסתי לדף סיפורי ההצלחה של חברות שמשתמשות ב Amazon Mechanical Turk.
DARPA – The Defense Advanced Research Projects Agency, זאת סוכנות של משרד ההגנה האמריקאי שאחראית על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצבא. יש ברשותה תוכנה שמצליחה לתרגם מסמכים רשמיים בערבית אבל נכשלת לתרגם הודעות ברשתות החברתיות בגלל ששם השפה פחות פורמלית ועם הרבה יותר דיאלקטים. כמות ההודעות לתרגום יחד עם העלות הגבוהה של מתרגמים מקצועיים גרמה ל DARPA להשתמש ב Amazon Mechanical Turk והתוצאות היו מדהימות. מיליון וחצי מילים תורגמו תוך חודשים (קצב שיא) בעלות של 3 סנט למילה שזה עשירית ממה שהיה עולה שימוש במתרגם מקצועני.
Magnum Photos הוא קואופרטיב צילום שמספק צילומים וסיפורים לעיתונות, סוכנויות פרסום, ערוצי טלוויזיה, גלריות ומוזיאונים. ברשות הקואופרטיב למעלה ממיליון תמונות כשהכמות הולכת וגדלה כל יום. כדי לעזור ללקוחות לחפש את התמונה שמתאימה להם יש צורך לתייג כל תמונה דבר שבעבר נעשה ע"י עובדי הקואופרטיב שככל שעבר הזמן לא עמדו בקצב והרבה תמונות לא תויגו. הקואופרטיב פנה לחברת Tagasauris אשר פיתחה פתרון תיוג שמבוסס על Amazon Mechanical Turk וגם במקרה הזה עלות הפתרון הכולל (זמן וכסף) הייתה קטנה פי 10 מלהמשיך ולהשתמש בעובדי הקואופרטיב.
Amazon Mechanical Turk הוא לא האתר היחיד שמספק שירותי Crowdsourcing. כששאלתי אנשים מהתעשייה הופתעתי לגלות שלא מעט משתמשים ב Crowdflower, מתחרה רציני עם כמה יתרונות, לדברים כמו ניתוחים סמנטיים של שפה: לקבוע אם שתי מילים קשורות סמנטית או אם עובדה מסוימת קשורה לנושא מסוים או האם יש למילה הקשר חיובי או שלילי.
אבל עם עד עכשיו ראינו כמה השיטה הזאת מועילה ל Requesters ומאפשר להם לחסוך כסף וזמן עולה השאלה האם זה גם טוב ל Workers? האם אפשר להתפרנס מלהיות Mechanical Turk? האם זה בכלל מעניין? והאם יש סיכוי שזה ישנה את שוק העבודה? הדרך הכי טובה לבדוק זאת היא פשוט לנסות.

כמה זה שכר מינימום?

כאשר הלך לי ממש טוב הצלחתי להגיע לדולר לשעה. קיבלתי 50 סנט כדי לענות על שאלון בנושא הרגלי אכילה, 20 סנט עבור תמונה של השירותים שלי, 20 סנט כדי ללחוץ על פרסומת של גוגל, 10 סנט בשביל לקרוא מאמר קצר ולהחליט האם הוא מתאים לבלוג מסוים, 7 סנט לרשום את כל הפריטים שמופיעים בקבלה של סופר, 1 סנט כדי לצפות בסרטון באורך 20 שניות ולענות על שאלה קצרה ו 0 סנט כדי לענות על שאלון קצר של פרופסור מאוניברסיטת קונטיקט שמבטיח שאחד המשתתפים יזכה ב 200 דולר בהגרלה שיערוך בין אלו שיענו. זה שכר לא משהו בשביל בחור כמוני, בוגר אוניברסיטה שיודע אנגלית ממש טוב וגר בישראל שבה שכר המינימום הוא 25.94 ₪ לשעה. הרבה שאלות צצו להם בעקבות תוצאות הניסיון שערכתי, במיוחד גם לאור העובדה שהבקשה שלי להיות עובד נדחתה כאשר רשמתי שאני מישראל או אפילו מאיטליה, דבר שאילץ אותי לבקש מקרוב משפחה שגר באמריקה להירשם כעובד ולתת לי את פרטי החשבון שלו.
חלק מהשאלות שצצו היו: למי כן אמזון מרשה להירשם כעובד? לאור רמת האנגלית הגבוהה שדרושה מי הם האנשים שנרשמים כעובדים? האם עובד מתחיל באמת מרוויח רק דולר לשעה? כמה משימות צריך לסיים בהצלחה כדי לקבל הסמכה שנקראת master ואז להיות חשוף למשימות הרבה יותר מתגמלות (כמו כאלו שביקשנו בחברה שעבדתי בה)? כמה מרוויח עובד עם הסמכה כזאת? והאם נוצר פה מין שוק עבדים גלובלי?
את התשובות לשאלות הללו אי אפשר להשיג ישירות מחברת אמזון כי היא לא מפרסמת נתונים עדכניים על העובדים. המקור היחיד הם מחקרים חיצוניים שהתבססו על שאלונים שעובדים מילאו כמשימה בתשלום (הו, האירוניה), אתרים חיצוניים כמו (http://www.mturkcrowd.com) שהוקמו ע"י העובדים ומכילים פורומים לשאלות ותשלובות, וראיונות של עובדים עם עיתונאים.
למזלי הסכים אחד העובדים שביצע את המשימות עבור החברה שעבדתי בה והשתמשה בשירותי ה Amazon MTurk לענות לי על כמה שאלות.
"אני בן 45 וגר בארצות הברית. מסיבות לא אפרט חיפשתי דרכים לעבוד מהבית ואחרי שקראתי הרבה מאד הודעות בפורומים וכתבות החלטתי לנסות את Amazon MTurk וגיליתי שזה מאד מתאים לי ואני שם כבר יותר מחמישה חודשים. ביום טוב אני מצליח להרוויח 10$ לשעה, ביום גרוע 3$ לשעה. אם אתה עובד ברצינות וביעילות אין בעיה להצליח להרוויח באופן די קבוע לפחות 6$ לשעה. 80% מההכנסה שלי מגיעה מ Amazon MTurk אז המטרה שלי היא להגיע ל 500$ לשבוע ואני עוד מעט עומד ביעד הזה. העבודות שאני הכי אוהב לעשות הן "חידות" או "בעיות מתמטיות", שם הידע וכישרון שלי בא לידי ביטוי (יש לי תואר ראשון בהנדסת בנין שאף פעם לא השתמשתי בו). המשימה שהכי אהבתי, חוץ מהמשימה שהחברה שלך ביקשה, הייתה לנתח משחקי שח. השכר של המשימה היה 25 סנט ולקח לי שעה לפתור אותה אבל קיבלתי בונוס של $22.05. המשימות שאני שונא קשורות בכתיבה, פשוט כי אני גם שונא לכתוב וגם למבקש המשימה יש המון מרחב לדחות את התוצאה בניגוד לסוג משימות אחרות. כדי להגיע ל $6 לשעה צריך להשקיע זמן בלעשות לפחות 1000 משימות בהצלחה כי הרבה מדורשי המשימות המתגמלות דורשים זאת כתנאי לביצוע המשימה. חוץ מזה יש המון כלי עזר חיצוניים שיכולים לעזור לגלות מהר את אותן משימות כי מתחרים עליהם המון עובדים".

נתונים נוספים על ה Workers (חלוקה לפי ארצות, מין והכנסה) אפשר למצוא פה:
http://demographics.mturk-tracker.com/#/countries/all

סיכום

הפרדוקס הוא שכדי להרוויח טוב כעובד ב Amazon mTurk צריך אנגלית טובה וגם השכלה טובה. אבל למי שיש השכלה טובה וגם אנגלית טובה מסוגל למצוא עבודה שמרוויחים בה יותר משכר מינימום (במיוחד בארצות הברית ששם שכר המינימום הפדרלי הוא $7.25 לשעה). אבל אם במקום לשבת ולראות טלוויזיה או לגלוש בפייסבוק, אפשר לעשות עבודות שחלקם אפילו מעניינות ולהרוויח אפילו $3 לשעה, שזה יוצא $1068 בשנה ושזה לא מעט כסף. אבל אם החלטתם לפנות שעה לא עדיף להשקיע אותה בללמוד משהו חדש שיעזור לכם להגדיל את ההכנסה ביותר מ $3?
מעניין הוא שדווקא לאנשים שמחפשים את הרעיון לסטארט-אפ כדאי  להירשם לשירותי CrowdSourcing כמו Amazon MTruk כדי להבין איזה פיתוח טכנולוגי באמת חסר וכמה אנשים מוכנים לשלם עליו. מהמשימות שיכולתי לבצע, אלה ששילמו הכי הרבה כסף היו בשביל שיקלוט (רישום של מה שנאמר בהקלטה), כתיבה ומענה על שאלונים. המסקנה המתבקשת היא שחסרה בשוק תוכנת זיהוי קול באמת טובה ותוכנה שמסוגלת לכתוב על כל נושא נתון. שזה מה שעושים האנשים שעובדים בעיתונות ואם זה יקרה, ובסוף זה יקרה, עדיין לפחות הם יוכלו להרוויח כסף בלמלא שאלונים.

חזרה למקורות

לא חשבתי שזה יקרה לי. ב 26/12/2011 כאשר הגשתי את טופס הטיולים החתום לפקידת הקבלה התחושה שלי הייתה שימי התכנות שלי נגמרו. כשאני חושב על זה לעומק באותה נקודת זמן כשעזבתי את מיקרוסופט כבר לא תכנתי בצורה רצינית קרוב לשנתיים, לכן שעושים 1 + 1 (או יותר נכון 2 + 5) מגיעים לכך שעד סוף פברואר השנה לא כתבתי קוד רציני למעלה משבע שנים.
בסוף פברואר השנה חזרתי לעבוד בתור מתכנת בחברת סטארט-אפ קטנה עם מטרה גדולה בשם Anima Biotech. זה קרה בעיקר בגלל שביולי 2016 נמכרה החברה הקודמת שעבדתי בה (SalesPredict) לחברת eBay ואני (שעבדתי באדמיניסטרציה ובדיקות תוכנה) לא נכללתי במכירה.
אחרי שלושה חודשים של בטלה (וטיול קצר לדרום קוריאה וסין), הסתיימו להם חגי תשרי ואני התחלתי לחפש עבודה (שוב בתחום האדמיניסטרציה). אבל לא מצאתי שוב דבר שיענה על הדרישות שלי (אני די פרימדונה).
המהפך החל יום אחד כשחזרה אחת מהבנות שלי מהבית ספר ושאלה אותי האם אני רוצה להיות מנטור לקבוצה של תלמידים שהולכת להתחרות באליפות הסייבר הישראלית. זה היה נראה לי משהו נחמד ומועיל לעשות בזמן שאני מובטל. חנכתי את הקבוצה ולמרות שקבוצה לא עלתה לגמר קרה לי משהו בזמן שעבדתי איתם, נדלק אצלי מחדש ניצוץ האהבה לתכנות והגעתי למסקנה שהגיע הזמן לחזור. (דרך אגב קבוצה מבית ספר בישוב שלי זכתה במקום הראשון).
אז, לפני שבע שנים, כשעזבתי רציתי לכתוב סיפורים וכתבות ובאפריל 2012 התגשם חלום הזה כשפרסמתי כתבה במגזין בלייזר בשם "ריסטארט" ובה סיפרתי למה עזבתי את עולם ההייטק. השבוע קראתי שוב את הכתבה ובפסקה הלפני אחרונה כתובה הנבואה הבאה:
"את העבודה שלי, גבירותי ורבותי, הייתי חייב לעזוב גם כדי שאוכל שוב להרגיש כמו ילד בן 14 שהרגע הצליח לגרום למחשב להדפיס את לוח הכפל. כדי שאם אחזור פעם להנדסת התוכנה, והכסף החכם ותחושת הבטן אומרים שאחזור, אהיה לא רק מהנדס טוב יותר אלא גם אדם טוב יותר".
לתכנת זה באמת כמו לרכב על אופניים כך שדי מהר חזרתי לעניינים אבל שתי תופעות הצליחו להדהים אותי אחרי התנתקות מוחלטת של חמש שנים. הראשונה זה עולם ה Open Source (קוד פתוח) שמי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של הנושא מומלץ להאזין לפרק 149 של הפודקאסט עושים היסטוריה: האיש שקרא לי אידיוט – על ההיסטוריה של קוד פתוח ותכנה חופשית. העובדה שאנשים כותבים קוד ומשתפים אותו בחינם עם אחרים פשוט בלתי נתפסת.
השנייה זה האתר שאלות והתשובות Stack Overflow שלכל שאלת תכנות שיש לי אני מוצא לה תשובה תוך גג עשר דקות. אני עוד שייך לדור שהיה יושב בשירותים עם ספרים עבי כרס מנסה למצוא תשובה ללמה דברים לא עובדים לי.
הבעיה היחידה בכל האידיליה הזאת שהאנרגיה שגורמת לי לכתוב קוד בהתלהבות היא אותה אנרגיה שגורמת לי לכתוב בבלוג הזה. לכן לא כתבתי פה חודשיים כי אחרי שעות של כתיבת קוד פשוט לא נשארה לי אנרגיה לכתוב פוסטים. אני חושב שהפתרון הכי טוב הוא שאני פשוט אכתוב תוכנה שכותבת פוסטים ואשנה את השם של הבלוג ל "החיים על פי התוכנה שניר כתב". אני מיד ניגש לעבודה.