השכלה רדיופונית

לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!

מודעות פרסומת

קיצור תולדות ה URL

התחביב של קווין גילברטסון הוא לרכב ולהתחרות על חד-אופן (אפילו בשטח!). בראשית שנות ה 2000, לפני המצאת הרשתות החברתיות, היו ה Usenet newsgroups המקום בו אנשים כתבו פוסטים, העלו תמונות ודנו על כל נושא שבעולם. קבוצת ה alt.tv.simpsons הייתה קבוצה בה "נפגשו" אנשים ודנו בתוכנית הטלוויזיה "The Simpsons", קבוצת ה rec.sport.soccer עסקה בכדורגל וכמובן שהיו קבוצות על סקס, סמים ורוקנרול.
כשרצה קווין לחלוק לינק לאתר מעניין בקבוצה שעסקה ברכיבה על חד-אופן, היה לפעמים הלינק (URL) ארוך כל כך, שיצר בעיה בקריאה ובשימוש. זה למשל דוגמא ללינק לאתר המפות mapquest, שעלה לאוויר ב 1996, ומראה את המיקום בו גרתי בטקסס לפני שנים רבות מאד:
https://www.mapquest.com/search/results?slug=%2Fus%2Ftexas%2Ffort-worth%2F76133-7554%2F4228-sweetgum-way-32.629869,-97.385070&query=4228%20Sweetgum%20Way,%20Fort%20Worth,%20TX%2076133-7554&page=0
קווין, אז בן 24, ישב חשב והחליט להקים שירות של קיצור לינקים (URL shortening), ובינואר 2002 עלה לאוויר האתר TinyURL.com. באתר יכול משתמש להכניס URL ארוך והאתר ימפה אותו ל URL קצר. לדוגמה הלינק הארוך מלמעלה של אתר המפות, יהפוך ל https://tinyurl.com/ya5vm7bd.
איך זה עובד מאחורי הקלעים? כשאתם גולשים לכתובת המקוצרת https://tinyurl.com/ya5vm7bd הבקשה מגיעה לשרת של TinyURL. השרת לוקח את החלק שאחרי tinyurl.com, במקרה שלנו ya5vm7bd, ואם שמור אצלו מיפוי לכתובת אחרת הוא שולח בחזרה תשובת redirect עם הכתובת האחרת. דבר זה גורם לדפדפן שלכם לגלוש לכתובת האחרת (במקרה שלנו לכתובת הארוכה שמובילה לאתר של mapquest).
זה פתרון כל כך פשוט וגאוני שכל מתכנת מתחיל יכול לכתוב כזה שירות תוך כמה שעות בודדות. ההצלחה של השירות TinyURL הייתה מיידית. כאשר טוויטר, אשר הציוצים בו היו מוגבלים ל 140 תווים, תפס תאוצה עלה גם השימוש ב TinyURL שאפשר לאנשים גם לשתף לינקים וגם לעמוד באותה מגבלה של 140 תווים.
הרבה מתחרים קמו ל TinyURL, אשר המודל העסקי שלו הוא להרוויח מפרסומת של AdSense שיש באתר. חלק מהמתחרים כמו https://bitly.com, מציעים שירותים נוספים בתשלום שמאפשרים לראות נתונים על השימוש בכתובות המקוצרות או אפילו קבלת תשלום עבור הצגת פרסומות כמו שעושה https://adf.ly.
אני השתמשתי בשירות החינמי של Google שנקרא goo.gl ולהלן דוגמא לנתונים של אחד מהקיצורים שיצרתי (http://goo.gl/YWfZfW)
stats-url

יש כמובן גם חסרונות בשימוש בשירות של URL Shortening. אם החברה שמספקת את השירות מפסיקה לעבוד (וזה קרה בעבר) אזי כל הכתובות המקוצרות שיצרת מפסיקות לתפקד וספאמרים משתמשים בשירותים הללו להחביא את הכתובת האמיתית של האתר שלהם.

Spam
לא ניסיתי לראות לאן מוביל הלינק

מה צופן העתיד לשירותי URL Shortening? האם הם ימשיכו ללוות אותנו בעתיד? כמו כל דבר שקורה באינטרנט זה תלוי ב Google אשר החליטה להפסיק את השירות goo.gl שלה החל מ ה 30/3/19 ומתחילה לתמוך בסוג חדש של קיצורים אשר גם תומכים באפליקציות (Firebase Dynamic Links). יהיה מעניין לראות מה יקרה.

 

להרוג טורקי ולנוח

הכתבה פורסמה (לאחר שינויים, עריכה וקיצור) בגיליון אפריל 2017 של המגזין בלייזר.

משבר. ואחאד משבר.

הלקוח הכי אסטרטגי ממש, אבל ממש, מעוצבן עלינו והודיע נחרצות שאם תוך 48 שעות לא נספק את מה שהובטח הוא מפסיק את ההתקשרות אתנו. מה שהובטח הייתה רשימה של אלף חברות לפי הקריטריונים הבאים: חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר. ברשותנו הייתה רשימה של שלושת אלפים חברות שאמורות היו לענות על הקריטריונים הללו משני קבלני משנה, אך בדיקה מדגמית ידנית הראתה שאיכות הרשימה הייתה נמוכה. קרוב ל 50% מהחברות בבדיקה לא ענו על הקריטריונים והלקוח יהיה אפילו הרבה יותר מעוצבן אם ישלחו לו רשימה עם 50% שגיאות. בזמן ישיבה דחופה אמר המנכ"ל: "תעשו כל מה שצריך, לא משנה כמה זה יעלה".
כמה פתרונות נזרקו לאוויר.
"בואו נכתוב תוכנה", אמר אחד המהנדסים, "שפשוט תחפש אינפורמציה באינטרנט על כל אחת מהחברות ברשימה ותחליט האם היא עומדת בקריטריונים". אחרי דיון קצר הבנו שהרעיון אמנם ישים אך ההסתברות שתוך 48 שעות תכתב תוכנה כזאת ללא באגים עם אחוזי הצלחה גבוהים היא מאד נמוכה.
"כמה זמן לוקח לעשות בדיקה ידנית לחברה אחת ברשימה?", שאל סמנכ"ל הפיתוח.
"בין דקה אחת לחמש דקות", הייתה התשובה.
"אז אולי כל עובדי החברה יעצרו את כל מה שהם עושים ופשוט נחלק את הרשימה בין כולנו?", תהה מישהו, "אנחנו 20 איש, כל עובד יקבל 150 חברות לבדוק, בממוצע לוקח שלוש דקות לבדוק חברה שזה אומר שבע וחצי שעות לעובד".
גם ההצעה הזאת ירדה די מהר מהפרק כי אי אפשר היה לעצור את כל העבודה היום יומית של החברה וגם זה נראה היה כניצול לא נכון של הזמן של המהנדסים ואנשי המכירות.
בזמן שאווירת ייאוש השתלטה על חדר הישיבות, שאל לפתע אחד העובדים, "ומה דעתכם על המכניקרל טורקס של אמזון?".

חלוקת עבודה עולמית

Amazon Mechanical Turk הוא בבסיסו שוק עבודה. בשוק הזה מוצאות משימות הנקראות HIT  ,Human Intelligence Taskעל ידי כל מי שצריך בזאת, הם נקראים Requesters, ואנשים מכל רחבי העולם, הנקראים Workers, יכולים לבצע אותם ולהרוויח כסף. דרך אגב הביטוי Mechanical Turk נגזר משם של מכונה ששיחקה שחמט ונבנתה במאה ה 18 ע"י בחור בשם וולפגנג פון קמפלן. וולפגנג הסתובב איתה ברחבי אירופה והדהים את קהל הצופים ביכולת של המכונה לנצח בני אדם, כולל את נפוליאון בונפרטה ובנג'מין פרנקלין. הסוד של המכונה היה די פשוט, בתוכה ישב שחקן אנושי והוא זה החליט על המהלכים והזיז את הכלים.
אנחנו בחברה הוספנו ידנית לשוק מאה וחמישים משימות. כל משימה הכילה רשימה של 20 חברות ומי שהחליט לנסות לבצע את המשימה היה צריך לרשום "כן" ליד שם של חברה שענתה על שלושת הקריטריונים (חברה שמייצרת תוכנה, המטה הראשי שלה נמצא בארה"ב או אנגליה ומספר העובדים גדול מעשר). אחת התלבטויות שהייתה לנו לפני שהוספנו את המשימות הייתה כמה כסף לשלם עבור כל משימה. על בסיס העובדה שהערכנו שמשימה כזאת לוקחת כשעה הוחלט על תשלום של שישה דולר למשימה, כאשר אמזון מקבלת בנוסף דולר ורבע (25%) דמי שימוש בפלטפורמה שלה. לשמחתנו המשימות נחטפו כמו לחמניות אחרי צאת חג הפסח וכעבור שעה התחלנו לקבל תוצאות.
לנו, בתור Requester, יש את הזכות לבחון כל תוצאה ולהחליט האם לקבל אותה ולשלם את מה שהתחייבנו או לדחות אותה על בסיס האיכות של התוצאה ולא לשלם. צוות מצומצם של החברה עבר על כל תוצאה, דגם ארבע חברות מתוך העשרים ובדק האם הסימון של העובד תואם את מה שאנחנו היינו מסמנים. לא ידענו למה לצפות ולכן מאד שמחנו שלמעלה משמונים אחוז מהתוצאות עברו את הבדיקות המדגמיות שלנו. את העשרים אחוז שדחינו הוספנו מחדש לשוק המשימות כדי ש Workers אחרים יבצעו אותם. כעבור שלושים ושש שעות ותשלום של 900 דולר לעובדים ו 225 דולר לאמזון, הייתה בידינו את הרשימה שהבטחנו ללקוח.
שבועיים לאחר מכן שוב השתמשו בשוק העבודה הזה אך הפעם הוספנו את המשימות בצורה אוטומטית בעזרת תוכנה. דבר שאפשר לשפר בצורה דרמטית את האיכות של התשובות על ידי הוספת מבחן קצר שעובד צריך לעשות לפני שיוכל לבצע את המשימה שלנו ושתילת שאלות במשימה שהתשובות אליהן ידועות מראש. איסוף התוצאות ובדיקת התשובות לשאלות השתולות נעשתה גם היא ע"י תוכנה שכתבנו וכך נחסך לנו זמן יקר.

מה עוד אפשר לעשות עם המון אנשים

כשנרגע הלחץ והלקוח האסטרטגי חזר בו מהאיום לעזוב אותנו, ישבתי עם עצמי לכמה דקות כדי לנסות להבין את מה שקרה. האם המחשב הכי "מיוחד" שקיים לא יושב באחד ממרתפי משרד ההגנה האמריקאי אלא הוא קולקטיב של אנשים מכל רחבי העולם (Crowdsourcing), והאם לעוד שמישהו זה מזכיר טיפה את המטריקס?
על מנת לראות מי עוד משתמש בשירות הזה, ולאילו צרכים, נכנסתי לדף סיפורי ההצלחה של חברות שמשתמשות ב Amazon Mechanical Turk.
DARPA – The Defense Advanced Research Projects Agency, זאת סוכנות של משרד ההגנה האמריקאי שאחראית על פיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצבא. יש ברשותה תוכנה שמצליחה לתרגם מסמכים רשמיים בערבית אבל נכשלת לתרגם הודעות ברשתות החברתיות בגלל ששם השפה פחות פורמלית ועם הרבה יותר דיאלקטים. כמות ההודעות לתרגום יחד עם העלות הגבוהה של מתרגמים מקצועיים גרמה ל DARPA להשתמש ב Amazon Mechanical Turk והתוצאות היו מדהימות. מיליון וחצי מילים תורגמו תוך חודשים (קצב שיא) בעלות של 3 סנט למילה שזה עשירית ממה שהיה עולה שימוש במתרגם מקצועני.
Magnum Photos הוא קואופרטיב צילום שמספק צילומים וסיפורים לעיתונות, סוכנויות פרסום, ערוצי טלוויזיה, גלריות ומוזיאונים. ברשות הקואופרטיב למעלה ממיליון תמונות כשהכמות הולכת וגדלה כל יום. כדי לעזור ללקוחות לחפש את התמונה שמתאימה להם יש צורך לתייג כל תמונה דבר שבעבר נעשה ע"י עובדי הקואופרטיב שככל שעבר הזמן לא עמדו בקצב והרבה תמונות לא תויגו. הקואופרטיב פנה לחברת Tagasauris אשר פיתחה פתרון תיוג שמבוסס על Amazon Mechanical Turk וגם במקרה הזה עלות הפתרון הכולל (זמן וכסף) הייתה קטנה פי 10 מלהמשיך ולהשתמש בעובדי הקואופרטיב.
Amazon Mechanical Turk הוא לא האתר היחיד שמספק שירותי Crowdsourcing. כששאלתי אנשים מהתעשייה הופתעתי לגלות שלא מעט משתמשים ב Crowdflower, מתחרה רציני עם כמה יתרונות, לדברים כמו ניתוחים סמנטיים של שפה: לקבוע אם שתי מילים קשורות סמנטית או אם עובדה מסוימת קשורה לנושא מסוים או האם יש למילה הקשר חיובי או שלילי.
אבל עם עד עכשיו ראינו כמה השיטה הזאת מועילה ל Requesters ומאפשר להם לחסוך כסף וזמן עולה השאלה האם זה גם טוב ל Workers? האם אפשר להתפרנס מלהיות Mechanical Turk? האם זה בכלל מעניין? והאם יש סיכוי שזה ישנה את שוק העבודה? הדרך הכי טובה לבדוק זאת היא פשוט לנסות.

כמה זה שכר מינימום?

כאשר הלך לי ממש טוב הצלחתי להגיע לדולר לשעה. קיבלתי 50 סנט כדי לענות על שאלון בנושא הרגלי אכילה, 20 סנט עבור תמונה של השירותים שלי, 20 סנט כדי ללחוץ על פרסומת של גוגל, 10 סנט בשביל לקרוא מאמר קצר ולהחליט האם הוא מתאים לבלוג מסוים, 7 סנט לרשום את כל הפריטים שמופיעים בקבלה של סופר, 1 סנט כדי לצפות בסרטון באורך 20 שניות ולענות על שאלה קצרה ו 0 סנט כדי לענות על שאלון קצר של פרופסור מאוניברסיטת קונטיקט שמבטיח שאחד המשתתפים יזכה ב 200 דולר בהגרלה שיערוך בין אלו שיענו. זה שכר לא משהו בשביל בחור כמוני, בוגר אוניברסיטה שיודע אנגלית ממש טוב וגר בישראל שבה שכר המינימום הוא 25.94 ₪ לשעה. הרבה שאלות צצו להם בעקבות תוצאות הניסיון שערכתי, במיוחד גם לאור העובדה שהבקשה שלי להיות עובד נדחתה כאשר רשמתי שאני מישראל או אפילו מאיטליה, דבר שאילץ אותי לבקש מקרוב משפחה שגר באמריקה להירשם כעובד ולתת לי את פרטי החשבון שלו.
חלק מהשאלות שצצו היו: למי כן אמזון מרשה להירשם כעובד? לאור רמת האנגלית הגבוהה שדרושה מי הם האנשים שנרשמים כעובדים? האם עובד מתחיל באמת מרוויח רק דולר לשעה? כמה משימות צריך לסיים בהצלחה כדי לקבל הסמכה שנקראת master ואז להיות חשוף למשימות הרבה יותר מתגמלות (כמו כאלו שביקשנו בחברה שעבדתי בה)? כמה מרוויח עובד עם הסמכה כזאת? והאם נוצר פה מין שוק עבדים גלובלי?
את התשובות לשאלות הללו אי אפשר להשיג ישירות מחברת אמזון כי היא לא מפרסמת נתונים עדכניים על העובדים. המקור היחיד הם מחקרים חיצוניים שהתבססו על שאלונים שעובדים מילאו כמשימה בתשלום (הו, האירוניה), אתרים חיצוניים כמו (http://www.mturkcrowd.com) שהוקמו ע"י העובדים ומכילים פורומים לשאלות ותשלובות, וראיונות של עובדים עם עיתונאים.
למזלי הסכים אחד העובדים שביצע את המשימות עבור החברה שעבדתי בה והשתמשה בשירותי ה Amazon MTurk לענות לי על כמה שאלות.
"אני בן 45 וגר בארצות הברית. מסיבות לא אפרט חיפשתי דרכים לעבוד מהבית ואחרי שקראתי הרבה מאד הודעות בפורומים וכתבות החלטתי לנסות את Amazon MTurk וגיליתי שזה מאד מתאים לי ואני שם כבר יותר מחמישה חודשים. ביום טוב אני מצליח להרוויח 10$ לשעה, ביום גרוע 3$ לשעה. אם אתה עובד ברצינות וביעילות אין בעיה להצליח להרוויח באופן די קבוע לפחות 6$ לשעה. 80% מההכנסה שלי מגיעה מ Amazon MTurk אז המטרה שלי היא להגיע ל 500$ לשבוע ואני עוד מעט עומד ביעד הזה. העבודות שאני הכי אוהב לעשות הן "חידות" או "בעיות מתמטיות", שם הידע וכישרון שלי בא לידי ביטוי (יש לי תואר ראשון בהנדסת בנין שאף פעם לא השתמשתי בו). המשימה שהכי אהבתי, חוץ מהמשימה שהחברה שלך ביקשה, הייתה לנתח משחקי שח. השכר של המשימה היה 25 סנט ולקח לי שעה לפתור אותה אבל קיבלתי בונוס של $22.05. המשימות שאני שונא קשורות בכתיבה, פשוט כי אני גם שונא לכתוב וגם למבקש המשימה יש המון מרחב לדחות את התוצאה בניגוד לסוג משימות אחרות. כדי להגיע ל $6 לשעה צריך להשקיע זמן בלעשות לפחות 1000 משימות בהצלחה כי הרבה מדורשי המשימות המתגמלות דורשים זאת כתנאי לביצוע המשימה. חוץ מזה יש המון כלי עזר חיצוניים שיכולים לעזור לגלות מהר את אותן משימות כי מתחרים עליהם המון עובדים".

נתונים נוספים על ה Workers (חלוקה לפי ארצות, מין והכנסה) אפשר למצוא פה:
http://demographics.mturk-tracker.com/#/countries/all

סיכום

הפרדוקס הוא שכדי להרוויח טוב כעובד ב Amazon mTurk צריך אנגלית טובה וגם השכלה טובה. אבל למי שיש השכלה טובה וגם אנגלית טובה מסוגל למצוא עבודה שמרוויחים בה יותר משכר מינימום (במיוחד בארצות הברית ששם שכר המינימום הפדרלי הוא $7.25 לשעה). אבל אם במקום לשבת ולראות טלוויזיה או לגלוש בפייסבוק, אפשר לעשות עבודות שחלקם אפילו מעניינות ולהרוויח אפילו $3 לשעה, שזה יוצא $1068 בשנה ושזה לא מעט כסף. אבל אם החלטתם לפנות שעה לא עדיף להשקיע אותה בללמוד משהו חדש שיעזור לכם להגדיל את ההכנסה ביותר מ $3?
מעניין הוא שדווקא לאנשים שמחפשים את הרעיון לסטארט-אפ כדאי  להירשם לשירותי CrowdSourcing כמו Amazon MTruk כדי להבין איזה פיתוח טכנולוגי באמת חסר וכמה אנשים מוכנים לשלם עליו. מהמשימות שיכולתי לבצע, אלה ששילמו הכי הרבה כסף היו בשביל שיקלוט (רישום של מה שנאמר בהקלטה), כתיבה ומענה על שאלונים. המסקנה המתבקשת היא שחסרה בשוק תוכנת זיהוי קול באמת טובה ותוכנה שמסוגלת לכתוב על כל נושא נתון. שזה מה שעושים האנשים שעובדים בעיתונות ואם זה יקרה, ובסוף זה יקרה, עדיין לפחות הם יוכלו להרוויח כסף בלמלא שאלונים.

חזרה למקורות

לא חשבתי שזה יקרה לי. ב 26/12/2011 כאשר הגשתי את טופס הטיולים החתום לפקידת הקבלה התחושה שלי הייתה שימי התכנות שלי נגמרו. כשאני חושב על זה לעומק באותה נקודת זמן כשעזבתי את מיקרוסופט כבר לא תכנתי בצורה רצינית קרוב לשנתיים, לכן שעושים 1 + 1 (או יותר נכון 2 + 5) מגיעים לכך שעד סוף פברואר השנה לא כתבתי קוד רציני למעלה משבע שנים.
בסוף פברואר השנה חזרתי לעבוד בתור מתכנת בחברת סטארט-אפ קטנה עם מטרה גדולה בשם Anima Biotech. זה קרה בעיקר בגלל שביולי 2016 נמכרה החברה הקודמת שעבדתי בה (SalesPredict) לחברת eBay ואני (שעבדתי באדמיניסטרציה ובדיקות תוכנה) לא נכללתי במכירה.
אחרי שלושה חודשים של בטלה (וטיול קצר לדרום קוריאה וסין), הסתיימו להם חגי תשרי ואני התחלתי לחפש עבודה (שוב בתחום האדמיניסטרציה). אבל לא מצאתי שוב דבר שיענה על הדרישות שלי (אני די פרימדונה).
המהפך החל יום אחד כשחזרה אחת מהבנות שלי מהבית ספר ושאלה אותי האם אני רוצה להיות מנטור לקבוצה של תלמידים שהולכת להתחרות באליפות הסייבר הישראלית. זה היה נראה לי משהו נחמד ומועיל לעשות בזמן שאני מובטל. חנכתי את הקבוצה ולמרות שקבוצה לא עלתה לגמר קרה לי משהו בזמן שעבדתי איתם, נדלק אצלי מחדש ניצוץ האהבה לתכנות והגעתי למסקנה שהגיע הזמן לחזור. (דרך אגב קבוצה מבית ספר בישוב שלי זכתה במקום הראשון).
אז, לפני שבע שנים, כשעזבתי רציתי לכתוב סיפורים וכתבות ובאפריל 2012 התגשם חלום הזה כשפרסמתי כתבה במגזין בלייזר בשם "ריסטארט" ובה סיפרתי למה עזבתי את עולם ההייטק. השבוע קראתי שוב את הכתבה ובפסקה הלפני אחרונה כתובה הנבואה הבאה:
"את העבודה שלי, גבירותי ורבותי, הייתי חייב לעזוב גם כדי שאוכל שוב להרגיש כמו ילד בן 14 שהרגע הצליח לגרום למחשב להדפיס את לוח הכפל. כדי שאם אחזור פעם להנדסת התוכנה, והכסף החכם ותחושת הבטן אומרים שאחזור, אהיה לא רק מהנדס טוב יותר אלא גם אדם טוב יותר".
לתכנת זה באמת כמו לרכב על אופניים כך שדי מהר חזרתי לעניינים אבל שתי תופעות הצליחו להדהים אותי אחרי התנתקות מוחלטת של חמש שנים. הראשונה זה עולם ה Open Source (קוד פתוח) שמי שרוצה ללמוד על ההיסטוריה של הנושא מומלץ להאזין לפרק 149 של הפודקאסט עושים היסטוריה: האיש שקרא לי אידיוט – על ההיסטוריה של קוד פתוח ותכנה חופשית. העובדה שאנשים כותבים קוד ומשתפים אותו בחינם עם אחרים פשוט בלתי נתפסת.
השנייה זה האתר שאלות והתשובות Stack Overflow שלכל שאלת תכנות שיש לי אני מוצא לה תשובה תוך גג עשר דקות. אני עוד שייך לדור שהיה יושב בשירותים עם ספרים עבי כרס מנסה למצוא תשובה ללמה דברים לא עובדים לי.
הבעיה היחידה בכל האידיליה הזאת שהאנרגיה שגורמת לי לכתוב קוד בהתלהבות היא אותה אנרגיה שגורמת לי לכתוב בבלוג הזה. לכן לא כתבתי פה חודשיים כי אחרי שעות של כתיבת קוד פשוט לא נשארה לי אנרגיה לכתוב פוסטים. אני חושב שהפתרון הכי טוב הוא שאני פשוט אכתוב תוכנה שכותבת פוסטים ואשנה את השם של הבלוג ל "החיים על פי התוכנה שניר כתב". אני מיד ניגש לעבודה.

סוחר סמים וירטואלי

הכתבה פורסמה (לאחר שינויים ועריכה) בגיליון נובמבר 2015 של המגזין בלייזר.

פתיחה

deepee911 מציע למכירה 1 גרם של קוקאין במחיר של 0.467 ביטקוין שכרגע שווים 114 דולר (כיום אחרי עליה בערך הביטקוין זה שווה ערך ל 418 דולר). ממוצע הדירוגים שנתנו לו הקונים באתר DreamMarket הוא 4.4 מתוך 5, כך שנראה שאפשר לסמוך שהסחורה היא אכן באיכות שמובטחת. כשגוללים למטה בדף האינטרנט יש רשימה ארוכה של תנאים והסברים למי שרוצה לבצע את העסקה ומכיוון שהמוכר מציין שהוא גר בארצות הברית, הסעיף הכי מעניין הוא כיצד מתבצע המשלוח.
"שיטות ההסוואה שלנו הוכיחו את עצמם והתוצאה היא שרוב המשלוחים מגיעים ליעדם. בבקשה לא לדון בשיטות הללו בפומבי או בסעיף הדירוגים. המוצר נעטף בכמה שכבות כשכל שכבה נמרחה באלכוהול. המשלוח נראה כמו חבילת דואר רגילה עם מדבקות שמודפסות בצורה מקצועית ואפשר בקלות לגלות האם החבילה נפתחה במהלך המשלוח. אין צורך לחתום על החבילה בכדי לקבל אותה והיא בגודל סטנדרטי שמתאים לתיבות דואר רגילות. מיד אחרי שליחת החבילה, פרטי המקבל נמחקים מהרישומים שלנו. אנחנו לא חוסכים בכסף כדי לשלוח את החבילה בצורה הכי טובה, בטוחה ומהירה. יתכנו מקרים שעקב בעיות בטחון וסכנה למוכר או לקונה, המשלוח יתעכב עד שיעבור זעם. זכרו תמיד באיזה חומרים אנחנו מתעסקים".

dreammarket-1g-cocaine


לגלוש בלי לחשוש

http://lchudifyeqm4ldjj.onion, זאת הכתובת של האתר DreamMarket בה מציע deepee911 את מרכולתו. אם תקלידו את הכתובת הזאת בדפדפן הרגיל שלכם תקבלו הודעת שגיאה שהדף לא נמצא. אתם צריכים דפדפן אחר, יותר נכון אתם רוצים דפדפן אחר, כזה שיאפשר לכם להגיע בצורה אנונימית ובטוחה לחלק של האינטרנט שנקרא הDarkNet  (דארקנט – הרשת האפלה), שהוא חלק מ DeepNet (הרשת העמוקה).
מספר דפי האינטרנט שנמצאים במאגר של מנוע החיפוש של גוגל מוערך בכארבעים ושבע טריליון. אך ישנם הרבה יותר דפים רבים אשר לא נמצאים במאגר ולא יופיעו בתוצאות של חיפוש ממגוון סיבות. צריך סיסמא כדי לצפות בהם (כמו דף חשבון הבנק שלכם), אין אף קישור שמצביע עליהם או אפילו דפים דינמיים שנוצרים בעקבות בקשה של משתמש. דפים אלו הם חלק מהרשת העמוקה, תוכן שאי אפשר למפות בעזרת מנועי חיפוש סטנדרטים.
אבל לאתר כמו DreamMarket שחוץ מסמים נמכרים בו גם שטרות מזויפים (1000 דולר תמורת 320 דולר), מדריכים על איך לעשות כל מני דברים לא חוקיים, חשבונות לאתרי פורנו, פרטים של כרטיסי אשראי גנובים, אמצעי זיהוי כמו דרכונים או רישיונות נהיגה במדינות שונות ודיפלומות מכל מני אוניברסיטאות, לא להיות במאגר של מנוע החיפוש של גוגל זה ממש לא מספיק. בשביל שאתר כזה יוכל להתקיים חייבת להיות דרך לקונים ולמוכרים להשתמש בשירותיו בצורה שתבטיח את האנונימיות שלהם בכל שלבי העסקה, ותהיה פשוטה וקלה לשימוש גם למי שאין ידע מעמיק ברשתות תקשורת או תכנות.
הנחת היסוד של כל מי שמשתמש באינטרנט בצורה רגילה צריכה להיות שדי בקלות אפשר לגלות עליו המון פרטים. מאיפה הוא גולש, לאיפה הוא גולש,  במה הוא גולש ואיזה עסקאות הוא עושה. לרשויות החוק, חברות מסחריות או אפילו אירגוני פשע יש את היכולת לאסוף ולנתח את העקבות הדיגיטליות שאנחנו משאירים.
אחד הפתרונות לבעיית העקבות הדיגיטליות והחוסר באנונימיות נקרא פרויקט TOR והוא הגיע לעולם ממעבדות המחקר של הצי האמריקאי כשבמקור פותח לשימוש ע"י המודיעין האמריקאי. לב הפרויקט הם אלפי מחשבים שמנוהלים ע"י מתנדבים ומחוברים פיזית לתשתית האינטרנט, אבל יוצרים רשת משלהם.
הרשת הזאת מאפשרת לבעל אתר כמו DreamMarket ולמשתמשי הקצה לתקשר בצורה אנונימית ומוצפנת. משתמש הקצה צריך להוריד דפדפן מיוחד בשם Tor Browser ובעלי האתר צריכים למצוא שירות אירוח אתרים שמחובר לרשת המיוחדת ולקבל כתובת שמסתיימת ב Onion.
ברגע שמשתמש הקצה מפעיל את Tor Browser הוא מקבל כתובת IP חדשה וכאשר הוא גולש לכל אתר, אפילו לאתר רגיל כמו http://www.blazermagazine.co.il, הרשת מחשבת מסלול אקראי בין אותם אלפי מחשבים וגם מצפינה את בקשת הגלישה בצורה שלא מאפשרת למחשבים* (* נא לקרוא על מבצע Onymous בסוף הכתבה) שבדרך לדעת את מקור הבקשה (מי הגולש), יעד הבקשה (מי האתר) ותוכן הבקשה. גם לאתר הקצה כמו אותו DreamMarket אין יכולת להסיק מיהם ומאיפה הגולשים שהגיעו אליו. חשוב לדעת ש TOR היא רק אחת מה DarkNets  (רשתות האפלות) שקיימות באינטרנט, ועוד חשוב לציין שהכינוי אפלה, עושה לה טיפה עוול. זה נכון שהרשת מאפשרת מרחב פעולה בטוח לפושעים לבצע מסחר לא חוקי, לפדופילים לשלוח אחד לשני תמונות עירום של ילדים ולנשים מאוכזבות לשכור שירותי חיסול בעלים. אך מצד שני היא מאפשרת לאנשים במדינות טוטליטריות לתקשר עם העולם החיצון ולחושפי שחיתויות להעביר את המידע שברשותם לעיתונות. הנדבך הנוסף המאפשר מסחר אנונימי הוא השימוש במטבע הביטקוין, מטבע ממוחשב ומבוזר, שהומצא בשנת 2009, המאפשר העברת כסף מבלי לחשוף את זהות המשתתפים בעסקה.
חשוב גם לזכור שעוד לא הומצא הסם שאפשר לצרוך דרך דפדפן. ולכן למרות שאפשר לרכוש בבטחה את אותו 1 גרם של קוקאין מ deepee911 אשר נמצא בארצות הברית, עדיין נשארה הבעיה של קבלת החבילה שמכילה את המוצר הנחשק. בראיון שפורסם באינטרנט סיפר סוחר סמים שרוכש את הסחורה באתר בשם Middle Earth על הפתרון שלו.
"אני עובד עם מפיץ ששוכר דירה ב Airbnb אחרי בחינה מדוקדקת של השכונה בה היא נמצאת. לאחר מכן המפיץ משלם לסטודנט תמים כדי שיאסוף את החבילה ויביא אותה לחנות שלמפיץ יש קשר עסקי עם הבעלים. כאשר בעל החנות מדווח שהחבילה הגיעה, המפיץ לוקח אותה, מחלק את הסמים לחבילות קטנות ומעביר אותם לסוחרי הרחוב. מכיוון שהוא לוקח את רוב הסיכון, חלוקת הרווחים בינינו היא 40% לי ו 60% לו".

dreammarket-alllistings

מצב המשק היום

נתחיל בזה שחשוב להגיד שכותב הכתבה אינו משתמש בסמים, אינו סוחר בסמים ומתנגד לאי ציות לחוקים. כל מי שבעקבות הכתבה ירכוש סמים בדארקנט, עושה זאת על אחריותו בלבד. הניתוח של המסחר בסמים בדארקנט הוא בהיבט הכלכלי בלבד שהמטרה היא לנסות ולראות את ההשפעה של מסחר אינטרנטי על שוק הסמים.
דבר ראשון צריך להבין את היקף המסחר של סמים בכלל ובדארקנט בפרט. בגלל שסוחרי סמים אינם מפרסמים דו"חות שנתיים, הנתונים הם הערכות בלבד. פעם בשנה מפרסם האו"ם דו"ח מפורט וארוך מאד על היקף וההשפעה של המסחר ושימוש בסמים ברחבי העולם. לפי הערכות של האו"ם שווי הסמים שנסחרים בשנה בעולם הוא כ 400 מיליארד דולר. שווי הסמים שנסחרים בשנה בדארקנט לפי הערכות מחקר מעמיק שבוצע ע"י שני חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבמדינת פנסילבניה וגם של האו"ם הוא כ 200 מיליון דולר. החוקרים הגיעו למספר הזה אחרי שבמשך יותר משנתיים הם סרקו את רוב אתרי המסחר בדארקנט וחישבו את סך כל העסקאות בוצעו. המשמעות היא שהיקף המסחר בדארקנט ביחס להיקף המסחר הכולל הוא זניח – 0.05% או במילים שצרכני סמים יבינו, על כל גרם של חשיש שנמכר ברשת נמכרים 2 קילו של חשיש אצל הסוחר השכונתי.
אך האם לאור הנתון הזה אפשר להסיק שרק 0.05% מהאוכלוסייה רוכשת סמים בדארקנט? על מנת לענות על השאלה הזאת פנינו לסקר שנערך בין החודשים נובמבר ודצמבר 2014 בהשתתפות למעלה ממאה אלף אנשים שמשתמשים בסמים מכל רחבי העולם המפותח. את הסקר עורך ארגון מחקר עצמאי שנקרא Global Drug Survey שמטרתו להיות המקור הגדול, האמין והעדכני ביותר של מגמות נתוני שימוש בסמים בעולם. אחד המגמות הנחקרות בסקר הוא השימוש בדארקנט כזירת מסחר. עורכי הסקר מציינים שרוב המשתתפים בסקר הם לא נרקומנים חסרי בית אלא אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם (עדיין) שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים. פה הנתונים הם לא זניחים. 16.3% מהשוודים, 13.6% מהפולנים, 11.1% מבריטים ו 10.8% מהדנים והכי חשוב 7.1% מהאמריקאים שהשתתפו בסקר דיווחו שהם רכשו סמים בדארקנט. מנתון הזה בשילוב הנתון של סכום העסקאות ניתן להסיק שאכן רוב העסקאות הם קטנות ומיועדות לשימוש אישי, של אנשים בפרופיל של הסקר. מסקנה זאת מאוששת גם ע"י המחקר שהוזכר מקודם שבדק את סוחרי הסמים בדארקנט. המחקר גילה ש 70% מהם מכרו במשך שנתיים סחורה בפחות מ 1000 דולר. 2% מהסוחרים מכרו במעלה ממאה אלף דולר, רק שלושים וחמישה סוחרים מכרו סחורה ביותר מיליון דולר. עוד התגלה 70% מהעסקאות היו של חשיש, קוקאין ואקסטזי, סמים כמו הרואין וקריסטל מת' כמעט לא נסחרו.
אחרי ניתוח של הכמות צריך לבדוק גם את האיכות, את חווית הקניה בדארקנט, לעומת חווית הקניה מאחורי הפאב השכונתי. הנתונים מספרים סיפור מאד ברור ומאפשרים להגיע לשלוש מסקנות עיקריות. הראשונה שאנשים שקונים בדארקנט הרבה יותר מרוצים מהאיכות (פי 3), מהמחיר (פי 2) והמבחר (פי 2) של הסחורה. אפשר לנחש שהסיבה לכך היא שיש להם, כמו כל אחד שמחפש לקנות מוצר "רגיל" באינטרנט, אפשרות להשוות בנוחות ובבטחה בין סחורה מגוונת ומוכרים רבים, מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם מדורג לפי איכות הסמים שהוא מוכר ולא מעוניין לקבל דירוג נמוך.
המסקנה השנייה מתוצאות הסקר היא שלאנשים שקונים בדארקנט יש סיכוי הרבה יותר גבוה להפסיד כסף בעסקה. אם זה בגלל תנודות חדות בשער של הביטקוין (פי 8), תפיסת המשלוח ע"י רשויות החוק (פי 4) או סתם בגלל שהמוכר נעלם עם הכסף (פי 2.5). זירות המסחר הרגילות כמו אי-ביי, יחד עם שירותי תשלום כמו פייפאל נותנות אחריות על עסקאות ותמיד אפשר גם לפנות לבית המשפט. בדארקנט אין למי לפנות.
המסקנה השלישית, שלא מפתיעה, היא שמבחינת ביטחון אישי הרבה פחות מסוכן לקנות סמים דרך הדארקנט (פי 6) וגם הסיכוי להיתפס ע"י רשויות החוק קטן יותר (פי 3). האפשרות להימנע מלפגוש פנים מול פנים סוחרי סמים חמושים ולעשות עסקאות מרחוק משפרת מאד תוחלת החיים של הקונה, וגם של המוכר.
כפי שראינו למסחר של סמים בדארקנט, שצריך לזכור יחסית צעיר – רק בן ארבע שנים, יש כיום השפעה זניחה, מבחינה כמותית על השוק העולמי. לארגוני פשיעה גדולים יש מערכי שינוע, הפצה, שיווק, מכירה והלבנת הון שמסוגלים לספק סמים בהיקפים עצומים בלי צורך להסתמך על דואר ישראל או על יציבות שער הביטקוין. אף סוחר סמים לא יקנה 10 ק"ג של קוקאין ב 4670 ביטקוין (כ 4.18 מיליון דולר ) ממוכר אלמוני לא משנה כמה דירוגים חיוביים יש לו ויסתכן במשלוח שעובר דרך המכס. אף מכור להרואין שזקוק למנה עכשיו לא יתקין Tor Browser וימתין כמה ימים עד הגעת המשלוח. לכן כרגע המסחר של סמים בדארקנט זאת נישה קטנה שמתאימה לסוחרי סמים קטנים או צרכני סמים שיכולים להתמודד עם הטכנולוגיה ושרוצים את היתרונות האיכותיים במסחר בדארקנט. כמה שפחות מגע עם עולם הפשע, איכות, מחיר ומבחר.

darknet-and-alt-source

ועכשיו התחזית

אחרי שראינו את המצב כיום עולות כמה שאלות לגבי העתיד. האם למסחר בדארקנט יש סיכוי לשנות את עולם הסחר בסמים? האם זה יגרום ליותר אנשים להשתמש בסמים? האם מחירי הסמים יוזלו? האם אירגוני פשע גדולים יאבדו מכוחם לטובת סוחרים קטנים באותה צורה שבה מלונות מאבדים מכוחם לטובת אנשים שמשכירים את הדירה שלהם ב Airbnb? ומה יעשו הרשויות החוק?
סביר להניח ששאלה דומה שאלו את עצמם אנשים באמצע שנות התשעים שהחל המסחר באינטרנט. לא רבים העלו על דעתם שאנשים שרוצים לצאת לנופש יזמינו לבד טיסות, מלונות והופעות. מי האמין שיום יגיע ולכל אחד יהיה ביד מכשיר אתו יוכל למצוא אינפורמציה על כל נושא תוך שניה, ושלראות סרט פורנוגרפי יהיה פשוט כמו לשמוע רדיו. מי שחשב שהמהפכה עומדת להתרחש וידע לפעול, כמו ג'ף בזוס מאמזון, פייר אומידיאר מאי-ביי או אלון מאסק מפייפאל, לא רק צדקו בהימור שלהם אלא גם התעשרו ממנו.
אז כדי לנסות ולחזות את ההשפעה של המסחר בדארקנט צריך דבר ראשון להניח כמה הנחות יסוד. הראשונה שברוב העולם, הסמים שמוגדרים היום אסורים לשימוש, ימשיכו להיות אסורים לשימוש, אחרת הם יסחרו כמו תחפושות לפורים באי-ביי. השנייה שיקרו שינויים טכנולוגיים שיאפשרו מסחר יותר בטוח ויותר ידידותי למשתמש גם בחלק של המסחר האלקטרוני עצמו (כמו למשל הצפנות יותר חזקות) וגם בחלק של המשלוחים (שימוש במזל"טים אוטונומיים להעברת חבילות). השלישית ששימוש בביטקוין, דווקא במיוחד במסחר חוקי יהפוך לנפוץ. הרביעית שהחווית הקניה בדארקנט, כפי שעולה מתוצאות הסקר שנותח ממוקדם תישאר אותו הדבר.
בהינתן ארבעת ההנחות הללו יש סבירות די גדולה שאחוז האנשים שיקנו סמים בדארקנט ילך ויעלה. אז בואו ונניח שאנחנו עושים פאסט-פורוורד בזמן ומתעוררים כאשר 50% מעסקאות הסמים של צרכני סמים בפרופיל שתואר ממקודם, (אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם עדיין שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים), נעשות בדארקנט. כאשר לשם דיון נניח שכיום הממוצע העולמי הוא 5%.
עליה פי 10 (מ 5% ל 50%) שקול ל 0.5% מסך העסקאות הכולל שכיום זה 2 מיליארד דולר. זה אמנם עדיין יחסית מעט אבל יש לזה פוטנציאל כבר להשפיע על השוק בכמה אופנים. כנראה שבשלב בראשוני תהיה ירידת מחירים והשוק יתנהג יותר ויותר כמו שוק משוכלל. לדוגמא בגלל שצרכנים בדארקנט מסוגלים לקנות סמים גם מסוחרים שנמצאים בארצות אחרות, ההשפעה של אירועים ומגבלות מקומיות (כמו הקמת גדר בגבול הדרומי של ישראל) על מחיר הסם תרד, וההשפעה של אירועים ומגבלות גלובליות (כמו מלחמה באפגניסטן) על מחיר הסם תעלה. סוחרים במדינות בהן קיימת לגליזציה של חלק מהסמים, כמו הולנד או קולורדו, ירוויחו מאד מהעלייה במסחר בדארקנט, דבר שיגביר את הפעילות הכלכלית במדינה ויגרום למדינות אחרות לשקול את צעדיהם (או גם לאפשר לגליזציה או להגביר את המעקב אחרי חבילות שמגיעות ממדינות אלו).
דבר נוסף טוב שיקרה זה ירידה מורגשת בכמות מקרי האלימות והמעצרים הקשורים בתהליך קניה ומכירה של סמים של הצרכן הסופי. זה ינבע מירידה באינטראקציה בין סוחרי רחוב לקונים ובין סוחרי רחוב לסוחרי רחוב אחרים. אפשר לנחש שרשויות החוק יתגאו בנתון הזה, יציגו אותו לראווה בסיכומים השנתיים וימצאו סיבה איך פעולות שהם עשו גרמו לירידה הזאת. נתון נוסף שיוצג בגאווה בסיכומים השנתיים יהיה הכמות הגדולה של משלוחי סמים שנתפסו בחבילות שהגיעו דרך שירותי המשלוחים. השאלה הגדולה איך הנתונים הללו ישפיעו על המדיניות והעבודה של רשויות החוק ואיך זה ישפיע על הצורה בה רואה הציבור את השימוש בסמים. את זה קשה להעריך.
עליה בסדר גודל שתיארנו תחולל שינוי גם בצורת העבודה של ארגוני הפשע הגדולים וסביר להניח שחלק ממערך ההפצה והשיווק שלהם יעבור לדארקנט, כאשר שרתי המכירה והסמים ימצאו פיזית במדינות יותר "ידידותיות" לעבריין. די דומה לצורה ששרתים של חברות הימורים נמצאים כיום פיזית במדינות שמבחינה רגולטורית מאפשרות הימורים ברשת.
העליה במסחר בסמים בדארקנט עלולה להיתקל במכשולים בלתי צפויים שגם עלולים להשפיע על המסחר החוקי אינטרנט. לדוגמא השימוש במטבע ביטקוין שהוא כמו שציינו נתבך מאד חשוב. כיום יש במחזור כ 14,700,000 מטבעות ביטקוין שבזמן כתיבת הכתבה זה שווה ערך ל 3,601,500,000 דולרים אמריקאים. קצב הגידול וצורת יצור המטבע קובעים שב 2020 יהיו 18 מיליון מטבעות וב 2140 יגיעו למקסימום של 21 מיליון מטבעות. רק להשוואה כיום מסתובבים דולרים אמריקאים בשווי של 1.4 טריליון דולר ושלא לדבר על כמות של המטבעות הרגילים האחרים. ככל שכמות האנשים שמשתמשים בביטקוין (גם לתשלום עבור מוצרים חוקיים) הולכת וגדלה, יכול להיות שיגיע היום שפשוט יהיה מחסור בביטקוין לצורך מסחר בדארקנט.

tech-adopt

בגרף המפורסם של אימוץ טכנולוגיה מתוארות חמש קבוצות של אנשים לפי הזמן שלוקח להם לאמץ טכנולוגיה חדשה שמגיעה לשוק. לקבוצה ראשונה קוראים "החדשנים", לשנייה "המאמצים הראשונים", לשלישית "הרוב המקדים", לרביעית "הרוב המאחר" ולחמישית "המשתרכים". כרגע הקבוצה השנייה (המאמצים הראשונים) כבר משתמשת בדארקנט כדי לסחור בסמים. אנחנו לפני השלב הקריטי של הצטרפות הקבוצה השלישית, שלב שקובע את גורל הטכנולוגיה. אם אכן יקרה אזי יש סיכוי שהתחזית שתערנו כאן לעתיד תתממש כך שאם אתה יזם יש פה הזדמנות עסקית מעולה.


בשישי לנובמבר 2014, במסגרת מבצע בשם Onymous , פשטו כוחות משטרה משבע עשרה מדינות ברחבי העולם על אתרים פיזיים בהם שכנו שרתים שהריצו אתרי אינטרנט של מסחר בלתי חוקי ברשת TOR. שבע עשרה אנשים נעצרו והוחרמו ביטקוינים בשווי של מיליון דולר, מזומן בשווי של רבע מיליון דולר, מחשבים, סמים, זהב, כסף ונשקים. השאלה והדאגה המרכזית שמיד עלתה בראשם של כל האנשים שמשתמשים ברשת TOR היא איך הצליחו המשטרות לעקוף את תכונת האנונימיות שלכאורה מובטחת לאנשים שמשתמשים ברשת הזאת? תשובת ראש המטה למלחמה בפשעי אינטרנט ביורופול, מר טרואל אורטינג, לשאלה הזאת הייתה: "זה משהו שאנחנו לא נגלה או נחלוק עם אחרים בגלל שאנחנו רוצים להשתמש בזה בעתיד שוב ושוב".
ישנן כמה סברות לשיטת הפעולה. הראשונה היא עבודת משטרתית רגילה שמתחילה במודיעין, ממשיכה בניסיון ליצור קשר עם המפעילים של האתרים ולאחר מכן מעקב פיזי. שיטת שנייה אפשרית היא שהתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה שמרכיבה את רשת ה TOR, כמו שמדי פעם מתגלות פרצות אבטחה במערכות הפעלה. השיטה השלישית היא שרשויות החוק הוסיפו לרשת ה TOR שרתים משלהם וסידרו, בכל מיני דרכים, שרוב התנועה ברשת תעבור דרכם. ניתוח של התנועה יכול לגלות לאן אנשים גולשים, כאשר יש לזכור שהשרת האחרון (ורק הוא) שמעביר את הבקשה לאתר המכירות יודע את הכתובת IP האמיתית שלו ומזה אפשר להסיק את המיקום הפיזי.
המעצר הכי מפורסם עד היום, במסגרת המאבק של רשויות החוק, היה של רוס ויליאם אולבריכט שניהל את אתר המסחר הראשון ובתקופה ארוכה המוביל בשם Silk Road. במאי 2015 נגזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות של חנינה.

operation-onymous


רוצים לתמוך בבלוג ולעזור לי להמשיך לעשות כתבות כאלו?
כשאתם קונים ב eBay.com (לא בדארקנט) פשוט תתחילו מהלינק הזה:
http://goo.gl/ErlnEh
ואני אקבל מ eBay עמלה של כ 6% על ההזמנה (לכם זה לא יעלה כלום).
תודה!

טיסה נעימה

נשארה לי עוד שעה עד לעלייה לטיסה שתיקח אותי מבייג'ינג לתל אביב דרך מוסקבה. בזמן שהאישה הסתובבה לה בין החנויות על מנת לסיים את החובות המשפחתיות החלטתי לאתגר את המוח שלי ולרשום את כל הפעמים שטסתי מחוץ לישראל. גם הפעם הזיכרון לטווח ארוך שלי לא איכזב וכעבור כמה דקות הייתה לי רשימה מלאה של 67 טיסות ושל 6 תובנות / אנקדוטות.

תאריך מסלול מספר טיסות הערה
אוגוסט 1984 תל אביב – לונדון – ניו יורק – דאלאס 3 יציאה לשליחות
אוגוסט 1986 דאלאס – ניו יורק – תל אביב – לונדון – ניו יורק – דאלאס 5 ביקור מולדת
ינואר 1987 דאלאס – דנבר – דאלאס 2 חופשת סקי
מרץ 1987 דאלאס – ניוארק – דאלאס 2 מבחן פסיכומטרי
אוגוסט 1987 דאלאס – ניו יורק – תל אביב 2 חזרה לארץ
מאי 1996 תל אביב – קוס – תל אביב 2 נופש מהעבודה
אוקטובר 1997 תל אביב – רומא.
ברגמו – תל אביב
2 טיול עם חברים
יוני 1998 תל אביב – ברצלונה – גרנדה.
מדריד – תל אביב
3 ירח דבש
דצמבר 1998 תל אביב – לונדון – סיאטל – לונדון – תל אביב 4 עבודה
אוקטובר 1999 תל אביב – פריז – תל אביב 2 טיול
יוני 2001 תל אביב – אנטליה – תל אביב 2 נופש מהעבודה
אוקטובר 2006 תל אביב – לונדון – תל אביב 2 טיול
יולי 2007 תל אביב – בוקרשט – תל אביב 2 מסע שורשים של האישה
מרץ 2008 תל אביב – ציריך – דיסלדורף – ציריך – תל אביב 4 עבודה
יוני 2008 תל אביב – לוס אנג'לס – לאס ואגס – לוס אנג'לס – תל אביב 4 טיול – 10 שנות נישואין
מאי 2009 תל אביב – הונג קונג – טוקיו – הונג קונג – תל אביב 4 עבודה
מאי 2010 תל אביב – ניו יורק – תל אביב 2 טיול
יולי 2011 תל אביב – אמסטרדם.
ברלין – תל אביב
2 טיול
יולי 2012 תל אביב – ניו יורק.
וושינגטון – אטלנטה – אורלנדו – ניו יורק – תל אביב
5 טיול בת מצווה
אוקטובר 2014 תל אביב – לרנקה – תל אביב 2 טיול
אוגוסט 2015 תל אביב – ברצלונה – טנריף – לנזרוטה – גראן קנריה – מדריד – תל אביב 6 טיול
אוקטובר 2016 תל אביב – מוסקבה – סיאול – בייג'ינג – מוסקבה – תל אביב 5 טיול

ערנות מצילה חיים – בזמן הכנס בטוקיו, שעסק בטלפוניה אינטרנטית, התיידדנו עם בחור אמריקאי ממוצא אירני. הוא סיפר לנו שמשפחתו ברחה מאיראן אחרי המהפכה והוא מקווה שיום אחד המשטר שם יתחלף ואז הוא יוכל לנסוע לבקר. בסוף הכנס הוא ניגש לשולחן שלנו ונתן לנו במתנה את אחד הטלפונים של החברה שלו ע"מ שנוכל להמשיך לבדוק את תאימות המוצר שלנו גם במעבדות בארץ. מאד התרגשנו מהמחווה ונפרדנו בלחיצת יד ותקווה שיום יבוא והיחסים בין איראן לישראל יחזרו להיות כפי שהיו לפני המהפכה האסלאמית.
"ארזת לבד? האם קיבלת מתנה? האם מישהו נתן לך להעביר משהו?", שאלה אותי הבחורה הצעירה בזמן שהפקדנו את המזוודות לטיסה לארץ. כמו תמיד אמרתי "לא" לשלושת השאלות אבל אחרי שקיבלתי את כרטיסי העלייה למטוס ירד לי האסימון. ניגשתי במהירות לבחורה הצעירה וסיפרתי לה שבחור ממוצא איראני נתן לי טלפון אינטרנטי במתנה. היא הייתה בשוק שמישהו מתייחס לשאלות שלה ואני דמיינתי איך הטלפון הזה או שמתפוצץ במהלך הטיסה ומפיל את המטוס או שמגיע לארץ ומתחיל לשדר דוחות מודיעיניים למשמרות המהפכה.
יחידת הביטחון פתחה את המזוודה שלי שעוד לא הספיק להתחיל במסע שלה על הרצועות הנעות ואני פשפשתי בתוך הכביסה המלוכלכת והוצאתי את הטלפון החשוד שנלקח לבדיקה. כעבור כמה דקות קיבלתי את הטלפון בחזרה ונאמר לי ע"י הבחורה הצעירה שהוא תקין וגם כל הכבוד על הערנות שלי. כשחזרתי לארץ השתמשנו בטלפון בבדיקות שלנו והוא אף פעם לא התפוצץ למרות שיכול להיות שהוא כן העביר דוחות מודיעיניים למשמרות המהפכה.

בשנות השבעים היה יותר מסוכן לטוס – הגרף נכון לחודש מאי 2016

chartoftheday_4854_commercial_aviation_deaths_since_1942_n

טיפה סטטיסטיקה

הטיסה הכי ארוכה: 16 שעות (תל אביב – לוס אנג'לס)
הטיסה הכי קצרה: 45  דקות (לנזרוטהגראן קנרייה)
ממוצע הטיסות בשנה מאז שהתחלתי לטוס: 2.1
ההפסקה הכי ארוכה בין טיסות: 9 שנים (לימודים + צבא)
ההפסקה השנייה הכי ארוכה בין טיסות: 5 שנים (שלושה ילדים קטנים)
מספר השדרוגים: 2 (דצמבר 1998 מ Business ל First Class, אוקטובר 2016 מ Economy ל Business)
מספר הנקודות של מועדון הנוסע המתמיד של אל על שנוצלו לכרטיסים בחינם: 0

מכירים את זה שאתם בטיסה ופתאום קופצות לכם מיליארד שאלות על תעופה? – אז הנה כתבה שתסגור לכם את הפינה הזאת אחת ולתמיד –
http://www.blazermagazine.co.il/thelist/36808

כמו שאתם יכולים לראות מהדיאגרמה המצורפת לטוס זה מזהם לכן אני מציע את החוק הבא שמבוסס על סחר בפחמן דו־חמצני.dc-map2_2
כל גבר / אישה מגיל 18 יקבלו 4 שוברי טיסה כל שנה. אם מישהו/מישהי ניצלו את 4 השוברים אך רוצים לטוס עוד הם יכולים לקנות שובר טיסה ממישהו אחר בזירת מסחר של שוברים. שיטה זאת תגרום לאנשים לשלם על הנזק שנגרם לסביבה עקב טיסות ותחלק את ההון בצורה יותר צודקת.

לסיום אי אפשר בלי קטע מעולה של לואיס סי.קי.


להרחבה מומלץ להאזין לפרק Why Does Everyone Hate Flying? And Other Questions Only a Pilot Can Answer של הפודקאסט המעולה Freakonomics


מתכננים את הטיול הבא ורוצים לתמוך בבלוג הזה? זה די פשוט!
כשאתם מזמינים מלון מאתר Booking.com פשוט תתחילו מהלינק הזה:
http://www.booking.com/?aid=843320
ואני אקבל מהאתר עמלה של 3.75% על ההזמנה (לכם זה לא יעלה כלום).
תודה מראש!