תן ביס למשכורת

"ובשביל ארוחת הצהריים קח את הפנקס הזה", אמרה לי יעל ביום הראשון שלי בעבודה.
אם זכרוני אינו מטעה אותי, כי עברו מאז 21 שנה, בפנקס היו 50 דפים נתלשים שכל אחד מהם היה שווה ערך לשלושים ש"ח לצורך תשלום עבור ארוחת צהריים. קניון חיפה עדיין לא היה קיים (הוא נפתח רק כעבור שנתיים) כך שהיו רק שלושה מקומות שכיבדו את התלושים בהם יכולנו לאכול.  מסעדת פועלים די מגעילה ששכנה מחוץ לשער האחורי של מת"מ, פיצה נאפולי בתחנת פז בחיבור בין רחוב פרויד לכביש 4 ובורגר ראנץ' בתחנת פז נוספת ליד אחד מבסיס צה"ל שבאזור.
בכדי להשתמש בתלוש של ארוחת הצהריים לא היה צורך לכתוב בצורה מפורשת את השם או את התאריך אלא לקשקש איזו חתימה וזהו. כמו כן אם גמרת פנקס פשוט נגשת לאחד הארונות במסדרון ולקחת פנקס חדש. איך ידעו בהנהלת החשבונות איך לחייב את העובד בסוף החודש אין לי מושג, ולמרות שאני יודע ששמרתי אותו לא הצלחתי למצוא את תלוש המשכורת שלי מאותה תקופה בכדי לבדוק. בחברה התרוצצו שמועות על עובדים שמנצלים את השיטה ומדי פעם מפנקים את המשפחה שלהם בארוחות צהריים על חשבון החברה תוך כדי שימוש באותם פתקים בלתי מזוהים.
כעבור כמה שנים הוחלפו הפנקסים במערכת שהנפיקה תלושי אוכל ע"י העברת כרטיס עובד ליד קורא כרטיסים, שדי מהר הוחלפה בכרטיסי הסיבוס ו 10 ביס שמאפשרים גם הזמנת משלוחי אוכל דרך אתר אינטרנט וגם שיוך לכרטיס האשראי של העובד.
אבל היתרון הכי גדול של הכרטיסים הללו הוא לאנשי האדמיניסטרציה שהיום זה אחד התחומים שאני מתעסק בהם. פעם בחודש אני מקבל חשבונית ודו"ח מפורט על הארוחות של העובדים שאני פשוט מעביר ישר לחשבת השכר שלנו וזהו. השירות אמנם עולה לנו 3% מסך ההזמנות אבל זה שווה כל שקל. אני רק יכול לדמיין את הזמן שבוזבז בספירת ומיון התלושים, פשוט סיוט. אך גם עכשיו, כשהכל ממוחשב ומסודר, יש לא מעט בעיות ודילמות שקשורות בהתנהגות של עובדים ובמדיניות של החברה.
לפני שלוש שנים כשנתנו כרטיסי 10 ביס לעובדים החלטנו שהתקציב החודשי לעובד יהיה 735 ₪ (21 יום * 35 ₪), תקציב שמספיק לאזור נתניה, ובנוסף לא הכנסו למערכת הגבלה לתקציב יומי. כמו כן ההטבה הזאת לא גולמה בתלוש, זאת אומרת כל עובד משלם את המס על ההטבה לפי מדרגת השכר שלו. בעבודה הקודמת שלי הוגדר לעובדים תקציב יומי (כל חריגה ירדה ישירות מהנטו) אבל כמדומני ההטבה הייתה מגולמת, זאת אומרת שהעבודה שילמה את המס על ההטבה.
כל חודש שמגיע הדו"ח של 10 ביס אני יכול לראות את אותן בעיות ודילמות שקשורות בהתנהגות של עובדים ובמדיניות של החברה והנה כמה דוגמאות:
1. עובד שמזמין אוכל בזמן שהוא עובד מהבית.
2. עובד שהיה בחופשה ארוכה מנצל את כל היתרה בהזמנת ארוחה אחת בשבילו.
3. כמו מקרה 2 אבל הוא מנצל את כל היתרה לארוחה משפחתית.
4. עובד שמביא אוכל מהבית ונותן לבן משפחה להשתמש בכרטיס.
5. עובד שמזמין אוכל בזמן שהוא ביום חופש.
אני בטוח שלכל אחד מכם יש דעה על הדוגמאות שנתתי, האם העובד נהג כשורה או לא. באופן כללי כמות הזמן שעובדים מתעסקים בשאלת תקציב האוכל היא פשוט בלתי נתפסת. כשאני מביט על נושא הזה אני חושב גם על תשלומים נוספים שמופיעים במשכורת כמו דמי נסיעה, דמי הבראה ומתנות לחגים. הסיבה שהם קיימים היא היסטורית ופעם היו גם תשלומים על ביגוד, ספרות מקצועית ועוד כל מני המצאות שנבעו מהסכמים עם ההסתדרות שמטרתם המרכזית הייתה להעלות את המשכורות של העובדים אבל לא לשלם על העלייה בשכר תנאים סוציאליים (כי לא מפרישים עבורם לפנסיה וקרן השתלמות וכדומה).
לכן פשוט צריך להפסיק עם כל התשלומים הללו, ומה צריך זה שהמשכורת של העובד תכלול בתוכה את כל ההטבות של אוכל, נסיעה, הבראה, מתנות לחגים וכדומה. גודל ההטבות יחושב כך שיחד עם ההפרשות הסוציאליות ההוצאה למעסיק לא תשנה. זה יפשט את מערכת השכר, את עבודת האדמיניסטרציה, לעובד הפנסיה תגדל ולא יהיו לו יותר דילמות מה מותר ומה אסור לו בזמן שהוא מזמין אוכל. גם כשהוא עובד מהבית.

item (8)

פוסט זה פורסם בקטגוריה ישראל, כלכלה, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על תן ביס למשכורת

  1. שמוליק הגיב:

    למדינה אין מושג איך לחשב את המשכורות לעובדיה – וחברה פרטית מרוויחה בגדול
    http://www.themarker.com/career/1.2644399

    אהבתי

    • Nir Katz הגיב:

      אם חוקי השכר היו פשוטים (אני לא מסוגל לדמיין מה קורה בשירות הציבורי) אז לא הייתה הבעיה שמתוארת בכתבה.

      אהבתי

      • שמוליק הגיב:

        זאת היתה דוגמה לפוסט.
        חישוב השכר בשירות הציבורי מורכב פי כמה מהשוק הפרטי, מכיון שלכל החוקים הרגילים מתווספים עשרות הסכמי שכר שנוגעים לחלק מהעובדים. כך שלכל עובד יש את משכורת הבסיס שאליה מתווספים לפעמים 5-10 תוספות שכר עם שמות מוזרים (ת. שכר 98 לות. מעל 5 ש, למשל. = תוספת שכר מהסכם 98 לותיקים מעל 5 שנים) לפי הסכמים שנחתמו אחרי סחיטת ההסתדרות.
        מידי פעם יש טעויות, ואז צריך לבדוק עם טלר השכר – ולקבל החזר רטרואקטיבי, או להתייאש ולקוות שבהסכם השכר הבא יחזירו את ההפרש.

        אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s