פשוט הייתי חייב לתרגם את זה

אחרי שקראתי את מה שאתם עומדים לקרוא מיד שלחתי אי-מייל למחברת וביקשתי את אישורה לתרגם. לשמחתי ואני מקווה גם לשמחתכם היא הסכימה.

חרטות של העומדים למות
http://inspirationandchai.com/Regrets-of-the-Dying.html
כתבה באנגלית ברוני וור
(Bronnie Ware)

במשך שנים רבות עבדתי בטיפול פליאטיבי שמטרתו הוא להקל על סבלו של המטופל המתמודד עם מחלה קשה, ולשפר את איכות חייו. המטופלים שלי היו אלה שאי אפשר היה לרפא את המחלה שלהם והם עזבו את בית החולים והלכו הביתה כדי למות ואני זאת שהייתי איתם בשבועות האחרונים של החיים שלהם.
גיליתי שרוב האנשים משתנים לטובה כאשר הם מתמודדים עם המוות שלהם ולמדתי לא לזלזל ביכולת השינוי של בני האדם. חלק מהשינויים היו אפילו פנומנליים. כצפוי כל מטופל חווה מגוון של רגשות: הכחשה, פחד, כעס, חרטה, עוד יותר הכחשה ובסופו של דבר קבלה. וכל חולים, בלי יוצא מהכלל, מצאו את השקט הפנימי שלהם לפני שהם נפטרו.
כששאלתי כל אחד מהמטופלים האם יש לו או לה חרטות, דברים שהם היו עושים אחרת, חמישה נושאים משותפים עלו שוב ושוב.

1. הלוואי שהיה לי את האומץ לחיות את החיים כמו שאני רציתי ולא כמו שאחרים רצו.

זאת הייתה החרטה הכי נפוצה מכולן. כאשר אנשים מבינים שהחיים שלהם כמעט נגמרו והם מביטים לאחור באופן ברור, קל להם לראות איזה וכמה מהחלומות שלהם לא התגשמו. לרוב האנשים זה הרבה יותר מחצי ומי שאחראי לכך היו הם בעצמם בבחירות שהם עשו.
חשוב מאוד לנסות ולהגשים לפחות חלק מהחלומות שלכם כי מהרגע שאתם מאבדים את הבריאות שלכם, זה כבר מאוחר מדי. מעטים מבינים שבריאות מביאה חופש לפני שהם מאבדים אותה.

2. הלוואי שלא הייתי עובד/ת כל כך קשה.

את זה אמרו כל הגברים. הם החמיצו את הילדות של ילדיהם והחברות עם בת הזוג שלהם. היו גם נשים שדברו על החרטה הזאת אבל בגלל שרובן היו מהדור הישן, חלקן הגדול של המטופלות לא היו מפרנסות. כל הגברים שטפלתי הצטערו עמוקות שבילו חלק כל כך גדול מחייהם במרוץ העכברים.
על ידי פישוט אורח החיים שלכם ובחירה מודעת בדרך, אפשר לחיות ברמת הכנסה יותר נמוכה מאשר אתם חושבים. על ידי יצירת יותר מקום בחיים שלכם, אתם הופכים להיות מאושרים יותר ופתוחים יותר להזדמנויות חדשות שיתאימו יותר טוב לסגנון החיים החדש שלכם.

3. הלוואי שהיה לי את האומץ להביע את רגשותיי.

אנשים רבים נוטים לדכא את רגשותיהם כדי לשמור יחסים תקינים עם אחרים. כתוצאה מכך, הם הסתפקו בקיום בינוני ומעולם לא הפכו להיות מה שהם היו באמת מסוגלים להיות. לרבות מהמחלות שחלו בהם המטופלים היה קשר למריירות והטינה שהם נשאו בתוכם.
אנחנו לא יכולים לשלוט על התגובות של אחרים. עם זאת, למרות שאנשים עשויים בתחילה להיות מופתעים כשאתם משנים את הדרך על ידי דיבור בכנות, בסופו של דבר זה מעלה את היחסים לרמה חדשה ובריאה לגמרי. או מצד שני מסלק מערכת יחסים לא בריאה מהחיים שלכם. כך או כך, אתם מנצחים.

4. אני מצטער שלא נשארתי בקשר עם החברים שלי.

לעתים קרובות אנשים לא באמת מבינים את מלוא יתרונות של חברים ותיקים עד השבועות האחרונים של החיים שלהם ולא תמיד היה אפשר לאתר את אותם חברים. רבים היו כה שקועים בחייהם שהם נתנו לחברויות אמת לחמוק מהם לאורך השנים. היו הרבה חרטות עמוקות על שלא הקדישו את הזמן והמאמץ הראויים לחברויות הללו. כולם מתגעגע לחברים שלהם כשהם עומדים למות.
זה די נפוץ באורח החיים העמוס שיש לכל אחד לתת לחברויות להתמסמס. אבל כשאתם מתמודדים עם המוות המתקרב האלמנטים הפיסיים של החיים נהיים פחות חשובים. כולם רוצים להסדיר את העניינים הכספיים שלהם כמה שיותר אבל לא כסף או מעמד זה מה שחשוב להם בסוף. הם רק רוצים לדאוג לטובתם של אלה שהם אוהבים ומשאירים מאחור. הבעיה שהם בדרך כלל חולים מדי ועייפים מדי מכדי לנהל משימה כזאת. הכל מסתכם באהבה ויחסים בסופו של דבר. זה כל מה שנשאר בשבועות האחרונים, האהבה ומערכות היחסים.

5. חבל שלא הרשתי לעצמי להיות מאושר/ת יותר.

באופן מפתיע זו אחת החרטות הכי נפוצות. רבים לא מבינים עד הסוף שהאושר הוא בחירה. הם נשארו תקועים בדפוסים והרגלים ישנים. מה שמכונה "איזור הנוחות" גלש גם לרגשות שלהם, כמו גם לחייהם הפיסיים ופחד מהשינוי גרם להם לחשוב שהם היו מרוצים. כאשר עמוק הם השתוקקו לצחוק כראוי ולהתנהג לפעמים בטיפשות.
כאשר אתה נמצא על ערש דווי, מה שאחרים חושבים עליך זה ממש לא משנה. כמה נפלא להיות מסוגל להרפות ולחייך שוב, הרבה לפני שאתה הולך למות.

החיים הם בחירה. אלו החיים שלך. בחר באופן מודע, בחר בתבונה, בחר בכנות. בחר באושר.

ברוני וור (Bronnie Ware) היא סופרת וכותבת שירים מאוסטרליה שבילתה כמה שנים בטיפול באנשים גוססים בביתם. היא פרסמה לאחרונה ספר באורך מלא בשם " The Top Five Regrets of the Dying – A Life Transformed by the Dearly Departing". זה ספר זכרונות שמספר איך השתנו חייה בעקבות אותה עבודה. לקבלת מידע נוסף, אנא בקרו באתר הרשמי www.bronnieware.com.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה / משפחה, פילוסופיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על פשוט הייתי חייב לתרגם את זה

  1. אריק הגיב:

    הלוואי שאצליח להפנים וליישם. תודה ניר,
    שיתפתי…

    אהבתי

  2. אריק הגיב:

    אני עובד על נקודה 5, על נקודה 1 עבדתי יותר מדי 🙂

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s