מישהו חכם אמר פעם באנגלית ש"דעה היא כמו חור של תחת. לכולם יש אחד וכולם חושבים שאצל האחרים זה מסריח". אתם גם בטח יכולים להניח שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב:

Opinions are like assholes. Everybody's got one and everyone thinks everyone else's stinks.

נזכרתי במשפט הזה לפני שבוע בזמן שקראתי עיתון, וחיכיתי למנת החומוס שהזמנתי במסעדה באזור התעשייה של נתניה. לקוח נוסף שנכנס למסעדה שאל אותי האם הוא יכול לקבל את מוסף הספורט, ואני נתתי לו את כל העיתון. הוא אמר תודה, וכאשר הציץ בעמוד הראשון שאל אותי: "תגיד, אתה חושב שהאמריקאים צריכים להפציץ את סוריה? כי אני חושב שלא".
אני, שבאותו רגע קיבלתי את מנת החומוס, הבנתי שיש לי עסק עם נודניק אז פשוט אמרתי לו: "אני לא יודע, אין לי דעה בנושא".
האיש הסתכל עלי בפליאה ושאל: "מה זאת אומרת אין לך דעה?".
"אין לי דעה", המשכתי, "אני לא חושב שיש לי את כל האינפורמציה שאני צריך כדי לגבש דעה מבוססת". האיש כנראה היה כל כך בשוק וזה לשמחתי גרם לו לעזוב אותי לנפשי.
יותר מאוחר, אחרי שגמרתי את מנת החומוס, חשבתי על המקרה והגעתי למסקנה שלא שיקרתי לו כשאמרתי שאין לי דעה. אין לי באמת מושג מה אמריקה צריכה לעשות עם המצב המזעזע שיש שם בסוריה. למה האמריקאים צריכים להתערב שם ולא במקומות אחרים? למה טבח של 1000 איש בטנקים פחות גרוע מטבח של 1000 איש בנשק כימי? ואם דמוקרטיה זה כל כך חשוב, איך זה שיש להם עסקים עם ערב הסעודית?
כתוצאה מהמקרה הזה, ישבתי ועשיתי רשימה של עוד כמה דברים שאין לי עליהם דעה.

אין לי דעה אם הבחירה ללהק את בן אפלק לשחק את הבאטמן הבא היא נכונה. אני כן יודע שאישית, אני לוקח פסק זמן מלצפות בסרטים על גיבורי על.

אין לי דעה מה יגרום לנבחרת ישראל בכדורגל להצליח להגיע למונדיאל. אני כן חושב ששווה למדינת ישראל לקחת 50% מהכסף שמושקע בכדורגל, ולהעביר אותו לענפים שיש לנו סיכוי יותר גבוה להצליח.

אין לי דעה על מה יקרה לשוק הנדל"ן או שוק המניות בשנים הבאות. אני כן יודע שגם למנהלי התיקים ויועצי ההשקעות אין מושג מה יקרה, למרות שהם עושים קולות שהם מבינים בתחום.

אין לי דעה על הפרידה של יהודה לוי ונינט טייב. אני כן יודע שהכיסוי התקשורתי של ה"אירוע המכונן" הזה היא תעודת עניות למדינת ישראל.

אין לי דעה האם ביטול בחינות המיצ"ב יעשה טוב למערכת החינוך שלנו. אני כן יודע שהבעיה המרכזית, חוסר משמעת של הילדים, נובעת מהחינוך שנותנים ההורים.

אין לי דעה האם באמת יש התחממות גלובלית, במיוחד לאור הידיעה האחרונה שכמות הקרח באוקיינוסים גדלה ב 60% יחסית לשנה שעברה. אני כן שמח שהשנה הקיץ בארץ היה נסבל.

אין לי דעה על הסדרות משחקי הכס, שובר שורות, דקסטר או מד-מן מכיוון שלא צפיתי בהן. אני פשוט מעדיף לעשות דברים אחרים בזמן הפנוי שלי.

אין לי דעה מה עדיף אייפון או טלפון מבוסס אנדרואיד. כל פעם שאשתי משדרגת אני מקבל את הטלפון הישן שלה.

אין לי דעה איך לסיים את הטור הזה בצורה מוצלחת. אז אני פשוט אסיים.

קשה להאמין כמה משמעותי המרחק בין העיירה מרתון לאתונה עבור אנשים בגיל שלי. פתאום, בלי שום אזהרה מוקדמת, הם מחליטים שהדבר הכי חשוב בעולם זה לשחזר את האגדה אודות פידיפידס. פידיפידס היה טוראי מורעל בחיל השליחים האתונאי, שרץ מהעיר מרתון ועד אתונה בשנת 490 לפנה"ס, בכדי להביא את הידיעה המשמחת על הניצחון של היוונים על הפולשים הפרסים בקרב מרתון. חשוב לציין שני דברים. הראשון, שהמרחק הכי קצר בין העיר מרתון לאתונה הוא לא 42 ק"מ ו 195 מטר אלא, לפי טענות מומחים, 34 ק"מ ו 500  מטר. נכון שאז לא היו מערכות GPS אבל יש ההרגשה שבגלל היותו גבר, פידיפידס לא עצר לשאול הנחיות. הדבר השני שחשוב לציין שבסוף הריצה הוא מת.
הסימפטומים של החולים במחלת "שגעת המרתון" הם מאד ברורים. זה מתחיל במסע קניות, שאפילו נשים אומרת עליו "וואו הגזמת!". בסיום מסע הקניות יש ברשות הגבר נעלי ריצה באלף ₪, שעון-GPS-מודד דופק-סופר קלוריות עם קישור ישיר לאינטרנט, חולצה צהובה ודוחה (זיעה) וסט נתלה של בקבוקי שתיה אנטי בקטריאליים. זה ממשיך בפוסטים בכל רשת חברתית, אפילו LinkedIn, שמראים מפה עם שרטוט של מסלול ריצה ונתונים כמו זמן התחלה, זמן כולל, אורך וכמות קלוריות שנשרפה. זה מחמיר שכל שיחה עם אותו מעריץ של פידיפידס תמיד מגיעה לנושא ריצה, ואיזה מזון מגעיל אך בריא צריך לאכול ומתי.
תראו אני לא נגד פעילות גופנית. כל המחקרים מוכחים שהיא עוזרת לשפר את איכות החיים אבל לרוץ במרתון גיל 40+? לא סתם כתוב בקהלת, פרק ג' – "לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים. עת ללדת, ועת למות; עת לטעת, ועת לעקור נטוע. עת לרוץ מרתון ועת לצפות באנשים אחרים רצים מרתון". כן, אני מודה מאז ומעולם שנאתי לרוץ לשם ריצה. זה פשוט חסר תועלת. אני יכול להבין את פידיפידס שהיה צריך להודיע לאתונאים לא למכור את המניות שלהם בבורסה היוונית אבל לרוץ סתם? מילא לרוץ אחרי כדור עגול, אבל לרוץ סתם???

לפני שנמשיך גילוי נאות קטן. היה רגע סינגולרי אחד בחיי שבו הבנתי שריצה זה דבר שיש לו שימוש. בה"ד 1, בית ספר לקצינים של צה"ל, הוא לדאבונם של רבים וטובים בחיל השיריון בשליטת חילות הרגלים. זה אומר שכל בוקר נאלצתי לרוץ, וכל יום שישי נפתח בבוחן בר-אור שכלל ריצה של 2000 מטר. השיא האישי שלי היה שמונה דקות ועשרים וחמש שניות, שבסיומם אפילו לא קיללתי את דויד בן גוריון על זה שהחליט להקים את מדינת היהודים בארץ ישראל. אבל בעוד חירניק באמת צריך את היכולת לרוץ למרחקים ארוכים, מה התועלת שהיא מביאה לגבר מעל גיל 40+? אתה רוצה להרשים נשים? תראה שיש לך כסף. אתה רוצה להרשים גברים? תראה שיש לך כסף. אתה רוצה לברוח מהמדינה כי רודפים אחריך? גם פה יעזור לך כסף. אז במקום לבזבז את הזמן שלך בריצה, תעשה כסף!
הטיעון האולטימטיבי של חובבי הריצה הוא שבקילומטר ה 23 משתחררים לך בגוף אנדורפינים. אותם חומרים כימיים המצויים באופן טבעי במוח ועוזרים לשיכוך כאבים ולהרגשה טובה. אז תמיד אני עונה שחוץ מבעת פעילות גופנית מאומצת, האנדורפינים משתחררים גם בזמן יחסי מין, שמחה, חיוך, צחוק, עיסוי, שינה, אכילת שוקולד וחשיפה לבעלי חיים ידידותיים. אחרי כל תשובה כזאת אני מרגיש שמותר לי לצעוק "שח מט! מדרפקר!".
ג'ורג' מאלורי שנולד בשנת 1886 היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות לאוורסט, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים. התשובה שלו "בגלל שזה שם"  לשאלה "למה אתה רוצה לטפס לאוורסט?" קיבלה את תואר "שלושת המילים הכי מפורסמות בתחום טיפוס ההרים". אני טוען שאם אפשר להגיע לשם באוטו אז עדיף. חוץ מזה נחשו מה קרה לו בשנת 1924 בזמן טיפוס להר אוורסט? הוא מת.

פורסם במקור, בגרסה יותר מקוצרת, בגיליון יולי 2013 של "בלייזר".

יש חברות שממחזרות טלפונים סלולריים, אז נשלחתי לראות איך זה עובד, ועכשיו קצת לא נעים לי כי יצא שנוקיה אחד תיעד ניתוחים שלאחר המוות בחמישה נוקיות אחרים. או שמא זה נוקיים?

בקיצור, כמו לכולם גם לי יש מגירה שמלאה בטלפונים סלולריים ישנים, מטענים, כבלים, מתאמים מסוג אחד של כניסה לסוג אחר של יציאה ועוד כמה מכשירים שאני אפילו לא זוכר שקניתי. החודש החלטתי להפטר מהם בצורה ידידותית כי פסולת אלקטרונית שלא מטופלת כראוי גורמת לזיהום סביבתי אדיר. חוץ מזה קראתי באתר של הספארי שכרייה מסיבית של החומר קולטן – תערובת מינרלים המשמשת ליצירת קבלי טנטלום, שנמצאים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני – גורמת בעקיפין להעלמות הגורילות באפריקה. אז הרגשתי לא נעים מהגורילות והלכתי לשים את הג'אנק שלי במיחזורית השכונתית.

במיחזורית יש מקום למחזור פלסטיק, נייר, בטריות, גזם, קרטונים ודיסקים, אבל אין מקום מסודר לפסולת אלקטרונית. התאכזבתי, אבל אז גיליתי בצד שני בקבוקים שאפשר לקבל עליהם 30 אגורות בסופר. הסתכלתי מסביב וראיתי שאף שכן לא מסתכל ולקחתי אותם הביתה. מה לעשות, הפילו גזירות כלכליות.

חזרתי הביתה כדי לחפש באינטרנט איפה אפשר למחזר טלפונים. קודם קראתי כמה אי-מיילים, בדקתי כמה אנשים עשו לי לייק לסטטוס שכתבתי (רק 2), ראיתי שלושה סרטונים של סטנד-אפ, אחד של חתול שמנגן וקראתי כתבה שמחירי הנדל"ן יעלו או ירדו. כעבור שעה, שכחתי מה רציתי לעשות. אהה, מיחזור טלפונים. גיליתי חברה שקוראים לה rebeep. יש לה המון נקודות איסוף שמפוזרות בארץ, רק שאני רציתי לראות איך ממחזרים טלפונים ואת זה עושה ריביפ בכפר-סבא. האחות המבוגרת של רעננה.

החלטתי לנסוע לכפר-סבא ברכבת. שמתי את כל התכולה של המגירה בתיק ועליתי בתחנה בבנימינה. התיק עבר את מכונת השיקוף בלי בעיה שזה לא סימן טוב. אני אוהב לנסוע ברכבות אבל פחות ברכבת ישראל. לא בגלל הרכבת אלא כי תמיד יש את האלה שמדברים בטלפון בקולי קולות. לבחורה הבלונדינית שישבה לידי, אני ממליץ לך לעזוב אותו, הוא לא שווה את זה. לחייל שישב מאחורי, אני די בטוח שחשפת סוד צבאי. בתחנה של האוניברסיטה ירדתי כדי להחליף רכבת וגיליתי שהעיתונות המודפסת בזבל.

פעם כאשר הייתי קטן ולמדנו פיזיקה בכיתה, המורה הסבירה לנו שבני האדם מתיישבים באוטובוס כמו הפרוטונים והאלקטרונים באטום: כמה שיותר רחוק אחד מהשני. כדי להדגים את זה צילמתי את הקרון, אבל מלמטה, כי לא נעים לצלם זרים מלמעלה. מזל שאף אחד לא ראה אותי.

בכניסה לבניין של חברת rebeep פגשה אותי שירי, שארגנה את הביקור. היא סיפרה לי שבעברה היא הייתה תחקירנית בטלוויזיה, ולכן היא יודעת שיש אייטמים שעושים והם לא מגיעים לפרסום. לא היה לי נעים לספר לה כמה פעמים דחו דברים שכתבתי. חוץ מזה היא הייתה מאד נחמדה. האמת מאז שאני מציג את עצמי כמישהו שכותב לפעמים בבלייזר נשים הרבה יותר נחמדות אלי. חשבתי שזה יהיה הפוך.

חמשת מכשירי הנוקיה שהבאתי נבדקו במעבדה, שם הגיעו להחלטות הבאות: ה E71 ישלח למכירה בחו"ל אחרי שימחקו לו את הזיכרון, ואני אקבל עבורו 85 ₪. את ה3100  יפרקו לגורמים שימוחזרו. משלושת ה 6230i החבוטים ינסה אלכס – זה שהנראה בתמונה מחזיק את ה E71 – להרכיב טלפון אחד שעובד כמו שצריך. בתמורה תקבל עמותת עזר מציון ארבעה שקלים. הטלפון האישי שלי C2-01 התחיל לרעוד בכיס. לא כי הגיע מסרון. מפחד.

בעולמנו הכל-כך אלקטרוני תמיד כיף למצוא כוכב מסוג מכאני. הרכיב האדום והפצפון בצד ימין מכיל בתוכו מנוע חשמלי שמסובב על ציר חצי גליל מלא. לפני שאתם ממשיכים, קחו דקה לחשוב מה תפקידו בכוח: אם חשבתם שזה הרכיב שגורם לטלפון לרטוט, אז צדקתם. אם חשבתם שזה ג'ירוסקופ, אז יש לכם מחשבה מקורית. אם חשבתם על הנעלים של הבחורה ברכבת מלפני שלוש תמונות, אז יש לכם בעיה משצריכה התערבות מקצועית.

טלפונים במצב טוב מוכנסים לקופסא כזאת ונשלחים לאפריקה. שם הם נמכרים לסוחרים לפי משקל – "הי אחי, תביא לי קילו של נוקיה 3120 וחצי קילו סוני אריקסון C902" .שירי סיפרה שבניגוד לישראל, באפריקה מאד אוהבים את מכשירי הBlackBerry . טוב, גם אנחנו היינו אוהבים מכשיר אם היו קוראים לו JewBerry.

הידעתם? מ- 200 מכשירי טלפון ישנים ניתן לייצר טבעת זהב! חבל שלא להפך. חוץ מזהב יש בכל טלפון סלולרי גם כסף, פלדיום, עופרת, קולטן, כרום, בריליום ואוסף של חומרים רעילים כמו כספית, ארסן, סלניום, קדמיום וכמובן פלסטיק (במעבדה הראו לי תמונה של מפעל מיוחד בחו"ל שגורס את כל הפלסטיק לשימוש חוזר). אם כל ישראלי מחליף בממוצע טלפון פעם בשלוש שנים, אז יש פה פוטנציאל מיחזור של שני מיליון מכשירים בשנה. פשוט מטורף.

ליד תחנת הרכבת כפר-סבא נורדאו יש בית קברות – מתקן המיחזור של בני האדם – ובכניסה מוצב לוח מודעות אבל. על לוח המודעות תלה מישהו פרסומת לקייטרינג לאירועים משמחים. אם מי שמת היה קרוב משפחה מעצבן שגם הכניס אתכם לצוואה, אולי זה באמת אירוע משמח.

לפני ארבע שנים ביקרתי ביפן, וברכבת אף אחד לא דיבר בטלפון או שמע מוזיקה בקולי קולות. ברכבת מניו-יורק לבוסטון יש קרונות שקט, כן קרונות שקט, כאלו שאסור אפילו לדבר בהם פיזית אחד עם השני. אם תהיה אפשרות כזאת בארץ, אפילו בתוספת של 5 ₪, יש לי הרגשה שזה היה להיט.

בקיצור, הייתה לי מגירה מלאה בטלפונים סלולריים ישנים, מטענים, כבלים, מתאמים מסוג אחד של כניסה לסוג אחר של יציאה – ועוד כמה מכשירים שאני אפילו לא זוכר שקניתי. עכשיו, חוץ מנקודות זכות ליום הכיפורים הבא בזכות השמירה על איכות הסביבה ותרומה לקהילה, יש לי שם 85 ₪ שקיבלתי מחברה שממחזרת טלפונים סלולריים. אה, וגם 60 אגורות שקיבלתי עבור הבקבוקים.

ישנם כמה דיווחים היסטוריים שמספרים שהאבות המייסדים של ארצות הברית שקלו להפוך את העברית לשפה הרשמית של המדינה החדשה. תארו לכם שזה באמת היה קורה. כמה קלים ונוחים היו חיינו כיום, אם הינו חולקים את אותה השפה עם שלוש מאות מיליוני האזרחים של המדינה החזקה ביותר בעולם.
אין ספק שעברית היא שפה מאד מיוחדת. שפה עם היסטוריה שכמו עוף החול נולדה מחדש אחרי אלפיים שנה. אבל יש בעברית כמה בעיות. כמה חוסרים שאני חושב שהחבר'ה באקדמיה לעברית צריכים לטפל, על מנת לעזור לשמונה מיליון איש שחייבים לדבר אותה.

דבר ראשון אין בעברית מילה כמו המילה FUCK (פאק). המילה הזאת על כל הטיותיה יכולה לשמש בכל משפט ובכל מצב. כעס – !Fuck You, הפתעה – ?What the Fuck, התפעלות – Fucken A, הדגשה – Absofuckenlutly ועוד ועוד. כל כך חזקה המילה הזאת שהיא אחת משבע המילים שאסור להגיד אותה ברשתות השידור בטלוויזיה האמריקאית (לא כולל כבלים). בערבית למשל המשפט שאפשר להשתמש בו כמעט בכל מצב הוא "אללה הוא אכבר!". תנסו. הקבוצה שלנו הבקיעה גול – "אללה הוא אכבר!", אנחנו יורים על מישהו אחר – "אללה הוא אכבר!", יורים עלינו בחזרה – "אללה הוא אכבר!".

בעיה שניה שמאד מפריעה היא ההתעסקות המיותרת עם זכר ונקבה. למה בית זה זכר וספה זאת נקבה? קיבינימט אלו עצמים דוממים! בניגוד לבני אדם הם לא יכולים לצאת לדייט, להתחתן, להביא לעולם צאצאים ואחר כך להתגרש. אבל ברגע שהם קוטלגו בתור אחד המינים אזי יש חוקים על איך כותבים אותם ברבים, ואיך מתארים כמויות שונות. אה, וכמובן כדי לבלבל יש גם יוצאי דופן. איזה עולם נפלא היה אם אפשר היה לכתוב "היא הלך לחנות וקנה שני שטויות" או כמו שמירב מיכאלי הייתה מעדיפה "הוא הלכה לחנות וקנתה שתי שטויות".

נקודה שלישית שהאקדמיה צריכה לטפל ובמהירות היא המילים החדשות שמתווספות לשפה. רק אחרי שמילה לועזית חדש מושרשת בשפת הדיבור היום-יומית ממציאה האקדמיה מילה חלופית בעברית שאין לה סיכוי להתחרות. לא רק בגלל ההגעה המאוחרת אלא גם שלרוב היא נשמעת מגוחכת וקשה להגיד אותה. מילקשייק – קְצִיף חָלָב, אינטרנט – מִרְשֶׁתֶת, שְׁוָונְצִים, פְרַנְזִים – שׁוּלִית גְּדִילִים. אני לא אומר שאין גם טיפה הצלחות כמו אפגרייד – שִׁדְרוּג אבל מספרם נמוך מאד. כישלון זה גורם לכך שאט אט מתחילים מושגים לועזים לכבוש את השפה גם במחוזות ישנים ונוצרה לה שפת ההיבריש (שילוב של Hebrew ו English).

יש לי עוד כמה טרוניות כמו הקטע הזה של הימין לשמאל שמשגע את מעבדי התמלילים, האותיות הסופיות ואפקט הקול של האותיות גרוניות אבל לטוב ולרע זה מה יש. התקווה היחידה שלי שאם יום אחד ינחתו חייזרים על כדור הארץ, אז בניגוד למה שמתואר בסרטים ההוליוודיים, אנחנו נגלה שהם מדברים עברית.

פעם הם היו פאר הטכנולוגיה, היום הם חלק מהיסטוריה מפוארת. בעקבות מפגש מקרי עם מחשב אפל, יצאתי למסע בין תחנות חשובות אצלי ובתולדות המחשב האישי.

המשך הכתבה ב YNet מחשבים – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4406814,00.html