פורסם במקור בגיליון יוני 2015 של המגזין בלייזר

בעידן שבו כולם משדרגים הכל, גבר אחד סוגר עשור עם הרנו סניק שלו ורק מתפלל שהיא לא תחזיר ציוד לפניו. הנה לינק לכתבה – http://www.blazermagazine.co.il/posts-wheels/25260

בדיוק לפני חמש שנים פרסמתי טור בשם "מילות פרידה". אם אין לכם זמן לקרוא אותו אספר בקצרה שהוא עוסק באי-מיילים שנשלחים ע"י עובדים שעוזבים את מקום עבודתם.
כמו עם רוב הטורים שאני כותב, גם במקרה של הטור הזה ההנחה שלי הייתה שביום יומיים הראשונים יקראו את הטור כמאה אנשים, ולאחר מכן הוא יישב לו בודד עד שתפרוץ מלחמת העולם השלישית והאינטרנט יקרוס. אבל טעיתי.

זאת טבלה של מספר הצפיות החודשיות בטור מאז שפורסם. שתי מסקנות אפשר להסיק מעיון בנתונים של הטבלה. הראשונה: שבממוצע כל שנה יותר ויותר אנשים גולשים לאתר שלי ע"מ לקרוא את הטור. השנייה: שחודש יוני ואחריו דצמבר הם החודשים שבהם הטור הזה הכי פופולרי.
בחנתי לעומק את הטבלה, שבאמת לא משקרת, ולא הבנתי למה. למה אנשים מגיעים לטור הספציפי הזה, כאשר יש טורים הרבה יותר טובים, ולמה יותר בחודשים יוני ודצמבר.
כדי לנסות לפתור את התעלומה ניגשתי לטבלה נוספת שמראה דרך אילו אתרים אחרים מגיעים אנשים לאתר שלי.

כפי שניתן לראות מהטבלה של השנה הנוכחית, שגם היא לא משקרת, רוב הגולשים מגיעים דרך מנועי חיפוש (אוקי גוגל) או פייסבוק. לשמחתי גוגל מאפשרת לי לראות את רשימת משפטי החיפוש הנפוצים ביותר בהם האתר שלי מופיע כאשר מבצעים איתם חיפוש. אז הנה עוד טבלה, אני מבטיח שזאת אחרונה להפעם ושגם היא לא משקרת, של עשרת משפטי חיפוש הפופולריים ביותר.

כשראיתי את הטבלה הזאת הבנתי. גוגל החליטה (לשמחתי הרבה) שמבין כל הטורים וכתבות שפורסמו בעברית באינטרנט על מילות פרידה מעבודה, הטור שלי הוא כנראה אחד מהיותר מתאימים, לא מהיותר טובים אלא מהיותר מתאימים. חשוב גם לדעת שגוגל לוקחת בחשבון את היסטוריית הלחיצות של הגולשים כאשר היא מחשבת את תוצאות החיפוש. כך ככל שיותר אנשים גולשים לאתר שלי כתוצאה מחיפוש של צירוף המילים "מילות, מכתב, פרידה ועבודה" כך האתר, ובמקרה שלי הטור, יופיע יותר גבוה בתוצאות החיפוש.
עכשיו נשארה רק תעלומה אחת. למה בחודשים יוני ודצמבר יותר אנשים גולשים לטור "מילות פרידה"?. חיפשתי לזה תשובה בגוגל ולא מצאתי, אז מה שההיגיון שלי אומר שרוב האנשים עוזבים ביוני כי אז מסתיימת שנת הלימודים ואפשר לעבור למקום חדש בלי לפגוע בילדים ובדצמבר כי זה סוף שנת הכספים.
למרות השמחה בליבי על כל שהצלחתי לפתור את התעלומות הבנתי שאם אני מסוגל להגיע לכאילו מסקנות, כמה באמת יודעת עלינו גוגל בזכות החיפושים שלנו.

אם יש דבר שאני אוהב זה להסתכל על תמונות וסרטוני "אז והיום" של מקומות. אפשר ללמוד כל כך הרבה מההבדלים שבתמונות ובסרטונים על התהליכים שעברו על האנשים שחיו ועדיין חיים באותם מקומות. הילדים שלי כבר למדו שברגע שהם שומעים בזמן נסיעה את המשפט: "אתם לא תאמינו איזה כביש דרדלה היה פה פעם", מצפה להם סקירה היסטורית על איך נראה המקום הזה בילדותי.

זה רחוב אחוזה ברעננה אז והיום.

                                   

לפני שנתיים וחצי, בזמן שהבנתי שקריירת הכתיבה שלי לא תופסת תאוצה כפי שדימיתי, ישבתי וחשבתי על רעיונות למיזם מקורי. כפי שקורה לי בדרך כלל הרעיון למיזם לא עלה במוחי בזמן סיעור מוחות מאורגן אלא במקרה. בזמן נסיעה בכביש עוקף קריות (כביש 22), שוב סיפרתי לילדים "איזה כביש דרדלה היה פה פעם" (אז הוא נקרא כביש 58). בתגובה אמרה אחת הבנות שחבל שאין סרטון וידאו של נסיעה בכביש הזה לפני ששופץ והורחב.
נורה נדלקה לי בראש והחלטתי שזה יכול להיות רעיון אדיר, לצלם את כבישי ישראל היום. גם כדי שעוד 40 שנה יהיה לי ארכיון, כמו לסטיבן שפילברג, וגם לאפשר לאנשים בכל רחבי העולם לראות את ישראל דרך נסיעה בכבישי הארץ.
חיפשתי ביוטיוב האם מישהו עושה מיזם כזה בארץ וחוץ מכמה סרטונים בודדים, באיכות נמוכה, לא ראיתי משהו דומה. בחו"ל לעומת זאת יש לא מעט אנשים שמצלמים נסיעות בכבישים בכל רחבי העולם.
עשיתי סקר שוק מעמיק והחלטתי שהכי טוב לקנות מצלמת GoPro עם מתקן מיוחד המאפשר לשים את המצלמה מחוץ מכונית. מאותו הרגע הטיולים המשפחתיים שלנו נקבעים לפי כבישים שעוד לא צילמתי. מדי פעם, כאשר אנחנו עומדים בצומת, מסמנים לנו אנשים במכוניות שכנות לפתוח את החלון ושואלים בפליאה מה פשר המצלמה.

"זה בשביל סטארט-אפ שמתחרה בגוגל", אני עונה ברצינות מלאה ולשמחתי הם מאחלים לי בהצלחה.
העבודה על הסרטונים לא פשוטה. אני עורך אותם, מוסיף הסברים, מעלה ליוטוב, לאתר של המיזם ולדף הפייסבוק של המיזם דבר שלוקח לא מעט זמן שהתמורה כספית עדיין רחוקה להחזיר את ההשקעה. כמו שצייתי בתחילה לא היה לי מתחרה בארץ אבל לפני חצי שנה גיליתי שיש מישהו שעושה בדיוק מה שאני עושה וגם מצליח יותר ממני. יותר אנשים צופים ומנויים לערוץ הסרטונים שלו. ניסיתי להבין מה סוד הצלחתו ולבסוף נשברתי ושלחתי לו מייל עם הצעה לשתף פעולה. הוא הודה לי על ההצעה, סירב בנימוס, ואף אמר שהוא צופה בסרטונים שלי. כמו כן הוא היה מספיק נחמד לספר שהדרך שלו לקדם את הערוץ שלו זה לכתוב תגובות לסרטונים וכתבות שעוסקות בנושא של כבישים. מאותו הרגע פעם ביום במשך חצי שעה אני מחפש כתבות וסרטונים על כבישים וכותב תגובות מפרגנות ואתם יודעים מה, זה עובד. שיווק – מי היה מאמין…
השבוע חגגתי מאורע משמח. צילום 1000 ק"מ של כבישי ישראל. מניסיון חיים אני יכול להגיע לכם שהכבישים היום הם כל כך הרבה יותר טובים מ"הדרדלה שהם היו פעם".

 (פורסם במקור בפברואר 2008 באתר הקודם של "החיים על פי ניר" – לדאבוני עדיין רלוונטי גם כיום)

בספר השני בסדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, המסעדה בסוף היקום, מתוארת מכונת העינויים הנוראה ביותר שאי פעם הומצאה. שמה של המכונה הוא "Total Perspective Vortex" או בתרגום עילג שלי כי לא מצאתי עותק בעברית של הספר בבלגן שיש לי בבית "מערבולת נקודת המבט המוחלטת". עקרון הפעולה של המכונה הוא גאוני, היא פשוט מראה למשתמש בה כמה הוא קטן וחסר חשיבות ביחס ליקום ע"י הצגה של הגודל האינסופי והבלתי נתפס של היקום עם חץ קטן שכתוב עליו "אתה נמצא פה", נשמתו של המשתמש מיד מתרסקת והוא מת מוות נוראי.
"למה לעזאזל אני מספר לכם את זה?", אתם בטח שואלים את עצמכם, "האם יש לך מחשבות אובדניות?". חס וחלילה! הדבר האחרון שאני רוצה זה שאשתי תהנה מכספי ביטוח החיים שלי בצעירותה. פשוט לפני כשבוע הודיעה מיקרוסופט כי היא חתמה על הסכם לקנות את חברת ההזנק "ידעת" הישראלית. חברת "ידעת" פיתחה מנוע שקורא את המידע הקיים במאגר המידע של הארגון מבצע ניתוחים סטטיסטיים ויוצר קבוצות וסגמנטים בעלי מאפיינים דומים. בשורה התחתונה השימוש במנוע יהיה למצוא את הפרסומות הכי מתאימות לגולשי האינטרנט.
אותי תמיד זה מפתיע למה צריך "מנוע חכם" בשביל הדברים הללו. הרי כל מה שצריך זה רק לזהות את מין הגולש. אם הגולש הוא גבר פשוט שמים פרסומת לכל דבר שבמרכזה תמונה של בחורה נאה ואם זאת גולשת כל פרסומת לבגדים/נעלים/תכשיטים/שטויות שאין בהם כל צורך תתאים. אבל את הרעיון שלי אף אחד לא קנה לעומת חברת "ידעת" שנקנתה לפי הדיווחים בעשרות מיליוני דולרים.
את ההודעה על הרכישה קיבלתי בדואר הפנימי של החברה יחד עם ההודעה שיצאה לעיתונות. כשקראתי את ההודעה לעיתונות הגעתי לפסקה שגרמה לי להרגיש כאילו אני נמצא בתוך "מערבולת נקודת המבט המוחלטת". הפסקה תארה את אחד ממקימי חברת "יעדת" והינה הפסקה המקורית:
"אורן, הטכנולוג הראשי של החברה הוא טיפוס צבעוני ומעניין. הוא סיים בגיל 21 דוקטורט במתמטיקה באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. לאחר מכן התגייס לחיל המודיעין, ועד היום הוא משמש יועץ לענייני הצפנה לצה"ל. הוא נחשב לאחד האנשים המובילים בחיל המודיעין בתחום פיצוח הצפנים, וזכה על כך בפרס ביטחון ישראל. לפני חמש שנים פתח עם אשתו תהל את המסעדה הקרויה על שמה במדרחוב נחלת בנימין בת"א. בין לבין הוא הספיק להוציא ספר ("הדבר האחרון שאבא שלי הבין"), לשחק בתיאטרון הסמטה ולכתוב למקומות שונים. יום בשבוע הוא מקדיש למשרד הביטחון ולצה"ל בייעוץ לפיענוח צפנים."
קראתי את הפסקה הזאת שוב ושוב ולא האמנתי שקיים בן אדם כזה, איך הוא מצליח לעשות כל כך הרבה בעשרים וארבע שעות. אני בקושי מצליח לגרום לבוס שלי לא לפטר אותי והוא מוכר חברה שהקים אך לפני שנה וחצי! אני מתאמץ לשרבט 300 מילים פעם בשלושה שבועות והוא מוציא ספר! השיא הקולינארי של השבוע שלי הוא כשאנחנו מזמינים פיצה והוא עוזר לאשתו לנהל מסעדה! אני הייתי חניך מצטיין שבועי בטירונות והוא זכה בפרס ביטחון ישראל!
מעולם לא הרגשתי כל כך קטן ולא יוצלח אחרי שקראתי על הבחור הזה.
אבל כעבור שעה שמתי לב שחסר משהוא בתמונה האידיאלית. בשום מקום לא נכתב שיש לו ילדים! הרי אנחנו בישראל ותמיד מציינים עובדה זו. מיד השתפרה הרגשתי פלאים, עכשיו ברור איך הוא מספיק כל כך הרבה. בזמן שהוא משחק בתיאטרון הסמטה אני משחק בתיאטרון בובות, כאשר הוא מפצח צפנים בשביל צה"ל אני עוזר לילדות שלי להכין שיעורי בית. כשחזרתי הביתה מהעבודה לא הבינו צאצאי למה אני מחבק אותם חזק ומודה להם על שהם התירוץ הכי טוב שלי.

 

פעם בחודש אני צריך לתרגם אוסף פסקאות באורך כולל של 850 מילים מאנגלית לעברית. עד ה 25 לספטמבר 2008 זאת הייתה משימה ממש קשה, אבל בתאריך הזה השיקה גוגל את התמיכה בעברית ל Google Translate. כמעט שבע שנים אחרי, רמת התרגום של השירות היא כמו של עולה חדש שנמצא פה שבע שנים, שלמרות שזה לא מושלם זה נותן לי את הבסיס לתרגום מהיר.
בזמן השימוש בשירותי התרגום חשבתי לעצמי שחוץ מלתרגם משפה אחת לשנייה, גוגל יכולה גם להוסיף יכולות תרגום אפילו באותה שפה אבל בין אנשים ומוסדות שונים. הנה כמה דוגמאות בשפה העברית.

גבר -> אישה

חברת ביטוח -> מבוטח

שחקן כדורגל -> הנהלה

סוכן מכירות -> לקוח

פלסטינאית -> ישראלית

שירות לקוחות -> לקוח

אני -> עצמי

 אישה -> גבר

לי נראה שזה יהיה מאד שימושי.