צעדים ראשונים (ואולי אחרונים) בעולם הסטנד-אפ

הקיץ, בזמן שכולם נוסעים לחו"ל, החלטתי לעשות משהו שאני חושב עליו כבר יותר מעשור והוא להופיע בערב במה פתוחה במועדון סטנד-אפ.
כדי לא להתבזות יותר מדי נרשמתי לקורס סטנד-אפ של מועדון הקאמל קומדי קלאב. כל יום שלישי, במשך תשעה שבועות של הקורס, אני עולה להופיע במשך 4 דקות וכל יום רביעי המורה של הקורס, אריק זילברמן, יושב איתי ושאר התלמידים לנתח מה היה טוב ומה היה פחות טוב.
בינתיים הופעתי חמש פעמים. אחת הייתה טובה, שתיים בינוניות ושתיים על הפנים (זה נורא לשמוע שקט מופתי אחרי שאתה אומר פנאץ שחשבת שיצחיק).

Standup-Nir

להלן אחד הקטעים שלא הצליחו:
ערב טוב קוראים לי ניר כץ ויש לי קיבה רגיזה.
קיבה רגיזה זה מונח פוליטיקלי קורקט שהמשמעות האמיתית שלו היא שאני פלצן.
תראו אני לא מתכוון להתיפייף אז חשוב לי להגיד שאני אוהב להפליץ, אני נהנה להפליץ, אני אפילו מפליץ עכשיו. אם במהלך ההופעה הגמל מאחורי נופל, תדעו שזה אני.
אבל הפחד שלי הוא כשאהיה מבוגר אאבד את השליטה על סוגריים, ואהפוך לאותם זקנים סנילים שהולכים ברחוב ונשמעים כמו איזה קופסת ביטבוקס.
אז מה צריך לעשות אם רוצים להפסיק להפליץ?
אני אגיד לכם מה אסור לעשות. אסור לחפש בגוגל. כי כשמחפשים בגוגל על בעיות רפואיות התוצאה הראשונה של החיפוש זה מאמר שמסביר שיש לך סרטן.
תנסו לחפש בגוגל "כאב ראש, נזלת ואפצ'ים" ותגלו שיש לכם סרטן באף.
אז הלכתי לרופא המשפחה שלי שטפו, טפו, טפו, מלח מים, מלח מים, חמסה חמסה, גפילטע פיש עם גזר אני פוגש אותו פעם בשלוש שנים.
אחרי שהוא הפסיק לצחוק הוא שלח אותי לאולטרא-סאונד בטני ואני שמח להודיע שעוד חצי שנה אני מצפה לבן ראשון. סתם.
הוא גם אמר לי שכנראה יש לי חוסר בחיידקיים ידידותיים בקיבה וזה די הגיוני כי כנראה הם עזבו כשהקיבה שלי התרגזה עליהם.
מה שבסוף החלטתי לעשות זאת דיאטת ניקוי רעלים.
יומיים ראשונים רק שתיתי מים ואכלתי פרכיות אורז. התוצאה הייתה מדהימה! גם הפסקתי להפליץ, גם הורדתי שלושה קילו וגם התחלתי לבכות בסרטים רומנטיים.
אני די בטוח שהדבר היחיד שנשים שמעו מהמשפט האחרון שאמרתי זה שלושה קילו ביומיים. וזה מה שדפוק היום בחברה שלנו. את יכולה להיות מנכ"לית של חברת ענק, מדענית אטום, אסטרונאוטית אבל המחמאה הכי גדולה שתרצי לקבל זה "ואללה רזית!". עדה יונת היתה מוכנה להחזיר את הפרס נובל עם המיליון דולר בשביל גביע שכתוב עליו "הבחורה הכי רזה בטכניון".
הייתי פעם באסיפת הורים בבית ספר של הבן שלי ושמעתי שתי אמהות ואחת מהן אמרה לשנייה שהיא הרזתה 160 גרם בשבוע. 160 גרם! אני הוצאתי מהאף שלי בוגרים ששוקלים יותר מ 160 גרם.
אני בטוח שאם אנשים באפריקה שומעים את זה הם אומרים: "מה הבעיה שלכם? בואו לפה. שתי מלחמות אזרחים ובצורת אחת וכולן תראו כמו דוגמניות אנורקסיות".
בקיצר, כל יום הוספתי מאכל אחר וראיתי מה ההשפעה שלו ולבסוף גם רזיתי 10 קילו וגם גיליתי מה גורם לי להפליץ. יכולים לנחש? שום.
כשאני אוכל שום אני מייצר כל כך הרבה גז, שמדינת ישראל מכריזה עליי בתור מאגר אסטרטגי. כשאני אוכל שום אסור להדליק אש לידי מבלי להקריא הוראות בטיחות. כשאני אוכל שום, אשתי, שהיא במקור ערפד רומני, חייבת לשמור מרחק של לפחות שלושה מטרים ממני.
טוב, סיימתי אבל אני אשאר פה עוד כמה שניות. פשוט שיחררתי ולא נעים לי מהסטנדפיסט הבא. אז קבלו בבקשה את …

 

שו איזמו? איזמו ליקולה

בדיעבד הדבר שאני הכי זוכר מהופעה של הסטנדאפיסט כריס רוק שנערכה בתשיעי בינואר השנה ביד אליהו הם הטלפונים. יותר נכון את אי הנוכחות של הטלפונים. חלק מתהליך הכניסה להיכל מנורה מבטחים כלל, חוץ מביקורת כרטיסים ובדיקה ביטחונית, גם הכנסה של כל הטלפונים לתוך נרתיק מיוחד שננעל מגנטית. הדרך היחידה לפתוח את הנרתיק הייתה בעזרת הסדרנים. בזכות הדרישה הזאת, שנועדה למנוע צילום בלתי חוקי של המופע, חזרתי עשרים וחמש שנה אחורה לתקופה בה לא היו טלפונים סלולרים. אלפי אנשים ישבו יחדיו מבלי שאף אחד דיבר בטלפון, שלח הודעה, צייץ בטוויטר, העלה פוסט לפייסבוק, צילם סלפי או גלש באינטרנט. באולם שרר רוגע מוזר וממכר. הדבר נוסף שאני זוכר מההופעה של כריס רוק הם דווקא הסטנדאפיסטים שחיממו את המופע שלו. ג'ף רוס המנחה שידוע בירידות המדהימות שלו, אנתוני ג'סלניק בעל ההומור השחור הכי מצחיק שיש ומישל וולף שהייתה כתבת בדיילי שואו.
העובדה שאלו הזכרונות שלי יחד עם האכזבה הקטנה שהייתה לי מהמופע של ג'ים ג'פריס בדיוק שבוע לאחר מכן באותו המקום, הביאו אותי להחלטה שאני צריך "לחפש" סטנדאפיסטים חדשים ומיוחדים.
לפני שבועיים מצאתי אחד כזה. איזמו ליקולה הוא סטנדאפיסט מפינלנד, כן פינלנד,  שזכה ב 2014 בתואר "האיש שהכי מצחיק בעולם" אחרי שזכה בתחרות שנערכה ע"י מועדון הסטנד-אפ המפורסם – Laugh Factory – אשר נמצא בהוליווד. דרך אגב בתחרות ב 2016 הגיע לגמר ישראלי (לא מוכר).
היחודיות של איזמו היא העובדה שבגלל שהוא מפינלנד יש לו הסתכלות שונה ומעניינת על החיים. אני מקווה שיום אחד הוא יגיע לארץ ואני יותר ממקווה שגם לא אתאכזב וגם שבכניסה להופעה הצופים יצטרכו להכניס את הטלפון לנרתיק מיוחד.

איזמו מסביר למה המילה "ASS" היא המילה הכי מסובכת בשפה האנגלית.

גם המילה "Shit" היא די מסובכת.

עוד מבט על המוזרויות של השפה האנגלית.

האם מדינות צריכות לשלם את חובן לבנקים?

האם זה ציפור? מטוס? או אולי סופרמן?

 

גרופי של הומור

לפני ארבע שנים הופיעו בישראל ארבעה קומיקאים אמריקאים במופע שנקרא "Comedy For Koby". ליוויתי אותם מאחורי הקלעים, צחקתי, הפקתי תובנות ולמזלי הרב הם לא עשו לי מה שבדרך כלל עושים לגרופי.

לכל סטנדאפיסט היה קושי מסוים בחייו ואחת הדרכים להתמודדות היא בעזרת הומור. חפשו כמה שתרצו אבל אין אף גבר לבן, פרוטסטנטי, שנולד למשפחה עשירה וחי בפרברים שעושה סטנד-אפ. אולי גם כי  "אתם מכירים את הקטע שנגמר הקוויאר במחלקה הראשונה?" או "אני לא מבין למה צריך לחכות לגיל 21 בשביל להשתמש בקרן הנאמנות" לא מדבר להרבה אנשים. רון פירסון (Ron Pearson) נולד למשפחה עם עוד שבעה אחים ואחיות והוא מופיע כלהטוטן מול קהל מאז שהוא בן חמש-עשרה. קיבי רוג'רס (Kivi Rogers) הוא בחור שחור שגדל בשכונת "פואבלו דל ריו" מקום לא פשוט בלוס אנג'לס. חוץ מזה הוא עבר שני גירושים והתקף לב אחד. קורי כהני (Cory Kahaney) היא יהודייה והייתה הרבה מאד שנים אם חד-הורית, ואבי ליברמן (Avi Liberman), שמארגן את המופע, הוא יהודי שקרוע בין ישראל לארצות הברית.

מג"ד בגולני נמצא בבית יותר מסטנדאפיסט אמריקאי. שטחה של ארצות הברית גדול פי 473 משטחה של מדינת ישראל. לסטנדאפיסטים אמריקאים זה אומר שהם נמצאים הרבה זמן בדרכים. לפני שנתיים בילה רון מאתיים חמישים ושלושה ימים מחוץ לבית. יש לו נקודות נוסע מתמיד כמו לג'ורג קלוני בסרט "תלוי באויר". לטייל ולהופיע בכל רחבי העולם זה נחמד כשאין לך משפחה, אבי ליברמן אפילו הופיע מול חיילי ארצות הברית בעירק ואפגניסטן. אבל החיים בדרכים יכולים גם להיות הרסניים. עבודה בלילה, אלכוהול, אוכל מטוגן, בני זוג לרגע ולפעמים גם סמים. בנקודה מסוימת הרוב רוצים להתיישב במקום אחד. הפתרון של קיבי הוא להופיע על אוניות תיירים שיוצאות מפלורידה לקריביים. קורי מלמדת יום בשבוע בבית ספר לקומדיה במנהטן מקום מגוריה. רון הצליח להוריד לשליש את מספר הימים שהוא רחוק מאשתו ושני ילדיו בשתי דרכים. הראשונה  קשורה להיותו  "מחמם קהל" באזור מגוריו בלוס אנג'לס. לפני כל מופע עם קהל בטלוויזיה מגיע מישהו שמלהיב את הקהל ורון הוא האיש בשביל זה, השליטה שלו בקהל מדהימה. הוא עשה זאת בתוכנית האירוח של ג'ורג לופז ובלא מעט תוכניות בערוץ של דיסני. השיטה השנייה היא להרוויח יותר כסף להופעה. בארץ היה לזה פעם שם גנאי של "הופעה מול ועדי עובדים" או "הופעה בחתונה" עד שהגיעו קובי פרץ וחבריו. בארצות הברית, גם בגלל שיש פחות ועדי עובדים, אולי בגלל שזאת בכל זאת מולדת הקפיטליזם וגם שבאנגלית כל דבר נשמע יותר טוב קוראים לזה "Corporate Gigs" הופעות מול תאגידים. רון כל כך טוב בזה עד שהיה מועמד לתואר "קומיקאי התאגידי של השנה".

ישראל היא מדינה קטנה מוקפת אויבים אבל מדהימה לתיירים. כל אחד מוצא פה משהו שמתאים לו. רון הוא נוצרי שחזר בתשובה, אלא שהנוצרים קוראים לזה כמו שם של תוכנית ריאליטי "נולד מחדש". שבוע שלם הוא הסתובב עם הברית החדשה וחיפש איפה ישו טייל בירושלים שזה יותר בטוח מלחפש איפה משה התברבר בסיני. קורי הביאה את בעלה ובנה למה שהיא הגדירה כמסע התגלית שלה בארץ אבות אבותיה ומאד התרשמה משבוע הגאווה בישראל. קיבי לא הפסיק להתלהב משינויים הגדולים שחלו בישראל מאז ביקר פה בפעם האחרונה לפני שלוש-עשרה שנה. אבי מגיע לפה כל חצי שנה כך ששום דבר כבר לא מפתיע אותו.

הומור זה מדע מדויק. הסט של רון די קבוע, אבל כדי להכניס טיפה שינויים רלוונטיים לישראל הוא ביקש מאבי כמה מילים בעברית שיוכל לשלב במופע. בשלב מסוים בהופעה רון מבקש מתנדבים מהקהל לעזור לו בקטע רכיבה עם חד אופן. הוא מעלה שני גברים לאחר שמוודא שאינם סובלים מבעיות גב, אחריהם הוא גם מבקש מתנדבת מהמין הנשי. הוא עושה זאת ע"י שליפת פתק מהכיס, מספר שזה פתק שאבי נתן לו ואומר בהיסוס "האם יש פה מישהי שהיא לא", עוצר, נושם, מתאמץ באופן הפגנתי, מחליף לעברית ואומר במבטא אמריקאי "שומר נגיעה?". הקהל משתולל מצחוק. "מקווה שהשכנים לא ידעו", ממשיך והקהל נחנק. "יש לי פה עוד משהו שאבי אמר לי", הוא שוב עוצר, שוב מתלבט ואומר "החרדים הם נטל על החברה".
לצופה מהצד הקטע הזה נראה ספונטני לחלוטין כמו הניסיונות הכושלים של רון לבצע את הפעלולים בפעם הראשונה. אבל הדיון שנערך בין ארבעת הסטנדאפיסטים מאחורי הקלעים על איך בדיוק יש להגיד את המשפט, להחזיק את הנייר ולהוסיף את המשפט על החרדים היה כאילו הם תכננו לשגר טיל למאדים.

_dsc0372
תכנון המופע של אבי

הרבה דברים טובים בישראל התחילו מאסון. גם המופע הזה. בשמיני למאי 2001 נרצחו קובי מנדל בן השלוש עשרה יחד עם חברו יוסף אישרן בן הארבע עשרה בידי טרוריסטים פלסטינים ליד ביתם בתקוע. ההורים של קובי, סת' ושרי שעלו מארה"ב לישראל בשנת 1996, החליטו שהדרך הכי טובה לכבד את זכרו של קובי היא להקים קרן שתעזור לילדים שקרוביהם נפגעו בפעולות טרור. הקרן מפעילה תכניות רבות ומגוונות שאחת מהן הוא מחנה קיץ שבו הילדים יכולים להיות שוב "פשוט ילדים", להביע את הרגשות שלהם בסביבה תומכת ומבינה ולמצוא חברים. אלפי ילדים כבר השתתפו בהצלחה מרובה בתוכניות הללו שהיום התרחבו גם לכלול ילדים שקרוביהם נפגעו בתאונות דרכים.
ב 2008 חבר אבי לקרן ע"ש קובי מנדל וסיבוב ההופעות הזה, שהחל כבר ב 2003, קיבל את השם "Comedy For Koby", קומדיה לקובי. פעם בחצי שנה, בתחילת יוני ובתחילת דצמבר מביא לארץ אבי שלושה סטנדאפיסטים בתמהיל מגוון ככל האפשר. הפעם הם הופיעו שמונה פעמים. במודיעין, תל אביב, ירושלים, אלון שבות, רעננה ובית שמש. הרווחים מההופעות נתרמים לקרן. ככה מנצחים את הטרור.

אם תקלל לא בטוח שתגיע רחוק. יש שלושה פרמטרים שבעזרתם אפשר לקטלג סטנדאפיסט: סוג החומר, צורת ההגשה והשימוש בגסויות. אם ניקח לדוגמא את ג'רי סיינפלד האגדי אז הוא לא משתמש בכלל בשפה גסה ומגיש את החומר שלו שעוסק בעיקר בחיי היום יום בצורת סיפורים. לעומתו לואיס בלק משתמש במילה Fuck לפחות פעם בשלושים שניות וצועק את הדעות שלו על המצב באמריקה כמו איש נרגן ועצבני. קיבי דומה יותר לביל. צורת ההגשה של רון היא מאד פיזית. אבי הוא הסתכלותי כמו סיינפלד ולקורי יש המון חומר על מה זה אומר להיות יהודייה. כולם מסכימים שאם סטנדאפיסט מסוגל להופיע גם נקי וידידותי למשפחות, זה מאפשר הרבה יותר הזדמנויות לעבוד.

זאת הייתה הפעם הראשונה בחיי שהייתי בגוש עציון בלי מדים ונשק. הפעם האחרונה הייתה לפני שנתיים וכמה קילומטרים דרומית למקום ההופעה זרקו על הסיור שלי שני מטעני צינור. ההופעה נערכת באולם שמחות ליד ישיבת הר עציון באלון שבות. לא רחוק משם קבור קובי מנדל. מול במה קטנה מסודרים כ 200 כסאות פלסטיק ובמטבח הצמוד מתיישבים ומתארגנים להם ארבעת הסטנדאפיסטים בזמן שהקהל ממלא את האולם.
ישנה מסורת במסע שבסוף כל הופעה מעלה אבי את הסטנדאפיסטים לבמה גם כדי להודות להם וגם לקטע של שאלות ותשובות. העובדה שזאת הפעם הראשונה של קורי בישראל גורמת לכך שכמעט תמיד היא נשאלת "מה דעתך על ישראל?". הפעם קורי מספרת משהו על חומוס. השואלת לא מרפה. "מה באמת דעתך על ישראל?". קורי משירה מבט לשואלת ואומרת "תראי, אני מהאפר-איסט סייד של מנהטן, לא רק שיש מסביבי המון יהודים, גם הבניין שאני גרה בו שייך ומנוהל ע"י ישראלים. אני מרגישה כמו בבית". המופע נגמר והקהל מקיף את רון, קיבי, אבי וקורי. מודה, שואל, מצטלם ומחבק. עם כל הכבוד לאברהם פריד שיופיע שלושה ימים אחרי זה בגוש לא הרבה אומנים בקליבר הזה מגיעים לפה. חבל כי יש פה קהל טוב.

רוב רובו של הקהל בהופעות הוא אנגלו-סקסי דתי. אמריקאים, קנדים, אנגלים ואוסטרלים. מעט צברים אפילו יותר מעט חילונים. סת', אביו של קובי, פותח כל הופעה באותה צורה. מודה לספונסרים, מבקש תרומה לקרן ומסיים באותה מסורת של סיפור בדיחה. את הבדיחה הזאת נתן לו אבי בערב הראשון במודיעין.

'עיתונאי מסתובב בתל אביב.
הוא עוצר תייר מרוסיה ושואל אותו "סלח לי, מה דעתך על המחסור העולמי בבשר?"
התייר מרוסיה עונה "מה זה בשר?"
הוא עוצר תייר מארצות הבית ושואל אותו "סלח לי, מה דעתך על המחסור העולמי בבשר?"
התייר האמריקאי עונה "מה זה מחסור?"
הוא שואל ישראלי שעובר ליד "סלח לי, מה דעתך על המחסור העולמי בבשר?"
הישראלי עונה "מה זה סלח לי?"'

הצחוק של הקהל משולב בכאב של המחיר של לחיות פה עם בלבנט. לסת' עדיף שיישאר רבי. למרות שהוא מספר את אותה בדיחה כל הופעה יש לו עדיין בעיה בתזמון. שרי, אשתו של סת' ואימו של קובי, עומדת לידו וגם מספרת בדיחה. אם כל הנשים הדתיות היו נראות כמו שרי, מתנהגות כמו שרי ומספרות בדיחה כמו שרי לא היה צריך את הרב אמנון יצחק. מחר כל עם ישראל היה חוזר בתשובה.

_dsc0418
החבורה עונה לשאלות הקהל בסוף המופע

טיפה רכילות לא מזיקה. אבי ליברמן הוא קרוב משפחה דרך נישואים של הסנטור המפורסם ג'ו ליברמן. קיבי הופיע בפרק שמדורג בעשיריה הראשונה של הפרקים הכי אהובים של הסדרה "כולם אוהבים את ריימונד", הפרק שבו רוברט מתנהג כמו שחור. הוא סיפר שבגלל שגם רי רומנו וגם ברד גראט הם סטנדאפיסטים, הם עשו המון אימפרוביזציה אבל כמעט את הכל חתכו כי זה לא היה ראוי לצפיית משפחות בפריים טיים. במקור שם המשפחה של קורי היה כהנא אבל סבא שלה שינה אותו והוסיף Y כי זה נשמע יותר אירי ואז היה לו יותר קל להשיג עבודה. רון טוען שהנשים בישראל יפיפיות והוא ביקש שנשלח לו גיליון של המגזין "בלייזר", בשביל הכתבות כמובן.

יש דרך חדשה להשיג מימון לפרויקטים שקשורים בישראל וביהדות.
יש אתרים שעושים Crowd Funding שבתרגום עילג לעברית זה "ההמון יתרום". הכי מפורסם נקרא KickStart ובגלל שיהודים צריכים תמיד לעשות משהו שונה הוקם אתר בשם Jewcer. בתרגום עוד יותר עילג לעברית זה "להתניע יהודים". הפעם עקב פרישתו של הספונסר המרכזי של המסע, פתח אבי פרויקט באתר הזה. כל מי שתרם $1 שמו הוזכר בדף הפייסבוק וטוויטר של קומדיה לקובי, כל מי שתרם $50 קיבל זוג כרטיסים למועדון בניו יורק או לוס אנג'לס ומי שתרם $1000 שמו יופיע בסרט שיצולם על המופע. יום לפני תחילת המסע הגיע אבי ליעד שהציב, $10000. מי יודע אולי צריך לספר על הטריק הזה לכחלון.

יש תחבורה ציבורית סבירה בישראל. בנימינה לת"א ברכבת. ת"א לירושלים באוטובוס. תחנה מרכזית בירושלים לעיר העתיקה ברכבת הקלה והכל ב 50 ₪ זה מאד סביר. הבעיה היחידה היא השיחות שאנשים מנהלים בטלפונים שלהם. זה פשוט סיוט. אחרי יום נסיעות כזה אני יודע על כמה בעיות שיש באחת המערכות של חיל האוויר, למה יוסי עזב את רונית ושהאוכל של הדודה רבקה מרעננה לא משהו.

הכי חשוב זה להופיע. כמה שיותר. זאת התשובה של כולם לשאלה "מה העצה הכי טובה שלך לסטנדאפיסט מתחיל?". מול המראה מתאמנים רק על המלל כי אין לך שום מושג איך הקהל יגיב ומה התזמון הנכון שעובד. שאר הזמן יש להקדיש לכתיבה, לעשות נטוורקינג ולהקשיב לקומיקאים אחרים. זאת עבודה 24/7 וכדאי להסתובב עם פנקס ולרשום כל דבר שיכול להיות מצחיק. בנית הסט, חומר וסדר ההופעה, זאת משימה מאד חשובה. קורי מספרת שבהופעות שמשלמים לה הרבה כסף היא עושה את הקטעים שהיא יודעת שיצחיקו, "קטעי העוגן". בשביל עצמה היא מכניסה רק בדיחה אחת חדשה. לעומת זאת בהופעה במועדון שמשלמים לה $25 היא מרגישה חופשי להתפרע ולנסות. דרך אגב עוד דבר שהייתה עליו הסכמה זה שאם יש משהו אחר שעושה לך את זה או שאתה לא מרגיש שזה היעוד שלך בחיים עזוב את הקומדיה. זה יותר מדי קשה.

גבר טוב קשה למצוא. למצוא גבר יהודי טוב באמריקה עוד יותר קשה. על זה סיפרה קורי כהני. הייתי רווקה הרבה מאד שנים וזה שיגע את ההורים שלי. אבא שלי ממש יצא מדעתו. "אני לא מבין את זה, קורי היא יפיפייה ממש כמו סבתא". הם אמרו זאת כמחמאה כי סבתא שלי זכתה בצעירותה בתחרות יופי. כמובן שזה היה בלטביה. "אבא", אמרתי לו, "הסיבה היחידה שהיא זכתה זה בגלל שלא הייתה לה פלולה ושיער על הפנים".
סבתא שלי אמרה לי לצאת רק עם גברים יהודיים כי הם המאהבים הכי טובים. כן מאהבים לא עורכי דין. שנים יצאתי רק עם יהודים וגם בסופו של דבר התחתנתי עם עורך דין יהודי אבל בדרך גם יצאתי עם גויים. פשוט גמרתי את כל היהודים בסביבה.
יש פה גויים באולם? יופי תשמעו בדיחה. גוי מתקשר לאימא שלו ואומר לה שלמרות שהם קבעו לאכול ארוחת ערב הוא לא יוכל להגיע. אז אימא שלו אומרת בסדר.
לצאת עם גויים זה שונה לגמרי. אתם פחות חשופים לזה פה אבל אתם יודעים שהם לא אומרים לכן כמה עלתה ארוחת הערב בסוף היציאה? מדהים. פעם יצאתי עם בחור יהודי בשם שלדון ובסוף הארוחה הוא הגיש לי את החשבון וביקש ממני לחשב את הטיפ. "שלדון", אמרתי לו, "אתה בוגר MIT". אבל יש גם יתרון בזה שאומרים לך כמה עלתה הארוחה, ככה את יכולה לדעת מה את צריכה לעשות בסופה.

כולם רוצים להופיע אצל לטרמן. זה הגביע הקדוש. אצל סטנדאפיסטים אמריקאים יש כמה מדרגות של הצלחה. מופע במועדון נחשב או בפסטיבל גדול, הופעה בתוכניות לילה, Comedy Central Special וגולת הכותרת היא סיטקום. קורי אומרת לסטודנטים שלה שהיא לא יכולה להפוך מישהו למצחיק, אבל אם הוא מצחיק היא יכולה לעזור לו לבנות סט שאחרי כל כך הרבה שנים במקצוע היא יודעת שזה מה שתוכניות האירוח מחפשות. מעניין היה לראות שאזכור השם  "קומדי סנטרל" גורם לקבוצה להתעצבן. הטענה מאחורי הקלעים היא שהכל שם פוליטי ושהיחידים שיכולים להשיג שם מופע הם צעירים עם סגנון ייחודי, חוץ אולי מלואיס בלק ורון וויט. עצוב לראות שלא רק בהייטק אלא גם בתחום הזה כשמגיעים לגיל ארבעים מתחילות בעיות.

עזבו אתכם להקות משנות ה 70. זאת ההופעה הכי טובה שמגיעה לישראל בעקביות. ב 6 לדצמבר חוזר אבי עם שלושה סטנדאפיסטים מעולים איילין בוסלר, אלן היוי, טום קוטר. בקשה אחת יש לי. חילונים בואו בהמוניכם.

לעדכונים תעשו לייק ל Comedy For Koby באתר הזה, אתם יודעים זה שמתחיל באות f.

dec-2016

 

סטנדאפיסטים עליך ישראל

אני לא כל כך מתלהב מאותם ימים בלוח השנה שמוקדשים לחגיגות הזוגיות. כנראה בגלל אותו חוסר התלהבות אני גם נוטה לשכוח את יום האהבה הלועזי, יום האהבה העברי, יום הנישואין ואת ימי "אתה זוכר את הפעם הראשונה שעשינו משהו ביחד". הבעיה המרכזית של גברים "מאותגרי רומנטיקה" שכמוני היא קיומם של גברים שלא קיבלו את מסמך ההנחיות של "האגודה לשפיות הגברים" לפני החתונה. במסמך רשום באותיות קידוש לבנה שהפרחים שאתה שולח לאישתך לכבוד יום הנישואין שלכם גורמים לשאר הגברים את הצורך להסביר לנשים שלהם למה הם לא כמו הבעל של דפנה מהעבודה.
אבל השנה, למרות שלא התכוונתי לכך, אני אהיה אחד מאותם גברים מהסיבה הפשוטה שאני משוגע על סטנד-אפ אמריקאי ונראה שסטנדאפיסטים אמריקאים (אולי בזכות ההצלחה של המופעים של סיינפלד) גילו את ישראל. כך לשמחתי הרבה, בחודשים הקרובים יתקיימו ארבע מופעי סטנד-אפ שאחד מהם נופל על יום הנישואין שלי והשני על יום האהבה העברי, דבר שמאפשר לי לשלב ביחד את שתי האהבות הגדולות שלי.

(Comedy For Koby (29/5 – 5/6

בשמיני למאי 2001 נרצחו קובי מנדל בן השלוש עשרה יחד עם חברו יוסף אישרן בן הארבע עשרה בידי טרוריסטים פלסטינים ליד ביתם בתקוע. ההורים של קובי, סת' ושרי שעלו מארה"ב לישראל בשנת 1996, החליטו שהדרך הכי טובה לכבד את זכרו של קובי היא להקים קרן שתעזור לילדים שקרוביהם נפגעו בפעולות טרור. הקרן מפעילה תכניות רבות ומגוונות שאחת מהן הוא מחנה קיץ שבו הילדים יכולים להיות שוב "פשוט ילדים", להביע את הרגשות שלהם בסביבה תומכת ומבינה ולמצוא חברים. אלפי ילדים כבר השתתפו בהצלחה מרובה בתוכניות הללו שהיום התרחבו גם לכלול ילדים שקרוביהם נפגעו בתאונות דרכים. ב-2008 חבר סטנדאפיסט אמריקאי בשם אבי ליברמן לקרן ע"ש קובי מנדל וסיבוב ההופעות שלו בישראל, שהחל כבר ב-2003, קיבל את השם "Comedy For Koby", קומדיה לקובי. פעם בחצי שנה, בתחילת יוני ובתחילת דצמבר מביא לארץ אבי שלושה סטנדאפיסטים בתמהיל מגוון ככל האפשר. הפעם הם יופיעו שש פעמים. במודיעין, תל אביב, ירושלים, גוש עציון, הרצליה ובית שמש. הרווחים מההופעות נתרמים לקרן. ככה מנצחים את הטרור.

אתר: http://www.comedyforkoby.com
דף פייסבוק: https://www.facebook.com/ComedyforKoby
רשימת הסטנדאפיסטים: http://www.comedyforkoby.com/comedians
כתבה טובה על המופע (נחשו מי כתב?) http://www.gfn.co.il/index.php?option=com_content&view=article&id=20038

(Jim Jefferies (6/6 – 7/6

ג'ים הוא סטנדאפיסט אוסטרלי שחי בארצות הברית כך שיש לו מבט מעניין על החיים שם. הקטע שלו על הצורך בהגבלה בשימוש ברובים בארצות הברית הוא המשכנע ביותר ששמעתי בחיים שלי.

כרטיסים למופע אפשר עדיין למצוא כאן.

(Hannibal Buress (29/6

חניבל בורס הוא אחד הקומיקאים המצליחים והעסוקים ביותר כיום באמריקה, שחקן וכותב מוכשר בסדרה "ברוד סיטי" בתפקיד לינקולן רייס, שותף להנחיה בתכנית האירוח האקסנטרית "המופע של אריק אנדרה" , ספיישל רותח בנטפליקס Comedy Camisado ורבים יזהו אותו גם מן התפקיד המיתולוגי ב”לואי”.

בורס היה הראשון שיצא בהאשמה גלויה על תקיפות מיניות נגד הקומיקאי והשחקן ביל קוסבי, דבר שהוביל לעשרות תלונות במשטרה של נשים שקוסבי לכאורה תקף.  באפריל 2014, במהלך הופעה בפילדלפיה, בורס "ירד" על קוסבי בן ה 79 על כך שהוא מעז למתוח ביקורת על אספקטים שלא מצאו חן בעיניו בתרבות האפרו אמריקאית, בעוד שהוא מתמודד עם האשמות של סימום ואונס. בקריאה "ביל קוסבי הוא אנס" בורס סייע ב "ירידת המסך" וכאמור עודד תלונות רבות של נשים כנגד קוסבי.

כרטיסים: http://www.eventim.co.il/hannibal-buress

(Louis CK (18/8

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה לפני יום וחצי לא הייתי מודע לדרמה הגדולה שמתרחשת בעקבות ההודעה על ההופעה של לואיס סי.קיי. רק בחצות פתאום גיליתי שהוא מגיע לישראל. גלשתי במהירות לאתר הכרטיסים וגיליתי שנשארו רק עוד 12 כרטיסים (ההופעה היא בארנה בירושלים). מיד קניתי שני כרטיסים והערתי את זוגתי שתחייה והודעתי לה שהשנה אחרי 18 שנה נחגוג את ט"ו באב.
את לואיס סי.קיי לא צריך להציג אלא פשוט לראות את הסרטון הבא:

אתר: https://www.louisck.co.il

הולך להיות קיץ מצחיק ביותר! (וגם טיפה רומנטי)

שני מהנדסים נכנסים למועדון סטנד-אפ

האם יש קשר בין עולם הסטנד-אפ לעולם ההנדסה? האם יש יתרון כלשהוא למהנדס שרוצה להיות סטנדאפיסט? על שתי השאלות הללו עניתי בהרצאה שנתתי בכנס רברסים שנערך בטכניון ב 11 ו12 למרץ 2015. מקווה שתהנו.

תעשה לי לייב

[יום המופע – 19:50] הפה שלי יבש. לא משנה כמה אני שותה הוא עדיין יבש. אני בתוך מועדון הסטנדאפ פקטורי בדרום ת"א מסתכל באימה על במה קטנה שעוד שעתיים אעמוד עליה.


הכול התחיל לפני חודש וחצי בפוסט הזה בפייסבוק.

1

עידן ניידיץ הוא מה שנקרא בימינו "אושיית רשת". איש מצחיק שאלפי אנשים עוקבים אחרי הסטטוסים שהוא מפרסם בפייסבוק ובטוויטר.

2

למרות שאני חושב שגם אני איש מצחיק יש ביני לבין עידן כמה הבדלים.
1) יש הרבה יותר אנשים שחושבים שהוא איש מצחיק
2) יש לו משקפיים הרבה יותר יפות מהמשקפיים שלי
3) הוא הבין שעם כל הכבוד לעולם הוירטואלי אין כמו העולם האמיתי (מזכיר לכם את המטריקס?)

סעיף מספר 3 הניע את עידן להוציא כמה מאושיות הרשת, שרגילות לקבל לייקים ותגובות עם מילים שהאות האחרונה שלהם חוזרת שוב ושוב ("חזקקקקקקקקקקק"), אל הבמה הפיזית. מקום שאי אפשר למחוק פוסט לא מצחיק והתגובה היא מיידית גם לחיוב אבל גם לשלילה.
שנים שאני מפנטז לעלות על במה במועדון סטנד-אפ. האמת שזה לא מסובך. לכל מועדון סטנד-אפ יש פעם בשבוע ערב "במה פתוחה" שבה אנשים יכולים לעלות על הבמה ולנסות. אבל תמיד מצאתי תירוצים: אני צריך עוד זמן כדי לשפר את הקטע שלי, זה בתל-אביב ואין שם חניה או עכשיו חורף ואנשים פחות צוחקים. אבל הפעם שקראתי על הערב שעידן מארגן, ערב שיקבל את השם "תעשה לי לייב", החלטתי שזהו, הגיע הזמן.


[יום המופע – 19:20] ארבע מאות מטרים לפני היעד כבה לי הטלפון ואיתו הוייז.  דקה לפני העפתי מבט וזכרתי שאני צריך לפנות שמאלה ואז ימינה כדי להגיע למועדון הסטנד-אפ. לא זכרתי נכון ובמשך כמה דקות, עד ששוב חזר הטלפון שלי לחיים, הסתובבתי ברחובות שאחד מהם התברר כמאוד מפוקפק. בכניסה למועדון חיכו כבר כמה אנשים שכנראה אוהבים להקדים כמוני.


3

4

5

יש לי קצת יותר משלושה שבועות להתכונן. בשלב הראשון אני עובר על כל הטורים שלי בבלוג ומבין דבר אחד חשוב. אני לא כזה מצחיק כמו שאני חושב. לבסוף אני מוצא שני טורים שאני אישית מאד אוהב. הראשון "הפתעה ממקום לא צפוי" המספר על הדבר הכי הזוי שקרא לי בתור אבא, ושני "Trash Is Cash" המספר על עסק סביבתי שהקמתי. אני עושה כמה חזרות ומגלה שלקרוא את הטור הראשון לוקח לי שלוש וחצי דקות והשני ארבע וחצי דקות. אחרי שאני מבין מעידן שחמש דקות זאת מגבלה קשיחה אני מחליט לבחור בקטע היותר קצר ולעשות הקדמה קצרה של דקה וחצי.


[יום המופע – 20:15] עידן מושיב את כולנו ונותן לנו תדריך על איך הולך להתנהל הערב. בזמן שהוא מדבר אני גם מסתכל על כל האנשים שעד עכשיו הכרתי רק דרך פייסבוק ומיילים. מדהים כמה זה שונה. כל אחד מאיתנו צריך לזכור מי לפניו ומי אחריו בסדר העלייה לבמה (הליין-אפ) גם כדי לא לאחר וגם כדי שיוכל להזמין את הבא אחריו. אנחנו זכאים לבקבוק מים ושלושים אחוז הנחה על משקאות אלכוהוליים. אני לא שותה אלכוהול אבל מרגיש שאולי זה זמן טוב להתחיל.


קיבלתי בחזרה את שני הטורים מהעורכת שלי. אחרי שרוב הטוקבקים לכתבה שפרסמתי ב YNet מחשבים עסקו, ובצדק, בעברית הקלוקלת שיש בכתבה הבנתי שאני צריך עזרה. מאז כל טור שאני שולח לפרסום בעיתון או אתר רציני דבר ראשון עובר דרך העורכת שלי. יש עוד שבוע למופע ואחרי שהתאמנתי, הקלטתי ותזמנתי שוב ושוב את הקטע שלי לפחות שעה ביום אני מרגיש די מוכן. יום לפני המופע שלח עידן הודעה שכל הכרטיסים נמכרו. למה לעזאזל אנשים ירצו לבוא לראות מופע כזה? אני שוב לא מרגיש מוכן.


[יום המופע – 16:59] חשבתי שיהיה לי זמן לחזרה אחרונה בזמן העבודה. אבל כמובן שזה היה יום מטורף שבו שום דבר לא עבד כמו שצריך ועוד דקה יש לי שיחה עם גרג מבוסטון. אולי אני אנסה את הקטע שלי עליו? הוא אמר לי פעם שהוא אוהב את חוש ההומור שלי אבל הבעיה היחידה היא שהוא לא מבין עברית.


הנה דוגמאות לפעמים שעמדתי מול קהל גדול:

1979 – כיתה ד', הצגה של הכיתה מול כל ההורים, אני בתפקיד אסתר המלכה (כן אסתר המלכה!).
1986 – כיתה יא', טקס סיום בית ספר תיכון באמריקה, אני בתפקיד הזר החנון עם הציונים הכי גבוהים שמספר לאמריקאים כמה המדינה שלהם נפלאה.
1993 – קורס מפקדי טנקים, הרצאה קצרה לגדוד על מלחמת ששת הימים.
1998 – חתונה (שלי), קטע סטנד-אפ בו אני מציג את כל קבוצות האנשים השונות שהגיעו לחתונה.
2002 – 2009 – אירועים שונים במיקרוסופט, לרוב מסיבות פרידה מעובדים.

סיינפלד אמר פעם שאנשים יותר מפחדים מלעמוד מול קהל מאשר מהמוות. זה אומר שבהלוויה הם מעדיפים להיות הנפטר ולא זה שצריך לשאת נאום פרידה. למרות שזה לרוב לא המצב אצלי ככל שמתקרב יום המופע הטיק ברגל הולך ומתגבר.


[יום המופע – 21:10] אני יושב בחדר האמנים שנמצא בקומה השנייה במועדון מעל מחסן המשקאות. מלמטה עולים קולות של קהל שמתיישב ובחדר נמצאים איתי עוד כמה אנשים שאמורים להופיע הערב ומדברים. הם מדברים ואני שותק, וחושב מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לי. שאפשל? שאנשים לא יצחקו? שיזרקו עלי עגבניות רקובות? שהבטחון העצמי שלי ישבר ואדרדר לשימוש בסמים קשים?

עידן נכנס לחדר ואומר שמופע מתחיל עוד שתי דקות. יאללה לעסק!


הליין – אפ

עידן ניידיץ – מנחה/פתיחה
סיאל נובוקובסקי – סטנד-אפ
שמוליק קרסיק – סטנד-אפ
עידן יוסף ימין – סיפור
עידן ניידיץ – מנחה
אלמוג בר – סיפור
שלומי טסה – סטנד-אפ
שרית אשואל – סיפור
אוהד גל – סיפור/הצגה
עידן ניידיץ – מנחה
מרסל מוסרי – סיפור
גל גרינברג – שיר
שוקי ברקן – סאטירה
ניר כץ – סיפור
עידן ניידיץ – מנחה
דני קומושביץ – סטנד-אפ
יעל כהן – שירים
עומר מנדס – סטנד-אפ + סיפור
מיכל וויסנברג – סיפור
עידן ניידיץ – מנחה
רונית לזרוביץ' – שיר
מור כהן – סטנד-אפ
גיא לייבה – סטנד-אפ
עידן ניידיץ – מנחה/סיכום

כולם היו טובים, באמת. תלחצו על השמות שלהם בכדי לראות את הפרופיל שלהם בפייסבוק.


[יום המופע – 23:30] אני במכונית בדרך הביתה מפוצץ באדרנלין. משחזר בראש שוב ושוב את ההופעה שלי וכל מה שאני זוכר זה את הפרוז’קטור שהיה לי מול העיניים. בסביבות מחלף פולג התחלתי לבנות קטע סטנד-אפ שעוסק בצניחת שק האשכים אצל גברים מעל גיל 45. די מהר הגעתי לחומר של לפחות חמש דקות. עכשיו כל מה שנשאר לי זה לעלות על במה פתוחה. אבל אני צריך עוד זמן כדי לשפר את הקטע שלי, זה בתל-אביב ואין שם חניה ועכשיו גם חורף ואנשים פחות צוחקים.