עיוות מס

שאלה: מר ישראל ישראלי מקבל הצעת עבודה לשנתיים ויש לו שתי אופציות. הראשונה לקבל כל שנה 100,000 ₪ או לקבל בשנה הראשונה 200,000 ₪ ובשנייה 0 ₪. מבחינת תשלומי מס הכנסה מה עדיף למר ישראל ישראלי?
לכאורה זה די הגיוני שלא צריך להיות הבדל. הרי בשני המקרים הוא מקבל בסך הכל 200,000 ₪ בשנתיים.
אלה מדרגות המס לשנת 2017. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי (ככל שמרוויחים יותר אחוז המס עולה) והוא מחושב על בסיס שנתי.

הכנסה שנתית

שיעור המס

עד 74,640 ש"ח

10%

74,641 ש"ח – 107,040 ש"ח

14%

107,041 ש"ח – 171,840 ש"ח

20%

171,841 ש"ח – 238,800 ש"ח

31%

238,801 ש"ח – 496,920 ש"ח

35%

496,921 ש"ח – 640,000 ש"ח

47%

640,001  ש"ח ומעלה

50%

באופציה הראשונה (בה מר ישראלי מרוויח 100,000 ₪ בשנה) הוא ישלם 11,014.4 ₪ בכל שנה לפי החישוב:
74,640 * 10% = 7,464
(74,640 – 100,000) * 14% = 3,550.4
7464 + 3550.4 = 11,014.4
סה"כ בשנתיים: 11,014.4 * 2 = 22,028.8

באופציה השנייה (בה מר ישראלי מרוויח 200,000 ש"ח בשנה הראשונה ו 0 ש"ח בשנה השנייה)
הוא ישלם 33,689.6 ש"ח בשנה הראשונה ו 0 ש"ח בשנה השנייה לפי החיוב:
שנה ראשונה:
74,640 * 10% = 7,464
(74,640 – 107,040) * 14% = 4,536
(107,040 – 171,840) * 20% = 12,960
(171,840 – 200,000) * 31% = 8,729.6
סה"כ 7,464 + 4,536 + 12,960 + 8,729.6 = 33,689.6
שנה שניה:
0 ש"ח
סה"כ בשנתיים: 33,689.6 + 0 = 33,689.6

זה הבדל של 11,660.8 ש"ח!

(ניתן לחשב את התשלום בעזרת מחשבון המס של רשות המסים בכתובת – https://taxes.gov.il/Pages/TestCalculator.aspx)

אם מר ישראל ישראלי הוא תושב ישראל אזי יש לו 2.25 נקודות זיכוי במס הכנסה. כל נקודת מס שווה ב 2017 – 2,580 ש"ח בשנה.
זאת אומרת שבאופציה הראשונה הוא ישלם כל שנה 2.25 * 2,580 – 11,014.4 = 5,209.4.
סה"כ בשנתיים: 5,209.4 * 2 = 10,418.8
באופציה השנייה הוא ישלם בשנה הראשונה 2.25 * 2,580 – 33,689.6 = 27,884.6
בשנה השנייה הוא עדיין ישלם 0 ש"ח (הוא לא יכול להזדכות כי לא היו לא הכנסות)

הבדל הוא כבר של 17,465.8 ש"ח!!

זה לינק למחשבון נקודות זיכוי לפי מצב משפחתי בלבד (יש עוד אפשרויות לקבלת נקודת זיכוי כמו סיום לימודים או מקום ישוב –  https://taxes.gov.il/Pages/TestNekudotZicuiCalculator2017.aspx)

ואם זה לא היה מר ישראל ישראלי אלא אישתו, מרת ישראלה ישראלי ואם יש לזוג שלושה ילדים מתחת לגיל 18 אזי יהיו לה 5.75 נקודות זיכוי (2.25 – תושבת ישראל, 0.5 – על היותה אישה, 3 – נקודה לכל ילד).
באופציה הראשונה היא תשלם כל שנה 5.75 * 2,580 – 11,014.4 = 0 (זה לא יכול להיות שלילי)
סה"כ בשנתיים: 0 * 2 = 0
באופציה השנייה היא תשלם בשנה הראשונה 5.75 * 2,580 – 33,689.6 = 18,854.6
בשנה השנייה היא תשלם 0 ש"ח (היא לא יכולה להזדכות כי לא היו לה הכנסות)

עכשיו ההבדל הוא כבר של 18,854.6 ש"ח!!!

(חשוב לציין שלא נלקחו בחישוב הטבות מס עקב הפרשות לערוצי חסכון כמו קרנות פנסיה)

מוזר לא? יש שתי סיבות לאנומליות הזאת. הראשונה היא שהחישוב של מס הכנסה (כולל נקודות זיכוי) הוא שנתי (1/1 עד ל 31/12) והשנייה היא, כפי שצויין בהתחלה, מס הכנסה (לעומת מע"מ) הוא מס פרוגרסיבי – המס על שקל תלוי ב"מיקום" שלו וגם מאיפה הוא הגיע – משכורת, רווח הון, השכרת דירה וכדומה.

אם פקודת מס הכנסה הייתה פשוטה (פשטות זה עיקרון מאד חשוב ואפילו מופיע בעשרת עקרונות המלחמה של צה"ל), זאת אומרת לא יהיו נקודות זיכוי וגם יהיה מס אחיד על כל הכנסה (25%) אזי בשתי האופציות שהוצגו מר ומרת ישראלי היו משלמים את אותו המס. זה נכון במיוחד גם לתשלומים לביטוח לאומי.
אני מבין את חשיבות המס הפרוגרסיבי ואת הכוונה הטובה של נקודות זיכוי המס (למרות שהן לא באמת עוזרות למי שמרוויח מעט), אבל ככל שיש יותר סעיפים בפקודת המס זה נותן יותר אפשריות לתכנון מס. לא להעלמת מס (אי דיווח הכנסות) אלא לתכנון מס.
כל עצמאי, ואני אחד כזה, יודע שבסוף שנה עדיף להקדים הוצאות ולדחות הכנסות כדי שהסכום שעליו ישולם מס הכנסה יהיה נמוך יותר. אני דחיתי מכירת מניות שקיבלתי בזמן שהייתי שכיר לשנה הזאת (כי היו לי מעט הכנסות בתור עצמאי) ושילמתי 14% מס במקום 47% שהייתי משלם אם הייתי מוכר אותן בזמן שהייתי שכיר. חשוב לי לציין שלא העלמתי מס (דיווחתי על כל שקל שקיבלתי!) אלא ביצעתי תכנון מס.
צריך גם לזכור שאני איש פשוט. אני לא מעסיק סוללת עורכי דין ורואי חשבון לצורך תכנון מס, אבל מי שיש ברשותו את היכולת לשלם לשירות כזה, סביר להניח שמשלם הרבה פחות מס מאשר אם פקודת המס הייתה פשוטה ולא מסובכת כמו שהיא היום.
ועד שזה ישתנה מה שאפשר זה רק לצפות בקטע מעולה מתוך הפרק "ניכוי במקור" של הסדרה הקלאסית "קרובים קרובים":

 

עצמאי בשטח

2015 הייתה השנה הראשונה שלי בתור עוסק מורשה. בחודש הבא אני אשב ואכין דו"ח מסכם על הפעילות הפיננסית שלי לקראת הדיווח לרשויות המס אבל לפני כן ישבתי והכנתי דו"ח קטן שמכיל תשע חוויות ותובנות שצברתי השנה.

התרגשתי מלעשות דברים של "גדולים" בפעם הראשונה – זה אולי ישמע פתטי אבל ממש רעדו לי הידיים כשהוצאתי את חשבונית המס הראשונה שלי. כזאת שמכילה סכום שכתוב לידו "תשלום כולל מע"מ", וזאת למרות שהסכום הזה נמוך משמעותית מהשכר שהיה לי בתור שכיר. ביום ששילמתי בדואר את דו"ח המע"מ הדו-חודשי הראשון שלי, שהכנתי לבד, הרגשתי כבר ממש כמו איש עסקים חשוב.

חשבונית

התלהבתי מזה שיש הוצאות מוכרות – בתחילת השנה ישבתי במשרדים של רואת החשבון שלי לשיחת הסבר על חובותיו וזכויותיו של עוסק מורשה. החלק בשיחה שגרם לי לחייך מאוזן לאוזן היה שעברנו על כל ההוצאות המוכרות למס הכנסה ולמע"מ. דלק: 100% למס הכנסה ו66.67% למע"מ, חשמל: 25% למס הכנסה ומע"מ, ביטוח לרכב: 100% למס הכנסה, 0% למע"מ, קניית מחשב: 100% למס הכנסה ולמע"מ. פשוט תענוג. דרך אגב גם לשכירים יש הוצאות מוכרות שהאחת מהן היא תשלום שכר טרחה לרואה חשבון עבור הכנת הדוח השנתי וכן עמלה שמשולמת לחברות החזרי מס בגין דוחות שהוגשו עבור שנים קודמות. אין, פשוט אין על רואי החשבון.

הבנתי לעומק איך אפשר בקלות לרמות את הרשויות של המדינה – אבל אני לא עושה זאת.

התבאסתי מחגי תשרי – גם שנת תשע"ו וגם שנת תשע"ז סידרו לנו מלא ימי חופש (7!). כשהייתי שכיר, חגי תשרי, היו לרוב התקופה הכי נפלאה של השנה וזאת למרות הארוחות המשפחתיות. לעצמאי זה סיפור אחר לחלוטין כי לא לעבוד שבעה ימים חותך את המשכורת בשליש.

נהייתי מאד מאד מסודר – זה לא שפעם הייתי בלגניסט. גם לפני 2015 הייתי מסודר בכל הנוגע לעניינים הכלכליים שלי ושל משפחתי. יש לנו תקציב שנתי, קלסרים, תיקיות במחשב או גיליונות של אקסל שמכילים כל מה שצריך כדי לתת תמונה מדויקת על מצבנו הכלכלי. אבל השנה עליתי מדרגה, כי כל חשבונית מס חשובה וכל מכתב שמגיע מביטוח לאומי צריך לקרוא טוב טוב ולהבין לעומק.

התגעגעתי לחזור ולהיות שכיר – זה קרה כמה פעמים במהלך השנה. יש המון שקט נפשי בלקבל משכורת קבועה, בלדעת שיש לך ימי מחלה ושמישהו אחר משלם את רוב התשלום לביטוח הלאומי וגם מפריש לפנסיה ולקרן ההשתלמות שלך. אבל זה עבר לי די מהר.

טעיתי בהבנה של המושג משכורת – דיברתי עם כמה עצמאים וכולם עברו את הרגע, שבדרך כלל קורה אחרי חודשיים, בו יורד האסימון שההכנסות הן ברוטו ולא נטו כמו אצל שכיר. שמתוך 100 ₪ שנכנסים לחשבון הבנק 17% זה מע"מ, מהרווחים (אם יש) אז לפחות 9.82% זה ביטוח לאומי ודמי בריאות (מעל 60% מהשכר הממוצע זה כבר 16.23%) ואז יש גם את החלק של מס הכנסה. לשכיר יש את הפריווילגיה להתעצבן פעם בחודש שהוא מסתכל בתלוש, לעצמאי זה כואב כל פעם שצריך לשלם לרשויות המס.

שמחתי שיש קשר ישיר בין ההשקעה לתמורה – עכשיו, שעברו כבר יותר מ 12 שנים, אני מרשה לעצמי לגלות שבמשך כל חודש אפריל 2003 לא עשיתי כלום בעבודה. לפעמים אפילו הייתי נועל את הדלת וישן, ממש כמו ג'ורג קוסטנזה. זה קרה כי הייתי בין פרויקטים ולא מצאו לי תפקיד אז נהניתי מחודש של בטלה והמשכורת נכנסה כרגיל. מצד שני כמה חודשים לאחר מכן עבדתי שעות ארוכות ומיגעות ושוב נכנסה אותה המשכורת. בגלל שאני יודע כמה בדיוק שווה שעת עבודה שלי, אני יכול בחודש מסוים ללחוץ על הדוושה ולעבוד שעות ארוכות כדי שחודש לאחר מכן אני אוכל לישון להתבטל כמו ג'ורג קוסטנזה.

היו לא מעט פעמים שרציתי לצעוק על הבוס שלי – אבל אז הבנתי שזה אני.