פלסטיק, פלסטיק תזרוק

המשפחה שלי כבר רגילה לכך שמדי פעם נדפק לי השכל. בעקבות הכרזה של ראש עיריית הרצליה, מנכ"ל עמותת צלול ויו"ר החברה הכלכלית של הרצליה, על השקת פרויקט סביבתי במסגרתו תפסיק העירייה בהדרגה להשתמש בכלים חד פעמיים מפלסטיק, ביקשתי את עזרת המשפחה לבדוק כמה פלסטיק אנחנו זורקים בשבוע. חשוב להגיד שפלסטיק הוא חומר מדהים וטוב שיש אותו אבל הנזקים של פסולת הפלסטיק הם אדירים ואם יש לכם שתי דקות פנויות צפו בסרטון הזה בכדי להבין טיפה את הנושא.

לצורך הפרויקט שמתי בחדר האוכל קופסת קרטון גדולה שקלטה במהלך השבוע כל מוצר פלסטיק שהשתמשנו בו בפעם האחרונה (לא כולל שקיות זבל). אחרי שבוע רוקנתי על השטיח בסלון את תכולת הקופסא שהייתה מלאה עד אפס מקום, מיינתי את הערמה וזה נראה כך.

האוסף
האוסף השבועי

הילדים היו בשוק מהכמות וזאת למרות שאנחנו כבר שנים עושים קניות עם שקיות רב פעמיות, כמעט ולא קונים בקבוקי שתייה ועושים שימוש חוזר בקופסאות פלסטיק.
"אני רוצה להפחית את השימוש בפלסטיק", אמרה אחת הבנות, "אבל אני אוהבת לאכול קוטג' ומה לעשות הוא מגיע בתוך גביע של פלסטיק".
בגלל שלהורים של אבי הייתה חנות מכולת הרמתי אליו טלפון ושאלתי אותו איך קנו פעם קוטג'.
"פעם לא היה קוטג'", אמר אבי לתדהמתה של בתי. "היו גבינות קשות שנמכרו בתוך נייר. חלב היה מסופק ע"י חלבן שהיה ממלא בקבוקי זכוכית ולא היה אוכל מוכן או קפוא אז לא היה צורך בקופסאות או שקיות בכדי לאחסן אותו". (אפילו אני זוכר שגלידה הייתה מגיעה בתוך קרטון דק ולא בתוך קופסת פלסטיק).
לנו בבית יש המון קופסאות פלסטיק שאת כולן הבאתי הביתה מהעבודה בה עבדתי לפני יותר משנה. בכל ארוחת צהריים בה היינו מזמינים אוכל מבחוץ, משלוח האוכל היה מגיע ארוז בקופסאות פלסטיק רבות. אני ביקשתי משאר העובדים לא לזרוק את הקופסאות אלא לשים אותן בצד (לא בפח). בסוף כל יום העבודה שטפתי אותן ונהפכתי לספק קופסאות הפלסטיק מספר אחד של המשפחה המורחבת שלי. אנחנו היינו רק כ 8 עובדים בחברה, אז אפשר לחשב די בקלות כמה קופסות פלסטיק טובות נזרקות כל יום ברחבי ישראל.

20180217_191544
פעם היה בפנים אוכל ממסעדה

אז זה מה החלטנו לעשות עם כל הפלסטיק שצברנו?

פריטים שנזרקו לפח המחזור (היכן שזורקים בקבוקי 1.5 ליטר)

מרכך 4 ליטר
צלחת פלסטיק שבורה
מיכל מי פה
קופסת שוקולית
נוזל ניקוי כלים
קופסא לעירית
קופסה גבינה צהובה 200 גרם
2 קופסאות של פטריות
מיכל קטשופ
קופסה של גבינה בולגרית
קופסה של 1 ק"ג חומוס
2 קופסאות ממרח טבעוני
מכסה שבור של קופסה
מקל פלסטיק של תריס
קופסת תיק תק
קופסה של חמוצים
מקל לערבוב צבע

פריטים שנזרקו לפח רגיל:

2 גביעי גבינה לבנה 750 גרם
7 קופסאות מעדני יופלה (כולל מכסה)
מחזיק לקופסת פיצה
5 קופסאות מעדן שטראוס
5 קופסאות של עגבניות שרי
5 קופסאות קוט'ג (כולל מכסה)
4 קופסאות מילקי מוס
2 רשתות של תפוזים
2 מכלי שמפו
שפורפרת ניקוי פנים
שקית אוכל לכלב
24 שקיות פלסטיק (כמו לחם) / עטיפות (כמו של חבילת שוקולד)
ניילון עטיפה למייבש
7 שקיות של אוכל (כמו פסטה)
5 עטיפות של קפסולות לניקוי מדיח
2 קופסאות רסק תפוחים
3 מעדני סקי
קופסא של מילקי רגיל
2 מברשות שיניים + כיסוי
שקף
כיסויים פלסטיק קשיחים לראשי מברשות שיניים, חסכמים, מילון, חוט דנטלי ומנורה

פריטים שקיבלתי עליהם כסף:

2 בקבוקי מים 1 ליטר (60 אגורות)
1 בקבוק מים 0.5 ליטר (30 אגורות)

פריטים שנעשה בהם שימוש חוזר:

קופסת מסכת שיער
5 קופסאות מסטיקים

פלסטיק לזריקה ומחזור
ימין למחזור, שמאל לפח

בכדי להוריד את כמות הפלסטיק שאנחנו זורקים, החלטנו לנסות לצרוך פחות פלסטיק. מסטיקים למשל לא נקנה יותר באריזות פלסטיק ונעדיף מוצרים באריזות של קרטון ממוחזר.
אבל הפתרון לבעיה צריך להיות מערכתי ובכמה מישורים. אם פעם היה לי קומפוסטר בחצר לצורך מחזור פסולת אורגנית, היום המועצה אוספת מכולם את הפסולת בפחים מיוחדים שזה הרבה יותר טוב ויעיל. אם המחיר האמיתי של פלסטיק יכלול גם את הנזק של הזיהום שלו אולי יצרנים וצרכנים יעשו חושבים לפני שימוש בו (כמו מה שקרה מאז ששקיות בסופר עולות 10 אגורות). החדשות הכי טריות (וטובות?) בנושא הן שסין הפסיקה לקבל פסולת פלסטיק מהמערב, ואולי ערימות הזבל שיצטברו פה קרוב לבית הן אלו שיגרמו לשינוי המיוחל.

מודעות פרסומת

חי על החסה

עכשיו, כשעברה כבר חצי שנה, אני יכול להגיד בפה שמלא באוכל פחות טעים, אני צמחוני. מערב ראש השנה האחרון (תשע"ו) לא הגיעה לקיבתי אף חיה שגרה באוויר, בים או ביבשה. דבר ראשון חשוב לי להגיד שלא נהפכתי לצמחוני רדיקלי, כזה שרואה באנשים שאוכלים בשר רוצחים. אני לא חושב שיש בעיה מוסרית שבני האדם אוכלים חיות, במיוחד חיות מטומטמות כמו פרות שלא מסוגלות לחצות מעבר בקר. אין לי גם בעיה מוסרית עם עמים שאוכלים חיות שאנחנו מחשיבים לחיות מחמד כמו כלבים וזאת למרות אהבתי העצומה לכלב המשפחתי המדהים שלנו.
פשוט רציתי לעשות שינוי. מדי פעם צריך לעשות שינוי בחיים רק כדי לראות איך זה. זה לא קרה בפתאומיות. בשנים האחרונות צמצמתי רבות את צריכת הבשר. בהתחלה זה היה יום שני ללא בשר, אחרי זה יום כן יום לא ולבסוף רק בסופי שבוע. הטריגר ללכת עד הסוף היה מאיה הבת שלי, שהחליטה לפני שנה וחצי שהיא צמחונית ובניגוד אלי הסיבה שלה הייתה אהבת החיות. היו הרבה ויכוחים וצעקות במשך שנת הצמחונות הראשונה שלה ולבסוף החלטנו ללכת איתה לרופא הילדים בקופת החולים, לעשות בדיקה כללית ובדיקות דם, לפני שאנחנו מאשרים לה להמשיך להיות צמחונית. אנחנו מאד אוהבים את רופא הילדים שלנו, הוא מלווה אותנו כבר חמש עשרה שנה, אבל מעולם לא ראיתי אותו כל כך מזועזע מאי אכילת הבשר של מאיה. טוב, חשוב להגיד שהוא דרום אמריקאי אז אפשר גם להבין למה, וכשביקשנו ממנו תור לבדיקות דם הוא גם שאל אותנו, עם חיוך על הפנים, האם אנחנו רוצים גם תור לביקור אצל פסיכיאטר. כל הבדיקות היו תקינות ומאיה קיבלה מאתנו אישור להמשיך להיות צמחונית ואני, אחרי שגם עשיתי בדיקות דם, החלטתי להצטרף ומצאתי לעצמי סיבה טובה נוספת, איכות הסביבה. מבלי לקרוא מחקרים בעד ונגד נראה לי שיש מחיר סביבתי אדיר לריקון האוקיאנוסים מדגים, לנפיחות של מיליוני הכבשים ולחיסול היערות בשביל שטחי מרעה.

המבורגר
זה מה שמחכה לי ביום העצמאות הקרוב.

אז האם חצי שנה של צמחונות שיפרה לי את החיים? ובכן לא הורדתי במשקל, אפילו העליתי טיפה. אני לא מרגיש יותר בריא, המחשבה שלי לא התחדדה ואני מתגעגע לטעם של הבשר. הו, כמה אני מתגעגע. שבוע שעבר הייתי באירוע ובזמן שאני אוכל סלטים ותוספות שם המלצר באמצע השולחן פויקה גדול מלא בשר ועוף והריח פשוט גמר אותי. כל כך רציתי לטרוף איזה סטייק עסיסי ולהרגיש שוב את הרגשת השובע שכל כך חסרה. היד כבר אחזה במזלג ונשלחה לעבר הסיר המבעבע אבל לשמחתי משהו בתוכי עצר בעדי. לא אהבה לחיות אלא הרצון לעמוד בהחלטה שלקחתי בראש השנה האחרון. בעוד שישה חודשים, ששוב יגיע ראש השנה, אעשה את בדיקות הדם השנתיות שלי ולפי התוצאה שלהם אחליט האם לחזור לאכול בשר. לא משנה מה תהיה ההחלטה, השינוי בסופו של דבר עשה לי, ואולי גם לסביבה, רק טוב.