פי כמה???


בשבוע שעבר חגגתי חצי שנה שלא הייתי פיזית בעבודה. גם לפני פרוץ הקורונה ביקרתי במשרדי החברה רק פעם בשבוע, וזה בזכות ה"ענן" שמאפשר למתכנתים כמוני לעשות את עבודתנו מכל מקום בעולם. (תודה לך ג'ף בזוס!)
אני עובד בחברה ביו-טכנולוגית כך שרוב העובדים הם ביולוגים ובגלל שעוד לא הומצא "ענן ביולוגי" הם נאלצים להגיע פיזית לעבודה.
כמו בכל חברה, גם בחברה שלנו יש מדי פעם מפגש חברתי בלתי רשמי, שבו שותים בירה וגם עושים חידון נושא פרסים. למרות שאני לא מגיע למפגש הזה (ואני גם לא שותה בירה), אני תורם לחידון כמה שאלות שקשורות במחשבים ותכנות.
שאלות כגון:
מי יצר את המשחק פאק-מן?
א) ביל גייטס
ב) סטיב ג'ובס
ג) טורו איווטאני
ד) פקורו מנצורי
(התשובה בסוף הטור)
בפעם באחרונה חרגתי ממנהגי וגם תרמתי לחידון שאלה בנושא של שוק ההון.
אם הייתם משקיעים $1000 בהנפקה של נטפליקס (24/5/2002), כמה כסף היה לכם היום (07/09/2020)?
א) $102,000
ב) $427,000
ג) $1,018,000
ד) $21,000
התשובה היא ב. מניית נטפליקס עלתה פי 427 מיום ההנפקה וכל מי שקנתה אותה אז והחזיקה בה עד היום עשתה בשכל.

לא סתם השתמשתי בלשון נקבה במשפט האחרון. בשנה האחרונה שתי הבנות שלי התגייסו ולשמחתי המשכורת הצבאית של חיילים וחיילות בסדיר, במיוחד בדרג הלוחם, פחות מצחיקות מהמשכורת הצבאית שהייתה לי בסדיר.
אז לפני שבוע כשהכוכבים הסתדרו ושתיהן חזרו לסוף שבוע בבית הושבתי אותן לשיחה ושאלתי אותן את השאלה – אם הייתן משקיעות $1000 בהנפקה של נטפליקס (24/5/2002), כמה כסף היה לכן היום (07/09/2020)?
"אבא", אמרה אחת מהן, "ב 24/5/2002 היינו בנות שנה וחצי!".
"נכון", השבתי, "אבל היום אתן עוד מעט בנות 20 וצברתם סכומי כסף, ששוכבים להם בחשבון הבנק שלכן, ואתן צריכות להתחיל לחשוב מה אתן רוצות לעשות. זה לגיטימי להגיד לי שבמצב הנוכחי עדיף לא לעשות כלום, אבל אני אישית חושב שבגיל שלכן אפשר לקחת סיכונים".
אני הייתי מאד שמרן כשהייתי צעיר. אולי זה בגלל כשהייתי נער התרחש משבר מניות הבנקים והאינפלציה השתוללה ואולי זה בגלל כשהייתי איש צעיר הריבית על פיקדונות הייתה מדהימה כך שלא היה צריך להתעמק יותר מדי באפשריות השקעה אחרות.
אבל הטעות שלי הייתה, חוץ שלא שמתי $1000 על נטפליקס ב 2002, שאף פעם לא גיבשתי לעצמי אסטרטגית השקעות מקיפה שכוללת מטרות, יעדים ודרכי פעולה שמבוססת גם על הפרופיל הפסיכולוגי שלי.
לכן השיחה שלי עם הבנות הייתה לי מאד חשובה כדי שכבר מגיל צעיר הן יגיעו להחלטות מבוססות בנושאים כלכליים. אני לא מגלה מה הן החליטו, אני גם לא יודע איזו השקעה תעשה פי 427 ב 18 שנה, אבל אני יכול לגלות לכם שטורו איווטאני הוא זה שיצר את המשחק פאק-מן.

איך בטוח להרוויח בטוטו


כשהייתי נער צעיר, אי שם בשנות השמונים, היו במרכז המסחרי מול הבית שלי שתי חנויות שלבעלים שלהן קראו יעקב. הייתה את המכולת של יעקב, שלא סבל את המשפחה שלי כי אנחנו היינו עושים את הקניות השבועיות בשק"ם ולא אצלו, והייתה את החנות של יעקב הנפח. קראנו לו יעקב הנפח כי הוא היה מתקן פנצ'רים של אופניים וחוץ מזה היה אפשר גם למלא אצלו טופסי טוטו. אני לא יודע מה היה החוק באותם הימים, אבל למרות שלא הייתי מעל גיל 18, הייתי ממלא טוטו כמעט כל שבוע במהלך עונת הכדורגל. אז עוד היה צריך לנחש רק 13 משחקים, 8 מהלאומית ו 5 מהארצית בניגוד להיום שצריך לנחש 16 משחקים, חלקם מרחבי העולם. הייתי ממש גרוע בלנחש את תוצאות המשחקים והמקסימום שאי פעם הצלחתי היה 8 מתוך 13.
אחרי הפסקה מאד ארוכה חזרתי לפני שנה למלא טוטו. נרשמתי לאתר וההפסדים שלי בשנה האחרונה הם 100 ₪ (כמו שאתם יכולים להבין אני לא מהמר כבד).
כל שבוע אני ממלא שני טפסי טוטו בעלות של 6 ₪ (ותמיד מפסיד) אבל מדי פעם אני ממלא ווינר וגם מצליח להרוויח (חזיתי נכון שהקנזס צ'יפס ינצחו את הסופר-בול).
אבל אם הגעתם עד לפה אתם בטח רוצים לשאול אותי, אם הפסדת 100 ₪ למה הכותרת של הטור היא "איך בטוח להרוויח בטוטו"?
אז התשובה היא שמדי פעם יוצא הטוטו במבצע של "מלא ווינר ב 20 ₪ וקבל 10 ₪ בחזרה". כשזה קורה אני מחפש משחק כדורגל שליין ההימורים שלו מבטיח שלא משנה מה תהיה התוצאה אני מפסיד פחות מ 10 ₪.
בדוגמה למטה, אפשר לראות שבמשחק בין טורינו לורונה אם טורינו מנצחת יחס הזכייה הוא 2.2, אם ורונה מנצחת יחס הזכייה הוא 2.7 ואם יש תיקו היחס הוא 2.85. שמתי 10 שקלים על כל אפשרות, דבר שעלה לי 30 ₪.
Gamble-On-All-3
אם טורינו הייתה מנצחת הייתי מקבל 22 ₪, הפסד של 8 ₪ אבל אחרי הטבה של 10 ₪ אני בפלוס של 2 ₪.
אם ורונה הייתה מנצחת הייתי מקבל 27 ₪. הפסד של 3 ₪ אבל אחרי ההטבה של 10 ₪ אני בפלוס של 7 ₪.
למזלי היה תיקו ולכן קיבלתי 28.5 ₪. הפסד של 1.5 ₪ אבל אחרי ההטבה של 10 ₪ אני בפלוס של 8.5 ₪.
הקאץ' הוא שההטבה היא רק להימורים עתידיים כך שהשתמשתי ב 8.5 ₪ בכדי למלא טפסי טוטו, וכמובן שהפסדתי…

ניגוב


דבר ראשון שאני אקנה אחרי שהכל ירגע זה בידה.
פעם ראשונה שראיתי בידה היה בסרט צרפתי. לא הבנתי למה יש אסלה מוזרה נוספת ליד האסלה הרגילה. כשהסבירו לי את מטרתה לא הפסקתי לצחוק ושאלתי למה? למה צריך את זה אם יש לנו את ההמצאה המדהימה של הנייר טואלט.
הכל השתנה לפני 4 שנים בעת ביקור בדרום קוריאה. באחד מבתי המלון היה בשירותים בידה משוכלל ביותר שכלל חימום של מושב האסלה, מים חמים, תוכניות השפרצה שונות ויבוש באוויר חם. זאת הייתה חוויה רוחנית ממדרגה ראשונה. מעולם לא יצאתי מהשירותים עם כזה חיוך מאוזן לאוזן.
מאז אותו הטיול כל שנה ביום הולדת שלי רציתי לפנק את עצמי בבידה, וכל שנה השתפנתי או יותר נכון התקמצתי. אבל אז הגיעה הקורונה ואנשים הסתערו על הסופרמרקטים בכדי לקנות נייר טואלט.
ההתנהגות הזאת גרמה לי לרצות להבין את החשיבות הפסיכולוגית של אגירת נייר טואלט בשעות משבר, למה יש מקומות בעולם בהם שולט הבידה ולמה זה לא תפס בארצות הברית. לשמחתי הפודקאסט המעולה "99% בלתי נראה" הוציא פרק בנושא: https://99percentinvisible.org/episode/wipe-out ובפרק הוזכר ספר שנקרא WIPED – The Curious History of Toilet Paper. בגלל שכבר נמאס לי לצפות בתוכניות בנטפליקס קניתי את הספר והוא מומלץ ביותר.
הנה שלוש תובנות מרכזיות שיש לי אחרי שגמרתי לקרוא את הספר (לא בשירותים):
1) אם אתם רוצים לדמיין את העולם שלנו לפני המאה העשרים אל תשכחו לדמיין גם ריח חזק של חרא ושתן בכל מקום.
2) העולם מתחלק לשוטפים ולמנגבים. מבחינה בריאותית השוטפים צודקים!
3) נייר טואלט זה הרס של הסביבה.
בקיצור אם נטפליקס מחפשים את סדרת התעודה הבאה שלהם, שיפסיקו לעשות סרטים על רוצחים מוזרים. "ההיסטוריה של הניגוב" יהיה להיט בינלאומי.

השכלה רדיופונית


לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!

קיצור תולדות ה URL


התחביב של קווין גילברטסון הוא לרכב ולהתחרות על חד-אופן (אפילו בשטח!). בראשית שנות ה 2000, לפני המצאת הרשתות החברתיות, היו ה Usenet newsgroups המקום בו אנשים כתבו פוסטים, העלו תמונות ודנו על כל נושא שבעולם. קבוצת ה alt.tv.simpsons הייתה קבוצה בה "נפגשו" אנשים ודנו בתוכנית הטלוויזיה "The Simpsons", קבוצת ה rec.sport.soccer עסקה בכדורגל וכמובן שהיו קבוצות על סקס, סמים ורוקנרול.
כשרצה קווין לחלוק לינק לאתר מעניין בקבוצה שעסקה ברכיבה על חד-אופן, היה לפעמים הלינק (URL) ארוך כל כך, שיצר בעיה בקריאה ובשימוש. זה למשל דוגמא ללינק לאתר המפות mapquest, שעלה לאוויר ב 1996, ומראה את המיקום בו גרתי בטקסס לפני שנים רבות מאד:
https://www.mapquest.com/search/results?slug=%2Fus%2Ftexas%2Ffort-worth%2F76133-7554%2F4228-sweetgum-way-32.629869,-97.385070&query=4228%20Sweetgum%20Way,%20Fort%20Worth,%20TX%2076133-7554&page=0
קווין, אז בן 24, ישב חשב והחליט להקים שירות של קיצור לינקים (URL shortening), ובינואר 2002 עלה לאוויר האתר TinyURL.com. באתר יכול משתמש להכניס URL ארוך והאתר ימפה אותו ל URL קצר. לדוגמה הלינק הארוך מלמעלה של אתר המפות, יהפוך ל https://tinyurl.com/ya5vm7bd.
איך זה עובד מאחורי הקלעים? כשאתם גולשים לכתובת המקוצרת https://tinyurl.com/ya5vm7bd הבקשה מגיעה לשרת של TinyURL. השרת לוקח את החלק שאחרי tinyurl.com, במקרה שלנו ya5vm7bd, ואם שמור אצלו מיפוי לכתובת אחרת הוא שולח בחזרה תשובת redirect עם הכתובת האחרת. דבר זה גורם לדפדפן שלכם לגלוש לכתובת האחרת (במקרה שלנו לכתובת הארוכה שמובילה לאתר של mapquest).
זה פתרון כל כך פשוט וגאוני שכל מתכנת מתחיל יכול לכתוב כזה שירות תוך כמה שעות בודדות. ההצלחה של השירות TinyURL הייתה מיידית. כאשר טוויטר, אשר הציוצים בו היו מוגבלים ל 140 תווים, תפס תאוצה עלה גם השימוש ב TinyURL שאפשר לאנשים גם לשתף לינקים וגם לעמוד באותה מגבלה של 140 תווים.
הרבה מתחרים קמו ל TinyURL, אשר המודל העסקי שלו הוא להרוויח מפרסומת של AdSense שיש באתר. חלק מהמתחרים כמו https://bitly.com, מציעים שירותים נוספים בתשלום שמאפשרים לראות נתונים על השימוש בכתובות המקוצרות או אפילו קבלת תשלום עבור הצגת פרסומות כמו שעושה https://adf.ly.
אני השתמשתי בשירות החינמי של Google שנקרא goo.gl ולהלן דוגמא לנתונים של אחד מהקיצורים שיצרתי (http://goo.gl/YWfZfW)
stats-url

יש כמובן גם חסרונות בשימוש בשירות של URL Shortening. אם החברה שמספקת את השירות מפסיקה לעבוד (וזה קרה בעבר) אזי כל הכתובות המקוצרות שיצרת מפסיקות לתפקד וספאמרים משתמשים בשירותים הללו להחביא את הכתובת האמיתית של האתר שלהם.

Spam
לא ניסיתי לראות לאן מוביל הלינק

מה צופן העתיד לשירותי URL Shortening? האם הם ימשיכו ללוות אותנו בעתיד? כמו כל דבר שקורה באינטרנט זה תלוי ב Google אשר החליטה להפסיק את השירות goo.gl שלה החל מ ה 30/3/19 ומתחילה לתמוך בסוג חדש של קיצורים אשר גם תומכים באפליקציות (Firebase Dynamic Links). יהיה מעניין לראות מה יקרה.

 

העם רוצה אוויר נקי


המחאה האזרחית הכי יצירתית ומצליחה שראיתי בחיי הייתה של תושבי שכונת "חלומות זכרון" שנמצאת בחלק המזרחי של זכרון יעקב. באמצע השכונה, שאיכלוסה החל בסביבות שנת 2006, עבר מעל הגן הציבורי קו חשמל של מתח גבוה שאסור היה להיות בקרבתו יותר מכמה דקות ביום. לתושבים הובטח כי לפי התוכניות הקו יועתק מזרחית לשכונה אבל זה לא נעשה. התושבים פנו לחברת חשמל, למועצה המקומית וליזם וכל אחד מהם טען שהוא לא אשם באי ביצוע העתקת הקו.
באותה תקופה נתתי טרמפ כל בוקר לתושבת השכונה שעבדה איתי ויום אחד ראיתי על כל המרפסות שלטים בסגנון "קונים פוטנציאלים, אל תקנו פה דירות! קו המתח הגבוה יסרטן את הילדים שלכם". אני הייתי בשוק. מה פתאום שמישהו ישים כזה שלט על הבית שלו? זה מוריד את ערך הדירות. אבל הייתי טיפש ולא הבנתי את הגאונות של המהלך הזה. השכונה הייתה אז עדיין בתהליך בניה והקמפיין הזה פשוט בא לגרום ליזם להזיז את התחת שלו ולממש את ההבטחה. רוב התושבים בשכונה לא רצו למכור את הבית שלהם ולכן פגיעה זמנית במחירי הדירות לא הפריע להם, אבל ליזם זה כאב בכיס. תוך זמן קצר הושגו כל האישורים הנדרשים, בוצעו כל התיאומים והקו זז כלאחר כבוד מזרחית לשכונה והשלטים, שהשיגו את מטרתם, נעלמו מהמרפסות.

המחאה הצרכנית שהכי חסכה לי כסף הייתה מחאת הקוטג'. בתור זה שעושה את הקניות השבועיות התחלתי לשים לב באזור סוף שנת 2010, שכל שבוע המחיר של הקוטג' עולה בכמה אגורות עד שהגיע לשמונה שקלים לגביע. בגלל שזאת הגבינה שילדים שלי הכי אהבו (ועדיין אוהבים) מאד התעצבנתי אבל המשכתי לקנות עד שביוני 2011 הצטרפתי לחרם צרכנים והפסקתי לקנות אותה. תוך זמן לא רב ירד מחירה והיום עולה גביע קוטג' בסופר 5.5 שקלים. אם בממוצע אנחנו צורכים 8 גביעי קוטג' בשבוע זה מגיע לחסכון של 1000 ש"ח בשנה.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה סיפרתי לכם את כל זה? אז בבקשה דבר ראשון תצפו בסרטון הזה (אורכו 153 שניות).

אין ספק שמציאת הגז הטבעי זה דבר טוב למדינת ישראל. השימוש בגז לעומת שימוש בפחם הוא הרבה יותר ידידותי לסביבה. אבל כפי שראיתם בסרטון הטיפול בגז של מאגר לוויתן באסדה שתוקם 9 ק"מ מחוף דור יגרום לנזק סביבתי שינטרל את כל התועלת של השימוש בגז.
אם לא היה פתרון אחר לטיפול בגז הייתי אומר ניחא, זה מה יש. אבל במאגרי כריש ותנין של חברת אנרג'יאן הטיפול בגז נעשה בעזרת אסדה מעל הקידוח כך שזה אפשרי.בחודשים האחרונים מתעצמת המחאה של תושבי האיזור שכוללת פעולות רבות כאשר ביום שישי האחרון הייתה הפגנה גדולה בכיכר רבין ששילבה מיצג של תיפוף על מאות חביות שחורות וכלל גם צילום של קליף מוזיקלי יחודי. תרומת משפחתי למאבק החשוב היא פשוט להיות "גוף" שמדי פעם מגיע להיכן שצריך וכמו כן מדי אנחנו תורמים כמה שקלים כי המאבק עולה כסף. אתר המאבק שחשוב לכל תושבי ישראל, נמצא בכתובת http://www.homelandguards.org. תודה מראש על התמיכה שלכם ונקווה מאד שהוא יצליח (הוא חייב להצליח).