השכלה רדיופונית

לפני חצי שנה יצא לי ולאשתי למלא טופס בו נדרשנו לרשום כמה שנות לימוד יש לנו. אני רשמתי 16 (סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון) ואשתי רשמה 21 (היא סיימה דוקטורט בריפוי בעיסוק). הסתכלתי את שני המספרים הללו וחשבתי על המשמעות שלהם בחברה שלנו. כמה קל ונוח להשתמש בהם כדי לנסות ולהבין את היכולת והידע שיש לבן אדם שעומד מולך.
אבל למרות שאין לי תואר פורמלי בכלכלה (אין לי אף תעודה ממוסד רשמי), אני מחשיב את עצמי כבעל ידע רחב ועמוק בנושא שאת רובו רכשתי משני מקורות. המקור המשני הוא קריאת ספרים וכתבות בעיתונים כלכליים אבל המקור הראשי הוא האזנה לפודקאסטים.
הסבר קצר למי שלא מכיר, פודקאסט (הֶסְכֵּת בעברית) זאת תוכנית רדיו שמופצת באינטרנט ואפשר להאזין לה בעזרת אפליקציות ייעודיות. אי התלות בתחנות רדיו להפצה של תוכן, והקלות היחסית שבה כל אחד יכול ליצור פודקאסט, פתחה בפני אנשים רבים את הדרך לייצר ולהפיץ תוכניות רדיו בכל נושא אפשרי. בארצות הברית יש פודקאסטים עם קהל מאזינים של מיליוני אנשים.
אני מכור לפודקאסטים. אני מאזין להם כאשר אני נוהג, נוסע ברכבת, בזמן שאני עושה הליכות וכאשר אני מנקה את הבית. אני מעריך שבשבוע ממוצע אני מאזין לכ-4 שעות של תוכן מגוון, 4 כפול 52 זה 208 שעות בשנה, שזה יוצא כמעט תשעה ימים.
אני משתמש באפליקציה מעולה שנקראת Podcast Addict  (יש לי מכשיר אנדרואיד) ואפילו רכשתי את הגרסה הלא חינמית ב $3 למרות שאין בינה לגרסה החינמית שוב הבדל ביכולות (חוץ מהצגת פרסומות)

זאת תמונת מסך שמראה את הפודקאסטים שאני מאזין להם באופן קבוע, וגם "מכריח" את המשפחה שלי להאזין בזמן הנסיעות (דבר שמאד עוזר בשיפור האנגלית).

listOfPodcast

מי הם אותם 14 פודקאסטים?

  1. עושים היסטוריה עם רן לוי – בעולם הפודקאסטים הישראלי רן הוא הכוכב. בכל פרק לוקח רן נושא אחר שקשור במדע וטכנולוגיה, ומצליח להעביר אותו בצורה שכל אחד או אחת יכולים להבין. לפני שנתיים הקים רן חברה שמפיקה פודקאסטים בנושאים מגוונים כמו עסקים, שיווק ותנ"ך. פרק מומלץ: שימור מידע דיגיטלי.
  2. חיות כיס – הדבר הטוב היחיד שיצא מהקמת התאגיד הם הפודקאסטים שלו – https://www.kan.org.il/podcast. בכל פרק יש דיון על כלכלה בצורה שאפשר להבין. פרק מומלץ: איפה הפסיכולוג.
  3. המובן מעליו עם דורון פישלר – עוד פודקאסט מבית היוצר של התאגיד, התעמקות בדברים שכולנו מקבלים כמובן מאליו. מאד אהוב על הילדים שלי. פרק מומלץ: הבננה: הפרי האלוהי.
  4.  Planet Money – הפודקאסט הכי טוב בנושא כלכלה. יוצריו עקבו אחרי יצור חולצה מהמתפרה בבנגלדש עד החנות באמריקה, קנו 100 חביות נפט בכדי להבין את השוק ושיגרו לוויין לחלל. מומלץ להאזין לכל הפרקים (נכון להיום יש 842)
  5. Freakonomics – שילוב מעניין של נושאים כלכליים ופסיכולוגים שגורם לך לחשוב שונה על מה שקורה מסביב. הפרק האחרון עסק בשאלה – האם עסקים ש"תורמים לקהילה" זה דבר חיובי או שזה יכול לגרום גם לתופעות שליליות? (אני תורם $5 בחודש לרשת שמייצרת את הפודקאסט הזה).
  6. 99%Invisible – כל פרק יכול להיות על נושא אחר. פרק חביב – ההיסטוריה של מכונת הצחוק.
  7. Reply All – פודקאסט על כל דבר שקשור באינטרנט (לא רק בהיבטים הטכנולוגים). פרק מומלץ – האם פייסבוק מאזינה לנו?
  8. StartUp – תוכנית על איך זה באמת להקים עסק. כל מי שרוצה להקים סטארט-אפ חייב, אבל חייב, להקשיב לעונה הראשונה בה מסופר על איך הוקמה חברת Gimlet שמפיקה את הפודקאסט הזה.
  9. 30for30 – פודקאסט הספורט של רשת ESPN. סיפורים על מאחורי הקלעים של האנשים והאירועים בספורט. פרק מומלץ: Madden's Game – איך נוצר אחד ממשחקי המחשב המפורסמים ביותר בעולם (משחק שמבוסס על ליגת הפוטבול האמריקאית).
  10. This American Life – מה שהתחיל כתוכנית רדיו שבועית "רגילה" בשנות ה 90 נהפך אחרי 645 פרקים לפודקאסט עם 4.5 מיליון מאזינים. כל פרק, שאורכו כשעה, מוקדש לנושא אחר שנסקר ונחקר לעומק. פרק נחמד מהתקופה האחרונה – Rom-Com. לכבוד יום האהבה, ארבעה סיפורים שמבוססים על המבנה של קומדיות רומנטיות.
  11. Every Little Thing – כל פרק עונה על שאלה אחת ששלח מאזין. אחד הפרקים החביבים עלי – מה הסיכון בלשבת על אסלה בשירותים ציבוריים?.
  12. Malcom Gladwell – Revisionist Historyמלקום גלדוול, שכתב מספר ספרים חשובים כמו "נקודת המפנה", חוקר לעומק בכל פרק אירוע או נושא היסטורי אחר. פרק מומלץ – למה מוזיקת קאנטרי הכי מצליחה לגרום לאנשים לבכות.
  13. Talk Python To Me – פודקאסט למפתחים בשפת Python.
  14. The Documentary – BBC World Service – אין על ה BBC. דיווחים מעמיקים על אירועים מכל רחבי העולם (גם מישראל). פרק שאהבתי: The End Zone – מה ההשפעה של המחקרים האחרונים שמראים את הנזק המוחי שנגרם לשחקני פוטבול אמריקאי על עתיד המשחק בארצות הברית.

אם נמשיך את קו שהמחשבה של תחילת הפוסט, אולי כדאי שהפודקאסטים הללו יאפשרו לעשות מבחן על התוכן שלהם, ואז פעם הבאה שאמלא טופס על מספר שנות הלימוד שלי אוכל לכתוב שאני בוגר של עושים היסטוריה ו Planet Money.
האזנה נעימה!

קיצור תולדות ה URL

התחביב של קווין גילברטסון הוא לרכב ולהתחרות על חד-אופן (אפילו בשטח!). בראשית שנות ה 2000, לפני המצאת הרשתות החברתיות, היו ה Usenet newsgroups המקום בו אנשים כתבו פוסטים, העלו תמונות ודנו על כל נושא שבעולם. קבוצת ה alt.tv.simpsons הייתה קבוצה בה "נפגשו" אנשים ודנו בתוכנית הטלוויזיה "The Simpsons", קבוצת ה rec.sport.soccer עסקה בכדורגל וכמובן שהיו קבוצות על סקס, סמים ורוקנרול.
כשרצה קווין לחלוק לינק לאתר מעניין בקבוצה שעסקה ברכיבה על חד-אופן, היה לפעמים הלינק (URL) ארוך כל כך, שיצר בעיה בקריאה ובשימוש. זה למשל דוגמא ללינק לאתר המפות mapquest, שעלה לאוויר ב 1996, ומראה את המיקום בו גרתי בטקסס לפני שנים רבות מאד:
https://www.mapquest.com/search/results?slug=%2Fus%2Ftexas%2Ffort-worth%2F76133-7554%2F4228-sweetgum-way-32.629869,-97.385070&query=4228%20Sweetgum%20Way,%20Fort%20Worth,%20TX%2076133-7554&page=0
קווין, אז בן 24, ישב חשב והחליט להקים שירות של קיצור לינקים (URL shortening), ובינואר 2002 עלה לאוויר האתר TinyURL.com. באתר יכול משתמש להכניס URL ארוך והאתר ימפה אותו ל URL קצר. לדוגמה הלינק הארוך מלמעלה של אתר המפות, יהפוך ל https://tinyurl.com/ya5vm7bd.
איך זה עובד מאחורי הקלעים? כשאתם גולשים לכתובת המקוצרת https://tinyurl.com/ya5vm7bd הבקשה מגיעה לשרת של TinyURL. השרת לוקח את החלק שאחרי tinyurl.com, במקרה שלנו ya5vm7bd, ואם שמור אצלו מיפוי לכתובת אחרת הוא שולח בחזרה תשובת redirect עם הכתובת האחרת. דבר זה גורם לדפדפן שלכם לגלוש לכתובת האחרת (במקרה שלנו לכתובת הארוכה שמובילה לאתר של mapquest).
זה פתרון כל כך פשוט וגאוני שכל מתכנת מתחיל יכול לכתוב כזה שירות תוך כמה שעות בודדות. ההצלחה של השירות TinyURL הייתה מיידית. כאשר טוויטר, אשר הציוצים בו היו מוגבלים ל 140 תווים, תפס תאוצה עלה גם השימוש ב TinyURL שאפשר לאנשים גם לשתף לינקים וגם לעמוד באותה מגבלה של 140 תווים.
הרבה מתחרים קמו ל TinyURL, אשר המודל העסקי שלו הוא להרוויח מפרסומת של AdSense שיש באתר. חלק מהמתחרים כמו https://bitly.com, מציעים שירותים נוספים בתשלום שמאפשרים לראות נתונים על השימוש בכתובות המקוצרות או אפילו קבלת תשלום עבור הצגת פרסומות כמו שעושה https://adf.ly.
אני השתמשתי בשירות החינמי של Google שנקרא goo.gl ולהלן דוגמא לנתונים של אחד מהקיצורים שיצרתי (http://goo.gl/YWfZfW)
stats-url

יש כמובן גם חסרונות בשימוש בשירות של URL Shortening. אם החברה שמספקת את השירות מפסיקה לעבוד (וזה קרה בעבר) אזי כל הכתובות המקוצרות שיצרת מפסיקות לתפקד וספאמרים משתמשים בשירותים הללו להחביא את הכתובת האמיתית של האתר שלהם.

Spam
לא ניסיתי לראות לאן מוביל הלינק

מה צופן העתיד לשירותי URL Shortening? האם הם ימשיכו ללוות אותנו בעתיד? כמו כל דבר שקורה באינטרנט זה תלוי ב Google אשר החליטה להפסיק את השירות goo.gl שלה החל מ ה 30/3/19 ומתחילה לתמוך בסוג חדש של קיצורים אשר גם תומכים באפליקציות (Firebase Dynamic Links). יהיה מעניין לראות מה יקרה.

 

העם רוצה אוויר נקי

המחאה האזרחית הכי יצירתית ומצליחה שראיתי בחיי הייתה של תושבי שכונת "חלומות זכרון" שנמצאת בחלק המזרחי של זכרון יעקב. באמצע השכונה, שאיכלוסה החל בסביבות שנת 2006, עבר מעל הגן הציבורי קו חשמל של מתח גבוה שאסור היה להיות בקרבתו יותר מכמה דקות ביום. לתושבים הובטח כי לפי התוכניות הקו יועתק מזרחית לשכונה אבל זה לא נעשה. התושבים פנו לחברת חשמל, למועצה המקומית וליזם וכל אחד מהם טען שהוא לא אשם באי ביצוע העתקת הקו.
באותה תקופה נתתי טרמפ כל בוקר לתושבת השכונה שעבדה איתי ויום אחד ראיתי על כל המרפסות שלטים בסגנון "קונים פוטנציאלים, אל תקנו פה דירות! קו המתח הגבוה יסרטן את הילדים שלכם". אני הייתי בשוק. מה פתאום שמישהו ישים כזה שלט על הבית שלו? זה מוריד את ערך הדירות. אבל הייתי טיפש ולא הבנתי את הגאונות של המהלך הזה. השכונה הייתה אז עדיין בתהליך בניה והקמפיין הזה פשוט בא לגרום ליזם להזיז את התחת שלו ולממש את ההבטחה. רוב התושבים בשכונה לא רצו למכור את הבית שלהם ולכן פגיעה זמנית במחירי הדירות לא הפריע להם, אבל ליזם זה כאב בכיס. תוך זמן קצר הושגו כל האישורים הנדרשים, בוצעו כל התיאומים והקו זז כלאחר כבוד מזרחית לשכונה והשלטים, שהשיגו את מטרתם, נעלמו מהמרפסות.

המחאה הצרכנית שהכי חסכה לי כסף הייתה מחאת הקוטג'. בתור זה שעושה את הקניות השבועיות התחלתי לשים לב באזור סוף שנת 2010, שכל שבוע המחיר של הקוטג' עולה בכמה אגורות עד שהגיע לשמונה שקלים לגביע. בגלל שזאת הגבינה שילדים שלי הכי אהבו (ועדיין אוהבים) מאד התעצבנתי אבל המשכתי לקנות עד שביוני 2011 הצטרפתי לחרם צרכנים והפסקתי לקנות אותה. תוך זמן לא רב ירד מחירה והיום עולה גביע קוטג' בסופר 5.5 שקלים. אם בממוצע אנחנו צורכים 8 גביעי קוטג' בשבוע זה מגיע לחסכון של 1000 ש"ח בשנה.

אתם בטח שואלים את עצמכם למה סיפרתי לכם את כל זה? אז בבקשה דבר ראשון תצפו בסרטון הזה (אורכו 153 שניות).

אין ספק שמציאת הגז הטבעי זה דבר טוב למדינת ישראל. השימוש בגז לעומת שימוש בפחם הוא הרבה יותר ידידותי לסביבה. אבל כפי שראיתם בסרטון הטיפול בגז של מאגר לוויתן באסדה שתוקם 9 ק"מ מחוף דור יגרום לנזק סביבתי שינטרל את כל התועלת של השימוש בגז.
אם לא היה פתרון אחר לטיפול בגז הייתי אומר ניחא, זה מה יש. אבל במאגרי כריש ותנין של חברת אנרג'יאן הטיפול בגז נעשה בעזרת אסדה מעל הקידוח כך שזה אפשרי.בחודשים האחרונים מתעצמת המחאה של תושבי האיזור שכוללת פעולות רבות כאשר ביום שישי האחרון הייתה הפגנה גדולה בכיכר רבין ששילבה מיצג של תיפוף על מאות חביות שחורות וכלל גם צילום של קליף מוזיקלי יחודי. תרומת משפחתי למאבק החשוב היא פשוט להיות "גוף" שמדי פעם מגיע להיכן שצריך וכמו כן מדי אנחנו תורמים כמה שקלים כי המאבק עולה כסף. אתר המאבק שחשוב לכל תושבי ישראל, נמצא בכתובת http://www.homelandguards.org. תודה מראש על התמיכה שלכם ונקווה מאד שהוא יצליח (הוא חייב להצליח).

 

 

זה הסיפור על איך הקמתי בית השקעות מבלי לקבל אישור של הרשות לניירות ערך

הילד, או אולי כבר אפשר לקרוא לו הנער, חגג 14 וקיבל מהסבים והסבתות כמה גרושים (מההורים שלו הוא מקבל אוכל וגג מעל הראש).
"מה אתה הולך לעשות עם הכסף?", שאלתי אותו בזמן נסיעה ביחד במכונית.
"כרגיל", אמר הילד, "אתן לכם לשמור עליו".
"אולי הפעם אתה רוצה להשקיע אותו?", שאלתי.
"מה זאת אומרת להשקיע?", שאל בחזרה.
במשך כמה דקות הסברתי לו על חשיבות ההשקעה לטווח רחוק מגיל צעיר, על הכוח של הריבית דריבית ועל האיזון התמידי שקיים בין סיכון לסיכוי.
המבט המזוגג בעיניו הבהיר לי שלא הצלחתי להעביר את המסר.
"תראה לדוגמא את הלוטו", אמרתי בעודנו חולפים ליד דוכן של המפעל הפיס שהמספר 52 מיליון התנוסס מעליו.
"אם תשקיע 11.6 שקלים יהיה לך סיכוי של 1:8,136,744 להרוויח 52 מיליון לעומת אם תסגור את הכסף בבנק לשנה יהיה לך בטוח 11.7 שקלים", הדגמתי לו שני סוגים של השקעה.
"אני הולך על הלוטו!", אמר לי הילד.
"נראה לך שאני אתן לך להמר?", צעקתי עליו.
"אוקי אז שמעתי ששווה להשקיע בביטקוין, איך אני קונה ביטקוין?", שאל.
ספקולנט הילד, חשבתי לעצמי, אבל להתנסות בדבר האמתי יהיה הדבר הכי טוב עבורו.
"אוקי", אמרתי לו, "כדי לפשט את העניינים זה מה שאני מציע לך. אתה תוכל לרכוש ממני ביטקוין, דולרים, אירו, לירות שטרלינג, מניות של מיקרוסופט או תוכנית חסכון לשנה בתשואה של 1% ואני לא אקח ממך שום עמלות על הקניה, על האחזקה או המכירה".
כשהגענו הביתה התיישבנו מול המחשב וכתבנו ביחד את החוזה הזה, בעוד האישה צועקת מהסלון: "חסר לך שתרמה את הילד".

20/01/2018
חוזה השקעה

ניר כץ – להלן בית ההשקעות
נדב כץ – להלן המשקיע

המשקיע יקנה מבית ההשקעות את הנכסים הפיננסים הבאים:

0.009107 ביטקוין בעלות של 400 ₪
14.68 דולרים בעלות של 50 ₪ (3.4060)
2.1 לירות שטרלינג בעלות של 10 ₪ (4.7451)
0.653 מניות של מיקרוסופט בעלות של 200 ₪ ($90)

המשקיע יוכל למכור בחזרה את הנכסים בכל זמן שיבחר.
כל בעיה משפטית תדון בפני נעמה כץ – להלן בית המשפט.

על החתום:
ניר כץ (בית ההשקעות)   _______
נדב כץ (המשקיע)  _______

אחרי שחתמנו על החוזה ולחצנו ידיים, שאלתי את הבנות שלי האם הן גם רוצות להשקיע דרכי. אחת אמרה שהיא משקיעה את זמנה בלימוד מתמטיקה והשנייה סירבה כי היא חניכה בתנועת נוער שקפיטליסט כמוני מוקצה שם מחמת מיאוס (חוץ מהפעמים שצריך אותי כדי להביא חולצות מתל אביב).
למחרת חתימת ההסכם, הילד קם בבוקר ודבר ראשון שאל אותי מה קרה בלילה לביטקוין, אז בכדי לעזור לו לעקוב אחרי ההשקעות שלו הכנתי לו את דף האקסל הבא:

Nadav-Excel

כפי שאתם יכולים לראות לרגע כתיבת הפוסט הזה הילד מופסד כ 36 שקלים אבל אני חושב שהוא מרוויח שיעור טוב לחיים.

עיוות מס

שאלה: מר ישראל ישראלי מקבל הצעת עבודה לשנתיים ויש לו שתי אופציות. הראשונה לקבל כל שנה 100,000 ₪ או לקבל בשנה הראשונה 200,000 ₪ ובשנייה 0 ₪. מבחינת תשלומי מס הכנסה מה עדיף למר ישראל ישראלי?
לכאורה זה די הגיוני שלא צריך להיות הבדל. הרי בשני המקרים הוא מקבל בסך הכל 200,000 ₪ בשנתיים.
אלה מדרגות המס לשנת 2017. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי (ככל שמרוויחים יותר אחוז המס עולה) והוא מחושב על בסיס שנתי.

הכנסה שנתית

שיעור המס

עד 74,640 ש"ח

10%

74,641 ש"ח – 107,040 ש"ח

14%

107,041 ש"ח – 171,840 ש"ח

20%

171,841 ש"ח – 238,800 ש"ח

31%

238,801 ש"ח – 496,920 ש"ח

35%

496,921 ש"ח – 640,000 ש"ח

47%

640,001  ש"ח ומעלה

50%

באופציה הראשונה (בה מר ישראלי מרוויח 100,000 ₪ בשנה) הוא ישלם 11,014.4 ₪ בכל שנה לפי החישוב:
74,640 * 10% = 7,464
(74,640 – 100,000) * 14% = 3,550.4
7464 + 3550.4 = 11,014.4
סה"כ בשנתיים: 11,014.4 * 2 = 22,028.8

באופציה השנייה (בה מר ישראלי מרוויח 200,000 ש"ח בשנה הראשונה ו 0 ש"ח בשנה השנייה)
הוא ישלם 33,689.6 ש"ח בשנה הראשונה ו 0 ש"ח בשנה השנייה לפי החיוב:
שנה ראשונה:
74,640 * 10% = 7,464
(74,640 – 107,040) * 14% = 4,536
(107,040 – 171,840) * 20% = 12,960
(171,840 – 200,000) * 31% = 8,729.6
סה"כ 7,464 + 4,536 + 12,960 + 8,729.6 = 33,689.6
שנה שניה:
0 ש"ח
סה"כ בשנתיים: 33,689.6 + 0 = 33,689.6

זה הבדל של 11,660.8 ש"ח!

(ניתן לחשב את התשלום בעזרת מחשבון המס של רשות המסים בכתובת – https://taxes.gov.il/Pages/TestCalculator.aspx)

אם מר ישראל ישראלי הוא תושב ישראל אזי יש לו 2.25 נקודות זיכוי במס הכנסה. כל נקודת מס שווה ב 2017 – 2,580 ש"ח בשנה.
זאת אומרת שבאופציה הראשונה הוא ישלם כל שנה 2.25 * 2,580 – 11,014.4 = 5,209.4.
סה"כ בשנתיים: 5,209.4 * 2 = 10,418.8
באופציה השנייה הוא ישלם בשנה הראשונה 2.25 * 2,580 – 33,689.6 = 27,884.6
בשנה השנייה הוא עדיין ישלם 0 ש"ח (הוא לא יכול להזדכות כי לא היו לא הכנסות)

הבדל הוא כבר של 17,465.8 ש"ח!!

זה לינק למחשבון נקודות זיכוי לפי מצב משפחתי בלבד (יש עוד אפשרויות לקבלת נקודת זיכוי כמו סיום לימודים או מקום ישוב –  https://taxes.gov.il/Pages/TestNekudotZicuiCalculator2017.aspx)

ואם זה לא היה מר ישראל ישראלי אלא אישתו, מרת ישראלה ישראלי ואם יש לזוג שלושה ילדים מתחת לגיל 18 אזי יהיו לה 5.75 נקודות זיכוי (2.25 – תושבת ישראל, 0.5 – על היותה אישה, 3 – נקודה לכל ילד).
באופציה הראשונה היא תשלם כל שנה 5.75 * 2,580 – 11,014.4 = 0 (זה לא יכול להיות שלילי)
סה"כ בשנתיים: 0 * 2 = 0
באופציה השנייה היא תשלם בשנה הראשונה 5.75 * 2,580 – 33,689.6 = 18,854.6
בשנה השנייה היא תשלם 0 ש"ח (היא לא יכולה להזדכות כי לא היו לה הכנסות)

עכשיו ההבדל הוא כבר של 18,854.6 ש"ח!!!

(חשוב לציין שלא נלקחו בחישוב הטבות מס עקב הפרשות לערוצי חסכון כמו קרנות פנסיה)

מוזר לא? יש שתי סיבות לאנומליות הזאת. הראשונה היא שהחישוב של מס הכנסה (כולל נקודות זיכוי) הוא שנתי (1/1 עד ל 31/12) והשנייה היא, כפי שצויין בהתחלה, מס הכנסה (לעומת מע"מ) הוא מס פרוגרסיבי – המס על שקל תלוי ב"מיקום" שלו וגם מאיפה הוא הגיע – משכורת, רווח הון, השכרת דירה וכדומה.

אם פקודת מס הכנסה הייתה פשוטה (פשטות זה עיקרון מאד חשוב ואפילו מופיע בעשרת עקרונות המלחמה של צה"ל), זאת אומרת לא יהיו נקודות זיכוי וגם יהיה מס אחיד על כל הכנסה (25%) אזי בשתי האופציות שהוצגו מר ומרת ישראלי היו משלמים את אותו המס. זה נכון במיוחד גם לתשלומים לביטוח לאומי.
אני מבין את חשיבות המס הפרוגרסיבי ואת הכוונה הטובה של נקודות זיכוי המס (למרות שהן לא באמת עוזרות למי שמרוויח מעט), אבל ככל שיש יותר סעיפים בפקודת המס זה נותן יותר אפשריות לתכנון מס. לא להעלמת מס (אי דיווח הכנסות) אלא לתכנון מס.
כל עצמאי, ואני אחד כזה, יודע שבסוף שנה עדיף להקדים הוצאות ולדחות הכנסות כדי שהסכום שעליו ישולם מס הכנסה יהיה נמוך יותר. אני דחיתי מכירת מניות שקיבלתי בזמן שהייתי שכיר לשנה הזאת (כי היו לי מעט הכנסות בתור עצמאי) ושילמתי 14% מס במקום 47% שהייתי משלם אם הייתי מוכר אותן בזמן שהייתי שכיר. חשוב לי לציין שלא העלמתי מס (דיווחתי על כל שקל שקיבלתי!) אלא ביצעתי תכנון מס.
צריך גם לזכור שאני איש פשוט. אני לא מעסיק סוללת עורכי דין ורואי חשבון לצורך תכנון מס, אבל מי שיש ברשותו את היכולת לשלם לשירות כזה, סביר להניח שמשלם הרבה פחות מס מאשר אם פקודת המס הייתה פשוטה ולא מסובכת כמו שהיא היום.
ועד שזה ישתנה מה שאפשר זה רק לצפות בקטע מעולה מתוך הפרק "ניכוי במקור" של הסדרה הקלאסית "קרובים קרובים":

 

עלות הפיספוס

למרות שביני וביל גייטס כבר מזמן אין יחסי עובד מעביד אני עדיין עוקב אחריו (וירטואלית כמובן). כל קיץ מפרסם ביל רשימה של ספרים שהוא ממליץ לקרוא, והפעם החלטתי לשמוע בעצתו ולקרוא את הספר "How Not to Be Wrong – The Power of Mathematical Thinking by Jordan Ellenberg". הספר, כמה לא מפתיע, עוסק בניתוח מתמטי של אירועים שקורים לנו בחיים. פרק 12 למשל מנסה לענות על השאלה החשובה: "מתי צריך להגיע לשדה התעופה לפני טיסה?".
בואו ונניח שרשות שדות התעופה עקבה אחרי מיליוני האנשים שעברו השנה בשדה התעופה בן גוריון ואלו הממצאים שלהם.

אופציה זמן הגעה לפני טיסה אחוז הטיסות שפוספסו
1 שלוש שעות 0%
2 שעתיים 2%
3 שעה וחצי 5%
4 שעה 15%
5 חצי שעה 100%

אזי על בסיס הטבלה הזאת מהי התשובה הנכונה לשאלה: "מתי צריך להגיע לשדה התעופה לפני טיסה?". עדיין אין תשובה כי חסר נתון מאד מרכזי והוא מדד הסבל. כמה אתם סובלים מלבזבז זמן בשדה התעופה וכמה אתם סובלים מפספוס טיסה. המדד הזה כמובן שונה מאדם לאדם (איש עסקים שטס המון מול משפחה של חמישה) ומסיטואציה לסיטואציה (טיסה לאירוע חשוב או לטיול של חמישה חודשים במזרח).
לשם דוגמא בואו ונניח שמדד הסבל שלכם הוא 1 יחידת סבל לכל שעה בשדה התעופה ו 6 יחידות סבל לטיסה שפוספסה. אזי כמות יחידות הסבל בכל אופציה מחושבת בצורה הבאה:
1 יחידת סבל * זמן הגעה לפני טיסה + אחוז הטיסות שפוספסו * 6 יחידות סבל.

אופציה מספר יחידות סבל
1 1 * 3 + 0% * 6 = 3
2 1 * 2 + 2% * 6 = 2.12
3 1 * 1.5 + 5% * 6 = 1.8
4 1 * 1 + 15% * 6 = 1.9
5 1 * 0.5 + 100% * 6 = 6.5

כפי שניתן לראות האופציה הכי טובה להקטנת הסבל היא לבחור באופציה 3 (הגעה של שעה וחצי לפני טיסה) שבה מספר יחידות הסבל הוא הנמוך ביותר.
השנה התחבטנו בשאלה דומה בזמן תכנון הטיול המשפחתי לארה"ב. היעד הראשוני שלנו הייתה מילווקי שנמצאת במדינת ויסקונסין וכמובן שאין לשם טיסות ישירות מתל אביב. לכן בזמן שעברנו על כל האפשריות שאלנו את עצמנו את השאלה, מה הזמן האופטימלי להמתנה בין טיסה לטיסה. לאחר מחקר מעמיק, על בסיס ניסיון העבר ושימוש בטבלה של אופציות וסבל בחרנו בטיסה של אייר קנדה מתל אביב לטורונטו שנוחתת ב 16:25 וטיסת המשך למילווקי גם של אייר קנדה שממריאה ב 18:10. זה נתן לנו שעה ארבעים וחמש דקות של מעבר בין טיסה אחת לשנייה (הרבה מעבר למה שמומלץ באתר הרשמי של שדה התעופה של טורונטו)
הטיסה של אייר קנדה מתל אביב לטורונטו איחרה בשעתיים. אנחנו פספסנו את הטיסה למילווקי, חיכינו שש שעות בשדה התעופה בתור אינסופי כדי לקבל מלון וטיסה חלופית למחרת וכך יצא שאיבדנו יום מהטיול. למזלנו בגלל אורך הטיול (25 יום) וגם בגלל שלא תכננו יותר מדי ביום הראשון הצלחנו להשלים את החסר ובנוסף יש לנו חוויה מלמדת (ומתמטית) לחיים.
ולכל מי שתהה במערכת היחסים בין ביל ואנוכי, הוא היה המעביד.

שיט!