ב 28/10/2010 כתבתי פוסט בבלוג הזה שנקרא חג לעובדים. בפוסט הראתי את שלושת התרחישים של ימי החופש לעובדים שכירים בחודש תשרי. התרחישים מבוססים על עבודה של חמישה ימים בשבוע וגם בערבי חג.
התרחיש הכי טוב – 7 ימי חופש – קורה כאשר א' בתשרי נופל על ימי שני או שלישי.
התרחיש הכי גרוע – 2.5 ימי חופש – קורה כאשר א' בתשרי נופל על יום שבת.
תרחיש ביניים – 4.5 ימי חופש – קורה כאשר א' בתשרי נופל על יום חמישי.
הכלל לא אָד"וּ ראש של הלוח העברי קובע שיומו הראשון של ראש השנה לא יחול בימים ראשון, רביעי או שישי בשבוע.
וזה המצב של ימי החופש לעשור הקרוב. אני מבטיח לעדכן שוב ב 2031.
בכניסה לבנין בו נמצא מקום העבודה שלי יש שולחן קטן ועליו מונחת סלסלה וכוס זכוכית. כל בוקר בסביבות השעה 08:30 מגיע מישהו ושם בה כ 15 סנדוויצ'ים. (יכול להיות שזאת מישהי, אני אף פעם לא ראיתי מי עושה זאת). מי שרוצה לוקח סנדוויץ לבחירתו ושם 10 שקלים בכוס הזכוכית. בסוף היום מגיע מישהו ולוקח את הכסף מכוס הזכוכית ואת הסנדוויצ'ים שנשארו (יכול להיות שזאת מישהי, אני אף פעם לא ראיתי מי עושה זאת). אני מאד אוהב לאכול את סנדוויץ סלט הביצים כי הוא גם טעים, גם ענק וגם מאד זול יחסית לסנדוויצ'ים שמוצעים למכירה בחניות ליד. אבל יותר מזה אני גם נהנה מרמת האמון של שיטה הזאת. לי יש אמון שהאנשים שמכינים את הסנדוויצ'ים עושים זאת בצורה נאותה כפי שרשום בדף שנמצא בסלסלה. לאנשים שמכינים את הסנדוויצ'ים יש אמון שמי שיקח סנדוויץ ישים בכוס 10 שקלים ושאף אחד לא יגנוב כסף מהכוס. השיטה הזאת עובדת כבר למעלה מארבע שנים ונותנת לי תקווה שעדיין יש פה אפשרות לחיים נורמלים כי אמון זה הדבר הכי הבסיסי שמאפשר לחברה לתפקד.
טלוויזיה בחופש הגדול כשאני הייתי ילד: ערוץ ישראלי אחד בשחור לבן
09:00 עד 11:00 – שידורי הבוקר לילדים 11:00 עד 16:00 – אין כלום! 16:00 עד 17:30 – טלוויזיה לימודית 17:30 עד 18:30 – תוכניות הילדים והנוער 18:30 עד 20:00 – תוכניות בערבית 20:00 עד 20:58 – תוכניות לכל המשפחה 20:58 עד 21:00 – שעון אנלוגי 21:00 עד 21:30 – מבט 21:30 עד 23:55 – תוכניות למבוגרים 23:55 עד 23:58 – פסוקו של יום 23:58 עד 24:00 – התקווה
אין מכשיר הקלטה (כמו וידאו). פספסת פרק של "איים אבודים"? תחכה שנה! אין לעצור תוכנית באמצע כדי ללכת למטבח או לשירותים. תכלס, אפשר לראות את כל התוכן שיש.
טלוויזיה בחופש הגדול היום: מה שאתה רוצה לראות, מתי שאתה רוצה לראות.
מה עדיף? שאלה טובה, אבל הרשו לי להיות איש זקן ונרגן ולהגיד שאני שמח שהילדות שלי הייתה אז.
חשבתי על זה טיפה. כולם אומרים תמיד "לא נשכח ולא נסלח". אבל זה חצי נכון. לא נשכח מסכים, אבל לא נסלח? אנחנו הישראלים לא מפסיקים לטוס לברלין כדי לקנות שם נדל"ן ולאכול מילקי בזול. מילקי! שהוא בכלל מעדן גזעני. לא רק שיש בו הפרדה בין החום ללבן, גם הלבן למעלה. אתם גם יודעים כמה החזר הוצאות על השואה קיבלה מדינת ישראל מגרמניה ב 1951 כדי לכונן יחסים דיפלומטים? 2 מיליארד מארק, שזה מיליארד אירו. נשמע הרבה? תחלקו את זה בשישה מיליון זה יוצא 167 אירו לאדם. שזה לא מכסה אפילו סופשבוע בגרמניה. ומי אתם חושבים הנהיג את גרמניה ב 1951? ילדים בני 6 שנולדו אחרי המלחמה? שלטו שם נאצים. איזה נאצים? נאצים שידעו הכי טוב לשנות את קורות החיים שלהם.
ומה אתכם ועם ילדכם? האם יצא לכם אי-פעם לחזות ביופי של שביל החלב?
אנסה לסכם בקצרה מתי, איך ואיפה אפשר לצפות בשביל החלב בישראל.
יש כמה דברים שעלולים להפריע בצפייה בשביל החלב:
זיהום אור מערים
סינוור עיניים
זיהום אור מהירח
אי המצאות שביל החלב (כרגע) בשמיים
איך אנחנו יכולים למנוע את כל הבעיות הללו?
זיהום אור מערים
אורות עיר ואורות הבוקעים מחלונות מאירים את האבק באוויר אשר מחזיר את האור וגורם לשמים להיראות בהירים יותר בלילה. כאשר השמים בהירים איננו יכולים לראות את שביל החלב ולכן עדיף שנתרחק כמה שאפשר מערים גדולות.
השתמשו במפת זיהום אור. הימנעו מכל האזורים המסומנים על בירוק, צהוב, ואדום. ככל שיהיה חשוך יותר, כך תוכלו לראות את שביל החלב טוב יותר.
גם חורשת שבטה ומצדה מערב טובים, אך מכיוון שהם קרובים יותר למרכז, זיהום האור בהם גבוה יותר. עם זאת, אם אין באפשרותכם לנסוע רחוק, אלה הן אפשרויות סבירות בהחלט.
ניתן למצוא עוד מספר אתרי קמפינג חשוכים המעולים לצפייה בכוכבים בכלל ובשביל החלב בפרט, באתר Deep-Sky Watch.
אם אינכם חובבי לינה בשטח, אתם יכולים לבחור לילה בלי ירח, כאשר שביל החלב נמצא מעל האופק, ולנסוע לאחד מחניוני הלילה המוזכרים, לצפות בשביל החלב ולחזור הביתה.
עם זאת, אני מאוד ממליץ להישאר לכל הלילה, לשכב מתחת לכוכבים עם בקבוק של ריזלינג מאלזס במקום לנסוע כל הלילה בחזרה הביתה.
חניון הר ארדון (נמצא ליד הקצה המזרחי של מכתש רמון. שימו לב שעל מנת להגיע לשם, תצטרכו לנסוע זמן רב על כביש אפר) בתמונה זו ניתן להבחין אפילו בגלקסיית אנדרומדה. היא די גדולה וניתן לראות אותה באמצעות משקפת טובה.
חניון הר ארדון
חורבות שבטה
שבטה. דרך אגב, האם ידעתם שכדור הארץ מסתובב?
עוד חורבות שבטה
האתר החשוך ביותר בישראל, הר כרכום
חניון נחל גוונים
סינוור עיניים
כאשר העין רואה משהו בהיר, האישון של העין מתרחב ואיננו מסוגל לקלוט עצמים חשוכים.
אז אחרי שהגעתם לחניון הלילה הנכון, אכלתם בשר ושתיתם יין, כדאי שתתרחקו מהמדורה ומהאורות של אתר הלינה כ 100 עד 200 מטר לכיוון המדבר, תכבו את הפנסים ותתנו לעינכם להתרגל לחושך לפחות חמש דקות.
אם ברצונכם להשתמש בפנס על מנת לבדוק את המפה, כדאי שתשתמשו בפנס אדום – הוא יסנוור את העיניים הרבה פחות. לכל תוכנת אסטרונומיה טובה יש "Night mode" ("מצב לילה") אדום, רק למטרות אלה.
אור מהירח
הירח בהיר מאוד. אם הירח נראה בשמיים – אין סיכוי לראות את שביל החלב. חכו עד שהירח יעלם מן העין (תחילתו של החודש העברי) או יהיה מעבר לאופק. ניתן לראות זמני שקיעה וזריחה של ירח באתר הזה.
היעדרו שביל החלב בשמים
זה עלול להישמע מוזר, אבל שביל החלב לא תמיד נמצא מעל לקו האופק. הוא גם זורח ושוקע בזמנים שונים במהלך השנה.
השתמשו באחת מתוכנות הפלנטריום הרבות על מנת לדעת מתי נמצא שביל החלב מעל לאופק בתחילת הלילה. (אני אישית משתמש ב"סטלריום") אבל אפשר פשוט לזכור, ששביל החלב נראה בבירור מיולי עד מארס (תמוז-סיוון), ובחלק הבהיר ביותר שלו ניתן לחזות מיולי עד אוקטובר (תמוז-חשוון). בחודשים האלה אינכם זקוקים לתוכנות אסטרונומיה או לפלנטריום; אתם יכולים פשוט לנסוע למדבר בלילה ללא ירח וליהנות מחזיונו של שביל החלב.
אגב, בחורף, הראות של השמים בממוצע הרבה יותר טובה בעיקר בגלל שיש פחות אבק באוויר.
כמו כן, אל תשכחו לבדוק את תחזית מזג האוויר ולוודא שאין עננים.
אם הצפייה בשביל החלב הספיקה לכם, וחזיתם כבר בכל הכוכבים הבהירים, תוכלו אתם יכולים לבלות קצת זמן בצפייה בלוויינים.
במקומות החשוכים שבהם נראה שביל החלב, ניתן לראות במהלך הלילה בין 10 ל 20 לוויינים ושלבים של טילים.
קרוב לסוף של הסרטון הזה שבאורך 30 שניות ניתן לראות לוויינים חוצים את השמיים.
הורידו את היישומון "Heavens Above" (או תדפיסו מפות מאתר אינטרנט – רק אל תשכחו לציין את מקום התצפית) וראו באיזה זמן באיזה חלק של השמים ניתן לצפות בלוויין. אם יש לכם מזל, תראו גם את תחנת החלל הבינלאומית – היא כל כך גדולה ובהירה שלעתים קרובות אנשים חושבים שהיא מטוס שמעופף מעליהם בשמיים.
החיים על פי ניר 