בשבוע שעבר חגגתי חצי שנה שלא הייתי פיזית בעבודה. גם לפני פרוץ הקורונה ביקרתי במשרדי החברה רק פעם בשבוע, וזה בזכות ה"ענן" שמאפשר למתכנתים כמוני לעשות את עבודתנו מכל מקום בעולם. (תודה לך ג'ף בזוס!)
אני עובד בחברה ביו-טכנולוגית כך שרוב העובדים הם ביולוגים ובגלל שעוד לא הומצא "ענן ביולוגי" הם נאלצים להגיע פיזית לעבודה.
כמו בכל חברה, גם בחברה שלנו יש מדי פעם מפגש חברתי בלתי רשמי, שבו שותים בירה וגם עושים חידון נושא פרסים. למרות שאני לא מגיע למפגש הזה (ואני גם לא שותה בירה), אני תורם לחידון כמה שאלות שקשורות במחשבים ותכנות.
שאלות כגון:
מי יצר את המשחק פאק-מן?
א) ביל גייטס
ב) סטיב ג'ובס
ג) טורו איווטאני
ד) פקורו מנצורי
(התשובה בסוף הטור)
בפעם באחרונה חרגתי ממנהגי וגם תרמתי לחידון שאלה בנושא של שוק ההון.
אם הייתם משקיעים $1000 בהנפקה של נטפליקס (24/5/2002), כמה כסף היה לכם היום (07/09/2020)?
א) $102,000
ב) $427,000
ג) $1,018,000
ד) $21,000
התשובה היא ב. מניית נטפליקס עלתה פי 427 מיום ההנפקה וכל מי שקנתה אותה אז והחזיקה בה עד היום עשתה בשכל.

לא סתם השתמשתי בלשון נקבה במשפט האחרון. בשנה האחרונה שתי הבנות שלי התגייסו ולשמחתי המשכורת הצבאית של חיילים וחיילות בסדיר, במיוחד בדרג הלוחם, פחות מצחיקות מהמשכורת הצבאית שהייתה לי בסדיר.
אז לפני שבוע כשהכוכבים הסתדרו ושתיהן חזרו לסוף שבוע בבית הושבתי אותן לשיחה ושאלתי אותן את השאלה – אם הייתן משקיעות $1000 בהנפקה של נטפליקס (24/5/2002), כמה כסף היה לכן היום (07/09/2020)?
"אבא", אמרה אחת מהן, "ב 24/5/2002 היינו בנות שנה וחצי!".
"נכון", השבתי, "אבל היום אתן עוד מעט בנות 20 וצברתם סכומי כסף, ששוכבים להם בחשבון הבנק שלכן, ואתן צריכות להתחיל לחשוב מה אתן רוצות לעשות. זה לגיטימי להגיד לי שבמצב הנוכחי עדיף לא לעשות כלום, אבל אני אישית חושב שבגיל שלכן אפשר לקחת סיכונים".
אני הייתי מאד שמרן כשהייתי צעיר. אולי זה בגלל כשהייתי נער התרחש משבר מניות הבנקים והאינפלציה השתוללה ואולי זה בגלל כשהייתי איש צעיר הריבית על פיקדונות הייתה מדהימה כך שלא היה צריך להתעמק יותר מדי באפשריות השקעה אחרות.
אבל הטעות שלי הייתה, חוץ שלא שמתי $1000 על נטפליקס ב 2002, שאף פעם לא גיבשתי לעצמי אסטרטגית השקעות מקיפה שכוללת מטרות, יעדים ודרכי פעולה שמבוססת גם על הפרופיל הפסיכולוגי שלי.
לכן השיחה שלי עם הבנות הייתה לי מאד חשובה כדי שכבר מגיל צעיר הן יגיעו להחלטות מבוססות בנושאים כלכליים. אני לא מגלה מה הן החליטו, אני גם לא יודע איזו השקעה תעשה פי 427 ב 18 שנה, אבל אני יכול לגלות לכם שטורו איווטאני הוא זה שיצר את המשחק פאק-מן.

אני והבן מאד אוהבים את הסדרה "המפץ הגדול". (איך אפשר לא לאהוב קומדיה על פיזיקאים ומהנדסים חנונים?)
אחד הדברים האהובים על הדמות המרכזית בסדרה, ד"ר שלדון לי קופר, זה לכתוב חוזים בינו לבין הסובבים אותו. לפני שבוע, אחרי ששוב רבנו אני והבן, החלטנו שהפתרון הטוב ביותר כדי למנוע מריבות עתידיות, הוא להכין חוזה ביננו שיסדיר פעם אחת ולתמיד את הדרישות והציפיות ההדדיות. אחרי עבודה מאומצת אני שמח להציג בפניכם את החוזה הגמור.

הסכם אב ובן

בין ניר כץ (להלן האב) ונדב כץ (להלן הבן) אשר החליטו לנסח הסכם שיסדיר את היחסים ביניהם.

1. הסעות
   האב מתחייב בזאת להסיע את הבן בכל יום לבית הספר חוץ מבימים שלאב אין אפשרות לעשות זאת עקב עבודה, מצב רפואי או כוח עליון. על האב תהיה חובה להסיע את בנו לבית הספר גם אם לבן התבטלו שעות בית ספר ראשונות והוא מתחיל בשעה לא פורמלית. על הבן להיות מוכן ליציאה בשעה שיקבע האב. אין האב מחויב להחזיר את הבן מבית הספר אלא אם אין לבן אפשרות לחזור בתחב"צ או ברגל עקב מצב רפואי או כוח עליון.
2. מטלות בית וסידור חדר
   פעם בשבוע חובה על הבן לסדר את חדר השינה, את החלק שלו בחדר הארונות ואת השירותים (את המקלחת פעמיים בחודש). הבן מתחייב לפנות את המדיח ולקפל כביסה כשיתבקש ממנו אלא אם יש לו התחייבויות לימודיות, צרכים או התחייבויות חברתיות. כשהבן מקפל כביסה יש לו אישור לראות טלוויזיה עד שיסיים את מטלת הקיפול. היה והבן סיים את מטלת הקיפול והתוכנית לא הסתיימה יש לו זכות מלאה לראותה עד סופה. הבן מחוייב להביא את הכביסה של כל אחד מבני הבית לחדרו.
   על הבן תהיה חובה להוציא את הכלב (להלן מולי) 3 פעמים בשבוע. והיה והכלב עשה את צרכיו בשירותי הבנות (להלן נועה ומאיה) או בשירותי הבן על האב חובה לנקותם.
3. אלקטרוניקה
   הבן רשאי לשדרג את הסמארטפון שלו כל שלוש שנים לדגם שמוסכם על האב. 60% מעלות השדרוג תמומן ע"י הבן, 40% ע"י האב. במידה והסמארטפון נשבר, מתקלקל או נאבד, ירכש לבן סמארטפון על פי המצוין לעיל
4. מדיה
   בימי חול רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעה, ובסמארטפון שעה.
   בסופי שבוע וחגים יהודים רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעתיים ובסמארטפון שעתיים.
   במקרה של צפייה משותפת בטלוויזיה סדר החלטה במה לצפות הוא: הורים, ילדים.
5. לימודים
   הבן ישקיע את מירב זמנו הפנוי ללימודים. האב מתחייב לעשות כל מה שביכולתו לעזור לבן במקצועות ריאליים בלבד.
6. איכות סביבה
   הטמפרטורה המינימלית של המזגן בקיץ בחדרו של הבן תהיה 25 מעלות.
   הבן מתחייב למיין את האשפה בחדרו ולשים את הנייר בפח המחזור.
7. אם האב מוזמן לכנס שבו מתארח בן אדם מפורסם ביותר, על האב לקחת את בנו.
8. שינויים בהסכם יעשו רק באישור שני הצדדים
9. במקרה של מחלוקת בין הצדדים מוסכם כי נעמה כץ (להלן האם) היא שתכריע איזה צד צודק ושני הצדדים מחויבים לקבל את הכרעתה הסופית.

ולראיה באו על החתום:
הבן: __________                            האב: _____________

תאריך:_________                          תאריך:____________  

הילד, או אולי כבר אפשר לקרוא לו הנער, חגג 14 וקיבל מהסבים והסבתות כמה גרושים (מההורים שלו הוא מקבל אוכל וגג מעל הראש).
"מה אתה הולך לעשות עם הכסף?", שאלתי אותו בזמן נסיעה ביחד במכונית.
"כרגיל", אמר הילד, "אתן לכם לשמור עליו".
"אולי הפעם אתה רוצה להשקיע אותו?", שאלתי.
"מה זאת אומרת להשקיע?", שאל בחזרה.
במשך כמה דקות הסברתי לו על חשיבות ההשקעה לטווח רחוק מגיל צעיר, על הכוח של הריבית דריבית ועל האיזון התמידי שקיים בין סיכון לסיכוי.
המבט המזוגג בעיניו הבהיר לי שלא הצלחתי להעביר את המסר.
"תראה לדוגמא את הלוטו", אמרתי בעודנו חולפים ליד דוכן של המפעל הפיס שהמספר 52 מיליון התנוסס מעליו.
"אם תשקיע 11.6 שקלים יהיה לך סיכוי של 1:8,136,744 להרוויח 52 מיליון לעומת אם תסגור את הכסף בבנק לשנה יהיה לך בטוח 11.7 שקלים", הדגמתי לו שני סוגים של השקעה.
"אני הולך על הלוטו!", אמר לי הילד.
"נראה לך שאני אתן לך להמר?", צעקתי עליו.
"אוקי אז שמעתי ששווה להשקיע בביטקוין, איך אני קונה ביטקוין?", שאל.
ספקולנט הילד, חשבתי לעצמי, אבל להתנסות בדבר האמתי יהיה הדבר הכי טוב עבורו.
"אוקי", אמרתי לו, "כדי לפשט את העניינים זה מה שאני מציע לך. אתה תוכל לרכוש ממני ביטקוין, דולרים, אירו, לירות שטרלינג, מניות של מיקרוסופט או תוכנית חסכון לשנה בתשואה של 1% ואני לא אקח ממך שום עמלות על הקניה, על האחזקה או המכירה".
כשהגענו הביתה התיישבנו מול המחשב וכתבנו ביחד את החוזה הזה, בעוד האישה צועקת מהסלון: "חסר לך שתרמה את הילד".

20/01/2018
חוזה השקעה
ניר כץ – להלן בית ההשקעות
נדב כץ – להלן המשקיע

המשקיע יקנה מבית ההשקעות את הנכסים הפיננסים הבאים:

0.009107 ביטקוין בעלות של 400 ₪
14.68 דולרים בעלות של 50 ₪ (3.4060)
2.1 לירות שטרלינג בעלות של 10 ₪ (4.7451)
0.653 מניות של מיקרוסופט בעלות של 200 ₪ ($90)

המשקיע יוכל למכור בחזרה את הנכסים בכל זמן שיבחר.
כל בעיה משפטית תדון בפני נעמה כץ – להלן בית המשפט.

על החתום:
ניר כץ (בית ההשקעות)   _______
נדב כץ (המשקיע)  _______

אחרי שחתמנו על החוזה ולחצנו ידיים, שאלתי את הבנות שלי האם הן גם רוצות להשקיע דרכי. אחת אמרה שהיא משקיעה את זמנה בלימוד מתמטיקה והשנייה סירבה כי היא חניכה בתנועת נוער שקפיטליסט כמוני מוקצה שם מחמת מיאוס (חוץ מהפעמים שצריך אותי כדי להביא חולצות מתל אביב).
למחרת חתימת ההסכם, הילד קם בבוקר ודבר ראשון שאל אותי מה קרה בלילה לביטקוין, אז בכדי לעזור לו לעקוב אחרי ההשקעות שלו הכנתי לו את דף האקסל הבא:

כפי שאתם יכולים לראות לרגע כתיבת הפוסט הזה הילד מופסד כ 36 שקלים אבל אני חושב שהוא מרוויח שיעור טוב לחיים.

הבאתי את הלוח המחיק לסלון והושבתי מולו את שלושת ילדי (נועה בת 16 וחודש, מאיה בת 16 וחודש, נדב בן 12 ואחד-עשרה חודשים).
"בשורות טובות מביא אני לכם", אמרתי בקול רם, "בעקבות הסכמים בקואליציה החליטה המדינה לתת לכם מינואר הקרוב 50 ₪ כל חודש עד גיל 18. אתם לא תקבלו את הכסף ביד אלא הוא יופקד בתוכנית חסכון. בגיל 18 תקבלו עוד 500 ₪ ותוכלו למשוך את הכסף אבל אם תשאירו את הכסף בתוכנית החיסכון עד גיל 21 תקבלו עוד 500 ₪. חוץ מזה על ההתחלה תפקיד המדינה בתוכנית החיסכון 1000 ₪. זה חשוב למדינה שאנשים יחסכו כדי שלא יגיעו למצב שהם מתגלגלים ברחובות".
"שמעתי שיש אפשרות להורים להפקיד עוד 50 ₪ מקצבת הילדים, האם תעשו זאת?", שאלה מאיה.
"נראה לכם?", אמרתי, "זה כסף שלי ושל אימא שלכם!"
"אני לא הבנתי", אמר נדב.
"אל דאגה, אני אסביר בעזרת טבלה", השבתי וציירתי טבלה בה מסומן לכל ילד כמה יהיה לו בכל חודש.

"אוקי", אמרתי אחרי שהטבלה הייתה מוכנה, "עכשיו הגיע הרגע שבו אתם צריכים להחליט היכן הכסף יושקע ויש לכם כמה אפשרויות. אפשר שהכסף ינוהל בבנק ואז אתם יכולים להחליט בין תוכנית חסכון בריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית קבועה צמודה. לדוגמא אם בחרתם ריבית קבועה ולא צמודה של 1 אחוז זה אומר שתוך שנה 1000 ₪ יהפכו ל 1010 ₪".
"ומה זאת ריבית צמודה?", שאל הילד.
"יש מושג שנקרא אינפלציה", התחלתי להסביר אבל הפסקתי כי הילד נקרע מצחוק.
"אינפלציה, זה מה שקורה לך שאתה אוכל שום", אמר הילד.
"מצחיק", השבתי והסברתי לילדים על המדד למחירים לצרכן.
"אתם גם יכולים להשקיע בקופת גמל שאז תוכלו לבחור בכמה מסלולי השקעה עם רמות סיכון שונות. ככל שהסיכון יותר גבוה יש יותר סיכוי שתרוויחו יותר אבל יש גם סיכוי שתפסידו יותר. כמו כן אם בחרתם באופציה של קופות גמל תוכלו לעבור בין מסלול למסלול".
"רגע למה שאנחנו נחליט?", שאלה מאיה, "תחליטו אתה ואימא".
"לא", אמרתי, "זה הכסף שלכם ואתם תחליטו".
יש לי אקסל ובו אני מנהל את התקציב את המשפחה שלנו וברגע שהם הגיעו לגיל שהם מבינים טוב חיבור וחיסור אני מדי פעם משתף אותו איתם. הם רואים כמה אני מרוויח וכמה מרוויחה האישה (הרבה יותר ממני), כמה אני מוציא וכמה מוציאה האישה (הרבה יותר ממני) ומה מבנה התקציב שלנו. אני מקווה שזה ילמד אותם להתנהל פיננסית כמו שצריך כשיהיו גדולים ולכן זה הזמן שהם צריכים להחליט.
"יש לי הצעה אחרת", אמר נדב, "אולי אתם תקבלו את ה 50 ₪ מהמדינה ובמקום זה תתנו לי ישירות את ה 50 ₪ ביד".
"רעיון מעניין מאד", חייכתי, "אבל בגלל שהחיסכון על שמך ורק אתה יכול לשחרר אותו יש לי פחד שיגיע היום לא תעמוד במילה שלך".
בסיום נועה סיכמה את מה שרשמתי, הוסיפה חישוב של סדרה חשבונית וציירה קריקטורה על אנשים שמתגלגלים ברחובות כי אין להם כסף.
אחרי שבוע חזרו אלי הילדים עם ההחלטות שלהם. נועה בחרה ללכת על מסלול ריבית קבועה בבנק, מאיה על קופת גמל במסלול סיכון גבוה ונדב על קופת גמל במסלול סיכון בינוני. אתמול בלילה נכנסתי לאתר של ביטוח לאומי ומילאתי את כל הפרטים. מעניין יהיה לראות עוד כמה שנים מי צדק.

כמה נתונים:

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הילדים מתחת מתחת לגיל 18 בשנת 2015 היה 2,7687,000 – http://www.cbs.gov.il/shnaton67/st02_03.pdf
זאת אומרת שבכל חודש תפקיד המדינה 138,435,000 ש"ח שבשנה זה יוצא 1,661,220,000 ₪.

(סיפור שסיפרתי לפני כמה שנים ביום המשפחה)

בשנת 1949 ניצבו זוג הורים בפני דילמה. היה ברשותם סכום כסף שבו יכלו לרכוש דונם של אדמה חולית בעמק זבולון בישוב קטן בשם קרית ביאליק, אך באותו הזמן רצה בנם הבכור בן השבע ללמוד לנגן באקורדיון. ההורים התלבטו קשות בשאלה מה לעשות. האם לקנות לבנם המוכשר אקורדיון או דונם במדינת ישראל הצעירה. לבסוף החליטו להשקיע בעולל הצעיר שכעבור זמן לא רב זנח את לימודי האקורדיון לטובת משחקי כדורגל בשכונה. רצה הגורל וכעבור עשרים ואחד שנה מצא עצמו האקורדיון בקרית ביאליק בדירה שקנה הילד שעכשיו היה כבר איש משפחה. קרית ביאליק של 1970 הייתה שונה מאד מהאדמה החולית של שנת 1949, שווי דונם של אדמה היה "טיפה" יותר ממחיר אקורדיון.
אם חשבתם שפה נגמרו תלאותיו של הילד טעיתם. פעם בשנה כשהיה רואה בנו הבכור של הילד את האקורדיון שוכב לו בקופסת ענק באחד הארונות היה מבקש ממנו לנגן. הילד, שכבר עבר את גיל ה 30, נאלץ היה להיזכר במעט השיעורים שלמד ולעשות כושר ע"י ניגון באקורדיון הכבד. אבל זה לא הנורא מכל. בחנוכה 1977 בזמן שלמד בנו של הילד בכיתה ב' שאלה המורה מי מבין ההורים יודע לנגן ויכול לעזור במסיבת החנוכה. בנו של הילד מיד נידב את אביו דבר שגם לו לבלות כמה ערבים באימוני נגינה אינטנסיביים ע"מ לא להביך את בנו הקטן. אני מאמין שיש לכם ניחוש טוב מי האנשים מאחורי הסיפור הקפקאי הזה אך לטובת ילדי ישראל שלא מצטיינים בהבנת הנקרא אגלה כי הילד הוא אבי ובנו הוא אני.
פה יכול היה להיגמר הסיפור ועדיין להיחשב כמעניין אך הפואנטה עוד לא הגיעה כי בשנת 1980 ניצב הילד (אבי) ואשתו (אמי) בפני דילמה. היה ברשותם סכום כסף שבו יכלו לקנות מניות של חברה מתפתחת בשם "טבע". אך באותו הזמן רצה בנם הבכור בן האחד עשרה (אני) ללמוד לנגן באורגן. האורגן נקנה, המניה זינקה, האורגן ננטש, המניה המשיכה לעלות וכעבור תשע עשרה שנים מצא את עצמו האורגן במחסן בזכרון יעקב, בבית שיכל בקלות היה להיקנות בעזרת הרווח מאותה מניה.
הטלנובלה אינה נגמרת פה כי ילדיו של הבן של הילד (קרי הילדים שלי), גילו לפני שנה את האורגן וביקשו ממני להכניס אותו הביתה ולנגן להם. דבר שגרם השנה למאיה, תלמידת כיתה ב', לנדב אותי בתור הורה שינגן לפני כולם במסיבת חנוכה הכיתתית. אך שלא כמו אבי הצלחתי לשבור את הקללה להתחמק מהמשימה הבלתי אפשרית הזאת ועכשיו אני מוכן לשלב הבא שבו אחד הילדים שלי יבקש לנגן. זה יהיה הסימן שלי לקחת את הכסף ולחפש אפיק השקעה מבטיח.

---

(עדכון – למרות מה שנכתב בסוף מאז שסופר הסיפור נרכש חליל צד לנועה, הבת הבכורה, אך לא כמוני או כמו אבי היא מתמידה ואף מצליחה בנגינה)

---

בתחילת השנה, עקב בעיות משפחתיות, התפטרה עוזרת הבית שלנו. היא עבדה אצלנו קרוב לארבע-עשרה שנה וסמכנו עליה בעיניים עצומות. העלות החודשית של העסקה שלה הייתה 1300 ₪ שזה כלל חוץ מהמשכורת גם ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויי פיטורים, חופשות ודמי הבראה. בחישוב שנתי מדובר ב 15600 ₪.
התגובה הראשונית להתפטרות הייתה לחפש עוזרת בית אחרת אבל כשהבטתי סביב שמתי לב כמה הילדים גדלו מאז שהעוזרת החלה לעבוד אצלנו. התאומות עוד מעט בנות חמש עשרה ולפי החוק אפילו כבר מותר להן לעבוד בחופשות רשמיות והילד בן אחד עשרה וחזק כמו שור.
אחרי התייעצות עם האישה זימנתי כינוס משפחתי והודעתי לילדים שאני ואימא שלהם החלטנו שמהיום אנחנו בתור משפחה ננקה את הבית. כפי שאתם יכולים לנחש תגובת הילדים לא הייתה בסגנון "יש! איזה כיף זה מה שתמיד רצינו שיקרה!", אלא יותר בסגנון "איפה אפשר למצוא את מספר הטלפון של יצחק קדמן מהמועצה הלאומית לשלום הילד?".
האמת שאני יכול להבין אותם. גם אני שונא את עבודות הבית. החיים הקצרים ועדיף לנצל אותם לעשות דברים אחרים מאשר שטיפת כלים או ניקוי שירותים. חוץ מזה אם הבוס שלי בעבודה היה מודיע לי יום אחד שמהיום אני צריך לעבוד יותר שעות אבל לא תהיה שום תוספת לשכר הייתי מתעצבן. כדי להקטין את ההתנגדות שלהם למהלך ולתת להם תמריץ חיובי הודעתי שכל הכסף שנחסוך, כל ה 1300 ₪, יתווסף לתקציב הנופש המשפחתי אבל לא לדמי הכיס כפי שהציע הילד.
להפתעתם של הילדים, שחשבו שההחלטה לא תמומש, ביום שישי שאחרי אותה ישיבה משפחתית הם מצאו על המקרר דף עם רשימת משימות. בגדול כל ילד קיבל לנקות ולסדר את החדר שלו פלוס עוד שתי מטלות משפחתיות (ניקוי שירותים, ריקון פחים, שטיפת המרפסת וכדומה). למי שתהה אני אחראי על המטבח וסידור הסלון, אשתי על שטיפת הרצפה וחדר השינה שלנו.
בכדי לוודא שרמת הניקיון לא תפגע אנושות עקב המהלך הזה, כאשר כל צאצא מודיע שסיים את עבודתו הוא נאלץ לעבור מסדר אבא, כמובן בלי צורך לעמוד בדום עם כומתה על הראש, ולתקן רג'קטים שאני מגלה.
כבר חצי שנה שאנחנו בלי עוזרת בית וכל יום חמישי או שישי מנקים את הבית, וזה לוקח לנו כשעה וחצי. רמת ההתלהבות של הילדים לא השתפרה והפרצופים שאני מקבל אחרי שהם רואים את דף המשימות הם כאילו אני שולח אותם לעבדות במכרות הפחם באנגליה של המאה השמונה עשר. אבל אני מאמין שכל זה ישתנה באוגוסט, שבזמן שהם ישכשכו את הרגליים שלהם במימי האוקיאנוס האטלנטי באחד מהאיים הקנריים, בזמן שאני אסביר להם שזה מומן ברובו מההשתתפות שלהם בניקיון הבית.

---

פרסומת – מלונות ב Los Cristianos שבאי טנריף אפשר להזמין ב Booking.com

---