הסכם אב ובן

אני והבן מאד אוהבים את הסדרה "המפץ הגדול". (איך אפשר לא לאהוב קומדיה על פיזיקאים ומהנדסים חנונים?)
אחד הדברים האהובים על הדמות המרכזית בסדרה, ד"ר שלדון לי קופר, זה לכתוב חוזים בינו לבין הסובבים אותו. לפני שבוע, אחרי ששוב רבנו אני והבן, החלטנו שהפתרון הטוב ביותר כדי למנוע מריבות עתידיות, הוא להכין חוזה ביננו שיסדיר פעם אחת ולתמיד את הדרישות והציפיות ההדדיות. אחרי עבודה מאומצת אני שמח להציג בפניכם את החוזה הגמור.

הסכם אב ובן

בין ניר כץ (להלן האב) ונדב כץ (להלן הבן) אשר החליטו לנסח הסכם שיסדיר את היחסים ביניהם.

  1. הסעות
    האב מתחייב בזאת להסיע את הבן בכל יום לבית הספר חוץ מבימים שלאב אין אפשרות לעשות זאת עקב עבודה, מצב רפואי או כוח עליון. על האב תהיה חובה להסיע את בנו לבית הספר גם אם לבן התבטלו שעות בית ספר ראשונות והוא מתחיל בשעה לא פורמלית. על הבן להיות מוכן ליציאה בשעה שיקבע האב. אין האב מחויב להחזיר את הבן מבית הספר אלא אם אין לבן אפשרות לחזור בתחב"צ או ברגל עקב מצב רפואי או כוח עליון.
  2. מטלות בית וסידור חדר
    פעם בשבוע חובה על הבן לסדר את חדר השינה, את החלק שלו בחדר הארונות ואת השירותים (את המקלחת פעמיים בחודש). הבן מתחייב לפנות את המדיח ולקפל כביסה כשיתבקש ממנו אלא אם יש לו התחייבויות לימודיות, צרכים או התחייבויות חברתיות. כשהבן מקפל כביסה יש לו אישור לראות טלוויזיה עד שיסיים את מטלת הקיפול. היה והבן סיים את מטלת הקיפול והתוכנית לא הסתיימה יש לו זכות מלאה לראותה עד סופה. הבן מחוייב להביא את הכביסה של כל אחד מבני הבית לחדרו.
    על הבן תהיה חובה להוציא את הכלב (להלן מולי) 3 פעמים בשבוע. והיה והכלב עשה את צרכיו בשירותי הבנות (להלן נועה ומאיה) או בשירותי הבן על האב חובה לנקותם.
  3. אלקטרוניקה
    הבן רשאי לשדרג את הסמארטפון שלו כל שלוש שנים לדגם שמוסכם על האב. 60% מעלות השדרוג תמומן ע"י הבן, 40% ע"י האב. במידה והסמארטפון נשבר, מתקלקל או נאבד, ירכש לבן סמארטפון על פי המצוין לעיל
  4. מדיה
    בימי חול רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעה, ובסמארטפון שעה.
    בסופי שבוע וחגים יהודים רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעתיים ובסמארטפון שעתיים.
    במקרה של צפייה משותפת בטלוויזיה סדר החלטה במה לצפות הוא: הורים, ילדים.
  5. לימודים
    הבן ישקיע את מירב זמנו הפנוי ללימודים. האב מתחייב לעשות כל מה שביכולתו לעזור לבן במקצועות ריאליים בלבד.
  6. איכות סביבה
    הטמפרטורה המינימלית של המזגן בקיץ בחדרו של הבן תהיה 25 מעלות.
    הבן מתחייב למיין את האשפה בחדרו ולשים את הנייר בפח המחזור.
  7. אם האב מוזמן לכנס שבו מתארח בן אדם מפורסם ביותר, על האב לקחת את בנו.
  8. שינויים בהסכם יעשו רק באישור שני הצדדים
  9. במקרה של מחלוקת בין הצדדים מוסכם כי נעמה כץ (להלן האם) היא שתכריע איזה צד צודק ושני הצדדים מחויבים לקבל את הכרעתה הסופית.

ולראיה באו על החתום:
הבן: __________                            האב: _____________

תאריך:_________                          תאריך:____________  




האם מותר לצחוק על הכל?

יש לי קטע סטנד-אפ אחד שעובד מעולה ומצחיק כל פעם מחדש גם בעברית וגם באנגלית. זה קטע לא פשוט שעוסק בהיטלר, מסע בזמן ובפדופיליה.
לפני כחודש הופעתי בבר בירושלים ועשיתי את הקטע באנגלית. בזמן שאני עושה את הקטע אני רואה מישהו בקהל שנראה מאד נסער. כשירדתי מהבמה הוא ניגש אלי ואמר לי "!You are one sick motherfucker" ויצא מהבר.
אני לתומי חשבתי שהוא נתן לי מחמאה אבל לאחר מכן התברר לי שהבחור, שהיה אמור לעלות לבמה כעבור כמה דקות, מאד נפגע מהקטע שעשיתי ופשוט החליט לעזוב את המקום. זאת פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה ואני יכול להבין איך הקטע הזה עלול לעצבן או לפגוע, וזה גרם לי לחשוב על השאלה "האם מותר לצחוק על הכל?".
במקרה, בזמן שאני חושב על השאלה הזאת, עלתה בנטפליקס סדרה בשם "רוסטים היסטוריים", שבכל פרק צוחקים על דמות היסטורית אחרת כשבאחד הפרקים הדמות היא אנה פרנק. אחרי שראיתי את הפרק הזה ואחרי שחרשתי את האינטרנט כדי לראות את קטעי הסטנד-אפ הכי "קשים" הגעתי למסקנה שהתשובה לשאלה "האם מותר לצחוק על הכל?" היא כן, אבל תלוי איפה עושים את זה.
נתחיל ב"כן". אפשר וחשוב לצחוק על הכל ובמיוחד אנחנו היהודים. כשג'ף רוס ניסח את זה הכי טוב:

נמשיך ב "אבל תלוי איפה עושים את זה".
יש הבדל בין הופעה בבמה פתוחה במועדון סטנד-אפ, לבין הופעה ביום כיף של עובדי חברה מסוימת. מי שמגיע לראות הופעת סטנד-אפ מיוזמתו צריך לברר מראש את סוג ההומור של הסטנדאפיסטים שיופיעו מולו (למשל האם הם גסים או צוחקים על נושאים "רגישים").
לעומת זאת סטנדאפיסט שנשכר להופיע ביום כיף של חברה צריך לשאול מראש איזה סוג חומר מותר לו לעשות. זה נימוס בסיסי וגם כיבוד של מקצוע הסטנד-אפ.
רשמתי את כל זה כי ביום שבת הקרוב (22/6) ב 21:00 אני עושה את הקטע המדובר בערב "חתול בשק" בפאב סוניה שבקיבוץ מעגן מיכאל. יהיו עוד חמישה סטנדאפיסטים מצחיקים. בואו תצחקו (ואולי גם תעלבו)

קטע סטנד-אפ #1

עזבו אתכם מפוליטיקה, בואו נדבר על אירוע משמח שקורה יומיים אחרי הבחירות. החללית הישראלית "בראשית" מגיעה לירח. איזה גאווה. אין על הטכנולוגיה הישראלית.
אבל בגלל שזאת חללית ישראלית, אין לי ספק שכל הנחיתה תהיה בלאגן אחד גדול.
החללית בטח תנחת היכן שאסור, באדום לבן, ויהיה לה בחלון שלט – "פקח-חייזר אני פורקת סחורה, תכף אשוב".
כשהחללית תפתח את זרוע הסלפי שלה, ועד עכשיו כל מה שהיא עשתה זה לצלם סלפיז, היא תשרוט חללית שחונה ליד ולא תשאיר פתק עם פרטי הביטוח.
והפלסטינים יגנו אותנו באו"ם ככח כובש כי לטענתם הם היו שם קודם. אבל נראה שלרובנו אין בעיה שהם יממשו את דרישת השיבה לירח. לצד האפל של הירח. לך תזדיין רוג'ר ווטרס.

15-4-Camel

(לכרטיסים בחינם צרו איתי קשר)

צעדים ראשונים (ואולי אחרונים) בעולם הסטנד-אפ

הקיץ, בזמן שכולם נוסעים לחו"ל, החלטתי לעשות משהו שאני חושב עליו כבר יותר מעשור והוא להופיע בערב במה פתוחה במועדון סטנד-אפ.
כדי לא להתבזות יותר מדי נרשמתי לקורס סטנד-אפ של מועדון הקאמל קומדי קלאב. כל יום שלישי, במשך תשעה שבועות של הקורס, אני עולה להופיע במשך 4 דקות וכל יום רביעי המורה של הקורס, אריק זילברמן, יושב איתי ושאר התלמידים לנתח מה היה טוב ומה היה פחות טוב.
בינתיים הופעתי חמש פעמים. אחת הייתה טובה, שתיים בינוניות ושתיים על הפנים (זה נורא לשמוע שקט מופתי אחרי שאתה אומר פנאץ שחשבת שיצחיק).

Standup-Nir

להלן אחד הקטעים שלא הצליחו:
ערב טוב קוראים לי ניר כץ ויש לי קיבה רגיזה.
קיבה רגיזה זה מונח פוליטיקלי קורקט שהמשמעות האמיתית שלו היא שאני פלצן.
תראו אני לא מתכוון להתיפייף אז חשוב לי להגיד שאני אוהב להפליץ, אני נהנה להפליץ, אני אפילו מפליץ עכשיו. אם במהלך ההופעה הגמל מאחורי נופל, תדעו שזה אני.
אבל הפחד שלי הוא כשאהיה מבוגר אאבד את השליטה על סוגריים, ואהפוך לאותם זקנים סנילים שהולכים ברחוב ונשמעים כמו איזה קופסת ביטבוקס.
אז מה צריך לעשות אם רוצים להפסיק להפליץ?
אני אגיד לכם מה אסור לעשות. אסור לחפש בגוגל. כי כשמחפשים בגוגל על בעיות רפואיות התוצאה הראשונה של החיפוש זה מאמר שמסביר שיש לך סרטן.
תנסו לחפש בגוגל "כאב ראש, נזלת ואפצ'ים" ותגלו שיש לכם סרטן באף.
אז הלכתי לרופא המשפחה שלי שטפו, טפו, טפו, מלח מים, מלח מים, חמסה חמסה, גפילטע פיש עם גזר אני פוגש אותו פעם בשלוש שנים.
אחרי שהוא הפסיק לצחוק הוא שלח אותי לאולטרא-סאונד בטני ואני שמח להודיע שעוד חצי שנה אני מצפה לבן ראשון. סתם.
הוא גם אמר לי שכנראה יש לי חוסר בחיידקיים ידידותיים בקיבה וזה די הגיוני כי כנראה הם עזבו כשהקיבה שלי התרגזה עליהם.
מה שבסוף החלטתי לעשות זאת דיאטת ניקוי רעלים.
יומיים ראשונים רק שתיתי מים ואכלתי פרכיות אורז. התוצאה הייתה מדהימה! גם הפסקתי להפליץ, גם הורדתי שלושה קילו וגם התחלתי לבכות בסרטים רומנטיים.
אני די בטוח שהדבר היחיד שנשים שמעו מהמשפט האחרון שאמרתי זה שלושה קילו ביומיים. וזה מה שדפוק היום בחברה שלנו. את יכולה להיות מנכ"לית של חברת ענק, מדענית אטום, אסטרונאוטית אבל המחמאה הכי גדולה שתרצי לקבל זה "ואללה רזית!". עדה יונת היתה מוכנה להחזיר את הפרס נובל עם המיליון דולר בשביל גביע שכתוב עליו "הבחורה הכי רזה בטכניון".
הייתי פעם באסיפת הורים בבית ספר של הבן שלי ושמעתי שתי אמהות ואחת מהן אמרה לשנייה שהיא הרזתה 160 גרם בשבוע. 160 גרם! אני הוצאתי מהאף שלי בוגרים ששוקלים יותר מ 160 גרם.
אני בטוח שאם אנשים באפריקה שומעים את זה הם אומרים: "מה הבעיה שלכם? בואו לפה. שתי מלחמות אזרחים ובצורת אחת וכולן תראו כמו דוגמניות אנורקסיות".
בקיצר, כל יום הוספתי מאכל אחר וראיתי מה ההשפעה שלו ולבסוף גם רזיתי 10 קילו וגם גיליתי מה גורם לי להפליץ. יכולים לנחש? שום.
כשאני אוכל שום אני מייצר כל כך הרבה גז, שמדינת ישראל מכריזה עליי בתור מאגר אסטרטגי. כשאני אוכל שום אסור להדליק אש לידי מבלי להקריא הוראות בטיחות. כשאני אוכל שום, אשתי, שהיא במקור ערפד רומני, חייבת לשמור מרחק של לפחות שלושה מטרים ממני.
טוב, סיימתי אבל אני אשאר פה עוד כמה שניות. פשוט שיחררתי ולא נעים לי מהסטנדפיסט הבא. אז קבלו בבקשה את …