דבר ראשון שאני אקנה אחרי שהכל ירגע זה בידה.
פעם ראשונה שראיתי בידה היה בסרט צרפתי. לא הבנתי למה יש אסלה מוזרה נוספת ליד האסלה הרגילה. כשהסבירו לי את מטרתה לא הפסקתי לצחוק ושאלתי למה? למה צריך את זה אם יש לנו את ההמצאה המדהימה של הנייר טואלט.
הכל השתנה לפני 4 שנים בעת ביקור בדרום קוריאה. באחד מבתי המלון היה בשירותים בידה משוכלל ביותר שכלל חימום של מושב האסלה, מים חמים, תוכניות השפרצה שונות ויבוש באוויר חם. זאת הייתה חוויה רוחנית ממדרגה ראשונה. מעולם לא יצאתי מהשירותים עם כזה חיוך מאוזן לאוזן.
מאז אותו הטיול כל שנה ביום הולדת שלי רציתי לפנק את עצמי בבידה, וכל שנה השתפנתי או יותר נכון התקמצתי. אבל אז הגיעה הקורונה ואנשים הסתערו על הסופרמרקטים בכדי לקנות נייר טואלט.
ההתנהגות הזאת גרמה לי לרצות להבין את החשיבות הפסיכולוגית של אגירת נייר טואלט בשעות משבר, למה יש מקומות בעולם בהם שולט הבידה ולמה זה לא תפס בארצות הברית. לשמחתי הפודקאסט המעולה "99% בלתי נראה" הוציא פרק בנושא: https://99percentinvisible.org/episode/wipe-out ובפרק הוזכר ספר שנקרא WIPED – The Curious History of Toilet Paper. בגלל שכבר נמאס לי לצפות בתוכניות בנטפליקס קניתי את הספר והוא מומלץ ביותר.
הנה שלוש תובנות מרכזיות שיש לי אחרי שגמרתי לקרוא את הספר (לא בשירותים):
1) אם אתם רוצים לדמיין את העולם שלנו לפני המאה העשרים אל תשכחו לדמיין גם ריח חזק של חרא ושתן בכל מקום.
2) העולם מתחלק לשוטפים ולמנגבים. מבחינה בריאותית השוטפים צודקים!
3) נייר טואלט זה הרס של הסביבה.
בקיצור אם נטפליקס מחפשים את סדרת התעודה הבאה שלהם, שיפסיקו לעשות סרטים על רוצחים מוזרים. "ההיסטוריה של הניגוב" יהיה להיט בינלאומי.

אחרי שנה וחצי של הופעות בכל רחבי הארץ, אני שמח לארח מופע סטנד-אפ 10 דקות הליכה מהבית שלי.
חוץ ממני יופיעו עוד שישה סטנדאפיסטים שיצחיקו מכם את כל הקלוריות מהסופגניות שתאכלו במהלך חג החנוכה.
אשמח לראותכם! (מומלץ לשמור מקומות דרכי)

אני והבן מאד אוהבים את הסדרה "המפץ הגדול". (איך אפשר לא לאהוב קומדיה על פיזיקאים ומהנדסים חנונים?)
אחד הדברים האהובים על הדמות המרכזית בסדרה, ד"ר שלדון לי קופר, זה לכתוב חוזים בינו לבין הסובבים אותו. לפני שבוע, אחרי ששוב רבנו אני והבן, החלטנו שהפתרון הטוב ביותר כדי למנוע מריבות עתידיות, הוא להכין חוזה ביננו שיסדיר פעם אחת ולתמיד את הדרישות והציפיות ההדדיות. אחרי עבודה מאומצת אני שמח להציג בפניכם את החוזה הגמור.

הסכם אב ובן

בין ניר כץ (להלן האב) ונדב כץ (להלן הבן) אשר החליטו לנסח הסכם שיסדיר את היחסים ביניהם.

1. הסעות
   האב מתחייב בזאת להסיע את הבן בכל יום לבית הספר חוץ מבימים שלאב אין אפשרות לעשות זאת עקב עבודה, מצב רפואי או כוח עליון. על האב תהיה חובה להסיע את בנו לבית הספר גם אם לבן התבטלו שעות בית ספר ראשונות והוא מתחיל בשעה לא פורמלית. על הבן להיות מוכן ליציאה בשעה שיקבע האב. אין האב מחויב להחזיר את הבן מבית הספר אלא אם אין לבן אפשרות לחזור בתחב"צ או ברגל עקב מצב רפואי או כוח עליון.
2. מטלות בית וסידור חדר
   פעם בשבוע חובה על הבן לסדר את חדר השינה, את החלק שלו בחדר הארונות ואת השירותים (את המקלחת פעמיים בחודש). הבן מתחייב לפנות את המדיח ולקפל כביסה כשיתבקש ממנו אלא אם יש לו התחייבויות לימודיות, צרכים או התחייבויות חברתיות. כשהבן מקפל כביסה יש לו אישור לראות טלוויזיה עד שיסיים את מטלת הקיפול. היה והבן סיים את מטלת הקיפול והתוכנית לא הסתיימה יש לו זכות מלאה לראותה עד סופה. הבן מחוייב להביא את הכביסה של כל אחד מבני הבית לחדרו.
   על הבן תהיה חובה להוציא את הכלב (להלן מולי) 3 פעמים בשבוע. והיה והכלב עשה את צרכיו בשירותי הבנות (להלן נועה ומאיה) או בשירותי הבן על האב חובה לנקותם.
3. אלקטרוניקה
   הבן רשאי לשדרג את הסמארטפון שלו כל שלוש שנים לדגם שמוסכם על האב. 60% מעלות השדרוג תמומן ע"י הבן, 40% ע"י האב. במידה והסמארטפון נשבר, מתקלקל או נאבד, ירכש לבן סמארטפון על פי המצוין לעיל
4. מדיה
   בימי חול רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעה, ובסמארטפון שעה.
   בסופי שבוע וחגים יהודים רשאי הבן לצפות בטלוויזיה שעתיים ובסמארטפון שעתיים.
   במקרה של צפייה משותפת בטלוויזיה סדר החלטה במה לצפות הוא: הורים, ילדים.
5. לימודים
   הבן ישקיע את מירב זמנו הפנוי ללימודים. האב מתחייב לעשות כל מה שביכולתו לעזור לבן במקצועות ריאליים בלבד.
6. איכות סביבה
   הטמפרטורה המינימלית של המזגן בקיץ בחדרו של הבן תהיה 25 מעלות.
   הבן מתחייב למיין את האשפה בחדרו ולשים את הנייר בפח המחזור.
7. אם האב מוזמן לכנס שבו מתארח בן אדם מפורסם ביותר, על האב לקחת את בנו.
8. שינויים בהסכם יעשו רק באישור שני הצדדים
9. במקרה של מחלוקת בין הצדדים מוסכם כי נעמה כץ (להלן האם) היא שתכריע איזה צד צודק ושני הצדדים מחויבים לקבל את הכרעתה הסופית.

ולראיה באו על החתום:
הבן: __________                            האב: _____________

תאריך:_________                          תאריך:____________  

יש לי קטע סטנד-אפ אחד שעובד מעולה ומצחיק כל פעם מחדש גם בעברית וגם באנגלית. זה קטע לא פשוט שעוסק בהיטלר, מסע בזמן ובפדופיליה.
לפני כחודש הופעתי בבר בירושלים ועשיתי את הקטע באנגלית. בזמן שאני עושה את הקטע אני רואה מישהו בקהל שנראה מאד נסער. כשירדתי מהבמה הוא ניגש אלי ואמר לי "!You are one sick motherfucker" ויצא מהבר.
אני לתומי חשבתי שהוא נתן לי מחמאה אבל לאחר מכן התברר לי שהבחור, שהיה אמור לעלות לבמה כעבור כמה דקות, מאד נפגע מהקטע שעשיתי ופשוט החליט לעזוב את המקום. זאת פעם ראשונה שקורה לי דבר כזה ואני יכול להבין איך הקטע הזה עלול לעצבן או לפגוע, וזה גרם לי לחשוב על השאלה "האם מותר לצחוק על הכל?".
במקרה, בזמן שאני חושב על השאלה הזאת, עלתה בנטפליקס סדרה בשם "רוסטים היסטוריים", שבכל פרק צוחקים על דמות היסטורית אחרת כשבאחד הפרקים הדמות היא אנה פרנק. אחרי שראיתי את הפרק הזה ואחרי שחרשתי את האינטרנט כדי לראות את קטעי הסטנד-אפ הכי "קשים" הגעתי למסקנה שהתשובה לשאלה "האם מותר לצחוק על הכל?" היא כן, אבל תלוי איפה עושים את זה.
נתחיל ב"כן". אפשר וחשוב לצחוק על הכל ובמיוחד אנחנו היהודים. כשג'ף רוס ניסח את זה הכי טוב:

נמשיך ב "אבל תלוי איפה עושים את זה".
יש הבדל בין הופעה בבמה פתוחה במועדון סטנד-אפ, לבין הופעה ביום כיף של עובדי חברה מסוימת. מי שמגיע לראות הופעת סטנד-אפ מיוזמתו צריך לברר מראש את סוג ההומור של הסטנדאפיסטים שיופיעו מולו (למשל האם הם גסים או צוחקים על נושאים "רגישים").
לעומת זאת סטנדאפיסט שנשכר להופיע ביום כיף של חברה צריך לשאול מראש איזה סוג חומר מותר לו לעשות. זה נימוס בסיסי וגם כיבוד של מקצוע הסטנד-אפ.
רשמתי את כל זה כי ביום שבת הקרוב (22/6) ב 21:00 אני עושה את הקטע המדובר בערב "חתול בשק" בפאב סוניה שבקיבוץ מעגן מיכאל. יהיו עוד חמישה סטנדאפיסטים מצחיקים. בואו תצחקו (ואולי גם תעלבו)

עזבו אתכם מפוליטיקה, בואו נדבר על אירוע משמח שקורה יומיים אחרי הבחירות. החללית הישראלית "בראשית" מגיעה לירח. איזה גאווה. אין על הטכנולוגיה הישראלית.
אבל בגלל שזאת חללית ישראלית, אין לי ספק שכל הנחיתה תהיה בלאגן אחד גדול.
החללית בטח תנחת היכן שאסור, באדום לבן, ויהיה לה בחלון שלט – "פקח-חייזר אני פורקת סחורה, תכף אשוב".
כשהחללית תפתח את זרוע הסלפי שלה, ועד עכשיו כל מה שהיא עשתה זה לצלם סלפיז, היא תשרוט חללית שחונה ליד ולא תשאיר פתק עם פרטי הביטוח.
והפלסטינים יגנו אותנו באו"ם ככח כובש כי לטענתם הם היו שם קודם. אבל נראה שלרובנו אין בעיה שהם יממשו את דרישת השיבה לירח. לצד האפל של הירח. לך תזדיין רוג'ר ווטרס.

(לכרטיסים בחינם צרו איתי קשר)