אמון

בכניסה לבנין בו נמצא מקום העבודה שלי יש שולחן קטן ועליו מונחת סלסלה וכוס זכוכית.
כל בוקר בסביבות השעה 08:30 מגיע מישהו ושם בה כ 15 סנדוויצ'ים. (יכול להיות שזאת מישהי, אני אף פעם לא ראיתי מי עושה זאת). מי שרוצה לוקח סנדוויץ לבחירתו ושם 10 שקלים בכוס הזכוכית. בסוף היום מגיע מישהו ולוקח את הכסף מכוס הזכוכית ואת הסנדוויצ'ים שנשארו (יכול להיות שזאת מישהי, אני אף פעם לא ראיתי מי עושה זאת).
אני מאד אוהב לאכול את סנדוויץ סלט הביצים כי הוא גם טעים, גם ענק וגם מאד זול יחסית לסנדוויצ'ים שמוצעים למכירה בחניות ליד. אבל יותר מזה אני גם נהנה מרמת האמון של שיטה הזאת.
לי יש אמון שהאנשים שמכינים את הסנדוויצ'ים עושים זאת בצורה נאותה כפי שרשום בדף שנמצא בסלסלה. לאנשים שמכינים את הסנדוויצ'ים יש אמון שמי שיקח סנדוויץ ישים בכוס 10 שקלים ושאף אחד לא יגנוב כסף מהכוס. השיטה הזאת עובדת כבר למעלה מארבע שנים ונותנת לי תקווה שעדיין יש פה אפשרות לחיים נורמלים כי אמון זה הדבר הכי הבסיסי שמאפשר לחברה לתפקד.