סוחר סמים וירטואלי

הכתבה פורסמה (לאחר שינויים ועריכה) בגיליון נובמבר 2015 של המגזין בלייזר.

פתיחה

deepee911 מציע למכירה 1 גרם של קוקאין במחיר של 0.467 ביטקוין שכרגע שווים 114 דולר (כיום אחרי עליה בערך הביטקוין זה שווה ערך ל 418 דולר). ממוצע הדירוגים שנתנו לו הקונים באתר DreamMarket הוא 4.4 מתוך 5, כך שנראה שאפשר לסמוך שהסחורה היא אכן באיכות שמובטחת. כשגוללים למטה בדף האינטרנט יש רשימה ארוכה של תנאים והסברים למי שרוצה לבצע את העסקה ומכיוון שהמוכר מציין שהוא גר בארצות הברית, הסעיף הכי מעניין הוא כיצד מתבצע המשלוח.
"שיטות ההסוואה שלנו הוכיחו את עצמם והתוצאה היא שרוב המשלוחים מגיעים ליעדם. בבקשה לא לדון בשיטות הללו בפומבי או בסעיף הדירוגים. המוצר נעטף בכמה שכבות כשכל שכבה נמרחה באלכוהול. המשלוח נראה כמו חבילת דואר רגילה עם מדבקות שמודפסות בצורה מקצועית ואפשר בקלות לגלות האם החבילה נפתחה במהלך המשלוח. אין צורך לחתום על החבילה בכדי לקבל אותה והיא בגודל סטנדרטי שמתאים לתיבות דואר רגילות. מיד אחרי שליחת החבילה, פרטי המקבל נמחקים מהרישומים שלנו. אנחנו לא חוסכים בכסף כדי לשלוח את החבילה בצורה הכי טובה, בטוחה ומהירה. יתכנו מקרים שעקב בעיות בטחון וסכנה למוכר או לקונה, המשלוח יתעכב עד שיעבור זעם. זכרו תמיד באיזה חומרים אנחנו מתעסקים".

לגלוש בלי לחשוש

http://lchudifyeqm4ldjj.onion, זאת הכתובת של האתר DreamMarket בה מציע deepee911 את מרכולתו. אם תקלידו את הכתובת הזאת בדפדפן הרגיל שלכם תקבלו הודעת שגיאה שהדף לא נמצא. אתם צריכים דפדפן אחר, יותר נכון אתם רוצים דפדפן אחר, כזה שיאפשר לכם להגיע בצורה אנונימית ובטוחה לחלק של האינטרנט שנקרא הDarkNet  (דארקנט – הרשת האפלה), שהוא חלק מ DeepNet (הרשת העמוקה).
מספר דפי האינטרנט שנמצאים במאגר של מנוע החיפוש של גוגל מוערך בכארבעים ושבע טריליון. אך ישנם הרבה יותר דפים רבים אשר לא נמצאים במאגר ולא יופיעו בתוצאות של חיפוש ממגוון סיבות. צריך סיסמא כדי לצפות בהם (כמו דף חשבון הבנק שלכם), אין אף קישור שמצביע עליהם או אפילו דפים דינמיים שנוצרים בעקבות בקשה של משתמש. דפים אלו הם חלק מהרשת העמוקה, תוכן שאי אפשר למפות בעזרת מנועי חיפוש סטנדרטים.
אבל לאתר כמו DreamMarket שחוץ מסמים נמכרים בו גם שטרות מזויפים (1000 דולר תמורת 320 דולר), מדריכים על איך לעשות כל מני דברים לא חוקיים, חשבונות לאתרי פורנו, פרטים של כרטיסי אשראי גנובים, אמצעי זיהוי כמו דרכונים או רישיונות נהיגה במדינות שונות ודיפלומות מכל מני אוניברסיטאות, לא להיות במאגר של מנוע החיפוש של גוגל זה ממש לא מספיק. בשביל שאתר כזה יוכל להתקיים חייבת להיות דרך לקונים ולמוכרים להשתמש בשירותיו בצורה שתבטיח את האנונימיות שלהם בכל שלבי העסקה, ותהיה פשוטה וקלה לשימוש גם למי שאין ידע מעמיק ברשתות תקשורת או תכנות.
הנחת היסוד של כל מי שמשתמש באינטרנט בצורה רגילה צריכה להיות שדי בקלות אפשר לגלות עליו המון פרטים. מאיפה הוא גולש, לאיפה הוא גולש,  במה הוא גולש ואיזה עסקאות הוא עושה. לרשויות החוק, חברות מסחריות או אפילו אירגוני פשע יש את היכולת לאסוף ולנתח את העקבות הדיגיטליות שאנחנו משאירים.
אחד הפתרונות לבעיית העקבות הדיגיטליות והחוסר באנונימיות נקרא פרויקט TOR והוא הגיע לעולם ממעבדות המחקר של הצי האמריקאי כשבמקור פותח לשימוש ע"י המודיעין האמריקאי. לב הפרויקט הם אלפי מחשבים שמנוהלים ע"י מתנדבים ומחוברים פיזית לתשתית האינטרנט, אבל יוצרים רשת משלהם.
הרשת הזאת מאפשרת לבעל אתר כמו DreamMarket ולמשתמשי הקצה לתקשר בצורה אנונימית ומוצפנת. משתמש הקצה צריך להוריד דפדפן מיוחד בשם Tor Browser ובעלי האתר צריכים למצוא שירות אירוח אתרים שמחובר לרשת המיוחדת ולקבל כתובת שמסתיימת ב Onion.
ברגע שמשתמש הקצה מפעיל את Tor Browser הוא מקבל כתובת IP חדשה וכאשר הוא גולש לכל אתר, אפילו לאתר רגיל כמו http://www.blazermagazine.co.il, הרשת מחשבת מסלול אקראי בין אותם אלפי מחשבים וגם מצפינה את בקשת הגלישה בצורה שלא מאפשרת למחשבים* (* נא לקרוא על מבצע Onymous בסוף הכתבה) שבדרך לדעת את מקור הבקשה (מי הגולש), יעד הבקשה (מי האתר) ותוכן הבקשה. גם לאתר הקצה כמו אותו DreamMarket אין יכולת להסיק מיהם ומאיפה הגולשים שהגיעו אליו. חשוב לדעת ש TOR היא רק אחת מה DarkNets  (רשתות האפלות) שקיימות באינטרנט, ועוד חשוב לציין שהכינוי אפלה, עושה לה טיפה עוול. זה נכון שהרשת מאפשרת מרחב פעולה בטוח לפושעים לבצע מסחר לא חוקי, לפדופילים לשלוח אחד לשני תמונות עירום של ילדים ולנשים מאוכזבות לשכור שירותי חיסול בעלים. אך מצד שני היא מאפשרת לאנשים במדינות טוטליטריות לתקשר עם העולם החיצון ולחושפי שחיתויות להעביר את המידע שברשותם לעיתונות. הנדבך הנוסף המאפשר מסחר אנונימי הוא השימוש במטבע הביטקוין, מטבע ממוחשב ומבוזר, שהומצא בשנת 2009, המאפשר העברת כסף מבלי לחשוף את זהות המשתתפים בעסקה.
חשוב גם לזכור שעוד לא הומצא הסם שאפשר לצרוך דרך דפדפן. ולכן למרות שאפשר לרכוש בבטחה את אותו 1 גרם של קוקאין מ deepee911 אשר נמצא בארצות הברית, עדיין נשארה הבעיה של קבלת החבילה שמכילה את המוצר הנחשק. בראיון שפורסם באינטרנט סיפר סוחר סמים שרוכש את הסחורה באתר בשם Middle Earth על הפתרון שלו.
"אני עובד עם מפיץ ששוכר דירה ב Airbnb אחרי בחינה מדוקדקת של השכונה בה היא נמצאת. לאחר מכן המפיץ משלם לסטודנט תמים כדי שיאסוף את החבילה ויביא אותה לחנות שלמפיץ יש קשר עסקי עם הבעלים. כאשר בעל החנות מדווח שהחבילה הגיעה, המפיץ לוקח אותה, מחלק את הסמים לחבילות קטנות ומעביר אותם לסוחרי הרחוב. מכיוון שהוא לוקח את רוב הסיכון, חלוקת הרווחים בינינו היא 40% לי ו 60% לו".

מצב המשק היום

נתחיל בזה שחשוב להגיד שכותב הכתבה אינו משתמש בסמים, אינו סוחר בסמים ומתנגד לאי ציות לחוקים. כל מי שבעקבות הכתבה ירכוש סמים בדארקנט, עושה זאת על אחריותו בלבד. הניתוח של המסחר בסמים בדארקנט הוא בהיבט הכלכלי בלבד שהמטרה היא לנסות ולראות את ההשפעה של מסחר אינטרנטי על שוק הסמים.
דבר ראשון צריך להבין את היקף המסחר של סמים בכלל ובדארקנט בפרט. בגלל שסוחרי סמים אינם מפרסמים דו"חות שנתיים, הנתונים הם הערכות בלבד. פעם בשנה מפרסם האו"ם דו"ח מפורט וארוך מאד על היקף וההשפעה של המסחר ושימוש בסמים ברחבי העולם. לפי הערכות של האו"ם שווי הסמים שנסחרים בשנה בעולם הוא כ 400 מיליארד דולר. שווי הסמים שנסחרים בשנה בדארקנט לפי הערכות מחקר מעמיק שבוצע ע"י שני חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון שבמדינת פנסילבניה וגם של האו"ם הוא כ 200 מיליון דולר. החוקרים הגיעו למספר הזה אחרי שבמשך יותר משנתיים הם סרקו את רוב אתרי המסחר בדארקנט וחישבו את סך כל העסקאות בוצעו. המשמעות היא שהיקף המסחר בדארקנט ביחס להיקף המסחר הכולל הוא זניח – 0.05% או במילים שצרכני סמים יבינו, על כל גרם של חשיש שנמכר ברשת נמכרים 2 קילו של חשיש אצל הסוחר השכונתי.
אך האם לאור הנתון הזה אפשר להסיק שרק 0.05% מהאוכלוסייה רוכשת סמים בדארקנט? על מנת לענות על השאלה הזאת פנינו לסקר שנערך בין החודשים נובמבר ודצמבר 2014 בהשתתפות למעלה ממאה אלף אנשים שמשתמשים בסמים מכל רחבי העולם המפותח. את הסקר עורך ארגון מחקר עצמאי שנקרא Global Drug Survey שמטרתו להיות המקור הגדול, האמין והעדכני ביותר של מגמות נתוני שימוש בסמים בעולם. אחד המגמות הנחקרות בסקר הוא השימוש בדארקנט כזירת מסחר. עורכי הסקר מציינים שרוב המשתתפים בסקר הם לא נרקומנים חסרי בית אלא אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם (עדיין) שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים. פה הנתונים הם לא זניחים. 16.3% מהשוודים, 13.6% מהפולנים, 11.1% מבריטים ו 10.8% מהדנים והכי חשוב 7.1% מהאמריקאים שהשתתפו בסקר דיווחו שהם רכשו סמים בדארקנט. מנתון הזה בשילוב הנתון של סכום העסקאות ניתן להסיק שאכן רוב העסקאות הם קטנות ומיועדות לשימוש אישי, של אנשים בפרופיל של הסקר. מסקנה זאת מאוששת גם ע"י המחקר שהוזכר מקודם שבדק את סוחרי הסמים בדארקנט. המחקר גילה ש 70% מהם מכרו במשך שנתיים סחורה בפחות מ 1000 דולר. 2% מהסוחרים מכרו במעלה ממאה אלף דולר, רק שלושים וחמישה סוחרים מכרו סחורה ביותר מיליון דולר. עוד התגלה 70% מהעסקאות היו של חשיש, קוקאין ואקסטזי, סמים כמו הרואין וקריסטל מת' כמעט לא נסחרו.
אחרי ניתוח של הכמות צריך לבדוק גם את האיכות, את חווית הקניה בדארקנט, לעומת חווית הקניה מאחורי הפאב השכונתי. הנתונים מספרים סיפור מאד ברור ומאפשרים להגיע לשלוש מסקנות עיקריות. הראשונה שאנשים שקונים בדארקנט הרבה יותר מרוצים מהאיכות (פי 3), מהמחיר (פי 2) והמבחר (פי 2) של הסחורה. אפשר לנחש שהסיבה לכך היא שיש להם, כמו כל אחד שמחפש לקנות מוצר "רגיל" באינטרנט, אפשרות להשוות בנוחות ובבטחה בין סחורה מגוונת ומוכרים רבים, מכל רחבי העולם, שכל אחד מהם מדורג לפי איכות הסמים שהוא מוכר ולא מעוניין לקבל דירוג נמוך.
המסקנה השנייה מתוצאות הסקר היא שלאנשים שקונים בדארקנט יש סיכוי הרבה יותר גבוה להפסיד כסף בעסקה. אם זה בגלל תנודות חדות בשער של הביטקוין (פי 8), תפיסת המשלוח ע"י רשויות החוק (פי 4) או סתם בגלל שהמוכר נעלם עם הכסף (פי 2.5). זירות המסחר הרגילות כמו אי-ביי, יחד עם שירותי תשלום כמו פייפאל נותנות אחריות על עסקאות ותמיד אפשר גם לפנות לבית המשפט. בדארקנט אין למי לפנות.
המסקנה השלישית, שלא מפתיעה, היא שמבחינת ביטחון אישי הרבה פחות מסוכן לקנות סמים דרך הדארקנט (פי 6) וגם הסיכוי להיתפס ע"י רשויות החוק קטן יותר (פי 3). האפשרות להימנע מלפגוש פנים מול פנים סוחרי סמים חמושים ולעשות עסקאות מרחוק משפרת מאד תוחלת החיים של הקונה, וגם של המוכר.
כפי שראינו למסחר של סמים בדארקנט, שצריך לזכור יחסית צעיר – רק בן ארבע שנים, יש כיום השפעה זניחה, מבחינה כמותית על השוק העולמי. לארגוני פשיעה גדולים יש מערכי שינוע, הפצה, שיווק, מכירה והלבנת הון שמסוגלים לספק סמים בהיקפים עצומים בלי צורך להסתמך על דואר ישראל או על יציבות שער הביטקוין. אף סוחר סמים לא יקנה 10 ק"ג של קוקאין ב 4670 ביטקוין (כ 4.18 מיליון דולר ) ממוכר אלמוני לא משנה כמה דירוגים חיוביים יש לו ויסתכן במשלוח שעובר דרך המכס. אף מכור להרואין שזקוק למנה עכשיו לא יתקין Tor Browser וימתין כמה ימים עד הגעת המשלוח. לכן כרגע המסחר של סמים בדארקנט זאת נישה קטנה שמתאימה לסוחרי סמים קטנים או צרכני סמים שיכולים להתמודד עם הטכנולוגיה ושרוצים את היתרונות האיכותיים במסחר בדארקנט. כמה שפחות מגע עם עולם הפשע, איכות, מחיר ומבחר.

ועכשיו התחזית

אחרי שראינו את המצב כיום עולות כמה שאלות לגבי העתיד. האם למסחר בדארקנט יש סיכוי לשנות את עולם הסחר בסמים? האם זה יגרום ליותר אנשים להשתמש בסמים? האם מחירי הסמים יוזלו? האם אירגוני פשע גדולים יאבדו מכוחם לטובת סוחרים קטנים באותה צורה שבה מלונות מאבדים מכוחם לטובת אנשים שמשכירים את הדירה שלהם ב Airbnb? ומה יעשו הרשויות החוק?
סביר להניח ששאלה דומה שאלו את עצמם אנשים באמצע שנות התשעים שהחל המסחר באינטרנט. לא רבים העלו על דעתם שאנשים שרוצים לצאת לנופש יזמינו לבד טיסות, מלונות והופעות. מי האמין שיום יגיע ולכל אחד יהיה ביד מכשיר אתו יוכל למצוא אינפורמציה על כל נושא תוך שניה, ושלראות סרט פורנוגרפי יהיה פשוט כמו לשמוע רדיו. מי שחשב שהמהפכה עומדת להתרחש וידע לפעול, כמו ג'ף בזוס מאמזון, פייר אומידיאר מאי-ביי או אלון מאסק מפייפאל, לא רק צדקו בהימור שלהם אלא גם התעשרו ממנו.
אז כדי לנסות ולחזות את ההשפעה של המסחר בדארקנט צריך דבר ראשון להניח כמה הנחות יסוד. הראשונה שברוב העולם, הסמים שמוגדרים היום אסורים לשימוש, ימשיכו להיות אסורים לשימוש, אחרת הם יסחרו כמו תחפושות לפורים באי-ביי. השנייה שיקרו שינויים טכנולוגיים שיאפשרו מסחר יותר בטוח ויותר ידידותי למשתמש גם בחלק של המסחר האלקטרוני עצמו (כמו למשל הצפנות יותר חזקות) וגם בחלק של המשלוחים (שימוש במזל"טים אוטונומיים להעברת חבילות). השלישית ששימוש בביטקוין, דווקא במיוחד במסחר חוקי יהפוך לנפוץ. הרביעית שהחווית הקניה בדארקנט, כפי שעולה מתוצאות הסקר שנותח ממוקדם תישאר אותו הדבר.
בהינתן ארבעת ההנחות הללו יש סבירות די גדולה שאחוז האנשים שיקנו סמים בדארקנט ילך ויעלה. אז בואו ונניח שאנחנו עושים פאסט-פורוורד בזמן ומתעוררים כאשר 50% מעסקאות הסמים של צרכני סמים בפרופיל שתואר ממקודם, (אנשים עם עבודה מסודרת, השכלה ממוצעת שיש להם עדיין שליטה על התחביב שלהם של שימוש בסמים), נעשות בדארקנט. כאשר לשם דיון נניח שכיום הממוצע העולמי הוא 5%.
עליה פי 10 (מ 5% ל 50%) שקול ל 0.5% מסך העסקאות הכולל שכיום זה 2 מיליארד דולר. זה אמנם עדיין יחסית מעט אבל יש לזה פוטנציאל כבר להשפיע על השוק בכמה אופנים. כנראה שבשלב בראשוני תהיה ירידת מחירים והשוק יתנהג יותר ויותר כמו שוק משוכלל. לדוגמא בגלל שצרכנים בדארקנט מסוגלים לקנות סמים גם מסוחרים שנמצאים בארצות אחרות, ההשפעה של אירועים ומגבלות מקומיות (כמו הקמת גדר בגבול הדרומי של ישראל) על מחיר הסם תרד, וההשפעה של אירועים ומגבלות גלובליות (כמו מלחמה באפגניסטן) על מחיר הסם תעלה. סוחרים במדינות בהן קיימת לגליזציה של חלק מהסמים, כמו הולנד או קולורדו, ירוויחו מאד מהעלייה במסחר בדארקנט, דבר שיגביר את הפעילות הכלכלית במדינה ויגרום למדינות אחרות לשקול את צעדיהם (או גם לאפשר לגליזציה או להגביר את המעקב אחרי חבילות שמגיעות ממדינות אלו).
דבר נוסף טוב שיקרה זה ירידה מורגשת בכמות מקרי האלימות והמעצרים הקשורים בתהליך קניה ומכירה של סמים של הצרכן הסופי. זה ינבע מירידה באינטראקציה בין סוחרי רחוב לקונים ובין סוחרי רחוב לסוחרי רחוב אחרים. אפשר לנחש שרשויות החוק יתגאו בנתון הזה, יציגו אותו לראווה בסיכומים השנתיים וימצאו סיבה איך פעולות שהם עשו גרמו לירידה הזאת. נתון נוסף שיוצג בגאווה בסיכומים השנתיים יהיה הכמות הגדולה של משלוחי סמים שנתפסו בחבילות שהגיעו דרך שירותי המשלוחים. השאלה הגדולה איך הנתונים הללו ישפיעו על המדיניות והעבודה של רשויות החוק ואיך זה ישפיע על הצורה בה רואה הציבור את השימוש בסמים. את זה קשה להעריך.
עליה בסדר גודל שתיארנו תחולל שינוי גם בצורת העבודה של ארגוני הפשע הגדולים וסביר להניח שחלק ממערך ההפצה והשיווק שלהם יעבור לדארקנט, כאשר שרתי המכירה והסמים ימצאו פיזית במדינות יותר "ידידותיות" לעבריין. די דומה לצורה ששרתים של חברות הימורים נמצאים כיום פיזית במדינות שמבחינה רגולטורית מאפשרות הימורים ברשת.
העליה במסחר בסמים בדארקנט עלולה להיתקל במכשולים בלתי צפויים שגם עלולים להשפיע על המסחר החוקי אינטרנט. לדוגמא השימוש במטבע ביטקוין שהוא כמו שציינו נתבך מאד חשוב. כיום יש במחזור כ 14,700,000 מטבעות ביטקוין שבזמן כתיבת הכתבה זה שווה ערך ל 3,601,500,000 דולרים אמריקאים. קצב הגידול וצורת יצור המטבע קובעים שב 2020 יהיו 18 מיליון מטבעות וב 2140 יגיעו למקסימום של 21 מיליון מטבעות. רק להשוואה כיום מסתובבים דולרים אמריקאים בשווי של 1.4 טריליון דולר ושלא לדבר על כמות של המטבעות הרגילים האחרים. ככל שכמות האנשים שמשתמשים בביטקוין (גם לתשלום עבור מוצרים חוקיים) הולכת וגדלה, יכול להיות שיגיע היום שפשוט יהיה מחסור בביטקוין לצורך מסחר בדארקנט.

בגרף המפורסם של אימוץ טכנולוגיה מתוארות חמש קבוצות של אנשים לפי הזמן שלוקח להם לאמץ טכנולוגיה חדשה שמגיעה לשוק. לקבוצה ראשונה קוראים "החדשנים", לשנייה "המאמצים הראשונים", לשלישית "הרוב המקדים", לרביעית "הרוב המאחר" ולחמישית "המשתרכים". כרגע הקבוצה השנייה (המאמצים הראשונים) כבר משתמשת בדארקנט כדי לסחור בסמים. אנחנו לפני השלב הקריטי של הצטרפות הקבוצה השלישית, שלב שקובע את גורל הטכנולוגיה. אם אכן יקרה אזי יש סיכוי שהתחזית שתערנו כאן לעתיד תתממש כך שאם אתה יזם יש פה הזדמנות עסקית מעולה.

בשישי לנובמבר 2014, במסגרת מבצע בשם Onymous , פשטו כוחות משטרה משבע עשרה מדינות ברחבי העולם על אתרים פיזיים בהם שכנו שרתים שהריצו אתרי אינטרנט של מסחר בלתי חוקי ברשת TOR. שבע עשרה אנשים נעצרו והוחרמו ביטקוינים בשווי של מיליון דולר, מזומן בשווי של רבע מיליון דולר, מחשבים, סמים, זהב, כסף ונשקים. השאלה והדאגה המרכזית שמיד עלתה בראשם של כל האנשים שמשתמשים ברשת TOR היא איך הצליחו המשטרות לעקוף את תכונת האנונימיות שלכאורה מובטחת לאנשים שמשתמשים ברשת הזאת? תשובת ראש המטה למלחמה בפשעי אינטרנט ביורופול, מר טרואל אורטינג, לשאלה הזאת הייתה: "זה משהו שאנחנו לא נגלה או נחלוק עם אחרים בגלל שאנחנו רוצים להשתמש בזה בעתיד שוב ושוב".
ישנן כמה סברות לשיטת הפעולה. הראשונה היא עבודת משטרתית רגילה שמתחילה במודיעין, ממשיכה בניסיון ליצור קשר עם המפעילים של האתרים ולאחר מכן מעקב פיזי. שיטת שנייה אפשרית היא שהתגלתה פרצת אבטחה בתוכנה שמרכיבה את רשת ה TOR, כמו שמדי פעם מתגלות פרצות אבטחה במערכות הפעלה. השיטה השלישית היא שרשויות החוק הוסיפו לרשת ה TOR שרתים משלהם וסידרו, בכל מיני דרכים, שרוב התנועה ברשת תעבור דרכם. ניתוח של התנועה יכול לגלות לאן אנשים גולשים, כאשר יש לזכור שהשרת האחרון (ורק הוא) שמעביר את הבקשה לאתר המכירות יודע את הכתובת IP האמיתית שלו ומזה אפשר להסיק את המיקום הפיזי.
המעצר הכי מפורסם עד היום, במסגרת המאבק של רשויות החוק, היה של רוס ויליאם אולבריכט שניהל את אתר המסחר הראשון ובתקופה ארוכה המוביל בשם Silk Road. במאי 2015 נגזר עליו מאסר עולם ללא אפשרות של חנינה.

רוצים לתמוך בבלוג ולעזור לי להמשיך לעשות כתבות כאלו?
כשאתם קונים ב eBay.com (לא בדארקנט) פשוט תתחילו מהלינק הזה:
http://goo.gl/ErlnEh
ואני אקבל מ eBay עמלה של כ 6% על ההזמנה (לכם זה לא יעלה כלום).
תודה!