הבאתי את הלוח המחיק לסלון והושבתי מולו את שלושת ילדי (נועה בת 16 וחודש, מאיה בת 16 וחודש, נדב בן 12 ואחד-עשרה חודשים).
"בשורות טובות מביא אני לכם", אמרתי בקול רם, "בעקבות הסכמים בקואליציה החליטה המדינה לתת לכם מינואר הקרוב 50 ₪ כל חודש עד גיל 18. אתם לא תקבלו את הכסף ביד אלא הוא יופקד בתוכנית חסכון. בגיל 18 תקבלו עוד 500 ₪ ותוכלו למשוך את הכסף אבל אם תשאירו את הכסף בתוכנית החיסכון עד גיל 21 תקבלו עוד 500 ₪. חוץ מזה על ההתחלה תפקיד המדינה בתוכנית החיסכון 1000 ₪. זה חשוב למדינה שאנשים יחסכו כדי שלא יגיעו למצב שהם מתגלגלים ברחובות".
"שמעתי שיש אפשרות להורים להפקיד עוד 50 ₪ מקצבת הילדים, האם תעשו זאת?", שאלה מאיה.
"נראה לכם?", אמרתי, "זה כסף שלי ושל אימא שלכם!"
"אני לא הבנתי", אמר נדב.
"אל דאגה, אני אסביר בעזרת טבלה", השבתי וציירתי טבלה בה מסומן לכל ילד כמה יהיה לו בכל חודש.
"אוקי", אמרתי אחרי שהטבלה הייתה מוכנה, "עכשיו הגיע הרגע שבו אתם צריכים להחליט היכן הכסף יושקע ויש לכם כמה אפשרויות. אפשר שהכסף ינוהל בבנק ואז אתם יכולים להחליט בין תוכנית חסכון בריבית קבועה לא צמודה, ריבית משתנה או ריבית קבועה צמודה. לדוגמא אם בחרתם ריבית קבועה ולא צמודה של 1 אחוז זה אומר שתוך שנה 1000 ₪ יהפכו ל 1010 ₪".
"ומה זאת ריבית צמודה?", שאל הילד.
"יש מושג שנקרא אינפלציה", התחלתי להסביר אבל הפסקתי כי הילד נקרע מצחוק.
"אינפלציה, זה מה שקורה לך שאתה אוכל שום", אמר הילד.
"מצחיק", השבתי והסברתי לילדים על המדד למחירים לצרכן.
"אתם גם יכולים להשקיע בקופת גמל שאז תוכלו לבחור בכמה מסלולי השקעה עם רמות סיכון שונות. ככל שהסיכון יותר גבוה יש יותר סיכוי שתרוויחו יותר אבל יש גם סיכוי שתפסידו יותר. כמו כן אם בחרתם באופציה של קופות גמל תוכלו לעבור בין מסלול למסלול".
"רגע למה שאנחנו נחליט?", שאלה מאיה, "תחליטו אתה ואימא".
"לא", אמרתי, "זה הכסף שלכם ואתם תחליטו".
יש לי אקסל ובו אני מנהל את התקציב את המשפחה שלנו וברגע שהם הגיעו לגיל שהם מבינים טוב חיבור וחיסור אני מדי פעם משתף אותו איתם. הם רואים כמה אני מרוויח וכמה מרוויחה האישה (הרבה יותר ממני), כמה אני מוציא וכמה מוציאה האישה (הרבה יותר ממני) ומה מבנה התקציב שלנו. אני מקווה שזה ילמד אותם להתנהל פיננסית כמו שצריך כשיהיו גדולים ולכן זה הזמן שהם צריכים להחליט.
"יש לי הצעה אחרת", אמר נדב, "אולי אתם תקבלו את ה 50 ₪ מהמדינה ובמקום זה תתנו לי ישירות את ה 50 ₪ ביד".
"רעיון מעניין מאד", חייכתי, "אבל בגלל שהחיסכון על שמך ורק אתה יכול לשחרר אותו יש לי פחד שיגיע היום לא תעמוד במילה שלך".
בסיום נועה סיכמה את מה שרשמתי, הוסיפה חישוב של סדרה חשבונית וציירה קריקטורה על אנשים שמתגלגלים ברחובות כי אין להם כסף.
אחרי שבוע חזרו אלי הילדים עם ההחלטות שלהם. נועה בחרה ללכת על מסלול ריבית קבועה בבנק, מאיה על קופת גמל במסלול סיכון גבוה ונדב על קופת גמל במסלול סיכון בינוני. אתמול בלילה נכנסתי לאתר של ביטוח לאומי ומילאתי את כל הפרטים. מעניין יהיה לראות עוד כמה שנים מי צדק.
כמה נתונים:
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספר הילדים מתחת מתחת לגיל 18 בשנת 2015 היה 2,7687,000 – http://www.cbs.gov.il/shnaton67/st02_03.pdf
זאת אומרת שבכל חודש תפקיד המדינה 138,435,000 ש"ח שבשנה זה יוצא 1,661,220,000 ₪.
החיים על פי ניר 