מה שהיה הוא מה שיהיה?

הכתבה פורסמה (לאחר שינויים ועריכה) בגיליון ינואר 2016 של המגזין בלייזר.
יש להם גם אתר מעולה ששווה ביקור – http://www.blazermagazine.co.il

לפני כמעט שלושים שנה, בעשרים ושישי בדצמבר 1986, פרסמו העיתונאים איתי חסיד, חנן קריסטל ואילן כפיר בעיתון "חדשות" ז"ל, תחזית שלפיה כעבור עשור יהיה אהוד ברק (אז אלוף פיקוד מרכז) מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה והוא יתמודד מול בנימין נתניהו (אז שגריר ישראל באו"ם) שיהיה ראש מפלגת הליכוד. אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפני שלושת העיתונאים הללו במיוחד כשמשווים את הדיוק של התחזית הזאת לסקרים שמתבצעים לפני כל מערכת בחירות. האם יש מישהו כיום שמסוגל לחזות את מצב הפוליטיקה הישראלית בעוד שנה? שלא לדבר על עוד עשור?
פול התמנון נולד, יותר נכון בקע, בינואר 2008 ובילה את רוב חייו ב "מרכז חיי הים" שבאוברהאוזן, גרמניה עד שמת מוות טבעי במהלך השינה בעשרים ושישי לאוקטובר 2010. אין כמעט אוהד כדורגל אחד בעולם שלא שמע על פול התמנון שהתפרסם כשהצליח לחזות בהצלחה תוצאות של 12 מתוך 14 משחקי כדורגל ששוחקו ביורו 2008 ובמונדיאל 2010 (13 מתוכם של נבחרת גרמניה). האם קיים כיום מומחה לכדורגל גרמני שמסוגל להגיע לאותם אחוזי הצלחה כמו פול?
בכל עיתון, מהדורת חדשות או אתר אינטרנט טכנולוגי הופיעה בעשרים ואחד באוקטובר 2015 כתבה שעסקה בסרט "בחזרה לעתיד 2". למי שלא ראה את הטרילוגיה הנפלאה של סרטי "בחזרה לעתיד", נספר שגיבורי הסרט נוסעים מההווה (שנת 1985) שלושים שנה קדימה לתאריך העשרים ואחד באוקטובר 2015. העיסוק של כל הכתבות היה האם התחזיות שהופיעו בסרט לגבי איך יראו חיינו אכן התגשמו. חלק התחזיות לא התגשמו כמו מכוניות מעופפות, טבליות פיצה למיקרוגל או בגדים שמיבשים את עצמם אבל חלק כן כמו שימוש נפוץ ברחפנים, שיחות וידיאו או קונסולות משחקים שמזהות תנועת ידיים. כמה אנשים מסוגלים לחזות כיום באיזו טכנולוגיה נשתמש בעוד שלושים שנה?

אחוזי הצלחה של שקיל אוניל מקו העונשין

כמעט כל הזמן, אנחנו מנסים לחזות את העתיד אם לבד או בעזרת אחרים. אנחנו צופים בדני רופ כדי לדעת האם נוכל לטייל בסוף השבוע, אנחנו מהנהנים בראש כאילו אנחנו מבינים כאשר יועץ ההשקעות בבנק מסביר לנו על הקשר בין תחזית הצמיחה באירופה לאג"ח ארוך הטווח של מדינת ישראל וגם ממלאים מדי פעם כמה טורים בטוטו כי יש לנו הרגשה שהפעם מכבי/הפועל/בית"ר (מחק את המיותרת) תנצח. הסיבה העיקרית שאנחנו מאמינים לתחזיות העצמאיות שלנו או של אנשים אחרים נובעת בעיקר מהניסיון והצלחות עבר. אם קרן נאמנות מסוימת הצליחה בחמש השנים האחרונות להשיג תשואה יותר גבוהה מכל קרנות הנאמנות בסקטור שלה, סביר להניח שנגיע למסקנה שכדאי להעביר אליה את כספנו. אם באתר TripAdvisor מלון מסוים מקבל ציון גבוה מגולשים, באופן עקבי ולאורך שנים כנראה שנחשוב שלינה בו תענה על הציפיות שלנו. ובכיוון ההפוך זה מאד הגיוני שאם פרשני ספורט או פרשנים פוליטיים, לא יצליחו לחזות את תוצאות משחקים או בחירות בצורה טובה הם יודחו מתפקידם ויוחלפו. במקרה הזה, זה לא המצב.
פיליפ טטלוק הוא פרופסור בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. פיליפ ערך מחקר בהשתתפות 300 מומחים פוליטיים וביקש מהם לבצע תחזיות לגבי עשרות מדינות ברחבי העולם. השאלות ששאל אותם היו לדוגמה: במדינה דמוקרטית (למשל צרפת) האם אנחנו צריכים לצפות כי לאחר הבחירות הבאות, מפלגת הרוב הנוכחית תישאר בשלטון, תגדיל את כוחה או תעבור לספסלי האופוזיציה? במדינה לא דמוקרטית (למשל סוריה) האם אנחנו צריכים לצפות לשינוי באופי הבסיסי של המשטר הפוליטי בחמש השנים הבאות? בעשור הקרוב? ואם כן, באיזה כיוון? ואיזו השפעה? המומחים ענו על שאלות בתחומי התמחותם, וחוץ מזה הם גם התבקשו לדרג את האמון שלהם בתחזיות שלהם. 300 המומחים יצרו מאגר של 80,000 תחזיות במשך 20 שנה וכשפיליפ בחן את נכונות התחזיות הוא מצא כי הם היו טיפה יותר טובים מאסטרטגית ניחוש אקראית לחלוטין אבל טיפה יותר גרועים מהקורא הממוצע של העיתון בו הופיעו מדי פעם התחזיות שלהם. הרשימה השמית של המומחים לא נחשפה לקהל הרחב כי שמירה על אנונימיות היא אחת הסיבות שגרמו לאותם מומחים להשתתף במחקר, אך אותו פרופסור סיפר באחד הרעיונות שחלקם מאד מפורסמים וידועים לקהל הרחב.  מחקר דומה בתחום יעוץ ההשקעות, בדק ששת אלפי תחזיות בתחום שוק המניות לאורך מספר שנים וגילה ששיעור הדיוק של המומחים היה 47.4 אחוז. למי שמתקשה בחשבון זה פחות מחצי! כל ילד עם מטבע מאוזן היה עושה יותר טוב, וגם לא לוקח דמי ניהול.
יש כמה סיבות שנותני תחזיות מקצועיים כמו פרשנים פוליטיים, פרשני ספורט, יועצי השקעות או חזאים לא נענשים על תחזיות לא נכונות. הראשונה היא שאין רישום היסטורי על ההצלחות והכישלונות כמו שיש לשחקני כדורסל עם אחוזי הקליעה. אם כל פעם שמומחה לשוק ההון היה מתראיין בטלוויזיה היה בתחתית המסך אחוזי ההצלחה שלו בעבר, אנשים היו מתייחסים שונה לדבריו.
השנייה שאנחנו מאוהבים בהצלחות אדירות כמו של שלושת עיתונאי "חדשות", פול התמנון או כל מי שחזה את המשבר ב 2008 אבל מצד שני מאפשרים למומחים לתת תחזיות אמורפיות כמו מכבי תנצח, תעשה תיקו או תפסיד. השלישית, והכי חשובה, כי יש דרישה אדירה לתחזיות העתיד, יש אפילו גיבורי על שזה הכוח המיוחד שלהם. ולכן גם ענפים כמו אסטרולוגיה, נומרולוגיה או אנשי דת שיודעים מתי העולם הולך להסתיים לא נעלמו מחיינו.
אז כל הנתונים ההיסטוריים מראים שאנחנו בני האדם הרבה פחות טובים בניבוי העתיד מאשר אנחנו חושבים, אז האם יש משהו שיכול לעזור לנו, משהו עם פחות רגש שלא בטוח בעצמו ולא צריך לפעמים ללכת לשירותים.

מה יקרה לנשיא האמריקאי שיבחר בשנת 2020?

הטבלה מעל מכילה רשימה של כל הנשיאים האמריקאים. רובם סיימו את הכהונה שלהם, מי בהצלחה יתרה ומי בכישלון גמור אבל יש כאלו שלא סיימו את הכהונה שלהם או כמעט לא סיימו את אותה. השאלה היא האם יש פה איזו שהיא חוקיות? במבט ראשון נראה שלא, עד ששמים לב לתבנית מעניינת. משנת 1840 כל נשיא שנבחר בשנה שמתחלקת ב 20 או שמת ממחלה או שנרצח או שנחלץ בנס מניסיון התנקשות. האגדה מספרת שזה בגלל קללה שהטיל שאמאן אינדיאני בשם טנסקואטאוה על ויליאם הנרי הריסון שנבחר בשנת 1940, מכיוון שהנ"ל ניצח את השבט שלו בקרב טיפקאנו. אפשר לצחוק, לדחות וללגלג על השערה כזאת אבל אי אפשר להכחיש שיש פה חוקיות. זה שאנחנו לא מבינים אותה לא אומר שזה לא נכון.
כבר בגיל צעיר אנחנו יודעים שאם זורקים משהו באוויר, חוץ מבלון הליום או דוגמנית על רזה, הוא נופל בחזרה לאדמה. יותר מאוחר ביסודי אנחנו לומדים שזה נקרא חוק המשיכה ובתיכון אפילו יודעים להשתמש בנוסחאות מתמטיות שמתארות בדיוק כמה זמן לוקח לגוף ליפול מגובה מסוים. אבל עם יד הלב, כמה מאתנו מבינים למה קיים כוח המשיכה? למה שני גופים עם מסה מושכים זה את זה? רובנו פשוט מקבלים את זה כמובן מאליו, כחוק של הטבע. אז אולי יש חוק של הטבע שאומר שנשיא אמריקאי שנבחר בשנה שמתחלקת ב 20 או ימות ממחלה, ירצח או שינסו להתנקש בחייו. דרך אגב הנשיא זאכרי טיילור שנבחר ב 1848 ונפטר, למרות ש 1848 לא מתחלק ב 20, היה קשר לקרב טיפקאנו ולכן הקללה השפיעה גם עליו. אין על שאמאנים אינדיאנים!
הדרך שגילינו ביחד את החוקיות הזאת היא שליד כל נשיא נרשמו כמה פרמטרים: שנת בחירה, שיוך מפלגתי ומה קרה לו במהלך כהונתו. גם ראינו ביחד שאין שום מתאם (קורלציה) בין השיוך המפלגתי של הנשיא לבין גורלו. אולי אם היינו מוסיפים עוד פרמטרים כמו דת, מצב משפחתי, נטייה מינית, גובה, השכלה היינו מגלים חוקיות נוספת. זה כמובן נהיה מאד מסובך להשתמש בשיטה הזאת כאשר יש אלפי דוגמאות ומאות פרמטרים כי אנחנו כבני האדם לא מסוגלים לנתח כמות כזאת של מידע. אבל יש מישהו שכן ואתם בטח יכולים לנחש מי זה.

אם אהבת את זה, אולי תאהב גם את זה

אחד הדברים שסוכנויות הסיוע של האו"ם היו מאד רוצות לדעת הוא היכן עלול להתרחש האסון ההומניטרי הבא. זה דבר ראשון יאפשר להם לנסות ולמנוע אותו ודבר שני להתכונן מראש לשגר לשם סיוע. השאלה הגדולה היא האם דבר כזה הוא בכלל אפשרי?
ארגון הבריאות העולמית מעריך שבממוצע תשעים אלף איש מתים כל שנה ממחלת הכולרה. זאת מחלה מדבקת, שיכולה להגיע למימדים של מגפה, ומופצת על ידי חיידק שפוגע במערכת העיכול וגורם לאיבוד מהיר של נוזלים. בארצות מפותחות מבחינה סניטארית התפרצות של מגפת הכולרה זה אירוע נדיר לעומת המצב בעולם השלישי, שהוא מוקד ההתעניינות של שסוכנויות הסיוע של האו"ם, ולפני כמה שנים הן קיבלו "טיפ" אדיר היכן עלולה לפרוץ המגפה הבאה.
את ה"טיפ" סיפקה מדענית ישראלית בשם ד"ר קירה רדינסקי. במסגרת עבודת הדוקטורט היא פיתחה מערכת לניבוי אירועים על סמך ניתוח סמנטי של ארכיוני חדשות מניו יורק טיימס משנת 1851 ומאגרי מידע נוספים. אם נשתמש בדוגמא של נשיאי ארצות הברית, המערכת דבר ראשון יצרה רשימה של כל השנים והמקומות בהן התפרצה מגפת כולרה וכל המקומות והשנים שבהן היא לא התפרצה, יחד עם רשימת פרמטרים לכל נתון ברשימה. לאחר מכן המערכת ניסתה למצוא חוקיות, איזה דפוס משותף, סיבה לשאלה למה במקום מסוים החלה מגפת כולרה ובמקום מסוים לא. התשובה הייתה שהיהודים אשמים. סתם, למרות שלרגע האמנתם. המערכת גילתה שבמקום שיש בצורת במשך שנתיים ואחרי זה שיטפונות, כעבור שבועיים יש סיכוי טוב שתפרוץ מחלת הכולרה. כשחושבים על הקשר שנמצא אפשר לנסות להבין גם למה. אם יש שנתיים בצורת, במיוחד במקומות לא מפותחים, אזי המון חיות וגם אנשים מתים והגופות שלהם מפוזרות בשטח, אחרי זה שיש שיטפון ואין מערכות ניקוז טובות הגופות צפות ויש ריכוזים גדולים של מים לא טהורים וזאת קרקע טובה להתפתחות מחלת הכולרה. הפתרון של או"ם לסיטואציה כזאת היא די פשוטה,  לשלוח מראש למקום כזה מים נקיים. אבל את הקשר הזה כל המומחים הגדולים לא ראו כי אף אחד מהם לא מסוגל לנתח כזאת כמות של נתונים ולמצוא קשרים אבל מחשב כן.
אחד השימושים הכי נפוצים ולוהטים כיום בשוק העסקי למערכת מהסוג הזה הוא שיפור מכירות. נניח שיש לכם סוכנות רכב והשגתם רשימה של מאה אלף  בעלי רישיונות הנהיגה באזור שלכם. למי תתקשרו קודם כדי להזמינו לאירוע מכירות מיוחד שאתם עושים? אם יש לכם רשימה של ההצלחות עבר (לקוחות שהגיעו לסוכנות וקנו רכב) ושל כישלונות עבר (לקוחות שהגיעו לסוכנות ולא קנו רכב) ועל כל לקוח ועסקה יש לכם נתונים כמו האם ללקוח כבר יש רכב, האם הוא נשוי וכדומה, המערכת יכולה לבחון את הרשימה ולמצוא דפוס, חוקיות. לדוגמא: לקוח שיש ברשותו רכב מעל חמש שנים, נשוי, ונוצרי יש סיכוי יותר טוב שיקנה מאשר שאר הלקוחות. זה מאפשר לכם לחפש ברשימה של מאה אלף לקוחות פוטנציאלים את מי שהכי דומה לפרופיל הנ"ל ולהרים אליו טלפון עם הצעה מפתה. יש כיום כמה חברות ישראליות שמספקות סוג כזה של פתרון שאחת מהן היא SalesPredict שבנתניה. נסו לנחש מי הקימה אותה? אם אמרתם ד"ר קירה רדינסקי אז צדקתם. (מאז פרסום הכתבה נמכרה חברת SalesPredict לחברת eBay).
האמת שאנחנו מוקפים במערכות מהסוג הזה. מערכת המלצות קניה שיש באמזון מנסה לחזות על פי התנהגות העבר שלך כלקוח מה עוד תרצה לקנות. באתר פנדורה "שוברים" כל שיר ל 450 מאפיינים מוזיקליים וכך יכולים להמליץ לך על שירים אחרים שתאהב על פי מה שהאזנת בעבר. ולפי מחקר שנעשה האנשים שמרוויחים הכי הרבה באתרי הימורי ספורט כמו FanDuel הם אנשים שפתחו מערכות שמנתחות ביצועים של ספורטאים. בגלל שככל שיש יותר נתונים מערכות מהסוג הזה עובדות יותר טוב, קמו לצידן חברות נוספות שעושות עסקים טובים מאיסוף ומכירת אינפורמציה מכל סוג שהוא. לדוגמא עם יש לכם רשימה של לקוחות, הייתם רוצים לדעת על כל אחד איפה הוא עובד, מה התפקיד לו בחברה, כמה הוא פעיל ברשתות החברתיות, מה תחומיי העניין שלו או מה רמת ההכנסה. את כל האינפורמציה הזאת אפשר לקנות בלא מעט כסף.
אז עכשיו בואו נחזור מאיפה שהתחלנו. השנה היא 2026, בלייזר חוגגים את גיליון מספר 300 ואחרי משבר נוסף הבחירות מוקדמות. האם אתם יכולים לנחש מי יהיו ראשי המפלגות שיתמודדו? סביר להניח שלא, אלא אם תאספו נתונים על כל מערכות הבחירות, המפלגות, המתמודדים וחברי הכנסת מאז קום המדינה ותזינו אותם למערכת חיזוי עתיד על פי נתוני עבר. מעניין אם התשובה תהיה אורן חזן נגד אחמד טיבי.

להרחבה מומלץ להאזין לפרק The Folly of Prediction של הפודקאסט המעולה Freakonomics

כתמיד אם אתם רוצים לתמוך בבלוג בלי שזה יעלה לכם גרוש, פשוט גילשו לדף "תמיכה בבלוג" ותגלו איך. אפשר גם לעשות Share לכתבה עם החברים שלכם וכך לעזור לי להגיע ליותר אנשים. תודה מראש!