חי על החסה

עכשיו, כשעברה כבר חצי שנה, אני יכול להגיד בפה שמלא באוכל פחות טעים, אני צמחוני. מערב ראש השנה האחרון (תשע"ו) לא הגיעה לקיבתי אף חיה שגרה באוויר, בים או ביבשה. דבר ראשון חשוב לי להגיד שלא נהפכתי לצמחוני רדיקלי, כזה שרואה באנשים שאוכלים בשר רוצחים. אני לא חושב שיש בעיה מוסרית שבני האדם אוכלים חיות, במיוחד חיות מטומטמות כמו פרות שלא מסוגלות לחצות מעבר בקר. אין לי גם בעיה מוסרית עם עמים שאוכלים חיות שאנחנו מחשיבים לחיות מחמד כמו כלבים וזאת למרות אהבתי העצומה לכלב המשפחתי המדהים שלנו.
פשוט רציתי לעשות שינוי. מדי פעם צריך לעשות שינוי בחיים רק כדי לראות איך זה. זה לא קרה בפתאומיות. בשנים האחרונות צמצמתי רבות את צריכת הבשר. בהתחלה זה היה יום שני ללא בשר, אחרי זה יום כן יום לא ולבסוף רק בסופי שבוע. הטריגר ללכת עד הסוף היה מאיה הבת שלי, שהחליטה לפני שנה וחצי שהיא צמחונית ובניגוד אלי הסיבה שלה הייתה אהבת החיות. היו הרבה ויכוחים וצעקות במשך שנת הצמחונות הראשונה שלה ולבסוף החלטנו ללכת איתה לרופא הילדים בקופת החולים, לעשות בדיקה כללית ובדיקות דם, לפני שאנחנו מאשרים לה להמשיך להיות צמחונית. אנחנו מאד אוהבים את רופא הילדים שלנו, הוא מלווה אותנו כבר חמש עשרה שנה, אבל מעולם לא ראיתי אותו כל כך מזועזע מאי אכילת הבשר של מאיה. טוב, חשוב להגיד שהוא דרום אמריקאי אז אפשר גם להבין למה, וכשביקשנו ממנו תור לבדיקות דם הוא גם שאל אותנו, עם חיוך על הפנים, האם אנחנו רוצים גם תור לביקור אצל פסיכיאטר. כל הבדיקות היו תקינות ומאיה קיבלה מאתנו אישור להמשיך להיות צמחונית ואני, אחרי שגם עשיתי בדיקות דם, החלטתי להצטרף ומצאתי לעצמי סיבה טובה נוספת, איכות הסביבה. מבלי לקרוא מחקרים בעד ונגד נראה לי שיש מחיר סביבתי אדיר לריקון האוקיאנוסים מדגים, לנפיחות של מיליוני הכבשים ולחיסול היערות בשביל שטחי מרעה.

המבורגר

זה מה שמחכה לי ביום העצמאות הקרוב.

אז האם חצי שנה של צמחונות שיפרה לי את החיים? ובכן לא הורדתי במשקל, אפילו העליתי טיפה. אני לא מרגיש יותר בריא, המחשבה שלי לא התחדדה ואני מתגעגע לטעם של הבשר. הו, כמה אני מתגעגע. שבוע שעבר הייתי באירוע ובזמן שאני אוכל סלטים ותוספות שם המלצר באמצע השולחן פויקה גדול מלא בשר ועוף והריח פשוט גמר אותי. כל כך רציתי לטרוף איזה סטייק עסיסי ולהרגיש שוב את הרגשת השובע שכל כך חסרה. היד כבר אחזה במזלג ונשלחה לעבר הסיר המבעבע אבל לשמחתי משהו בתוכי עצר בעדי. לא אהבה לחיות אלא הרצון לעמוד בהחלטה שלקחתי בראש השנה האחרון. בעוד שישה חודשים, ששוב יגיע ראש השנה, אעשה את בדיקות הדם השנתיות שלי ולפי התוצאה שלהם אחליט האם לחזור לאכול בשר. לא משנה מה תהיה ההחלטה, השינוי בסופו של דבר עשה לי, ואולי גם לסביבה, רק טוב.

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברה / משפחה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s