אללה הוא אכבר

– פורסם בפעם הראשונה באוגוסט 2002 (באתר הישן ובספר) ולדאבוני עדיין רלוונטי –

מאז אוקטובר 2000 יש בי כעס עצום על הערבים אזרחי מדינת ישראל וסביר להניח שגם הם לא כל כך מסמפתים אותי. מצויד ברגש זה וברצון לתרום למאמץ המלחמתי החלטתי כי הקבלן שישפץ את ביתנו החדש יהיה מישהו קרבי שעושה מילואים. צמצמתי את המועמדים לשניים, ומבין השניים בחרתי במישהו מקומי.
יום לפני תחילת העבודה ישבנו שנינו וסיכמנו מה יש לעשות וסגרנו על מחיר. למחרת הגיע קבלן השיפוצים ואיתו שני עובדיו, וכמו שאתם יכולים לנחש שניהם מוגדרים כבני דודינו. הקטן שנראה כמו מבוקש מספר 1 של התנזים אחרי תפיסתו את מרואן ברגותי, החזיק בידו גרזן, והגדול שנראה כמו מבוקש מספר 2 של החמאס בשומרון לבש על ראשו כיפה לבנה והיה לו מבט מאד מעוצבן.
קבלן השיפוצים הציג בפני את העובד הקטן. "תכיר זה עלא, ראש הלשכה שלי. הוא ינהל את השיפוץ של הבית שלך". שניהם דיברו אחד עם השני והקבלן הלך לדרכו והשאיר אותי לבדי עם עלא והבחור הנוסף ששם החיבה שלו בישראל קונטקט.
קונטקט לא נראה רגוע ודיבר בעצבנות עם עלא. אני לא מבין ערבית, ולכן לא היה לי מושג אם הם מתכננים איך הם יעשו את העבודה שלהם או כיצד הם מתכוונים להרוג אותי עם הגרזן ולמכור את גופתי לג'יהאד האיסלמי. כדי להוסיף לחרדתי יצא קונטקט מהבית והחל לעשות תנועות של מתפלל, תוך כדי שהוא שם את ידו על ביטנו. "זהו", חשבתי לעצמי, "הוא מתפלל לפני שהוא מבצע את הפיגוע". התחלתי לתכנן נתיבי מילוט שלפתע שמתי לב לצורה שבה הוא מתפלל. אני לא מומחה גדול בדת האיסלם, אבל אני זוכר שיש להתפלל עם הפנים לכיוון מכה, בעוד קונטקט התפלל לכיוון צפון. כשגמר קונטקט להתפלל, בזמן שעלא היה עסוק בלפרק את ארונות המטבח עם הגרזן, נכנס קונטקט ונעמד לידי. "מה המצב?", שאלתי אותו בנימוס מפוחד. "אל תשאל", הוא ענה לי בעודו ממשיך להחזיק את ידו על ביטנו, "יש לי קלקול קיבה".
כמו אחות רחמניה לקחתי אותו החוצה, הושבתי אותו על הריצפה ונתתי לו לשתות מים. עלא ראה כי מצבו של קונטקט עגום והחזיר אותו לכפרם, פרדיס. במשך החודש הקרוב יצא לי לבלות רבות עם עלא, קונטקט, מחמוד, ועוד כמה משכנינו מפרדיס. אט אט נפתחנו, והתחלנו לנהל שיחות אישיות על עבודה, משפחה, נשים וזאת מבלי לגלוש לעימות הישראלי-הפלסטיני כשברקע יש פיגועים נוראים וחיסול שחאדה. אני חייב לציין שלמדתי הרבה בחודש האחרון, ואני הרבה פחות כועס על הערבים אזרחי מדינת ישראל, למרות שעל עלא אני כועס יותר כי בזמן השיפוץ הוא עשה לי חור בצינור של אחד הרדיטורים.