ילדים זה שמחה, ילדים זה כוח עבודה

בתחילת השנה, עקב בעיות משפחתיות, התפטרה עוזרת הבית שלנו. היא עבדה אצלנו קרוב לארבע-עשרה שנה וסמכנו עליה בעיניים עצומות. העלות החודשית של העסקה שלה הייתה 1300 ₪ שזה כלל חוץ מהמשכורת גם ביטוח לאומי, פנסיה, פיצויי פיטורים, חופשות ודמי הבראה. בחישוב שנתי מדובר ב 15600 ₪.
התגובה הראשונית להתפטרות הייתה לחפש עוזרת בית אחרת אבל כשהבטתי סביב שמתי לב כמה הילדים גדלו מאז שהעוזרת החלה לעבוד אצלנו. התאומות עוד מעט בנות חמש עשרה ולפי החוק אפילו כבר מותר להן לעבוד בחופשות רשמיות והילד בן אחד עשרה וחזק כמו שור.
אחרי התייעצות עם האישה זימנתי כינוס משפחתי והודעתי לילדים שאני ואימא שלהם החלטנו שמהיום אנחנו בתור משפחה ננקה את הבית. כפי שאתם יכולים לנחש תגובת הילדים לא הייתה בסגנון "יש! איזה כיף זה מה שתמיד רצינו שיקרה!", אלא יותר בסגנון "איפה אפשר למצוא את מספר הטלפון של יצחק קדמן מהמועצה הלאומית לשלום הילד?".
האמת שאני יכול להבין אותם. גם אני שונא את עבודות הבית. החיים הקצרים ועדיף לנצל אותם לעשות דברים אחרים מאשר שטיפת כלים או ניקוי שירותים. חוץ מזה אם הבוס שלי בעבודה היה מודיע לי יום אחד שמהיום אני צריך לעבוד יותר שעות אבל לא תהיה שום תוספת לשכר הייתי מתעצבן. כדי להקטין את ההתנגדות שלהם למהלך ולתת להם תמריץ חיובי הודעתי שכל הכסף שנחסוך, כל ה 1300 ₪, יתווסף לתקציב הנופש המשפחתי אבל לא לדמי הכיס כפי שהציע הילד.
להפתעתם של הילדים, שחשבו שההחלטה לא תמומש, ביום שישי שאחרי אותה ישיבה משפחתית הם מצאו על המקרר דף עם רשימת משימות. בגדול כל ילד קיבל לנקות ולסדר את החדר שלו פלוס עוד שתי מטלות משפחתיות (ניקוי שירותים, ריקון פחים, שטיפת המרפסת וכדומה). למי שתהה אני אחראי על המטבח וסידור הסלון, אשתי על שטיפת הרצפה וחדר השינה שלנו.
בכדי לוודא שרמת הניקיון לא תפגע אנושות עקב המהלך הזה, כאשר כל צאצא מודיע שסיים את עבודתו הוא נאלץ לעבור מסדר אבא, כמובן בלי צורך לעמוד בדום עם כומתה על הראש, ולתקן רג'קטים שאני מגלה.
כבר חצי שנה שאנחנו בלי עוזרת בית וכל יום חמישי או שישי מנקים את הבית, וזה לוקח לנו כשעה וחצי. רמת ההתלהבות של הילדים לא השתפרה והפרצופים שאני מקבל אחרי שהם רואים את דף המשימות הם כאילו אני שולח אותם לעבדות במכרות הפחם באנגליה של המאה השמונה עשר. אבל אני מאמין שכל זה ישתנה באוגוסט, שבזמן שהם ישכשכו את הרגליים שלהם במימי האוקיאנוס האטלנטי באחד מהאיים הקנריים, בזמן שאני אסביר להם שזה מומן ברובו מההשתתפות שלהם בניקיון הבית.


פרסומת – מלונות ב Los Cristianos שבאי טנריף אפשר להזמין ב Booking.com


 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה / משפחה, ילדים, כלכלה, עבודה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s