במודה

מאז שנכשלתי בבדיקת עיניים לפני למעלה משלושים שנה, בממוצע פעם בשנה וחצי נשברים לי משקפיי הראיה שלי. בצעירותי זה היה לרוב בזמן משחק כדורסל, לאחר מכן בגלל הילדים וכיום זה בעיקר בגלל שאני נרדם איתם על הספה. מכיוון שבלי משקפיים אני כמעט חסר אונים, יש לי תמיד משקפיים ספייר וכל חודש אני שם בצד 100 ₪ לצורך הקנייה הבלתי נמנעת של הזוג החדש במקום זה שישבר.
האירוע שגרם לי לאמץ את שתי ההחלטות הללו קרה לפני שמונה עשרה שנה, בו נאלצתי לקחת יום וחצי חופש מהעבודה כדי להחליף את זוג המשקפיים היחיד שלי שנמחץ תחת ישבני הגדול.
באותו יום חופש כפוי בו הגעתי לחנות המשקפיים, הכי קרובה שאפשר היה להגיע אליה ברגל, התקיים בה מבצע "קנה שני זוגות משקפיים קבל זוג שלישי חינם". לשמחתי החנות אפשרה שהזוג השלישי יהיה משקפי שמש אופטיים, אבל כפי שאתם יכולים לנחש אפשריות הבחירה של סוגי המסגרות הייתה מאד מצומצמת וזאת המסגרת שנבחרה.

IMAG0346

תצילו אותי! הוא לא מנקה טוב מאחורי האוזניים!

למי שתוהה זאת תמונה עדכנית. בניגוד למשקפי הראיה הרגילים שלי בעלי תוחלת החיים של שנה וחצי, המשקפיים האלו שרדו בשלמותם. הסיבה לכך שזוג המשקפיים הזה הצליח להביס את כל הסטטיסטיקות היא כי את רוב זמנו הוא מבלה בתוך קופסא סגורה במכונית שלי וגם במשך קרוב לשלוש שנים הוא התחבא בתוך אחת המגירות בחדר העבודה שלי.
מאז הפעם הראשונה שהרכבתי את משקפי השמש על אפי מעולם לא קיבלתי מחמאה על המראה שלהם. כבר אז, לפני שמונה עשרה שנה, הם לא היו אופנתיות ו"חוסר ההתאמה" שלהם רק הלך והתגבר במהלך השנים. אבל אני, שרגיש מאד לקרני השמש, התעלמתי מהתגובה של הסביבה ונהניתי מההגנה הטובה שקיבלו עיניי.
כך זה היה עד לפני שבועיים כאשר בזמן טיול בנחל הקיבוצים ניגש אלי מישהו בהתלהבות ושאל אותי איפה אפשר לקנות משקפי שמש מגניבים כמו שיש לי. צחקתי ואמרתי לו שכל מה שהוא צריך זאת מכונת זמן אבל כשחזרתי הביתה והסתכלתי על הפרסומות של משקפי השמש התברר לי שמבלי שאשים לב המשקפיים שלי חזרו לאופנה.

בר רפאלי

יש סוף סוף אני מופיעה בבלוג של ניר כץ! (צילום אייל נבו)

חוץ להרגיש מעודכן ובעניינים, עכשיו יש לי גם את הטיעון המושלם כל פעם שאשתי מתעצבנת על הבגדים הישנים שאני לובש ועל זה שאנחנו לא מחליפים את הריהוט בבית. זה פשוט רק שאלה של זמן עד שזה שוב יהיה במודה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה אני, חברה / משפחה, כלכלה, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על במודה

  1. שמוליק הגיב:

    יש בדיחה יהודית עתיקה
    שבסטודיו לעיצוב הכי נחשב בפריז יש חבית
    וכל שנה בסיום העונה מכניסים את כל הדגמים לחבית
    וכשנגמר המקום בחבית
    הופכים אותה ומתחילים לייצר דגמים לפי מה שיוצא.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s