צו פיוס

השם המקורי של הטור היה "עשר סיבות למה עדיף להיות בחור חילוני מאשר בחור דתי". אבל אחרי שגמרתי לכתוב אותו הבנתי שלפני שאני מפרסם את הטור אולי כדאי שאקבל משוב עליו מבחור דתי. מכמה סיבות. לראות שלא כתבתי שטויות, לראות שלא העלבתי יותר מדי ואולי גם לגלות שיש יותר מעשר סיבות. אז חיפשתי בחור דתי מצחיק. בגלל שאני לא מכיר את חנוך דאום או קובי אריאלי שלחתי את הטור לחבר דתי, עם חוש הומור מפותח, שעבד איתי פעם במיקרוסופט. וזה הפינג פונג שיצא.

כשרות

ניר: יש לי ידיד שתמיד טוען "שאוכל כשר הוא אוכל לא טעים". על זה נאמר את המשפט הנדוש "על טעם ועל ריח אין מה להתווכח". אבל יש בעיות אחרות עם אוכל כשר. הבעיה מספר אחת היא שאין אותו בכל מני מקומות בעולם ואז צריכים לסחוב "מנה חמה". הבעיה השנייה מתרחשת כששומר כשרות מגיע לעבוד בקבוצה שרובה לא שומרת כשרות, דבר שדי מגביל את אפשריות לארוחת קבוצה אלא אם הולכים ל"משה ויעקב שירותי הסעדה למוסדיים". אבל זה עדיין עדיף מאשר כשמגיע עובד טבעוני משיחי.

יאיר: זה בכלל היתרון בלהיות דתי. יש לך תירוץ להתחמק מארוחות קבוצה מעיקות. כמו כן אתה פטור מלנסות לאכול דברים לא אכילים (כמו ג'וקים או קציצות של מקדונלד'ס).

מעבר לקבוצה השנייה

ניר: כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה דומה לו. אבל חזרה בתשובה היא עדיין פחות נוראית מחזרה בשאלה. כולנו מוקפים יום יום בתורה, כולנו חוגגים (או לפחות נהנים מימי החופש) של החגים היהודיים, כל נאום של המנהיגים שלנו מדבר על "עם ישראל" אז זאת לא הפתעה גמורה אם ילד חוזר בתשובה. אבל לחזור בשאלה? זה כבר סיפור אחר. במיוחד שמי שחוזר בשאלה דבר ראשון עושה נזם באף.

יאיר: נראה לך?? אם הבן חוזר בתשובה אתה צריך להכשיר את המטבח לשים מזוזות על כל המשקופים ולשמוע את שיחות הנפש הארוכות שלו. ברור שעדיף נזם.

חיי אישות

ניר: אישתך היא יד ראשונה.

יאיר: אין תגובה.

שבת

ניר: אין שום ספק שיותר מ"שישראל שמרו על השבת, השבת שמרה על ישראל" אבל יום שבת זה זמן מעולה לטיולים. אחרת צריך לקחת חופש בחול המועד ולטייל עם כל עם ישראל (שחלקו חבל שנשמר). כמו כן עדיף כלא סורי על לבלות ארבע ימים אצל החותנים כי ראש השנה יוצא ביום רביעי.

יאיר: יש לי 24 שעות שאני לא גולש ואין לי שום סיבה לקנות קורא ספרים דיגיטלי. בקשר לכלא הסורי וחותנים – אתה צודק.

כבוד הרב

ניר: עוד אחד שצריך להקשיב למה שהוא אומר.

יאיר: רב זה רק דרך להאשים את האחר בהחלטות שלך (יש שיאמרו שבשביל זה יש אלוהים)

כיפה

ניר: נראה אותך רוקד עם זה, אנטישמים מזהים אותך, זה נופל.

יאיר: אתה צודק אבל אתה לא צריך לחפש כיפה כשהמשטרה עוצרת אותך וזה מסתיר קרחות.

רמת הדתיות

ניר:  תמיד יהיה מישהו יותר דתי ממך שינפנף זאת בפרצוף שלך. חילוני זה חילוני. דרך אגב לכל ה"מסורתיים" אתם לא באמת דתיים.

יאיר: אבל אתה יודע מה לענות להם. אתה יודע איזה כיף זה לנהל ויכוח דתי עם חרדי פלצן שחושב שהוא יודע מה זה תורה?

הצפייה שיש לסביבה

ניר: כל החברים החילונים מצפים ממך לדעת הכל על הדת, על המנהגים, שתהיה ימני ומה כתוב בספר שמות פרק ג' פסוק ו'.

יאיר: אבל אין להם איך לבדוק.

דרישות התפקיד

ניר: לקום בחמש בבוקר? מה זה פה טירונות? לא להתגלח בספירת העומר? ומה זה לעזאזל צום גדליה?

יאיר: לא להתגלח נמצא אצלי ברובריקה של היתרונות. ואני ידעתי שיש דבר כזה חמש בבוקר.

זה לא באמת משנה

ניר: ואז מגיע יום הכיפורים. היום שבו הקדוש ברוך הוא מחליט מי ישרוד עוד שנה ויום הכיפורים מכפר על עברות שבין אדם למקום. לא משנה אם כל השנה אכלת גדי בחלב אימו, אלוהים יסלח לך. אני אישית מקווה שזה באמת כך.

יאיר: אבל האומר אחטא ואשוב אין מספקים בידו לעשות תשובה. אני חושב שהבעיה העיקרית ביום כיפור זה הצפיפות בבית הכנסת מכל החילונים. בכל מקרה כשיגיע הזמן אתן עליך המלצות טובות.

הנה עוד בחור דתי בשם יאיר שיש לו חוש הומור.