משחק בחול

 

כבר תשע-עשרה שנים כלי העבודה המרכזי שלי הוא המקלדת. יש הרבה כוח למקלדת. אפשר לכתוב בעזרתה אפליקציות רווחיות, כתבות מעוררות מחשבה וטוקבקים ארסיים. אבל הכוח שלה נובע בעיקר מזה שהיא מחוברת למחשב וחוץ מזה אי אפשר לחפור איתה בורות. כשהייתי ילד קטן לא חשבתי שאי פעם אעבוד על מקלדת, כי לא היו אז מקלדות, במקום זה שיחקתי כמו רוב הבנים עם טרקטור צעצוע והזזתי חול ממקום למקום. הרבה חול נגנב במדינה מאז והיום ברשימה של דברים שאני צריך לעשות עד גיל 50 רשום "לנהוג על טרקטור גדול". כדי לממש את חלום הילדות הרמתי טלפון לר', חבר שעובד אצל קבלן עפר גדול, והוא סידר לי יום כיף.

 

 

 

 

 

 

 

פעם במילואים הסביר לי אחד החיילים, נהג משאית באזרחות, שארוחת בוקר של עובד כפיים אמיתי זה שמנת חמוצה עם לחם. אז בבוקר כשקמתי הלכתי למכולת וקניתי שמנת חמוצה ולחמנייה. לשמחתי גיליתי שהמחיר של שמנת חמוצה הוא בפיקוח ממשלתי. לדאבוני גיליתי שכמו רוב המוצרים היא גם בפיקוח הבד"ץ.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על קיר משרדו של ר', שביקש לציין שיש לו רישיון לרכב עד 15 טון, דו גלגלי עד 50 סמ"ק, טרקטור, מכונה ניידת וטנק מרכבה סימן 1 עד 2ב', תלוי שרטוט שמראה "חתך טיפוסי מס' 6 לביצוע סוללת עפר משוריינת בגובה עד 3.0 מ' ל 4 מסילות". בעולמנו, שכה מרוכז סביב ה"היי-טק", אנחנו שוכחים לפעמים שההנדסה הבסיסית ומרכזית בחיינו היא עדיין במה שנקרא ה"לו-טק". לך תשווה את חשיבות אפליקציית הווטסאפ לגשר שאמור להחזיק רכבת עם מאות נוסעים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

על דרך העפר שבתמונה, תנוע בעוד כשנתיים מהיום רכבת ישראל בדרכה לבית שאן. כשמסתכלים על מפת התחנות והמסילות של רכבת ישראל מגיעים למסקנה אחת: כל הדרכים מובילות למרכז עזריאלי. ר' ביקש לנצל את ההזדמנות ולבקש מאזרחי ישראל הנחמדים לא לנסוע על דרך העפר (במיוחד בשבתות) כי זה הורס אותה. כן, זה בטח יעזור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכלי הראשון שנתקלתי בו על דרך העפר היה הגריידר (מפלסת), כלי שתפקידו לישר את השטח לגובה הדרוש. הגובה מסומן בסרט צהוב שקשור על מוטות ברזל שתקועים באדמה לאורך הדרך. מפעיל הכלי, בחור חביב מכעבייה היה די מופתע מזה שאמרתי לו שחלום הילדות שלי הוא להפעיל מכונה לעבודות עפר. אולי בגלל שהוא עובד בזה 10 שעות ביום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

היד הלא שזופה וחסרת האונים שבתמונה שייכת לי. היא מנסה ללא הצלחה להזיז את ארבעת הידיות, מתוך שמונה בסה"כ, ששולטות בגובה וכיוון של הסכין שמפלסת את האדמה תוך כדי נהיגה והעברת הילוכים. ר' סיפר לי שמפעיל גריידר טוב משטח חצי ק"מ ביום וגם מרוויח כ 14,000 ₪ בחודש. זאת יכולה להיות קריירה שנייה מעולה לעיתונאים שאוהבים לחופר.

מנוע: דיזל טורבו, ארבע פעימות, שישה צילינדרים – 140 כ"ס.
ביצועים: אורך הסכין 3.568 מ'. למה? כי זה בדיוק 12 רגל.
סתם נתון: גודל מיכל הדלק 284 ליטרים. דירוג זיהום אויר רכב מנועי: יותר מטויוטה פריוס.
פוזה: מכירים שאתם נוסעים ברכב אמין, שעושה את העבודה אבל מרגישים בו מגוחך? אז זה הגריידר.
מחיר: כ – מליון שלוש מאות אלף ש"ח (הדגם הספציפי הזה כבר לא מיוצר)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אחרי הכישלון בשליטה בגריידר, בבאגר (מחפר אופני) הרגשתי כמו בבית. יותר נכון כמו בטנק – אפילו נתתי פקודות צוות. רגל ימין שולטת בזחל ימין, רגל שמאל בזחל שמאל, יד ימין ויד שמאל מזיזות שני ג'ויסטיקים ששולטים בזרוע ובכף. שאלתי את המפעיל מה התהליך שצריך לעבור ע"מ לעבוד על הבאגר. הוא סיפר לי שחוץ מרישיון להפעלת מכונה ניידת, הוא אישית התחיל בגירוז המכונות ולאחר מכן עבר התנסות על מכונות קטנות וקלות יותר. מאוחר יותר גיליתי שבישראל יש בחור בשם מרעי זיאדנה מרהט שהוא אלוף העולם בנסיעה על באגר אחרי שזכה באליפות שנערכה בשוודיה.

 

אם הזכרנו כבר טנק אז אין שום ספק שדחפור ה D9 ומפעיליו הם הכוכבים של חיל ההנדסה הקרבית. כל מי שאי פעם ראה דחפור D9 ממוגן בפעולה, אם זה ביצירת מגנן או במשיכה של כלי תקוע לא יכול שלא להתפעל. אני חייב להתוודות כשהייתי ילד חשבתי שמי שמשרת בהנדסה קרבית צריך לדעת לפתור שאלות בגיאומטריה תחת אש.

מנוע: 202 כ"ס ב 1800 סיבובי מנוע.
משקל: 31 טון.
ביצועים: מהירות מקסימלית של 4.4 ק"מ בשעה, מהירות סיבוב זרוע 10 בדקה!
נוחות: מזגן אדיר, כיסא מפנק והכי חשוב חיבור  USB לשמיעת פודקאסטים בנושא מדע וטכנולוגיה.
פוזה: כלי נחשק בקרב המפעילים, מרגיש גם כמו להיות בתוך רובוטריק.
מחיר: כ – 600,000 ₪ חדש עם הניילונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

זה הכלי שרובנו מכירים ומדמיינים כשאנחנו חושבים על כלי לעבודות עפר, השופל (מעמיס אופני). די קל לתפעל אותו. יש גז, ברקס, הילוכים, הגה ושני ג'ויסטיקים קטנים. אחד מהם שולט בזרוע והשני בכף. הדבר שהכי קשה זה לנסוע אחורה בגלל שהוא רכב מפרקי ומאד גבוה. אחרי נסיעה כושלת אחורה, תוך כדי צעקות של המפעיל מלמטה הבנתי מה נשים מרגישות שמכוונים אותן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כמו שכבר אפשר להבין הכלים של היום מאד מפנקים ובטיחותיים אז כדי לפתוח את הבעיה של הנסיעה אחורה שמו מצלמה. בעולם של ציוד מכני הנדסי מוצרי Caterpillar נחשבים להכי טובים. זה בא כמובן עם תג-מחיר מתאים.

מנוע: 197 כוחות סוס. לחשוב שפעם במקום הכלי הזה היו עובדים 197 סוסים. היה צריך שופל רק כדי לפנות את החרא שלהם.
ביצועים: מהירות מרבית בנסיעה קדימה 37 קמ"ש (כמובן שלי נתנו להתקדם במהירות של 1 קמ"ש), הכף מסוגלת הכיל 3.5 מטר מעוקב של אדמה.
נוחות: כסא מאד מפנק, ג'ויסטיקים שמזכירים את משחקי מחשב בשנות ב 80.
פוזה: מבין שלושת הכלים שבחנתי זה ללא ספק הטוב ביותר כשילוב של מהירות נסיעה, נוחות עבודה ויכולת הזזת עפר.
מחיר: כ – 800,000 ₪ למודל 2012 (הדגם הספציפי הזה כבר לא מיוצר)

בדרך הביתה חשבתי על רעיון עסקי מדהים. אטרקציה שבה גברים מתוסכלים יגיעו למקום בו בשביל תשלום ותחת פיקוח יוכלו לנהוג ולתפעל שופל או באגר. קונים שופל ובאגר משומשים במיליון ₪, משתלטים על שני דונם ריקים בנגב וזהו. להפתעתי גיליתי שיש כבר אטרקציה כזאת אבל בלאס-ואגס. הנה עוד סיבה לנסוע לואגס. (http://www.digthisvegas.com)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחקתי מהרשימה של דברים לעשות עד גיל חמישים את הסעיף: "לנסוע על טרקטור גדול", והגעתי למסקנה שמזל שכלי העבודה שלי הוא מקלדת. אבל כדי שאצליח שהגיע לגיל חמישים לקחתי שואב אבק כדי להפטר מכל החיידקים שרובצים להם בין מקשים.