הנהג של גברת רדינסקי

נכנסתי למשרד וקירה בדיוק סיימה לדבר בטלפון.
היא נגשה אלי ואמרה: "אין סיכוי שתנחש עם מי דיברתי עכשיו!".
אוקי, זה הזמן לעצור ולתת טיפה רקע היסטורי.
פעם ראשונה שפגשתי את קירה היה במשרדי חברת מיקרוסופט שבחיפה ביולי 2009. אחד העובדים דפק על הדלת של המשרד שלי, ושאל האם אני יכול לתת טרמפ לסטודנטית חדשה שהצטרפה לחברה ושגרה כמוני בזכרון יעקב. עניתי שאין לי בעיה, ואז היא נכנסה למשרד וקבענו שאני אאסוף אותה למחרת מהבית שלה בשכונת "חלומות זכרון" בשעה שבע וחצי בבוקר.
וכך במשך כמעט ארבע חודשים חיכתה לי קירה יום יום בשעה שבע וחצי בבוקר ויחד נסענו לעבודה וגם בדרך שמנו את נדב, הבן שלי, בגן שלו בקיבוץ נחשולים. במשך רוב הנסיעה עד למשרדי מיקרוסופט שבמת"ם קירה דיברה ואני הקשבתי. אין מה לעשות היא אישה, דבר שקשור לאותה שיחה המסתורית.
נושא מרכזי שדיברה עליו קירה בזמן הנסיעות הוקדש לדוקטורט שלה שעסק בחיזוי העתיד על סמך העבר. כן קראתם נכון, חיזוי העתיד. בעזרת אלגוריתם שפיתחה נבנתה מערכת שמנסה להסיק מסקנות על בסיס דברים שכבר קרו. המערכת גילתה למשל שיש סיכוי מאד גבוה שמגפת כולירה תפרוץ במדינה עניה אם יש שיטפונות שנה אחרי שהייתה בצורת. דבר זה עוזר לארגון הבריאות העולמית להיערך בהתאם. הנתונים למערכת מגיעים מאתרים כמו ויקיפדיה או סריקת גיליונות של עיתונים מלפני 150 שנה ועד היום. המערכת צפתה את המהומות בסוריה אחרי שזה כבר קרה בלוב ותוניסיה, כאשר טענה שזה יהיה במקומות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך ומשטר ערבי טוטליטרי. אני תמיד צחקתי ואמרתי שהדבר היחיד שמעניין אותי הוא מה יהיה מחיר הדולר או חבית נפט בחודש הבא. אחרי ארבע חודשים, בנובמבר 2009, נפרדו דרכנו, אבל המשכנו לשמור על קשר ואף הוזמנתי לחתונה שלה.
באוגוסט 2013 חזרנו לעבוד ביחד והפעם בחברה שהקימה קירה אשר נקראת SalesPredict. לפי השם אתם יכולים לנחש שהחברה  עוסקת בפיתוח מערכת שעוזרת לאנשי מכירות לחזות אחרי אילו לקוחות פוטנציאלים שווה לרדוף.
במשך תשעה החודשים מאז שחזרנו לעבוד ביחד קירה זכתה בפרס של MIT ל 35 המדענים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 35, בפרס 100 האנשים הטובים בעולם (כן יש דירוג כזה), הוזמנה לארוחת ערב אצל נשיא המדינה שמעון פרס, נכתב עליה בכל עיתון בארץ וגם רבים בחו"ל, היא הופיעה בכמה כתבות בטלוויזיה כאשר באחת מהן אני מופיע בתור סטטיסט.


אה, גם שכחתי לציין שהיא רק בת 27, יש לה 10 פטנטים על שמה, חגורה שחורה בקרטה, בעל מדהים, חיי חברה פעילים וכנראה גם יותר מ 24 שעות ביממה. אם אתם חושבים שאני מתחנף אז לא, היא לא הבוסית שלי, עדיין.
אז אם נחזור להתחלת סיפורנו אפשר להבין שהיה לי די קשה לנחש מה עוד יכול לקרות לקירה.
"זאת הייתה שגרירות ארה"ב שהודיע לך שאובמה הזמין אותך לארוחה בבית הלבן?", שאלתי.
"לא", ענתה קירה.
"זה נציג של וורן באפט שרוצה לקנות את החברה?", קיוויתי.
"לא", השיבה קירה.
"אראלה ממפעל הפיס?", תהיתי.
"אין לי מנוי", ענתה קירה.
"טוב", אמרתי, "אני נכנע".
"הודיעו לי הרגע שנבחרתי להדליק משואה בטקס הממלכתי שיפתח את חגיגות יום העצמאות השנה", אמרה קירה בחיוך.
שתקתי ואז הגבתי כמו שצריך בן אדם מתורבת ומפרגן להגיב:  "וואט דה פאק? וואט דה פאק? וואט דה פאק? את? מדליקה משואה? לא יכול להיות? למה לי לא מגיע? אני אזרח טוב! עשיתי מילואים, אני משלם מסים, מתנדב בקהילה, למה לא אני!?".
"תירגע", חייכה קירה, "הטקס השנה הוא בסימן 'זמן נשים – הישגים ואתגרים', אז לא נראה לי שאתה עונה לקריטריון הזה".
אחרי ששתיתי כוס מים ונרגעתי ביקשתי סליחה על התגובה האמוציונאלית שלי וברכתי את קירה על בחירתה ועל הכבוד שנפל בחיקה. אני לרוב לא רואה את טקס הדלקת המשואות, אבל הפעם אשאר בבית כי אני יודע איך יראה הנאום של קירה ואולי היא תפשל ואז אוכל לצחוק עליה במשרד.
לי אין צורך במערכת של קירה לדעת שהעתיד שלה יהיה מיוחד. כבר אז בדרך מזכרון לחיפה הגעתי למסקנה שיום אחד היא גם תזכה בפרס טורינג (שהוא פרס נובל של מדעי המחשב). אבל אפילו אם זה לא יקרה אני אספר לנכדים שלי שלזמן קצר של ארבעה חודשים,  הייתי הנהג של גברת רדינסקי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, ישראל, נשים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s