זהו אחד מהפרקים הכי זכורים לי בסדרה "משפחת סימפסון". הוא שודר בעונה השנייה (1991) ונקרא באנגלית "One Fish, Two Fish, Blowfish, Blue Fish" ובו הומר אוכל דג במסעדה יפנית. דג מסוג pufferfish (אבו נפחא) שאם לא מבשלים אותו כראוי הוא רעיל ביותר. הומר הולך לרופא שלו, ד"ר היברט, אשר מודיע לו כי אכן הוא הולך למות.
ד"ר היברט: אתה עומד לעבור חמישה שלבים. הראשון הוא הכחשה.
הומר: לא יכול להיות. אני לא הולך למות!
ד"ר היברט: השני הוא כעס.
הומר: לעזאזל, אההההההה!
ד"ר היברט: אחרי זה, מגיע פחד.
הומר: (פרנואיד) מה לאחר פחד? מה יש אחרי הפחד?
ד"ר היברט: מיקוח.
הומר: דוק, אתה חייב להוציא אותי מזה. אני אעשה שזה ישתלם לך.
ד"ר היברט: ולבסוף, קבלה.
הומר: ובכן, כולנו צריכים ללכת מתישהו.
ד"ר היברט: מר סימפסון, ההתקדמות שלך מדהימה אותי.
חמשת השלבים שמדבר עליהם ד"ר היברט נקראים מודל קובלר-רוס (הידוע גם בתור חמשת שלבי האבל) והוא פותח על ידי הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס. המודל פורסם בשנת 1969 בספרה של קובלר-רוס שנקרא "על מוות וגסיסה". המודל מתאר את חמשת השלבים של התהליך אותו עוברים אנשים לאחר שנודע להם שהם חולים במחלה סופנית. אני גיליתי שחמשת השלבים הללו מתאימים לא רק למי שחולה במחלה סופנית אלא גם במקרים אחרים כגון המקרים הבאים.
מישהו בעבודה שאתה כמעט ולא מכיר מתחתן שולח לך הזמנה במייל לחתונה הצמחונית שלו ביום שישי
הכחשה – ראיתי את המייל אבל אני לא פותח אותו.
כעס – למה לעזאזל הוא מזמין אותי? מאז שהגיע דברנו רק פעמיים במסדרון!
מיקוח – אולי אני אבקש ממנו לחתום על חוזה אי-הזמנות הדדי?
דיכאון – אינעל דינק, הלך לי עוד יום שישי וגם 250 ₪!
קבלה – טוב, אולי עדיף להגיע, יש לי הרגשה שיום אחד הוא יהיה הבוס אז צריך להתחיל להתחנף מעכשיו.
הגעה לגיל 40
הכחשה – אני בן 30 ו 10 שנים.
כעס – איפה כל המדענים הללו שמבטיחים למצוא את מעיין הנעורים?
מיקוח – אלוהים בבקשה! למרות שאני אתיאיסט אולי תעשה איזו ג'סטה?
דיכאון – אני עוד מעט הולך למות ולא הספקתי שום דבר.
קבלה– נו טוב, לפחות נשארו לי רק עוד 27 שנים עד לפנסיה.
סמארט-פון נופל לשירותים ומפסיק לעבוד
הכחשה – לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!
כעס – איזה אדיוט אני! למה אני צריך לקרוא סטאטוסים בפייסבוק בזמן שאני מחרבן?
מיקוח – אלוהים אתה זוכר שביקשתי ג'סטה? אז במקום זה תעשה שהטלפון יחזור לעבוד.
דיכאון – זהו חיי נגמרו, הייתי כבר ברמה 126 בקנדי קראש.
קבלה – נו טוב, שמעתי שיוצא סמסונג גלקסי חדש.

הפסד של הקבוצה שאתה אוהד במשחק הגמר
הכחשה – זה רק חלום, זאת לא המציאות.
כעס – שופט מניאק! איך הוא לא ראה את העבירה?
מיקוח – אם ההתאחדות תפסול את המשחק אני אלך לכל המשחקים של נבחרת ישראל.
דיכאון – זהו, עד סוף ימי חיי הם לא יזכו יותר בגביע.
קבלה – נו טוב, לפחות הפועל לא עלתה לגמר.
קבלת צו מילואים
הכחשה – מה פתאום מילואים? רק לפני חצי שנה סיימנו תעסוקה!
כעס – שתלך המדינה הזאת לעזאזל, למה לא מגייסים את החרדים?
מיקוח – (שיחה עם המ"פ) – בחייך, אני יודע לנהוג על טנק אני נוהג מגיל 18! אם תשחרר אותי מהמילואים האלו פעם הבאה אני אעשה כפול.
דיכאון – איזה סיוט שבוע אימון בחורף, אני הולך לקפוא למוות.
קבלה– מעניין אם אפשר לתפוס טרמפ עם משה לצאלים.