עסקי אויר

לאחרונה במסגרת עבודתי החדשה יוצא לי לעבוד לא מעט עם הבנקים. המסקנה העיקרית מהחוויה הזאת היא שאני מקנא בילדים שלי, וזאת מכיוון שהם לקוחות של הבנק הטוב במדינה: הבנק של "אבא ניר". כפי שסיפרתי בעבר על מנת ללמד את הילדים שלי איך להתנהל פיננסית בצורה אחראית הקמתי, בלי אישור של בנק ישראל, בנק שבו הילדים שלי יכולים להפקיד את דמי הכיס, חנוכה, פורים וכסף שקיבלו בימי הולדת וליהנות מריבית חודשית (לא שנתית, חודשית!) של 1%.
למרות שאני יודע שברגע זה ממש אתם מאד הייתם רוצים להפקיד אצלי כספים, אני חייב לציין שהתנאי הוא בדיקת ד.נ.א על מנת לבדוק האם לי ולאימא שלכם היה רומן ואתם פרי אהבתנו. חוץ מזה אם מישהו מציע לכם כיום ריבית של 1% בחודש יש סבירות די גבוהה שתמצאו את עצמכם בתפקיד המתלוננים בתחקיר של כלבוטק.
אבל לא הכל זוהר בבנק שלי כי לפני חודשיים ביום שישי בבוקר עברה משאית זבל ברחוב שלי. זה דבר טוב שעוברת משאית זבל ברחוב שלי ביום שישי, כי זה אומר שאוספים זבל במקום מגוריי, אך הפעם נהג המשאית שכח להוריד את הכנה שמרימה את פחי הזבל. דבר שגרם לכנה לפגוע בכבל חשמל נמוך ולקרוע אותו. התוצאה הייתה הפסקת חשמל של חמש שעות לכל הרחוב, ולי בנוסף נדפק ההארד-דיסק במחשב. הוא פשוט מת וכל ניסיונות ההחייאה הקונבנציונליות כשלו. לדאבוני גיליתי גם שהקובץ שמכיל את הנתונים של בנק "אבא ניר" לא היה מגובה, וכך נעלמו להם הכספים שהפקידו אצלי צאצאי.
פניתי לחברה שמתמחה בשחזור כונני דיסקים דפוקים וקיבלתי הצעת מחיר של כ 1000 ₪, אך לא הובטח לי שאותו קובץ ישוחזר בהצלחה ולכן החלטתי לוותר. במשך חודש הסתרתי מילדי את העובדה שהבנק שלהם קרס עד שיום אחד שאל אותי הילד כמה כסף יש לו בחשבון. באותו הרגע התוודיתי על הכישלון הצורם שלי והרגשתי גם כאבא כושל וגם כמו אותם מנהלי בנקים באמריקה בשנת 2008.
בסופו של דבר, אחרי חודשיים של עבודה מאומצת הצלחתי לשחזר את הנתונים (שמגובים כיום בשני מקומות), אבל המקרה גרם לי לחשוב על הבנקים שאני עובד איתם. גם אצלם הנכסים שלי הם בסך הכל מספר שרשום באחד ממסדי הנתונים שלהם. מה יקרה אם יום אחד יקרה להם בדיוק מה שקרה לי בגלל אותה משאית זבל? הם לא מחויבים לי כמו שאני מחויב לילדים שלי. המסקנה שלי היא שאין ברירה וצריך לחזור לשים כמה דולרים מתחת לבלטות או לבדוק אצל אבא שלי אם אפשר להפקיד אצלו.