הרשו לי לתרגם כמה משפטים מאנגלית ולהגיד: "קראו בבקשה את שפתיי, אני מעולם לא עשיתי וגם כיום אני לא עושה סמים". לא עישנתי ג'וינט של מריחואנה, לא בלעתי אקסטזי, לא הסנפתי קוקאין ולא הזרקתי הרואין. אני אומר זאת באחת מהתקופות הכי לא פוריות שלי מבחינת כתיבה. כבר למעלה מחודש שאני לא מצליח לכתוב כלום. אני מתיישב כמה פעמים ביום מול מסך המחשב והסמן האנכי לא מפסיק להבהב מולי בהתרסה כאילו אומר "נו מה קורה? חשבתי שלכתוב זאת שאיפת חייך".
שני הדברים, סמים וחסימת כתיבה נוראית, קשורים אחד בשני כי יש לא מעט אנשים (אסי דיין, רוב המוזיקאים) שמציינים בגאווה ששימוש בסמים עזר להם להיות יותר יצירתיים, ערניים ופרודוקטיביים, למרות ההשפעות הפחות טובות של השימוש באותם סמים. אבל אפילו אם הייתי יודע שלא יקרה לי שום דבר רע, אפילו אם הייתי יודע שבעזרת הסמים אכתוב רב מכר ואזכה בפרס נובל לספרות (תאכל את הכובע עמוס עוז!) לא הייתי משתמש בסמים. הסיבה היא פשוטה בגלל, היכנו לעוד פרפרזה על משפט מפורסם נוסף באנגלית, "כי זה החוק, טמבל".
החוק מציין בפירוש מהם החומרים הבלתי חוקיים. אפשר ומותר לא להסכים עם החוק, אפשר ומומלץ לנסות לשנות את החוק אבל אסור להפר את החוק. זה תקף גם אם אתם אזרחים למופת. גם אם שירתתם בצבא, גם אם אתם משלמים מיסים בזמן, לא זורקים לכלוך בחוץ, תורמים לקהילה בכל דרך אפשרית, מצביעים בבחירות ולא רואים תוכניות ריאליטי בטלוויזיה אסור לכם להשתמש בחומרים אסורים (וגם אסור לכם לעבור את המהירות המותרת בכביש). זה כולל את המריחואנה, אותו סם שכמעט והכניס רשימה לכנסת ואת הנסיעה בכביש 6.
"לשבירת החוק", אני מבטיח שזה התרגום האחרון שאני עושה למושג באנגלית, לקניה של חומר לא חוקי יש השלכות מרחיקות לכת. הפעולה הזאת היא שמפרנסת ומחזקת את אותם ארגוני פשע, שבזמן האחרון מראים יכולות חיסול של סוכני מוסד באיראן. טענה זו תקפה גם כאשר מישהו מהמר שלא במסגרות המותרות או הולך למכון ליווי לחוויה מפנקת. תראו לדוגמה מה קרה לארגוני הפשע בארצות הברית בזמן תקופת היובש מאלכוהול המפורסמת.
אם נחזור למריחואנה שקלינטון שאף אך לא לריאות וששלי התנסתה בצעירותה, אני יכול להגיד שאני מכיר אנשים מאד חיוביים שמעשנים והם מתפקדים טוב מאד. אני גם מכיר ביתרונות הרפואיים שלה, אבל כל עוד היא לא חוקית, בלי פתק מהרופא אני לא אשתמש בה. אפילו במחיר של מפח נפש שגורם לי לכתוב על זה שאני לא מסוגל לכתוב.
(דרך אגב זה הפוסט מספר 100 בבלוג)
החיים על פי ניר 
אבל חמודי – אם זאת הסיבה היחידה אתה יכול להשתמש בכמויות נכבדות של אלכוהול משובח כמו שעשה קורט וונגוט היקר ועוד שלל סופרים ומוסיקאים פוריים, ואם זה לא כל כך טעים לך אתה יכול להשתמש בחוקן כמו שעשה הזוכה בפרס דרווין – שהכניס 3 ליטר וויסקי בחוקן, ומצד שני אתה יכול להשתמש בהמלצתו של וונגוט בארוחת בוקר של אלופים ולאכול משחה לטחורים או פשוט ללכת לגינה ולאכול ניצני קקטוס. אם רק תרצו אין זאת אגדה ויש המוןפתרונות יצירתיים- גז מזגנים, סירופ לשיעול ואפילו רעב קיצוני שגרום להזיות.
בקיצור זה לא סיבה כל כך טובה
הסיבה האמיתית היא שלפתוח את הקופסא שלנו בלי אימון והדרכה זה סכנת נפשות. אי אפשר לדעת מה יצא משם ומה הוא יעשה לעצמי שלנו. זה כמו לתת לילד מגודל עם כוחות של סופרמן לשחרר את עצמו על העולם – והוא לא יהיה צדיק וטוב לב כמו סופרמן – הוא פשוט ישמיד ויהרוס הכל כולל את עצמיותו סתם כך בשביל הפן.
מצד שני יש לי כמה נושאים מעניינים שאין לי זמן לטפל בהם ואשמח לשיתוף פעולה.
אהבתיאהבתי
רוב הדברים החדשים שאנחנו עושים "פותחים" את הקופסא שלנו בלי אימון. בין אם זה לאכול סחוג, להזמין בחורה לדייט או לנסוע ברכבת הרים. אי אפשר לדעת מראש מה תהיה התוצאה. (חוץ אולי במקרה של הסחוג שהתגובה די ידועה). למרות שהרעיון של להכניס 3 ליטר וויסקי בחוקן נשמע מעניין אני אעשה מה שאני בדרך כלל עושה במקרים הללו, אראה שעות סטנד-אפ ביו-טוב.
אהבתיאהבתי
מצטער. יש לך בעייה רצינית בהבנת הקופסא. רוב הדברים שאנחנו עושים מחזקים את המנעולים של הקופסא או מוודאים שהם אכן נעולים היטב. מאז תחילת האילוף המתמיד והיומיומי של גיל הינקות, שנפתח כבר ברגע הראשון שאנחנו יוצאים לעולם אם אמירות אידיוטיות שהוולד גדומה לאמא ויש לו את האף של הסבא, דרך שלום כיתה א' ולגיונות הוליווד שטורחים להסביר לנו חזור והסבר שלגן העדן האבוד אכן יש שני פתחים והם נמצאים בין הרגליים של האישה. אחרי שטיפת מוח מתמידה, יומיומית של רודונות האלקטרוניקה והדפוס, שמתקיפה את כל החושים מכל הכיוונים, החל מפרסומות הרחוב דרך הרדיו, הקולנוע ומכשירי האייפון, אין שום סיכוי שתצליח לפתוח את הקופסא. אפילו אכילת כמויות נדיבות של סמים יוליכו אותך לקצה ההגיון אבל לא מעבר לדימיון ובודאי שלא יניחו לך את האפשרות לדאות אל המופשט.
הגרוע מכל שחלק נכבד מהחוזה שאתה חתום עליו מוקדש לרעיונות חירות הדיבור והמחשבה.
בולשיט. לא יכול להיות לך התחלה של מושג מי זה באמת ניר כץ ולמה הוא מסוגל. רודני השכלתנות לא יתנו לזה לקרות מחשש שיאבדו עבד צייתן ופייטן שחייו ותקוותיו מוקדשים למקדשי השכל.
איך התבטא יואב איתיאל? כוהני גוגל.
הדימיון הכל כך מצומצם שלך לא מתיר לך לעשות את האנלוגיה בין שלל העבודות הזרות של העולם העתיק לימינו שלנו – אבל אם קצת תתעמק בזה תבין שאין שום הבדל – אותה גברת בשינוי חטוטרת, אותו שיעבוד, רק בהעתק הדבק מהטקס למסך.
למעשה הכתבה היחידה הבאמת טובה שלך (פרט לכתבות הטכניות המאלפות) הייתה זאת שבה הבנת את העבדות למייקרוסופט ופתחת את הכאב שבליבך. זה היה וואו אמיתי. מרגש. תליתי בך תקוות שבאמת תתחדש ותפתח את הקופסא ואפילו נרשמתי לעידכונים.
נדה
ההתמכרות לשיגרה, לעבדות,שטף העולם הזה, מה שנהוג לכנות העולם האפור היא לא פחות חמורה מהתמכרות לסמים והגמילה ממנה הרבה הרבה יותר קשה. היא מצריכה יצירתיות, דימיון, ענווה שתתיר הקשבה אפילו לעצים ואבנים ואהבלים ואולי יותר מכל שאיפה בלתי מתפשרת לחירות ואומץ ללכת לבד, לבד לבד כמו אברהם אבינו אבי האומה שנקרא אברהם העברי כי כל העולם מהעבר האחר ורק הוא מהעבר האחד, רק לו יש את האומץ לשאול וללכת לפי עצת כליותיו כנגד כל חכמי ומביני המדע. כל כך הרחיק לכת עד שלאחר 137 שנה של חיים רצופים של מלחמת עולם בכל העובדי האלילים ומנהגם המשונה להקריב את בניהם, הלך במשך שלושה ימים רצופים בהזדמנויות לחזור בעצמו להקריב את היקר לו מכל – בנו שניתן לו בגיל 100. צריך להבין שזה לא היה סתם בן – לאברהם אבינו היה תאווה משונה – הוא התאווה להעמיד עם שימשיך את דרכו לחירות, להתקשרות במופשט ויצחק היה כל תקוותו להמשכיות הזאת כי מה כבר אפשר היה לצפות מישמעאל?
ככה מתחיל היום של יהודי – קוראים את העקידה כדי להפנים שאם אתה באמת רוצה לפתוח את הקופסא ולצאת לחירות – אתה צריך להיות מוכן להקריב את היקר לך מכל.
אתה מוכן?
יותר מדויייק – פעם שאלת את עצמך את השאלה מה המחיר הנדרש למה שאתה מבקש?
לא חסרות דוגמאות פחות קיצוניות על אומנים, ספורטאים, מדינאים וכל מיני מומחים שהבינו שאין דרך אחרת.אומרים על הכנר ישה חפץ שאחרי טיסה של 14 שעות הוא היה מסוגל להעביר את הקשת במשך 60 שניות רצופות על הכינור בכיוון אחד בלי שהקהל ישמע איזושהיא רעידה. המחיר היה שהוא לא היה אומר שלום ברחוב לבן שלו כי הוא תמיד היה מרוכז בתכלית הנגינה.
שאלת המיליון דולר היא כמובן מה התכלית בכלל ומה התכלית שלי בפרט?
וכבר אמר הרמח"ל:
"המושלים ביצרם הם יעשו את הדבר הזה, וילמדוהו לאחרים לעשות אותו:
הלא האדם רוב שנות ימיו עומד לחשוב חשבונות עסקיו, עסקי חיי שעה,
ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת לחשוב מחשבת ממש:
מה הוא?
ולמה בא לעולם?
או מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא?
ומה יהיה סוף כל ענייניו?
זאת היא התרופה היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר,
והיא קלה, ופעולתה גדולה, ופריה רב
שיעמוד האדם בכל יום לפחות שעה אחת
פנוי משאר כל המחשבות לחשוב רק על העניין הזה שאמרתי.
ויבקש בלבבו, מה עשו הראשונים אבות העולם שכך חשק ה' בהם?
מה עשה משה רבינו עליו השלום?
מה עשה דוד משיח ה', וכל הגדולים אשר היו לפנינו?
ויעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי חייו לעשות כן גם הוא וטוב לו…
…כלל הדברים, האדם שאינו חושב על זה קשה לו מאוד מאוד להגיע אל השלימות,
והאדם החושב על זה קרוב אליה מאוד.
והחכמים הולכים הלוך וחשוב תמיד, לא יפנו דעתם מזאת, ולכן יצליחו בכל מעשיהם.
אך הממעיט לא ימעיט מלהיות לו קביעות זמן
לפחות לשים אל לבו אם מעט ואם הרבה,
כי אז יצליח את דרכיו ואז ישכיל".
(ספר דרך עץ חיים)
אתה מכיר מישהו שבאמת מקדיש ברצינות זמן ותשומת לב לשאול את השאלות האלו ולהתעמק בהן
ולא סתם דרך הרהורים ממעיין ההגיגים של במאי הקולנוע או מחברי רבי מכר?
אני כמעט ולא מכיר. אפילו בקרב האוכלוסייה החרדית, שאמורים להתמקצע בכך, אנשים שלימוד התורה והמוסר אמור לתת להם את הכלים לזנוח את העולם הזה, ולא במשמעות הפשטנית שלו, אלא במשמעות של מה שגלוי ונראה לעין, לזנוח ולהזניח את תפיסות המציאות המקובלות ולדאות אל המופשט, אפילו שם זהו זן נדיר ונכחד. 90 אחוז עושים במכנסיים בקו הזינוק, אלו שמתגברים על הפחד נופלים במחשבה שהכל ברור ונהיר ושריר וקיים, אלו שהבינו את הדימיון בבהירות מתמכרים לעוצמה שרכשו בהנהגת אנשים ושליטה בגורלם, ואלו שעברו גם את השלב הזה בדרך כלל עייפים מדי בשביל ללמד אותך איך פותחים את הקופסה ולא נופלים באחת המלכודות.
אהבתיאהבתי
א) מצטער שאני מאכזב אותך.
ב) אתה כותב יפה.
ג) שבוע טוב.
אהבתיאהבתי
א) אתה מאכזב בעיקר אותך אבל בהחלט כואב לי לראות דנ"א מבוזבז
ב) תודה
ג) גם לך
ד) עיקר האכזבה, שלא הגבת, אפילו לא בסקרנות, על השורה: מצד שני יש לי כמה נושאים מעניינים שאין לי זמן לטפל בהם ואשמח לשיתוף פעולה
אהבתיאהבתי
הבודהיסטים עבדו על זה הרבה. ייתכן שלהם יש את התשובות. בודהה היה כנראה אחד האנשים שהצליח להגיע להארה כזאת. לצערינו כנראה עקב שימוש בחשיש:
אהבתיאהבתי
אני לא מצליחה לרדת לסוף דעתך.
איך אתה מקשר בין כל זה לצריכת סמים?
מה אתה חושב שאילו שעשו את המהפכות
הגדולות בעולם לקחו שאכטה מגוינט לפני זה?
מה, הרצל שחזה את מדינת היהודים עשה את זה כי הוא השתמש בסמים? מה בכלל הקשר?
בממוצע, מי שלוקח סמים הורס את עצמו ובטוח לא מביא למהפכות ולשינויים שהעולם לגמרי זקוק להם. הוא סתם יושב מאובן ומסטול בפינה ונותן לחיים לעבור לידו.
ואל תנסה למכור לי על חברה נורמטיביים שקצת מעשנים ביום שישי בשביל הכיף.
בול שיט. בטוח שלא מהם יבוא הביל גייטס
או השמעון פרס הבא. ולקיצורו של עיניין,
ממקורותנו – ב יכול להיות שמשה רבנו היה מסטול כשהוא ראה את הסנה הבוער , ובגלל שהוא לקח סמים הוא הלך ארבעים שנה במדבר והוביל אחריו עם. אבל ראבק בן אדם, זה ממש לא סביר. אנשים אחרים
במצב כזה פשוט שוכבים על המיטה ( במקרה הטוב) ורואים עיגולים על התקרה.
ולסיכומו של דבר הנה גם כמה עובדות:
1.סמים קלים כמו מריחואנה וחשיש פוגעים בכוח הגברא
2. הם מזרזים התפרצות אלצהיימר
3.מעבר מסמים קלים לקשים הוא קל יותר.
4. אנשים נורמטיביים שמעשנים סמים הם בדרך כלל כל מיני חנונים שמנסים לשחק אותה קול.
זהו, מקווה שהתגובה שלי תתפרסם.
ולמי שלא תפוש תנו לי לתת עצה מועילה-
לך לבר תזמין כוס וויסקי ותתחיל עם מישהי.
גם חוקי וגם הרבה יותר מהנה.
אהבתיאהבתי
אלו שעשו את המהפכות הגדולות בעולם לקחו שאכטה מג'וינט לפני זה, אבל בדרך כלל השתמשו בחומרים כבדים יותר וההשפעה של אלכוהול לא פחותה משל רוב הסמים.
למעשה אלכוהול זה כמו ה"לחם" של כל הסמים – יש בו את כל הגוונים וכל הטעמים. זה כל כך פשוט שיהודים מנצלים כל הזדמנות לפתוח את הלב והקופסא עם קצת אלכוהול. היום זה קצת נחלש בגלל המצאת המיץ ענבים אבל בזמנים הטובים זה כלל קידוש בשבת, ביום טוב, הבדלה,
שמחת הרגל כוללת שתיית רביעית יין משכר (והיין בזמן חז"ל היה קטלני) בכל יום מימי חול המועד ולרוב הפוסקים לא יוצאים במיץ ענבים ובדיעבד שתיית משקה משכר, בפסח חייב כל אחד בשתיית 4 כוסות, כוס ברכת המזון, כוס של ברכה בסעודת 7 ברכות של חתן וכלה, על פורים כבר דיברנו? ובטח שכחתי כמה כוסות. היום המוחות נחלשו ולא כל אחד יכול לפתוח את הקופסא בלי להינזק אז ההוראות הן לצמצם אבל בכל יום יארצייט (לעילוי נשמת הנפטרים) מביאים לבית הכנסת "משקה" – ליקר או וודקה ובכל התוועדות חסידית שותים לחיים.
רשימת הסופרים, במאים, מדינאים, שחקנים, ספורטאים, זמרים, פוליטיקאים שלא משתמשים הרבה יותר קצרה מאלו שכן משתמשים. ואלו שעשו מהפכות כמו קסטנדה, וונגוט, הנדריקס, בואי, מרלי, מוריסון, ליאנרד כוהן, בוב דילן וכו' היו שקועים וטבועים בסוטול. אפילו שרלוק הולמס ואורד ווינגייט.
יכול להיות בהחלט שהרצל, שחזה את מדינת היהודים, לא הצליח להגשים את החלום שלו בגלל שהיה "סחי". אולי אם הוא היה לוקח קצת "ספידים" הוא היה מאיץ את התהליך.
בממוצע, מי שלוקח סמים וגם מי שלא לוקח סמים הורס את עצמו באוכל, עצלנות, שיעמום, סיגריות ובטוח לא מביא למהפכות ולשינויים שהעולם לגמרי זקוק להם. הוא סתם יושב מאובן ומסטול בפינה ונותן לחיים לעבור לידו.
האימרה הידועה השהחיים זה משהו שאתה עושה בזמן שאתה מצפה למוות לא נאמרה על מסטולים. היא תופסת על רוב האנושות.
על משה רבנו לא מספרים בדיחות. אין לנו את המוח או את הלב להבין או לדבר על אדם שבאמת הפך את כל העולם וגרם למיליארד נוצרים ומספר דומה של מוסלמים להאמין בספר ולנהוג על פי ציווי מוסרי. מי שיקרא את הספר "המגלים" של דניאל בריסטון יופתע לגלות שהיה קל יותר לעולם הנוצרי לנפץ את מוסדות הכנסייה ואת כל האמונות הטפלות מאשר להתעסק בהיסטוריה וארכיאולוגיה כי פשוט לא כתוב ככה בתנ"ך.
במצב כזה פשוט שוכבים על המיטה ( במקרה הטוב) ורואים עיגולים על התקרה –
לא מדוייק – קודם כל יש הבדל ענקי בין המעוררים, למרדימים לסמי ההזיות והבדל עצום מי לוקח ומה הוא מתכוון לעשות עם זה. כאמור רוב האמריקאים ישנים את חייהם יום יום בפקקי תנועה ורובצים את שעותיהם הפנויות מול המסך (שזה פחות פעילות מוחית משינה) בלי שום סיבה נרקוטית.
ולסיכומו של דבר הנה גם כמה עובדות:
1. סמים קלים כמו מריחואנה וחשיש פוגעים בכוח הגברא
כבר 30 שנה של נגעתי אבל מה שהספקתי לפני כן כנראה מספיק לכמה גילגולים וב"ה יש לי 10 ילדים. אגב – אולי כדאי לשאול אם באמת צריך את הכוח הגברא הזה שמשגע לגברים את השכל ומענה את הנשים בחינם. חז"ל אמרו שפשוט אין ברירה כי בלי הכוח הזה אפילו תרנגולים יפסיקו להטיל ביצים.
2. הם מזרזים התפרצות אלצהיימר – אני בטוח שחלק הארי של חולי האלצהיימר לא יודעים מאיזה כיוון מעשנים ג'וינט.
3. מעבר מסמים קלים לקשים הוא קל יותר.
נכון מאוד. כמאמר חז"ל: "יש לו מנה רוצה מאתיים". נוכח השוק של היום שבעיקר כולל כל מיני גז מזגנים, טיפקס, חגגת ודרעקים שנמכרים בפיצוציות וממש גורמים במהירות שיא לנזקים פסיכוטיים חמורים, סמים קשים זה משחק ילדים.
4. אנשים נורמטיביים שמעשנים סמים הם בדרך כלל כל מיני חנונים שמנסים לשחק אותה קול.
יש גורסים שנורמטיביות היא קביים לאדם שלא מסוגל להתמודד עם סמים. יש בזה משהו. חנונים שמנסים לשחק אותה קול גם נוסעים על אופנוע, לובשים מותגים, נוסעים לחו"ל, עושים כסף על גוויות של אחרים, מנהלים בנקים ואפילו נמצאים בפוליטיקה ובמדע אז למה ייגרע חלקם של הסמים?
ולמי שלא תפוש תנו לי לתת עצה מועילה-
לך לבר תזמין כוס וויסקי ותתחיל עם מישהי.
גם חוקי וגם הרבה יותר מהנה.
בואי נגיד שאם היית מדברת מניסיון היית חושב להאמין לך. חז"ל אומרים שכאשר קהלת, הוא שלמה המלך ע"ה, אמר "הבל הבלים הכל הבל", אפשר להאמין לו – כסף, זהב, סוסים ונשים – הבן אדם יודע מה שהוא מדבר.
את מדברת ממה שהלעיטו אותך ואני לא אוהב אוכל של תוכים.
מניסיון? ממש לא.
למרות כל האמור אני חייב להודות שאכן אני מצטרף בכל פה ומכל הלב להתרחק מסמים קלים וקשים ובפרט סמי ההזייה ותחליפי הפיצוציות. אדם ממוצע סתם משתגע. הוא מאבד את הכיוון והאיזון, מערכת המוסר של טוב ורע קורסת והוא לא יכול להעמיד מערכת חילופית. במקרה הטוב הוא מספיק אטום כדי לא לתוח את הקופסא ומכניס את המוח הענק שהתווסף לו בין הרגליים כדי להעצים את ההנאה החושית וקובר את עצמו לעד בהשתעבדות לאותה הנאה.
אהבתיאהבתי
תאוריות תאוריות.
אתה מביא הרבה דוגמאות לאנשים פורצי דרך ששותים אלכוהול. אז עכשיו בוא נדבר על סטטיסטיקה של אוכלוסיות:
1.ברית המועצות קרסה ולא מסוגלת להתרומם בגלל בעיית השתייה של תושביה.
2. הודו סובלת מבלאגן שמונע ממנה לצמוח ולשגשג לא מעט בגלל הנושא של החשיש שרווח שם.
3. היהודים כנראה זוכים ביותר פרסי נובל מהגויים כי הגויים שותים ולכן הם רוב הזמן פחות חדים.
ועכשיו לנושא הפרקטי. זה נחמד לראות השתייה והשתיינות בצורה רומנטית- סופר יושב עם נוצה ביד ולידו בקבוק של יין מבציר צרפתי..
זהו, שתיינות זה ממש לא ככה . בפועל הבנאדם השתוי מסריח מהפה, מדבר שטויות ומקלל את אישתו.
לפעמים צריך להתנסות בדברים כדי להבין אותם. כנכדה לסבא אלכוהוליסט ראיתי את הדברים מקרוב- ותאמין לי הם נראים רע!!!
אהבתיאהבתי
לשמחתי אני ממש נגד תאוריות וכמו שכתבתי לגבי שלמה המע"ה קשה להאמין למי שמדבר רק מתאוריות וממחקרים סטיטיסטיים. אני מדבר מניסיון אישי שלי ושל עוד הרבה חברים.
הדיון, כמו גם הדוגמאות שהבאתי, היה לגבי אלו שעושים מהפכות, אז בבקשה לא להסיט את הדיון לאוכלוסיות, בפרט שאנחנו לא יודעים מה היה מצבן של אותן אוכלוסיות, ללא אפשרות הבריחה מהמציאות של הסמים. סביר להניח שאחוז המתאבדים שם היה נוסק פלאים ואני לא יודע כמה מהם היו רוצחים את האישה ללא האפשרות להעלים את הצרה הזאת לזמן מה. ולצערי לנשים אין שום מושג עד כמה הצרה הזאת צרורה ומציקה ומשעבדת את הנפש ומצערת אותה על עולם שלא שלו כמאמר המשורר כל כך יפות שבא לבכות. זה נפלא שיש דרך מילוט.
אף אחד לא הזכיר שתיינות בצורה רומנטית – זה הציור המעוות במוחם של תיאורטיקניים, אינטלקטואלים, מערביים, צייתנים, וממושמעים.
ליאונרד כוהן, בוב דילן, מיק ג'אגר, הנדריקס, מוריסון וחבריהם היו סטלנים מקצוענים, שפחות או יותר כל חייהם סבבו סביב הסוטול והשפעותיו על הנפש. על דברתי – אדם בעל נפש באמת רגישה כמעט לא יכול לסבול את כלא העולם הזה ללא אפשרות המילוט הנ"ל. יש גבול לטמטום. על הדרך הם גם כותבים, שרים ומופיעים.
סבא אלכוהוליסט זה ממש לא נחמד, אבל לא יותר גרוע מסבא שביבז 80 שנה בשש-בש, קפה וסיגריות ובלבולי שכל. ההשחתה הנוראית של מוח גדול ויפה, נזר הבריאה, על שטויות והבלים דומה וכואבת באותה מידה.
אהבתיאהבתי
יום נעים ושבוע מצויין.
חיה
אהבתיאהבתי
אולי אתה לא באמת אוהב לכתוב.
אולי יש דברים אחרים כמו לתקן תוכנות וורד פרס שיותר מעניינים אותך
אהבתיאהבתי
זה דבר קורה לי מדי פעם אבל זה בסוף עובר. עד היום בלי צורך להשתמש בשום חומר (חוקי או לא).
אהבתיאהבתי
ניר היקר.
חוקים נועדו כדי לשבור אותם, לעקוף אותם או סתם לא להתייחס אליהם!
הדרך היחידה בה העולם הזה התקדם היה בזכות כמה ליברלים שכל הזמן דחפו ובדקו את החוקים.
החל מימי חווה שכנראה הייתה מפירת החוק הראשונה ואכלה את התפוח, דרך ישו, המלך הנרי השמיני, רוזה פארקס, ועוד מיליוני אנשים לאורך הדרך שהתנגדו לחוקים לא הגיוניים. כמו דיכוי הנשים, עבודת ילדים, פדופיליה, עבדות, הסתרת יהודים שנות הארבעים בגרמניה וכך הלאה. על כל אחד מאלו היה צריך להילחם ולעבור על החוק.
אותם אלו שעברו על החוק מוחזקים היום כגיבורים (רוזה פארקס, שינדלר, וכו').
מדינה שבה לא עוברים על החוקים או שהמסורת חזקה מדי (קרי השמרנים שולטים) נשארת בימי הבנייים. (תסתכל במדינות סביבך מה קורה כשהחוק מעל הכל, במקרה שלהם חוקי המסורת לא נותנים להם להתקדם לשום מקום)
הדרך היחידה בה תרבות יכולה להתקדם היא בשבירת חוקים תמידית, מדינות ליברליות / חילוניות תמיד יהיו עשירות יותר ברוח ובחומר מדינות שמרניות / דתיות.
חוקים נועדו כדי להישבר!
הם לא יתנדבו לבד להישבר, מישהו צריך לישבור אותם ולגרום להם להראות אידיוטים.
כבוד למעשנים שנלחמים.
להבהרה, אני לא נוגע בחשיש / מריחואנה מעולם לא הזרקתי / לקחתי כדור / הסנפתי או משהו.
אני פשוט מודע לחשיבות של ההתקדמות.
ולא בא לי כי המדינה שלי תוציא כסף במלחמה על אנשים נורמטיבים ואני מעדיף שיגבו על הסמים מיסים במקום שחבורות פשע ירוויחו מהעניין.
אהבתיאהבתי
נתחיל בזה שזה נושא מעולה לדיון במשמרת של 8 שעות על בטשית.
אני מאמין שהמדינות שבהן נשמר החוק, כמו חוק הקניין הרוחני או חוק שעות עבודה ומנוחה, הן המדינות שהתקדמו, הן המדינות שמדורגות ראשונות בכל הפרמטרים החשובים, הן המדינות שפחות מלוכלך שם והן המדינות שלעמוד בתור זאת דרך חיים.
אני גם לא מתייחס לחוקים במדינות שהן לא דמוקרטיות (מדינות דרום ארצות הברית בשנות ה 60 לא היו באמת דמוקרטיות), כי החוקים שם נוצרו בחטא.
בבחירות האחרונות מדינות כמו קולורדו וושינגטון שינו את החוקים שקשורים בחשיש לא בגלל שאנשים עברו על החוק אלא בגלל שהם עבדו במסגרת החוק וכך זה צריך להיות. נכון שזה יותר קשה, נכון שזה ארוך, שזה מיגע אבל שינוי בצורה כזאת הופך אותו גם ללגיטימי.
אין לי דעה האם חשיש צריך להיות חוקי. אבל כל עוד שהוא לא חוקי, אסור לעשן אותו.
אהבתיאהבתי
אנו דמוקרטיה (שהיא צורת השלטון הגרועה ביותר, חוץ מכל האחרות שנוסו בעבר). ובדמוקרטיה העם הוא הריבון. אני ואתה כותבים את החוקים. אני ואתה מחליטים כמה מיסים נשלם. (בעקיפין כמובן, אבל אנחנו).
לא שוברים חוקים, משנים אותם – בצורה חוקית.
אהבתיאהבתי
טוב קודם כל רואים שלא למדתם מדעי המדינה……
אז תנו לי לתת לכם שיעור קצר במבוא למדעי המדינה.
לו הייתם מתעמקים בכל הפילוספיה שמאחורי שיטות המשטר, חוקיים עממיים לעומת חוקי מדינה וכדומה, הייתם לומדים כיצד חוק עממי נהפך לחוק מדינה, ומבינים כי אין קשר בין שיטת המשטר לבין החוק.
חוקים, בגדול, הם קודם כל עניין תרבותי ואז הם נהפכים לחוק מדינה.
בגלל זה אין דבר כזה כמו שטענת על מדינות דרום ארה"ב שהחוקים נוצרו בחטא.
מה שלך נראה אבסורד וחטא נחשב כנורמה במדינה ובתרבות אחרת, אחרי הכל פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה.
כשאתה הולך בפריס בשלטי החוצות אתה יכול לראות בחורות עירומות ולאיש זה לא נראה מוזר, תחשוב על זה בירושלים או בסעודיה…
חוקים לא נוצרו בחטא! אנשים הסכימו ודרשו אותם וזאת הנורמה באותה תרבות.
בדרום ארה"ב זה היה נושא עממי ונורמה של החזקת עבדים ואחרי זה של הסתכלות על שחורים כעל נחותים. ומתוך זה נבנו חוקים שהרשו לנצל אותם. או להתייחס אליהם כנחותים.
במצרים העתיקה גילוי עריות ונישואין בין אחים היו מותרים. ברומא משכב עם ילדים היה הנורמה ולכן חוקי.
זה לא בא בחלל ריק.
כיצד באים חוקים לעולם?
חוקים באים כתוצאה של שני לחצים:
הראשון, תנועה חברתית תרבותית הנוהגת בה התנהגות מסוימת נחשבת נורמה וכך מסורת ונורמה נהפכים לחוק מדינה.
לדוגמא: איסור פתיחת עסקים ביום כיפור בישראל, הורדת ידיים לגנבים בסעודיה, זנות בשוויץ, מריחואנה בהולנד, גת בתימן (אסורה בכל העולם המערבי חוץ מישראל).
הדרך השנייה:
מאוד גרועה, המדינה חושבת שהיא "הנני" שלנו ומכריחה אותנו לנהוג בדרך מסוימת כמו: שים חגורת בטיחות (הייתה מלחמת עולם בארה"ב על העניין) , אל תקנה אלכוהול אחרי 11 בלילה, אסור לך לשחות במקומות מסויימים והכי גרוע לטעמי, אסור לך להתאבד! אפילו על עצמך גופך רצונותיך ובשרך המדינה שולטת. (למעט אם אתה גר במדינה מתוקנת כמו שוויץ שם מותר לך!)
הדרך השלישית
והיא הכי גרועה: חוקים שלא באים כתוצאה של דרישה עממית אלא כתוצאה של אינטרסים צרים של קבוצה מסויימת באוכלוסיה או כתוצאה מאינטרסים של תאגידים כלכליים.
לדוגמא: החוק נגד הסמים בא מתוך אינטרסים צרים של חברות התרופות והנסיון שלהם לשלוט בכל הסמים.
אם אתם דמוקרטים אמיתיים, כמו שאתם מצהירים על עצמכם, חובה עליכם למחות כנגד חוקים כאלו ולהילחם בכל מאודכם ובכל כוכחם כנגדם ואם יש צורך גם להפר אותם!
זאת הדרך היחידה בה באמת לנו כעם יש כוח כנגד קבוצות אינטרסים ותאגידים כלכליים. ולכן אני רואה לעצמי כחובה מוסרית עליונה להילחם בכל הכוח כנגד החוקים האלו כי הם רחוק מלהיות דמוקרטיים.
מה הבעיה היום בעולם המערבי כאשר ארה"ב מובילה את העניין?
כמעט כל החוקים הם כתוצאה של לחצים כלכליים ולא באמת באים מהעם, נותנים לעם תחושה של דמוקרטיה אבל תכלס אין שם ממש דמוקרטיה יש שם יותר תאגידקרטיה.
כמעט כל החוקים הם חוקים של קבוצות לחץ כלכליות. כל המשבר הכלכלי שבא עלינו הוא כתוצאה מכך שהחוקים שונו לטובת התאגידים כך שהם גרפו את ההון על חשבוננו.
חוקים מטבעם נועדו כדי להישבר.
תנו לי דוגמא לחוק אחד שהשתנה בלי שקודם שברו אותו?
אין דבר כזה, אף אחד לא בא ומחליט לשנות את החוק לפני שמגיעים למסקנה שהוא פשוט לא חוקי או כי אי אפשר לעמוד בו או כי יותר מדי אנשים מפירים אותו.
ככה זה.
מצחיק אותי איך כולכם עדיין עם מחסום העיניים ואתם בטוחים שכל החוקים באים לטובתכם ובשבילכם.
איש לא סופר אתכם ולאף אחד לא ממש איכפת מכם, הכל מונע מהכסף הגדול במקרה הרע ומסתם רשעות וטיפשות במקרה היותר טוב.
אהבתיאהבתי
דבר ראשון תודה על הסקירה המעניינת, למדתי כמה דברים.
דבר שני אני עדיין מחזיק בעמדה שלא משנים חוקים ע"י השבירה שלהם אחרת כי תהיה פה אנרכיה.
דבר שלישי שבוע טוב!
אהבתיאהבתי
כמה פילוסופיה. לעיקרו של עיניין- אני לא
חושבת שסמים יכולים להביא ליצירתיות.
לצערנו היצירה האמיתית מגיעה תמיד מאיזשהו כאב וסבל. אדם עם ילדות וחיים טובים ואפילו
סבירים לא יוכל להיות מדען אומן או ספורטאי
מצטיין כי אין לו את הדרייב. היצירה האמיתית באה מתוך צורך וחסך- שהרי הצורך הוא אבי ההמצאה.
פריצות הדרך תמיד הגיעו מכל מיני טיפוסים משולי החברה שכחלק מהמצב הכללי שלהם גם צרכו סמים. נתת לדוגמא את אסי דיין-
קראתי ראיון איתו הוא היה בודד מאוד בילדות
ומעולם לא קיבל אהבה מהוריו. מכאן הגיעה היצירתיות הגבוהה. הסמים הם רק סייד אפקט.
אז איפשהו יש צדק פואטי- ולא תמיד הילדים שגדלו בבתים גרועים וסבלו מהזנחה ומצוקה מגיעים לבתי סוהר. לפעמים הם מגיעים ישירות
לראש מצעד הפזמונים:)
אהבתיאהבתי
לפני שנים לא רבות היה חוק שהומוסקסואליות (מגע מיני בין גברים הוא אסור) לשיטתך עד שלא שינו את החוק הזה אסור היה להומואים לשכב זה עם זה (חוק זה חוק) נכון?
גם היום יש חוק שאוסר לעבור מעבר חצייה באור אדום – עם יד על הלב – מעולם לא עשית את זה? – אם כן אני דורש שתתיצב מייד בתחנת המשטרה הקרובה לדווח על הפשע.
ועוד שאלה – ביום בו תהייה לגליזציה של מריחואנה ואתה תעמוד בתור בסופר לקנות, תשתמש ותגיד וואו, האם לא תרגיש קצת מטופש שלא עשית את זה עד עכשיו רק כי זה לא היה חוקי?
להאמין שחוקי המדינה זה דבר נכון תמיד/קדוש/דבר שתמיד צריך לציית לו/משהו שבא לשרת את האזרחים – זה קצת אינפנטילי ולא מתאים לאנשים חושבים. יש כאן כל כך הרבה אינטרסים כלכליים סמויים ולא ישרים שללכת עם הזרם זהו הפשע האמיתי.
אהבתיאהבתי
1) עברתי על החוק כמה פעמים בחיי אבל זה לא היה בגלל שרציתי לשנות את החוקים הספציפים אלא בגלל רווח אישי. (אני לא גאה בזה)
2) לקרוא למישהו אחר אינפנטיל / לא חושב רק בגלל שהוא אזרח שומר חוק זאת גישה מעניינת. מעניין מה חושבים על זה יגאל עמיר, משה קצב וראשי משפחות הפשע.
3) אף גישה בחיים לא מושלמת אבל תמיד יש את הכי פחות גרועה.
אהבתיאהבתי