במשך שנים צץ לו מדי פעם ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ומספר לכולנו כמה ילדי ישראל מסכנים. כמה רע להם, כמה מתעללים בהם וכמה עדיף היה להם אם היו נולדים במדינה אחרת.
לכן די הופעתי לא לשמוע את דעתו על המקרה שקרה לאחרונה בבית ספר של הילדים שלי, בית ספר ניל"י בזכרון יעקב, בו הגישו הורים של תלמיד כיתה ב' תלונה למשטרה על שבנם נענש בצורה לא ראויה. ביצעתי תחקיר קטן, או-קי עשיתי חיפוש בגוגל, ולתדהמתי גיליתי שהגוף הזה, המועצה הלאומית לשלום הילד, הוא בכלל גוף פרטי שהוקם בשנת 1980. כן אל תתנו למילה "הלאומית" לבלבל אתכם. זהו גוף שלא מופעל ע"י המדינה ומתנהג כמו כל לובי שיש בכנסת.
אחד מהפרויקטים שכה גאים בו באותה מועצה הוא ניידת זכויות הילד לבתי ספר יסודיים. באתר כתוב כי "ניידת זכויות הילד הנה יוזמה של פורום אנשי עסקים למען הילד והיא מופעלת בשיתוף גלידת שטראוס ובסיוע: ערוץ הילדים; כלמוביל-יונדאי; מכון תכנים; סלקום; סונול; הראל חברה לביטוח, פיאט, אלדן, מפל, חיים-לוי, מייקרוסופט ואיגוד האינטרנט בישראל". כולם ככולם גופים פרטיים. מיד כאשר ראיתי את הפרויקט שמחתי והחלטתי לעזור למועצה להמשיך ולהחליש את המורים. מורים שעומדים עם ידיים קשורות מאחורי הגב בכל מה שקשור ליכולת להשליט משמעת בכיתה. אז לכבוד סיום שנת הלימודים ישבתי וכתבתי תוספת ל"חוק זכויות התלמיד". הנה לפניכם: "חוק זכויות התלמיד המופרע"
1) לתלמיד המופרע יש זכות בסיסית וחוקתית להיות מופרע.
2) זכויותיו של התלמיד המופרע עולות בחשיבותם על זכויותיהם של שאר תלמידי הכיתה, במיוחד על הזכות לאווירה לימודית.
3) זכויותיו של התלמיד המופרע עולות בחשיבותם גם על זכויותיהם של המורים.
4) אין לתלמיד המופרע שום חובות.
5) התלמיד המופרע זכאי להורים אשר חושבים שהוא הדבר הטוב ביותר שקרה למדינת ישראל.
6) יש צורך באישור שר החינוך על מנת להעניש את התלמיד המופרע.
7) יש צורך באישור ראש הממשלה על מנת להעביר את התלמיד המופרע למסגרת מתאימה.
8) במקרה ונענש הילד המופרע, ידווח המקרה ישר לעיתונות שאוטומטית תתמוך בגרסתו.
9) התלמיד המופרע רשאי להמשיך להיות מופרע גם מחוץ לכותלי בית ספר ובמיוחד במסיבות ימי הולדת כיתתיות.
10) לתלמיד המופרע מותר לגדול ולהיות מבוגר מופרע.
מעניין אם המועצה תקדם את זה.
החיים על פי ניר 
> ניידת (…) ילד (…) גלידת שטראוס
לעוד מישהו עולה בראש תמונה של גזלן, או שזה רק אני?
אהבתיאהבתי
סחתיין על האסוציאציה :-).
אהבתיאהבתי
אתה תופש קיצוניות פה. להעניש תלמיד זה לא לשים אותו במשך שבועיים לשבת כל יום ארבע שעות עם הפנים לקיר. יש הבדל בין עונש להתעללות.
אהבתיאהבתי
1) פרטי המקרה הספציפי הזה עדיין לא ידועים. למרות שמקורות יודעי דבר הדליפו לי שהאמת תצא לאור בקרוב והרבה אנשים יצטרכו להגיד סליחה. אל תאמיני לכל מה שכתוב בעיתון.
2) מסכים איתך שעונש בסגנון של לשבת כל יום ארבע שעות עם הפנים לקיר זאת התעללות.
3) חזרתי זה עתה מליווי טיול של כיתה ז'. 95% מהילדים הם ממש אבל ממש בסדר. ה5% הנותרים הורסים לשאר את החוויה. צריך לתת כלים להתמודד עם ה 5% האלה. להתמודד זה לא רק להעניש אבל היה שם ילד שרק העובדה שלא בא לי לשבת בכלא מנעה ממני לעשות מעשה.
אהבתיאהבתי
תמיד נשאלת השאלה התאורטית האם בן אדם חולה אחראי למעשים שלו? נניח שאדם סובל ממחלת נפש האם צריך להאשים אותו בכך שהוא דופק את הראש בקיר, מדבר לעצים ומרביץ לעצמו?
כנ"ל ילדים, ילד שסובל מהפרעות קשב וריכוז או היפראקטיביות אשם במצבו? ברור שלא.
נכון גם הילדים מסביב סובלים. יש את מי להאשים?
אהבתיאהבתי
המטרה היא לא להאשים אלא למצוא פתרונות. אני לא מבין כלום בחינוך וניהול בית ספר אבל אני שייך לרוב הדומם שמוכל לעזור ולסייע אבל גם מבקש שיתחשבו בו.
אהבתיאהבתי
היום כל פעילות מוחית נחשבת מחלה כאשר היא מפריעה.
אם חולה נפש פוגע בסביבה שלו הוא מוצא את עצמו מבודד בבית חולים לאנשים במצבו.
אם ילד היפראקטיבי פוגע בסביבה שלו הוא מוצא את עצמו במרכז קמפיין הכלה בית ספרי שפוגע ב39 חבריו לכיתה.
את מי להאשים:
1. משרד החינוך שלא מסדר פתרונות אלטרנטיביים, לא כל ילד חייב בגרות, חסרים לא מעט בעלי מקצוע שירוויחו היטב בעתיד – יוחזרו בתי הספר המקצועיים.
2. ההורים – אני מכיר ילדים היפראקטיביים. גישת המחלה ו"הילד לא אשם" יוצרת ילדים שאפילו לא מנסים להתחשב בסביבתם. בנוסף לכך ההורים מצפים כי בתי הספר יחנכו את הילד שהם לא מוכנים לחנך אך כאשר בית הספר משתמש באמצעים חינוכיים זועקים כי הדבר פוגע בילד שלהם. אולי אם הפגיעה שהילד שלהם פוגעת במערכת תפגע בהם, ההורים יבינו סוף סוף את הבעיה – יבוטל חוק חינוך חינם לתלמידים בעייתיים/יושתו קנסות על הוריהם.
3. מרכזי האבחון – מעניין לראות כי יש יותר תלמידים עם הפרעות קשב וריכוז באזורים עשירים מאשר באזורים עניים. הדבר נובע כנראה מכך שתלמידים אלו יש הקלות והורים עם כסף שמוכנים לקנות את ההקלות הללו – סימון ציונים שהתקבלו על סמך הקלות עם סוג ההקלות שנתנו (תוך יצירת קטגוריות לשמירת פרטיות).
הרשימה עוד ארוכה ולא כוללת את הילד עצמו.
אהבתיאהבתי
מקווה ששי פירון יקרא את מה שכתבת. מילים כדורבנות.
אהבתיאהבתי
תראה- כך לדוגמא ילד בעל הפרעת קשב וריכוז.
ההורים שלו משלמים מיסים, וסבא וסבתא שלו משלמים מיסים ויש איזושהי הסכמה בלתי כתובה בינם לבין המדינה שהם מקבלים את השירות הזה שנקרא חינוך. עכשיו- אתה בא ואומר לא בא לי לעמוד בהתחייבות שלי. הילד שלך לא נראה לי.
אז בקצב הזה פעם הבאה שאם אתה חס וחלילה תזדקק לתרופה יקרה- אותו אדם יבוא ויגיד. לא בא לי לתת לך- אתה חולה מידי. וזהו הלכה לגמרי הערבות ההדדית.
אהבתיאהבתי
נתחיל בזאת שיש תרופות שהם מחוץ לסל התרופות, עצוב אבל יש מגבלות לתקציב.
חשוב להדגיש שאף אחד לא אומר לא לתת "חינוך" אלא לתת את זה במסגרת מתאימה שלא פוגעת בשאר.
אהבתיאהבתי
כיום אמא לילד בעל הפרעות קשב וריכוז משלמת בממוצע בין 700-1000 שקל בחודש למורה להוראה מתקנת + תרופות. אני מכירה אמא שהתמוטטה טוטאלית והחליטה לא להעלות את הילד לכיתה א כי היא לא יכולה לעמוד בהוצאות. אמא אחרת פתחה תוכניות חיסכון והפסיקה לגמרי לצאת לבילויים במטרה לממן מורה פרטית להוראה מתקנת כי הבן לא ידע לכתוב בכיתה ג. אמא נוספת מטפלת בגיל חמישים ושבע בשישה תינוקות בבת אחת כדי לצבור כסף לקראת הבגרויות של הבן שהולך כל יום לבית ספר וחוזר לא מבין שום דבר אפילו שישב שם שמונה שעות רצופות.
בקיצור המצב קשה. ולוואי שכולם היו חכמים יפים ועשירים אבל זה לא המצב.
אהבתיאהבתי
אם ילד יושב 8 שעות בבית הספר ולא מבין כלום אני ממליץ לו ללכת לעשות דברים אחרים. זה יהיה לו יותר יעיל.
רוב הילדים ה"מפריעים" שאני הכרתי וגם מלווה דרך ילדי אין להם הפרעת קשב (שאני באמת מאמין שצריך לעזור לילד כזה בכל דרך אפשרית). במקום זה יש להם הפרעת "ההורים שלי חינכו אותי שמותר לי כל מה שאני רוצה ולא אכפת לי מאחרים".
אהבתיאהבתי
יש בהחלט משהו במה שאתה אומר. צריך גם לקחת אפשרות כזאת בחשבון, שהי כנראה קיימת.
השאלה איך להבדיל בין קושי אמיתי לבין פינוק, שהרי לשני הגורמים בסופו של דבר אותו מופע.
אהבתיאהבתי
כמורה, אני יכול לומר חד וחלק – במסדר זיהוי של "התאם את הילד להורה", אני יכול לפגוע ב-9/10 מהפעמים. הורים לא מחונכים מגדלים ילדים לא מחונכים שמגדלים ילדים לא מחונכים.
אהבתיאהבתי
כשתפוח רקוב נופל מהעץ זה פוגע בכולם.
למורים יש את האפשרות לשנות את מעגל הזה, חבל שלא מגבים אתכם יותר.
אהבתיאהבתי