ספרות זולה

(הטור זה נכתב לפני כמעט 8 שנים)

אחד הדברים הטובים בגן של הילדות שלי הוא שכל יום שישי הן הולכות לספריה המקומית ומחליפות ספר. חוץ מהעובדה שלי זה יותר מעניין להקריא להן ספר חדש, זה גם הרבה יותר זול מאשר לקנות את אותם הספרים.
ביום שישי לפני שבועיים נסעה אישתי לאסוף את הילדות מהגן, וכשחזרה ראיתי שהיא מחייכת לעצמה, "אתה לא תאמין איזה ספר נועה בחרה! אני אתן לך 100 ניסיונות ולא תצליח לנחש". עוד לא הספקתי לנסות אפילו פעם אחת ומול עיני התנוסס הספר "לאמא יש חבר חדש".

על הכריכה של הספר מסופר כי זהו סיפור המשך לספר "זה קרה פתאום בבית של תום". המחברת, ילידת תל-אביב (עיר הגירושים של ישראל), בוגרת פסיכולוגיה התפתחותית וספרות ילדים, תחום התמחותה המיוחד הוא חינוך בשיטת מונטסורי (עוד פטנט לסחוט כסף מההורים), אותו למדה ובו עסקה בקליפורניה (ארץ הגירושים של אמריקה).
"אני לא מתכוון להקריא את זה לבנות", הייתה תגובתי הראשונה.
"אתה זה תמיד שמתלונן שספרי הילדים הם לא מספיק מציאותיים, אז הינה לך ספר שמתעסק בחיים האמיתיים", ענתה לי אשתי.
"כן, אבל זה רק יבלבל אותן. הרי לנו יש נישואים מאושרים!", ניסיתי לדחות את רוע הגזרה.
"נכון וזאת בתנאי שלא תשכח שוב את יום ההולדת שלי, אבל הן תפגושנה ילדים עם הורים גרושים אז כדאי שיבינו את הסיטואציה החברתית הזאת", השיבה אישתי.
נכנעתי למה שנראה לי כטיעון הגיוני, ובערב בשעה היעודה התייצבתי מלא חששות ובידי הספר המדובר. הסיפור מסופר דרך עיניו של תום, ילד בן שש שגר בתל אביב, שאמו הגרושה, שאני חייב לציין ניראת מאד טוב, יוצאת עם גבר בשם יהושע, ואביו הביולוגי גר ברמת השרון עם אישתו החדשה רותי. כבר אחרי חמישה דפים ראיתי שנועה ומאיה עושות פרצופים של חוסר הבנה מוחלט. הפרצוף שלהם הזכיר לי את הפעם בכיתה ז' שבה לראשונה בחיי פגשתי ילד שהוריו גרושים.
"מה קרה מאיה? מה את לא מבינה?", תהיתי.
"מי זה יהושע?", שאלה מאיה, "אבא של תום?"
"לא", עניתי, "אבא של תום כבר לא גר איתו ועם אמא של תום".
"למה?", שאלה נועה.
"את יודעת שלפעמים אבא ואמא רבים, אבל בניגוד לנו שאנחנו תמיד משלימים, הם לא השלימו והחליטו להתגרש שזה אומר שהם לא גרים יותר ביחד", השבתי.
"למה אתה ואמא רבים?", תהתה מאיה.
"בגלל שאני צודק ואמא טועה", ניצלתי את הרגע לגייס כוחות למחנה שלי.
המשכתי בסיפור שנגמר בכך שאמא של תום מתחתנת עם יהושע ותום לומד לקבל אותו כאביו החדש. בסוף כל סיפור אני תמיד אוהב לוודא את הבנת הנשמע של בנותיי ושאלתי אותן מה הם למדו מהסיפור. נועה טענה שהאמא גירשה את האבא כי הוא רצה ללכת להצגה והאימא העדיפה ללכת להורים שלה, ומאיה גרסה שאמא גירשה את האבא כי יהושע יותר נחמד. נו טוב, בשבילי זה היה מספיק קרוב.
עבר שבוע לא פשוט ונועה שוב חזרה עם ספר מהגן. שראיתי אותו אמרתי לאישתי שמצידי תתגרש ממני אבל אני לא מתכוון לספר לה ולמאיה את הסיפור "לאבא יש חבר חדש".