דלי של מזל

נדב אפילו לא חיכה לסיום ההגרלה. כבר אחרי הכדור השלישי ידע ששוב פעם לא יזכה בכלום. הוא קם מהספה קרע את הטופס בכעס והלך למטבח.
"זה פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש איך אני לא מצליח לנחש אפילו שני מספרים", אמר נדב לרונית ששתתה כוס מים, "אין לי טיפת מזל".
"ואני חושבת שאתה טיפה מגזים", השיבה רונית.
"אני אומר לך שמאז שאני זוכר את עצמי לא זכיתי בכלום! אני מפסיד אפילו בהתערבויות הכי פשוטות. מישהו שם למעלה שם עלי איקס!", הכריז נדב.
"אני מופתעת שבתור אתיאיסט אתה מאשים את המישהו שיושב שם למעלה", הגיבה רונית, "הבעיה שלך היא שאתה לא מסתכל על התמונה הכוללת. אתה בריא, אני בריאה, הילדים שלנו בריאים, ההורים שלנו בריאים ויש לנו פרנסה. אילו לא דברים שצריך לקבל כמובן מאליו".
"כן, כן, כן", גיחך נדב, "אני מכיר את הטענה של 'העיקר הבריאות', אותי זה לא משכנע. חבר שלי בעבודה חישב שההסתברות לאי הזכיות שלי היא פשוט בלתי נתפסת. משהו פה לא בסדר", נדב לקח את המעיל ופתח את הדלת, "אני יוצא לסיבוב התרעננות אחזור עוד כשעה".

רק לפני שבוע קיבל המלאך אהוד את הקידום וכבר עמד מול אחד המשברים הכי גדולים שקרו במחלקת המזלות שבשמים. בביקורת פתע שנעשתה במחלקה נתגלו אי סדרים רבים שהחמור מכולם אפילו הדהים את המלאך גבריאל.
"איך זה יכול היה לקרות?", שאל אהוד את המלאך יואב שכבר למעלה מאלפיים שנה עובד במחלקה.
"אילו שאריות בלגאן מהתקופה שהמלאך בנימין היה אחראי", השיב יואב, "אסור היה לתת לו את התפקיד".
"מה אתה חושב שצריך לעשות?", שאל אהוד.
"במקרה של בן האנוש 92838485838432 אני חושב שהפתרון הכי טוב זה לצ'פר אותו".
"אתה יודע שיש בזה סיכונים לא קטנים", אמר אהוד, "ואתה יודע שיש גם את הנוהל שצריך להודיע לו אישית".
"אני יודע ואני גם מתנדב להיות השליח", ענה יואב.
"אני מסכים", אמר אהוד וטפח ליואב על הגב "ושיהיה לך בהצלחה".

"סליחה, אתה בן אנוש 92838485838432?"
נדב נעצר והסתכל על האיש המבוגר שעמד כשני מטר ממנו בכניסה לבית.
"אני מה?", שאל נדב.
יואב הבין שטעה ומיד תיקן את עצמו. "שאלתי האם קוראים לך נדב הראל?"
"כן, ומי רוצה לדעת?"
"הרשה לי להציג את עצמי, שמי יואב ואני עובד במחלקת המזלות. לפני הרישומים שלנו קרתה תקלה קטנה שגרמה לחוסר הצלחה שלך בהגרלות והתערבויות. אני שמח להודיע לך שתיקנו את התקלה והחלטנו לצ'פר אותך".
נדב הסתכל על האיש וחייך, "אשתי שלחה אותך נכון? אז תמסור לה שאני מעריך את המאמץ וכמו שהבטחתי אני אחזור עוד שעה וגם אביא גלידה מד"ר לק".
"כנראה שלא הסברתי את עצמי נכון", המשיך יואב, "אני מלאך שנשלח להודיע לך כי אתה תזכה בחמשת ההתערבויות או הגרלות הבאות שאתה תשתתף בהן ואם אתה לא מאמין אז בוא ונתערב מי האיש הבא שיצא מהבניין ממול?"
"אין לי זמן למשוגעים", התעצבן נדב, "ורק להראות לך כמה אתה דפוק אני חושב שאיש הבא שיצא מהבניין ממול יהיה בכלל אישה, שני מטר, שיער ירוק לבושה בשמלה כחולה עם משקפי שמש".
נדב כמעט קיבל התקף לב ששתי שניות לאחר שגמר לדבר אכן הופיעה אותה אישה מסתורית ביציאה מהבניין ממול.
הוא פנה אל יואב ושאל ברעד "אז אמרת שאזכה בחמשת ההתערבויות או הגרלות הבאות שאני אשתתף בהן?"
"בארבעה הבאות", השיב יואב בעודו מתרחק, "אחת כבר בזבזת".

"בוס יש התפתחות מפתיעה עם דוד שחייב לנו כסף".
הבוס, גבר כבן 50 שחיי העולם התחתון נקרו היטב על פניו, הניח את המשקה שלו על הבר והסתובב אל מושון ואמר "אני אופתע אם הוא הצליח לארגן את ה 100,000 שהוא חייב לנו".
"אמרתי התפתחות מפתיעה לא בלתי אפשרית", צחק מושון, "הוא טוען שהוא מכיר מישהו שזכה בחצי שנה האחרונה שלוש פעמים בפרס הראשון בלוטו".
"מעניין, מאיפה הוא השיג את האינפורמציה הזאת?", שאל הבוס.
"בן אחיו עובד במשרדי מפעל הפיס והוא סיפר לו על זה", השיב מושון.
"תגיד לדוד שאם זה יתברר כנכון, הוא יכול לשכוח מהחוב שלו. אבל אם הוא שיקר אז החוב שלו תהיה הבעיה הכי הקטנה שלו", אמר הבוס וגמר לאיטו את המשקה שנח לו על הבר.

"לרעננה", אמר נדב לנהג המונית בשדה התעופה.
בעוד נדב ורונית חגרו את חגורת הבטיחות במושב האחורי, נהג המונית הכניס את המזוודות לבאגז'.
"זה יהיה 200 ₪ פלוס 20 ₪ למזוודה פלוס 30 ש"ח תוספת לילה", ספק אמר ספק שאל בזמן שהניע את המונית.
"בסדר", השיב נדב.
"נהניתם?", שאל.
"אין כמו פריז!", השיבה רונית.
"והשגתם דיל טוב?"
נדב חשב על הטיסה המחלקה הראשונה, על המלון חמישה כוכבים, על מסעדות היוקרה והשיב "אני חושב שכן".
לשמחתם של נדב ורונית הנהג, שלא כהרגלם של רוב הנהגים, השתתק והתרכז בנהיגה.
במחלף מורשה במקום להמשיך ישר על כביש 4, פנה הנהג ימינה לכביש 5 ומיד נכנס לשביל צדדי שהוביל לתוך חורשת עצים.
"מה אתה עושה?", צעק נדב.
המונית נעצרה והדלתות שלה נפתחו מבחוץ על ידי מושון והבוס.
"אני ממליץ לכם לצאת החוצה", שבר הנהג את שתיקתו.
"קחו כל מה שתרצו", אמר נדב כשיצא ממונית, "רק תעזבו אותנו לנפשנו".
הבוס הדליק סיגריה ולקח שאיפה ארוכה.
"אני אגש ישר לעניין", אמר בקול תקיף, "השמועה אומרת שאתה זכית בחצי שנה האחרונה שלוש פעמים בפרס הראשון בלוטו. אני לא מומחה גדול להסתברות אבל נראה לי שזה יותר מיד הגורל. או שפיתחת שיטה או שאתה אורי גלר החדש או שאתה משחק עם כדורי ההגרלה, אותי אישית זה לא מעניין איך אתה עושה זאת. מה שאני רוצה זה כל פעם שאתה זוכה בהגרלה תבוא אלי ותמכור לי את הכרטיס הזוכה ב 25% הנחה, אני אפילו אשלם על הכרטיס. כפי שאתה רואה אני לא חזיר, אני פשוט רוצה להרוויח טיפה ובאותה הזדמנות להלבין חלק מהכסף שלי. זאת ההצעה האחרונה והכי טובה שלי".
רונית הסתכלה בצפייה דרוכה לראות מה יעשה נדב.
"זה פשוט פוקס", אמר נדב, "אין לי שום שיטה, אני לא קוסם ואני לא מכיר אף אחד שיש לו גישה לכדורי ההגרלה. אני בטוח שלעולם לא אזכה יותר בהגרלה של מפעל הפיס ואני אפילו מוכן להתערב איתך על זה".
הבוס חשב לרגע ואמר "אוקי, זאת ההתערבות אם אתה לא מצליח לנחש את כל המספרים בהגרלת הלוטו הבאה אני הורג אותך, אבל אם אתה כן מצליח לנחש אני משאיר אותך בחיים כי אתה תרנגולת  שיהיה לה מאד כדאי להמשיך להטיל ביצי זהב".
נדב הסתכל על רונית והבין שלמרות שנשארה לו עוד הגרלה אחת לזכות בה, כבר עכשיו נגמר לו המזל.