החוויה המושלמת

בתחילת השבוע לקחתי את הבנות שלי יחד עם עוד שתי חברות שלהן לסרט בקניון בחיפה. בזמן שהן ראו את הסרט נכנסתי לחמשת החנויות היחידות בקניון שלא מוכרות בגדי או נעלי נשים ואחת מהחנויות הייתה חנות ענקית למוצרי אלקטרוניקה. חיפשתי בה מיקרוגל חדש במקום זה שילד כמעט פוצץ בזמן ניסיון לחמם תפוח אדמה ובדרך לאזור המיקרו-גלים צדה את עיני טלוויזיה ענקית. איכות התמונה בטלוויזיה הזאת הייתה משהו שגם משקפופר כמוני מסוגל להעריך. אחד המוכרים שכנראה שם לב לתדהמה שאחזה בי, ניגש אלי ואמר לי "אתה יודע שזאת גם טלוויזיה תלת מימדית?".
הוא נתן לי ללבוש משקפים מיוחדות והקרין סרט טבע שפשוט פוצץ לי את המוח, פשוט לא יאמן. ביקשתי הצעת מחיר וכמובן שבאותו היום, במקרה, היה מבצע על מערכת קולנוע ביתית שלטענתו תאפשר לי לוותר על הליכה לקולנוע. הוא הוסיף, החסיר, הכפיל, חילק, דיבר עם הבוס כמה פעמים, סיפר לי כמה בדיחות ובסוף יצא 7000 ₪ בתשלומים נוחים.
לא ללכת יותר לקולנוע? זה קונספט מאד מעניין. להורים שלי הקולנוע היה הטלוויזיה של היום, הוקרנו שם יומני כרמל שהביאו חדשות מהארץ ומהעולם. בשבילי הקולנוע השכונתי שהכיל 1000 כסאות עץ היה מקום מפגש קבוע של החבר'ה כל יום חמישי כשראינו שני סרטים במחיר אחד. אבל לילדים שלי הקולנוע הוא באמת פחות משמעותי. לא רק שאפשר לראות סרטים חדשים, בצורה חוקית, כמה חודשים אחרי שיצאו, אפשר גם לראות אותם באיכות מדהימה.
חוץ מזה קולנוע זה עסק יקר למשפחה. חישוב מהיר מראה שלחמישה אנשים עולה סרט רגיל 185 ₪. אם נוסיף את מחיר הנסיעה, החניה, הכיבוד שעולה יותר מבנמל תעופה ממוצע נגיע בקלות ל 300 ₪.  חישוב מהיר נוסף מגלה ש 7000 חלקי 300 שווה 23 סרטים. אחרי שהמשפחה שלי תראה ביחד 23 סרטים בטלוויזיה שהראה לי המוכר אני אכסה את מחירה.
אמרתי למוכר שאני אחשוב על זה, אבל הוא לא ויתר. היה לי לא  נעים לא להקשיב לו אז אמרתי לו שאי אפשר באמת להשיג חווית קולנוע ביתית. מה עם 20 דקות של פרסומות מחרישות אוזניים לפני תחילת הסרט. מה עם ההיא שיושבת לידך וכל הזמן אומרת לבעלה "אני לא מבינה! למה הוא ירה בו?". וכמובן איך אפשר לצפות בסרט בלי האורות של הטלפונים הסלולריים שמנצנצים מדי פעם.
חשבתי שהמוכר יתעצבן עלי אבל הוא נתן לי את כרטיס הביקור שלו ואמר שהוא שמע שעוד כמה חודשים תצא טלוויזיה עם אפליקציות שתכלול את כל הדברים שדיברתי אליהם. אין ספק ימי הקולנוע ספורים.

אורי חזקיה – קולנוע