חשבון בסיסי

הילד הניח את הגולה השחורה על לוח המשחק צעק "ניצחתי" ומיד פצח בריקוד שלא היה מבייש שום כדורגלן דרום אמריקאי. בהתחלה חשבתי שהוא טעה אבל אחרי ששוב בחנתי את הלוח הבנתי שהוא באמת הצליח להשיג חמש בשורה. "בוא עוד פעם", אמרתי לו מיד, "לא הייתי מרוכז". ריקוד הניצחון השני של הילד היה הרבה יותר עוצמתי וכלל גם ריצה לאימא שלו תוך כדי חזרה על המשפט "אבא הפסיד לי עוד פעם, אבא הפסיד לי עוד פעם!".
זאת לא הפעם הראשונה שהפסדתי לו אבל זאת הפעם הראשונה שבאמת הפסדתי לו. בתור אבא יש לך תמיד את הדילמה האם לתת לילד שלך לנצח מדי פעם כדי לחזק את הביטחון העצמי שלו או לא לתת לו לנצח כדי שלא יחיה באשליות ויבין מוקדם ככל האפשר שהעולם אכזר ותחרותי.
יום ההפסד היה אחד מאותם ימים דואליים שאנחנו חווים לפעמים. מצד אחד הייתי מאד גאה ביוצא חלצי בן ה 8 שהצליח לנצח בוגר טכניון בן 43 במשחק חשיבה אך מצד שני הייתי מאד לא גאה בבוגר הטכניון בן ה 43 שהפסיד לילדון בן ה 8 במשחק חשיבה. הפסד של אבא לילדו גם מציין את הנקודה שממנה מתחיל התהליך שמסתיים במשפט "אל תדאג אבא, אתה תהנה בבית אבות ואנחנו גם נבוא לבקר כל שבוע, רק תזכור שפיפי עושים בשירותים".
לאחרונה חוויתי עוד כמה ימים דואליים. מצד אחד כשאומרים לך שלא יקראו לך יותר למילואים אתה, וכפות הרגליים שלך, נושמים  אנחת רווחה על שלא תצטרכו יותר לקום ב 4 בבוקר באוהל קפוא בצאלים. אבל מצד שני אנחנו עדיין מדינה קטנה מוקפת אויבים, ואני אישית עדיין מסוגל לפגוע בטנק אויב מטווח של שלושה קילומטרים בפגז אחד בלבד.
מצד אחד אתה שמח לעזוב מקום עבודה אחרי 16 שנים כדי לחפש כיוון חדש בחיים. אבל מצד שני אתה מת מפחד שהכיוון החדש יכלול הפיכת המבורגרים ברשת מזון מהיר.
אבל היום הכי דואלי שאי פעם היה לי בחיי היה היום שגיליתי את הפטיש (fetish) שלי. כשאני אומר פטיש אני לא מתכוון לכלי שמשתמשים אתו לדפוק מוצק לתוך חומר אחר אלא למה שגורם לך לרצות לדפוק מוצק לתוך חומר אחר. מבט חטוף על כל רשימת מאה הנשים הסקסיות ביותר שמפורסמת פעם בשנה בכל המגזינים מראה שלאוכלוסייה שמסוגלת להשתין בעמידה אין דמיון מגוון. הפרופיל של הנשים ברשימה די זהה וצפוי: שחקנית/דוגמנית, גיל ממוצע 25 ומידות גוף של בובת ברבי משנות החמישים.
אבל זה רק מה שרואים על פני השטח. כי בכל גבר מסתתרת אהבה לדבר שהוא לא מוכן לספר לאף אחד והוא גם חושב שהוא היחיד מתוך למעלה משלושה וחצי מיליארד זכרים שאוהב את זה. כמו כל דבר גם האינטרנט הומצא בשביל צורך צבאי אבל כמו כל דבר גם הוא נהפך לבריכת שופכין אנושית. אך בזכותו ויכולת למצוא בו כל דבר, כל אחד מאתנו מסוגל למצוא די מהר גברים נוספים שאוהבים נשים אסייתיות שהיו פעם בעברן גברים נורווגים.
אז נחזור לאותו יום דואלי שבו אני גיליתי את הפטיש שלי. זה היה לפני יותר מעשור כשהגעתי לפגישה אצל רואת חשבון במקום עבודתי. במבט ראשון היא לא הרשימה אותי יותר מדי אבל ברגע שהיא אמרה ש"לפי סעיף 48א לחוקי מס הכנסה התשכ"ב אני יכול להזדכות על ההפרשות שלי עד 35% מהתקרה הנומינלית המותרת" הייתי מאד קרוב לעזוב את אשתי.
כן הבנתם נכון, הפטיש שלי זה נשים שמבינות בנושאים פיננסים וחוץ מזה עד אז לא הייתי יותר מדי גאה בהפרשות שלי. אין דבר יותר סקסי מאישה שיודעת לחשב תשואה של אגרת חוב, אין דבר שיותר משדרג אישה מהיכולת לאזן תקציב ואין יותר מרגש מלשכב בלילה קר מתחת לפוך ולשמוע סקירה על מדד הפוטצי הבריטי.
מכיוון שאישתי לא מגיע מהתחום הפיננסי החלטנו שכדי לשמור ולתחזק את חיי הנישואים אנחנו נשחק משחקי תפקידים. אשתי שחקה עובדת מס הכנסה פריג'ידית ואני הייתי גבר שרירי ושרמנטי שבא לקבל החזר מס במקור. הניסיון הזה עבד יותר טוב ממשחק התפקידים הקודם שבו היא הייתה עקרת בית משועממת ואני טכנאי שבא לתקן את מכונת הכביסה. זה קרה בגלל שלקחתי את התפקיד מאד ברצינות ולא רק שאיחרתי גם עשיתי חרא של עבודה והשארתי הרבה לכלוך.
אבל בניגוד לשאר גברברי העולם שבעזרת צינור הביוב הדיגיטלי מוצאים גברברים אחרים שאוהבים נשים מקסיקניות מעל מטר ותשעים אני די בודד. אחרי שגיליתי ששמות הדומיין http://sexyfemaleaccountant.com  ו http://showmeyourspreadsheet.com פנויים לקניה הבנתי שאני אולי היחיד בעולם עם הפטיש הזה לנשים שאוהבות לשחק עם גיליונות של Excel.
הבן אדם הוא בבסיסו חיה חברותית שרוצה מאד להיות חלק מקהילה ואני חיפשתי נואשות את מקום הכינוס של הקהילה שלי. הגילוי קרה לי במקרה בזמן צפייה בחדשות שבו סופר על חשיבותם של כנסים מקצועיים לתיירות הפנים ולחופש מבת או בן הזוג. מיד נדלקה לי נורה בראש או אולי סתם מישהו הדליק אור בחדר ורצתי לחפש במה שמכונה אצל החרדים "אבי אבות הטומאה". שם גיליתי שכל קיץ יש כנס ארצי של רואי חשבון בעיר הדרומית. תחשבו על זה: רואות חשבון בביקיני יושבות בבריכה ומדברות על המשבר הכלכלי ביוון. חברי לדרך, אני מאד מקווה לפגוש אתכם שם.