אלפא דוג

בשנות העשרים לחיי צחקתי על משה ואני לא הייתי היחיד. יחד איתי צחקו על משה רוב האנשים במדינת ישראל. אתם בטח סקרנים לדעת מיהו אותו משה אז אני אתן לכם רמז, שם המשפחה שלו הוא חיים. עכשיו אתם בטח מתבלבלים וחושבים שאני מתכוון לחיים משה הזמר שהביא לנו שירים נפלאים כמו "נשבע" ו "לינדה ולינדה" אבל אתם טועים. המשה חיים שאני מדבר עליו הוא בעלה הראשון של פנינה רוזנבלום.
הסיבה שאנוכי ורבים מסביבי צחקנו על משה היא החינוך שקיבלנו בילדותנו. אמנם זה לא היה ישיר אבל בתור ילד שידרה לי הסביבה מסרים שאני אמור להיות המפרנס העיקרי של משפחתי ויותר מבוגר כרונולוגית מאשתי. לכן כאשר משה חיים נער החוף בן ה 26 התחתן עם נערת הזוהר ואשת העסקים פנינה רוזנבלום בת ה 38 בשנת 1992 הורמו עשרות אלפי גבות ששתיים מתוכם היו שלי.
בטבע ששני זכרים נפגשים תמיד יש איזה מאבק כדי להראות מי הכי "גבר" שאצלנו בני האדם זה מתבטא בשאלה "במה אתה עובד?". "אני סמנכ"ל תפעול אזור צפון בחברת השכרת רכב הגדולה במדינה ואני עובד 12 שעות ביום", יגיד הזכר הראשון, "אני ראש צוות בחברת סטארט-אפ אחרי הנפקה מוצלחת ואני עובד 14 שעות ביום כולל יום שישי", יענה הזכר השני בתחושת ניצחון.
אבל הסיבה שאנחנו הזכרים צריכים להראות מי הכי גבר בסביבה היא מאותה סיבה שצבי הערבות או אריות הים צריכים להראות מי הכי גבר בסביבה, והסיבה היא להשיג את הנקבה הכי שווה. משה חיים השיג את הנקבה הכי שווה, כן פנינה רוזנבלום היא שווה,  מבלי לעבוד 12 שעות ביום כסמנכ"ל תפעול אזור צפון בחברת השכרת רכב הגדולה במדינה. משה חיים צחק על כולנו.
היום אחרי 16 וחצי שנות עבודה וממרומי גילי הרם כשבחור צעיר שואל אותי עם מי להתחתן אני עונה מיד "או עם מורה או עם אישה בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה". אם היא מורה אז אין בעיה עם הילדים בזמן החופשות או השביתות של מערכת החינוך. אם היא אישה בעלת פוטנציאל השתכרות גבוה אז יום אחד היא תשיג עבודה שתאפשר לך לקחת חצי שנה חופש לכתוב על זה טור.