בתחילת שנת 2000 החלטתי שהגיע הזמן להבין טיפה מה לעזאזל קורה שם בבורסה. חוץ מלקחת קורס ערב בנושא עשיתי גם מנוי לעיתון הכלכלי "גלובס". באותה תקופה ערך העיתון תחרות בין עשרה זוגות של מנהלי תיקים צעירים ומבטיחים שכל אחד מהם קיבל 100,000 ₪ וירטואליים ומטרתם הייתה להרוויח כמה שיותר תוך שנה. כדי להוסיף עניין וצבע, בתחרות השתתף גם קוף. כן מה ששמעתם קוף אמיתי כמו שיש בגן חיות שההחלטות שלו מה למכור ומה לקנות היו נקבעות לפי היכן שהוא זרק את הבננה שלו על רשימת המניות בעיתון. פעם בשבוע הוצגה טבלה של רווחים והפסדים כאשר לאורך כל השנה וגם בסופה שמר הקוף על מקום טוב באמצע.
מה שהכי הדהים אותי בכל הסיפור היו התירוצים של מנהלי התיקים שהפסידו לקוף. ההסברים של אותם הומו ספיאנס לביצועים המבישים נעו בין קשקושים על השקעה לטווח ארוך ועד למצב הגאופוליטי בצפון מזרח אסיה והשפעתו על שוק האופציות קצרות הטווח. אני חושב שאם יום אחד מופיע קוף במקום העבודה שלכם ומתברר שהוא עושה עבודה יותר מכם, ההגינות מחייבת לתת לו בננה ולהגיש מכתב התפטרות על המקום.
בכל מקרה, למרות שלמדתי המון על שוק המניות לא "הצלחתי" יותר מדי. אפשר לראות לפי הגרף שבו מצוינות 10 נקודות ההחלטה שלי על גרף מדד ת"א 25 משנת 2000 ועד היום שאם אני רוצה להרוויח משהו אני חייב לאמץ קוף.
1. (קונה) אומרים שיהיה שלום עם הפלסטינים. הבורסה בטוח תעלה.
2. (נשאר בפנים) איזה יופי של עליה. ידעתי שהשוק יתאושש.
3. (מוכר) המשק הולך לקרוס. הגיע הזמן למכור.
4. (נשאר בחוץ) זאת בטח עליה מדומה. כבר הייתי בסיפור הזה כמה פעמים.
5. (נשאר בחוץ) שמעתי שהבן של השכן עשה בוכטות בבורסה, אבל אני עדיין חושש.
6. (קונה) שרדנו את מלחמת לבנון השנייה. זה הזמן לקנות.
7. (מוכר) אימא'לה!!! אני מוכר הכל.
8. (נשאר בחוץ) ההתאוששות היא זמנית. המשבר בארה"ב הרבה יותר רציני.
9. (קונה) איך לא קניתי ב – 2008? אני לא חוזר על הטעות הזאת שוב.
10. (מוכר) די נמאס! מעכשיו רק פק"מ.
11. (טועה) … התסריט ידוע מראש …
החיים על פי ניר 