בממוצע

"איזה ספר תיקח לאי בודד?" היא שאלה די מקובלת בסוף ראיון בתוכניות אירוח, ובדרך כלל התשובה לשאלה זאת היא די סטנדרטית ומשקפת את הרושם שהמרואיין רוצה להשאיר על קהל הצופים או המאזינים.
אם היו שואלים אותי את אותה שאלה הייתי עונה בלי היסוס שהספר האולטימטיבי לקחת לאי בודד הוא "השנתון הסטטיסטי לישראל". אני יכול שעות לנבור עמוק בטבלאות ובגרפים כדי באמת להבין את המצב של המדינה שלנו מבלי להסתמך על מה שמאכילים אותי העיתונאים והפוליטיקאים כמו שנאמר "הטבלה לא משקרת".
אחד העמים שהכי אוהבים סטטיסטיקה הוא העם האמריקאי. כל מי שאי פעם היה בסיור מודרך בארה"ב בטוח ששמע את המדריכה החביבה מציינת דברים כמו "הבניין שבו אנחנו נמצאים הוא השלישי בגובהו ממערב למיסיסיפי" או "שרק הנהרות נילוס, אמזון ויאנגצה יותר ארוכים מהמיסיסיפי שזורם מולנו".
אהבת האמריקאים לסטטיסטיקה הכי באה לידי ביטוי בספורט. נראה כי לא סתם הפוטבול והבייסבול הם ענפי הספורט הפופולאריים ביותר שכן בשניהם המשחק הוא מקוטע ולא רציף כמו בכדורגל, דבר שמאפשר לרושמי הנתונים זמן לעבוד.
הסיבה שאני מקשקש לכם על הנושא הזה היא שלפני שבועיים קרה אירוע מאד משמח שמאפשר לי לעצור לסכם ולנתח, 5000 כניסות לבלוג שלי. להלן כמה נתונים מעניינים: