לפני הגיוס עבדתי כמוכר בחנות מחשבים בעיר התחתית בחיפה. השנה הייתה 1987 והמחשב הנמכר ביותר היה IBM XT עם מעבד 8088, 32 קילו בייט זכרון וכונן דיסקטים 5.25 שבכל דיסקט היה מקום ל 360 קילו בייט. רק כדי להבין את ההתקדמות שעבר עולם המחשבים מאז, כיום הכרטיס האלקטרוני של מכונת הכביסה שלי יותר מתוחכם.
יום אחד בדרכי לעבודה קראתי בדף האחורי של מעריב כי התגלה וירוס מחשבים שכבר הספיק לתקוף אלפי מחשבים בישראל. אני הייתי בשוק טוטאלי. המחשבה שמחשב יכול לחטוף וירוס הדהימה אותי ונשמעה לי כמו מדע בדיוני. שמו של הוירוס היה "וירוס ירושלים" כי הוא התגלה ע"י סטודנטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים למרות שיש שמועות שהוא בכלל נולד בחיפה.
ימים ספורים אחרי פרסום הכתבה הגיע לחנות נציג של חברת התוכנה "אלישים" כדי להדגים תוכנה חדשה שמטפלת בוירוס. הנציג הדביק את המחשב בוירוס וכדי לטפל בו הכניס את הדיסקט עם התוכנה למחשב, הריץ את התוכנה, כיבה ואז שוב הדליק את המחשב.
אני עמדתי קרוב ככל שיכולתי נפעם מכל ההתרחשות וידי הימנית הייתה מונחת על מדפסת הסיכות. שנדלק המחשב, הגיבה המדפסת ע"י הזזת ראש המדפסת ואני קפצתי בבהלה דבר שגרר צחוק גדול מכל הנוכחים שכן הם חשבו שנבהלתי מהוירוס. לא משנה כמה הסברתי שזה לא הייתה הסיבה במשך כמה שבועות הייתי בדיחת המשרד. נציג חברת התוכנה סיפר בגאווה שתוך שבוע נמכרו בישראל עשרת אלפים עותקים של התוכנה שאז בימי היות מדינתנו מדינת הדיסקט היחיד היה דבר בלתי נתפס.
צחוק הגורל וחצי מהקריירה המקצועית שלי עסקה באופן ישיר או עקיף בפרויקטים שמתעסקים באבטחת מידע ומחשבים, קרי אנטי וירוסים וחומות אש למיניהם. עקרון האבטחה הוא די פשוט להסבר. צריך לחשוב על כל תוכנות האבטחה כמו על מאבטחים בנמל התעופה. הם מזהים "אנשים בעיתיים" לפי רשימה שמית או לפי התנהגות חשודה ואז נוקטים הפעולה הנדרשת.
המלחמה בין כותבי הוירוסים לתעשיית אבטחת המידע שינתה את פניה בשנים באחרונות שכן אם פעם היו כותבי הוירוסים היו עושים את עבודתם בשביל הכיף ופרסום, היום הם עושים את זה בשביל כסף והרבה מאד כסף. לפני כמה ימים קראתי דוח מיוחד על המצב כיום שכל כך הפחיד אותי שמיד סגרתי את המחשב וניתקתי את האינטרנט.
אבל כל המאמצים של חברות האבטחה לא שווים יותר מדי כי לפני שבועיים קיבלה ידידה טובה שלי דואר אלקטרוני ממה שנראה כמו שהגיע מחברה שלה. בדואר היה כתוב "אני צריכה את עזרתך בבקשה תלחצי על הקישור הזה". היא לחצה על הקישור ותוכנה זדונית השתלטה לה על כל אנשי הקשר של הדואר האלקטרוני שלה. מול וירוס חברתי כזה אין לשום חברת תוכנה מה לעשות.
איזה קטע, פחדת מוירוס של מחשב….
אהבתיאהבתי
יום יבוא ואנחנו נדבק מוירוס מחשב. אי אפשר על האבולוציה.
אהבתיאהבתי