סטטוס קווה

הכל התחיל בהערה של אחי בזמן ארוחה משפחתית אצלי בבית בזמן שסידרתי את הכלים על השולחן. "Dude מה קורה פה? הצלחות, הכוסות והסכו"ם שלך נראים כמו פליטים של כמה סטים שונים, אין לך אף סט אחד שלם?"
הערה זאת לא הייתה עושה כלום אלמלי שמעה אותה אשתי ועשתה פרצוף כועס שמשמעותו אחת היא, ברגע שהאורחים ילכו אני בצרות. ואכן כאשר עזב אחרון האורחים פנתה אלי אשתי ואמרה "לא מעניין אותי כלום, השבוע אנחנו קונים סט חדש של 12 צלחות, קערות, כוסות וסכו"ם."
"בשביל מה," עניתי "האם היה חסר לאחד האורחים איזשהו פריט שהפריע לו לאכול מהאוכל הנפלא שהכנת? חוץ מה תסתכלי על הצלחת הנפלאה הזאת, את יודעת בת כמה היא? את יודעת שהיא שימשה את סבי בזמן שהייתה לו מסעדה לפני קום המדינה! זאת צלחת עם היסטוריה!"
"מצידי שתקים מוזיאון לכלי מטבח ובוא תציג את הצלחת של סבא שלך, המזלג את סבתא שלך ואת הסכין שההורים שלך קיבלו לחתונה שלהם שמשום מה נמצא במגירת הכלים שלנו, אני רוצה סט נורמאלי של 12 כלים."
"רגע, ומה עם הסט שיש לנו בארון שקיבלנו לחתונה?", הבעתי פליאה.
"זה סט חגיגי מדי," היא ענתה בכל הרצינות "אני רוצה אחד ליום יום, או ארוחות משפחתיות רגילות!"
פה בדרך כלל נגמר הוויכוח בניצחונה של אשתי אך הפעם להפתעתי עמדתי על שתי רגלי האחוריות ואמרתי "לא! אנחנו לא מוציאים כסף על עוד סט."
מופתעת מהעמדה התקיפה והלא רגילה שאלה אשתי "אולי תסביר לי למה?"
"מהמון סיבות. האחת איכות הסביבה, ככל שאנחנו צורכים יותר, אנחנו משתמשים יותר במשאבים של כדור הארץ ומזהמים אותו."
"רגע," ענתה לי אשתי, "צריכה פרטית לא מעודדת את הכלכלה?"
"את צודקת חלקית", אמרתי, "ולא כדאי שנכנס לדיון כלכלי כי תמיד בסוף אנחנו רבים אפילו יותר ממה שכרגע, חוץ מזה תסתכלי על הארונות המטבח, ארונות הבגדים והארונות של הילדים. הם מלאים עד אפס מקום. כל דבר חדש שאת מביאה הביתה מוסיף לבלגן הלא נגמר."
"בסדר אבל פעמים בשנה אנחנו עוברים על כל הדברים ומה שאנחנו לא צריכים אנחנו נותנים אם זה במצב טוב, או זורקים לפח."
"כן אבל פעמים בשנה זה לא מספיק! אין פה מקום לכלום." לפתע הייתה לי הארה, "את יודעת מה יש לי הצעה. כל דבר חדש שנכנס משהו ישן יוצא באותו הרגע. קנית בגד חדש, בגד ישן יוצא, קנית צעצוע חדש לנדב, צעצוע אחר יוצא, מה דעתך?"
אשתי חשבה שנייה ואמרה "בסדר, אם זה מה שיגרום לכך שהיה לי סט תואם של כלי מטבח אני מוכנה."
למחרת שחזרתי מהעבודה חיכתה לי בכניסה מזוודה. כשנכנסתי פנימה ראיתי שבסלון יושב גבר צעיר, נאה, לבוש יפה והילדים שיחקו איתו. "מי זה?" שאלתי את אשתי. "אהה, תכיר זה בעלי החדש ובמסגרת ההסדר 'חדש נכנס, ישן יוצא' הכנתי לך במזוודה את כל מה שאתה צריך, יאללה ביי…."

פוסט זה פורסם בקטגוריה נשים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על סטטוס קווה

  1. Revital Horowitz הגיב:

    נחמד מאוד, אהבתי, וחוץ מזה די להתקמצן תקנה סט חדש ושמח שלא ממש החליפו אותך באחר..

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s