הרחוב שאני גר בו איננו מישורי אלא בעל שיפוע מכובד ויש בזה כמה יתרונות. הבתים שנמצאים מערבית לבית שלי לא מסתירים לי את הנוף לים, הניקוז ברחוב טבעי ויעיל וגם יש לי תירוץ טוב ללמה אני לא רוכב הרבה על האופניים שלי כי "העלייה מאד קשה".
יומיים אחרי שעברנו לגור בבית שלנו, לאחר שגרנו כמה שנים ברחוב מישורי, ישבתי עם בנותיי בחצר שלפתע נשמעה חבטה. רצתי לרחוב ולתדהמתי ראיתי שהמכונית שלנו הידרדרה 20 מטר במורד הרחוב ונתקעה במכונית אחרת.
היה לנו המון מזל שכן אם ללא אותה מכונית שעצרה בגופה את מכוניתנו, עלולה הייתה מכוניתנו להידרדר עוד עשרות מטרים וחס וחלילה לדרוס מישהו ולהיעצר בחצר של השכנים בקצה הרחוב. בנוסף, שיחק לנו המזל מכיוון שהמכונית האחרת הייתה סובארו חבוטה משנות ה-70 והמכונית שלנו הייתה מכונית ליסינג.
תחקיר מהיר הראה ש"מישהי" אמנם הרימה את ההנדברקס (Hand Brake) אך השאירה את ההילוך בדרייב (D). כמו כל גבר שאשתו (שוב) פגעה במכונית שלו ניצלתי את ההזדמנות שאשתי בריאה ושלמה והוכחתי אותה על חוסר תשומת הלב שלה שכמעט גרמה לאסון כבד ולנזק כספי רציני.
שבוע אחרי שנזפתי באשתי בעודי יושב בעבודה נשלח דואר אלקטרוני לכל העובדים שמודיע שרכב רנו סניק אדום שמספרו XX-XXX-XX עומד באמצע רחבת החניה בצורה מוזרה. רצתי לראות מה קרה לאוטו שלי וגיליתי ששכחתי להרים את ההנדברקס והאוטו זחל לו כמה מטרים מהמקום שבו החניתי אותו. לזכותי יאמר שחזרתי בערב הביתה סיפרתי ל"היא" שהוכחתי אותה אך לפני שבוע את אשר קרה לי ואף התנצלתי.
שני אירועים מכוננים אלו שקרו לפני כמעט 9 שנים גרמו לכך שהתחלתי לבדוק ביתר יסודיות כל פעם שיצאתי מהאוטו שאכן הרמתי את ההנדברקס וששמתי את האוטו בפארק (P). פעם אחת לפני 5 שנים ששכחתי לבדוק בשנית, חזרתי לאוטו ולחרדתי גיליתי שהוא בדרייב.
עוד תופעת לואי טבעית מאז אותו אירוע מכונן היא שהזדקנתי ב 9 שנים. כשמזדקנים כל מיני תכונות מקצינות. סבי היה אומר ביידיש "כמו שהיית בגיל 7 כך תהיה בגיל שבעים" ואני הוספתי לפתגם "רק יותר גרוע". היום אני בודק את מצב ההילוכים וההנדברקס לא פעם אחת אלא לפחות שלוש פעמים ואף מקפיד לחזור אחרי שהתרחקתי לבדיקה נוספת. אבל פה מגיע טוויסט נוסף.
כדי לא להראות כאיש מוזר שחוזר למכונית שלו בלי שוב סיבה, כל פעם אני מנסה להמציא תרוץ אחר. אני פותח את האוטו ועושה "כאילו" שכחתי תיק, אני בודק את הצמיגים אולי יש בהם פנצ'ר ולפעמים אני גם מקפל את המראות החיצוניות. כל האנשים שעוסקים בתחום הפסיכיאטרי מיד יאבחנו אותי ויגידו שיש לי מקרה קל של OCD ושטיפול תרופתי מהווה טיפול יעיל.
אבל לי זה לא מפריע, זה רק גורע לי כדקה ביום ויש גם יתרונות. לדוגמה אין לי דרך מצחיקה לסיים את הטור הזה אז אני פשוט יכול לכתוב שאני חייב ללכת לבדוק אם שמתי את האוטו בפארק ולוודא שהרמתי את ההנדברקס.