קירבה טכנולוגית

יש הטוענים שכל ההתקדמות הטכנולוגית של המאה שנים האחרונות  גורמת ליותר ניכור בין בני האדם. אולי יש בזה טיפה של אמת אך לפני שבוע המעבר מטלוויזיות CRT ל LCD שיפרה באופן מדהים את חיי הנישואים שלי.
בכדי לקבל פרספקטיבה על מה שקרה חשוב קודם להבין את המושג "Early Adopter" או בתרגום עילג שלי "המשוגעים לדבר". "Early Adopters" הם אותם אנשים, לרוב גברים, שמוכרחים שיהיה להם את המכשירים הכי חדשים וחדשניים מבחינה טכנולוגית. הם אלו שיהיה להם תמיד את הטלפון הסלולארי הכי מתקדם או את השיגעון האחרון מחברת אפל (i-something).
אני לעומת זאת מוגדר כ "Lagger",המתעכב, שזה בן אדם שמסיבות ששמורות איתו כמו פחד מטכנולוגיה, אידיאולוגיה או סתם קמצנות מאמץ שינויים מאד מאוחר. רק פעם אחת חרגתי ממנהגי והייתי "Early Adopter". לפני 10 שנים הייתי בין הראשונים שהייתה לו מצלמה דיגיטלית. הרזולוציה ואיכות התמונה היו נוראים, היא זללה בטריות ואף חנות צילום לא ידעה להדפיס לי את התמונות שצילמתי, אך כל מי שראה אותי מצלם איתה השמיע קולות התפעלות שנפחו לי את האגו.
אז עד לפני שבועיים הייתה לנו בבית טלוויזיית CRT ישנה 29 אינץ' שקניתי בשנת 1998 ולפתע בלתי שום התראה מוקדמת היא שבקה חיים. אבל כמו שאומרים שדלת אחת נסגרת אחרת נפתחת. מכיוון שכולם מחליפים את הטלוויזיה הישנות שלהם בשטוחות הוצפתי בהמון הצעות מאנשים שהתלהבו מהעובדה שאני אבוא ואעזור להם להיפרד מהטלוויזיה הישנה, כשהזוכה המאושר היה גיסי שנפטר מטלוויזיה סוני 34 אינץ' בת 15 ששוקלת 80 קילו.
בדרכי מעבודה עצרתי אצלו ובקושי רב הצלחנו שנינו להזיזה 5 מטר מהמחסן שלו לתא המטען של מכוניתי. כל הדרך הביתה חשבתי רק על דבר אחד, איך לעזאזל אני אוציא את המשקולת הזאת מאוטו ואגרור אותה לסלון מבלי לגרום נזק לי, לאשתי, למכונית ולטלוויזיה.
כשהגעתי הביתה קראתי לאשתי ויחד עמדנו חסרי אונים מול המשימה שנראתה בלתי אפשרי. כבר שקלתי לצלצל למובילים אבל ואז נזכרתי בהגדה של פסח ואיך בני ישראל גררו אבני ענק למרחקים עצומים כדי לבנות את הפירמידות. נכנסתי הביתה והבאתי שני פופים גדולים והנחתי אותם ליד תא המטען של המכונית. בכוחות עליונים גלגלנו אני וזוגתי את הטלוויזיה החוצה לפוף הראשון ולאחר מכן לפוף השני. כאשר נחה לה הטלוויזיה על הפוף השני העברנו את הפוף לראשון קדימה וכך המשכנו לגלגל את טלוויזיה עד לסלון. זוג הולכי רגל שעבר ברחוב וראה את המחזה המוזר המשיך בדרכו תוך כדי מבטים שהביעו סוג של רגשות שאני לא יכול אפילו לתאר.
כשהגענו לסלון נשארה המשימה של הרמת הטלוויזיה 80 ס"מ למקום הכבוד שלה על הוויטרינה. יצאתי החוצה למכונית להביא ג'ק אבל זה לא הסתדר. אז המשכנו במסורת המנצחת וגלגלנו את הטלוויזיה על כסא קטן שהביא אותנו לחצי כברת הדרך ובשארית כוחותינו הרמנו את החבילה ליעדה הסופי.
המבחן המסכם היה כמובן לחבר את המפלצת לחשמל כדי לראות שלא הרסנו כלום ולשמחתנו ותדהמתנו הטלוויזיה נדלקה ועבדה כמו שצריך. אין ויכוח שפעם בנו מוצרים כדי שישרדו.
בבוקר קמנו אני והאישה עם שרירים תפוסים, עם חיוך על הפנים וידיעה שאם הנישואים שלנו שרדו גרירת טלוויזיה במשקל 80 קילו יש להם סיכוי לשרוד עוד שנים רבות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, נשים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על קירבה טכנולוגית

  1. ניר כץ הגיב:

    ההיסטוריה של ה "Early Adopter"
    http://www.collegehumor.com/video:1943957

    אהבתי

  2. bobo הגיב:

    אני דוקא מהמחדשים, עד כדי כך שהבטחתי לעצמי לרכוש את המחשב הכי משוכלל שיומצא, אני עוד מחכה לו………………………………….

    אהבתי

  3. PastaLover הגיב:

    אני כבר מזמן למדתי שזה לא קמצנות, אלא פשוט תכנון קדימה, ואין סיבה לקנות מחשב\טלוויזיה\טלפון מיושן היום כי אוטוטו יוצא הדגם החדש (שגם עושה קפה)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s