מכתב לאימא המודאגת

שלום, 

את עדיין לא מכירה אותי אבל ביום רביעי שעבר בני ובנך עלו לכיתה א'. פגשתי אותך בדרך לבית הספר בשעה שהחנית את רכב השטח שלך על המדרכה הצבועה באדום לבן בדיוק על מעבר החצייה.
כשהלכתי אחריך ראיתי כי את מאד מתרגשת שכן לא הפסקת לעשן ולזרוק את בדלי הסיגריות לתוך השיחים מאחורי הגדר שליד רחבת כיתות א'.
בזמן שאט אט הגיעו הילדים הנרגשים לבושים כולם בחולצת בית ספר לבנה שמת לב שהבן שלך שכח כנראה את החוקים החדשים שכן הוא היה אמנם לבוש בחולצה לבנה אבל עם לוגו באנגלית של אחת מאותן החברות שמייצרות נעלי ספורט איכותיות. בחצי אוזן שמעתי אותך מדברת עם המורה ומסבירה לה ששר החינוך גדעון סער סתם מתעסק בשטויות ושתלבושת אחידה זה דבר דבילי.
את כנראה מאד קשורה לבנך מכיוון שהמורה ביקשה ממך שלוש פעמים לרדת מהשולחן ולהפסיק לצלם כי השיעור הראשון כבר היה אמור להתחיל ויתר ההורים יצאו מהכיתה.
הצטרפת להורים הנרגשים שעמדו בחוץ ויחד איתנו חיכית שהילדים יצאו החוצה בדרך לטקס פתיחת שנת הלימודים. רבע שעה עברה עד שהחלו הילדים לצאת מהכיתה זוגות זוגות כמו בתיבת נוח, ואת ניצלת את אותה רבע שעה כדי לצרף עוד בדל סיגריה לאוסף שהשארת בבוקר. בעוד הילדים צועדים בצורה מסודרת אל האמפיתיאטרון את דאגת לווסת את קצב התקדמותם על ידי גיחות לתוך נתיב הליכתם בשביל לצלם את בנך הקטן שנראה די נבוך מכל המעמד.
אחרי שכל ילדי הבית ספר התיישבו להם החל טקס פתיחת שנת הלימודים שנקטע לפעמים עקב בעיות במערכת ההגברה. בזמן שהמנהלת דיברה וכל ילדי בית הספר ישבו בשקט מופתי את ועוד אימא אחרת לא הפסקתם לדבר בקול רם על איך זה יכול להיות שיש תקלות בבית ספר כי כמובן אצלך בעבודה הכול מושלם. השיחה הופסקה רק כאשר שהטלפון שלך, אייפון כמובן, צלצל בקול רם ואת פצחת בשיחה עוד יותר קולנית עם אימך ובה סיפרת כמה בנך נראה מתוק. אחרי שנגמר הטקס ושוב הוכחת שלא משנה מה אומרת המורה את תעשי מה שאת חושבת לנכון, עזבת את מתחם בית הספר. 
בדרך חזרה לרכב השטח שלך שגרם לכל העוברים והשבים לרדת לכביש, שוב הלכתי אחריך, ושמעתי איך את מתלוננת בפני אבא של אחד הילדים על כמה מערכת החינוך בארץ גרועה ועל איך שפעם בזמנך הילדים היו ממושמעים והמורים היו מורים.
אז אימא מודאגת יקרה, אני מקווה שהמכתב הזה האיר את עינייך ושתהיה לכולנו שנת לימודים טובה, מוצלחת וממושמעת.

פוסט זה פורסם בקטגוריה חברה / משפחה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על מכתב לאימא המודאגת

  1. יוסי רן הגיב:

    האמא הזאת הצליחה לצלוח את התקופה בה "הילדים היו ממושמעים והמורים היו מורים" ולפתח אמות מידה חינוכיות משלה אותן היא מקנה לצאצאיה בדוגמא אישית מעוררת השתאות – המסקנה כל המורים גרועים ושר החינוך מתעסק בשטויות.

    אהבתי

  2. דניאל הגיב:

    "האיר" ולא "העיר".
    זה אמיתי?

    אהבתי

  3. נעם הגיב:

    מצויין!
    חג שמח ושנה טובה!

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s