הפתעה ממקום לא צפוי

לפני כמה שבועות ניגש אלי בחור צעיר שרק התחתן ושאל אותי איך זה להיות אבא. בהתחלה חשבתי לפתוח בנאום מלא פאתוס על תחושת חוסר האונים שמתחילה בהריון וממשיכה בלידה, על לילות בלי שינה ועל הדאגה האינסופית, אך במקום זה סיפרתי לו את הסיפור הבא.
זה קרה לפני למעלה משמונה שנים, ערב אחד, כשנשארתי לבד עם הילדים. נועה ומאיה ישנו ונדב, שהיה אז בן שלוש, לא הצליח להירדם וטען כי מגרד לו בתחת. כבר מגיל צעיר מאד, כאשר הגיעה שעת השינה, היה נדב מנסה כל טריק בספר כדי לא לישון על מנת שאני אספר לו סיפורים. הבנתי שזאת כוונתו והקראתי לו עוד פעם את המפוזר מכפר אז"ר ומעשה בשלושה אגוזים, נתתי לו נשיקת לילה טוב וכיביתי את האור.
אבל נדב לא ויתר, והמשיך להתעקש, תוך כדי התפתלות לא אופיינית, שמגרד לו בתחת. מכיוון שזה עתה נגמל הילד מחיתולים ונשארו לנו כמה מגבונים לחים, פשוט ניגבתי במגבון את עכוזו, ונראה כי זה עזר לפתור את הבעיה.
עשר דקות לאחר מכן, בעודי צופה בחדשות, נעמד לידי נדב עם דמעות בעיניים ושוב טען שמגרד לו. "בוא נעשה לך שוב מקלחת", אמרתי לו והעמדתי אותו באמבטיה כמו אסיר שזה עתה נכנס לכלא, וממרחק אסטרטגי אך יעיל התזתי על האזור הבעייתי במקסימום לחץ, כדי לנסות לפתור את בעיית הגירוד.
אחרי ייבוש מול מאורר נראה כי הבעיה נפתרה וחזרתי לצפות בטלוויזיה, בעוד נדב שוכב לו נקי ושטוף במיטתו. כעבור רבע שעה התחלתי לשמוע קולות של בכי חרישי מחדרו של הילד. מובן שהתעלמתי, כי הייתה תוכנית מעניינת, אך כשהבכי עבר בעוצמתו את זה של הטלוויזיה נגשתי לחדר, ושם עמד לו נדב מגרד ובוכה, בוכה ומגרד.
בזווית העין ראיתי על המדף טלק של תינוקות. השכבתי את הסובל על המיטה ושפכתי בתוך ישבנו כמעט את כל הטלק שהיה בבקבוק, תוך כדי נשיפות קלות. אין לי שום ספק, שאם באותו הרגע הייתה נכנסת מישהי משירותי הרווחה, או שיצחק קדמן מהמועצה הלאומית לשלום הילד היה רואה אותי, מבוגר שנושף על ישבנו של ילד קטן אבקה שדומה לקוקאין, מיד הייתי מוצא את עצמי בתא מעצר, ליד מישהו שהיה עושה לי בדיוק את אותו הדבר.
הטלק לא עזר ונדב התחיל לצרוח שהוא סובל. כדי לנקות את כל הטלק שוב העברתי את נדב את חוויית האסיר החדש במקלחת, ותוך כדי שאני מנגב אותו הסתכלתי על האזור הנגוע – ומשהו הסתכל אלי בחזרה, תולעת.
לא תולעת של תפוח אלא תולעת קטנה ולבנה, שכנראה נבהלה מהמפגש בדיוק כמוני וברחה כל עוד נפשה בה לתוך עכוזו של בני הקטן. נדב לא הבין למה אבא הגיבור והחזק שלו מחליף צבעים ולמה הוא לא מפסיק לנסות ולהתקשר לאימא שלו. כשאשתי, שהיא במקרה גם אימא שלו, ענתה לי לטלפון היא אמרה, לתדהמתי, שזה דבר שקורה לילדים ומחר נלך לרופא והוא ייתן לנדב תרופה שפותרת את הבעיה תוך יום – וזה בדיוק מה שקרה למחרת.
הבחור ששמע את הסיפור היה בשוק, ואני הוספתי כי אם למרות הסיפור הזה הוא עדיין רוצה להיות אבא, שלא ידאג, כי בסופו של דבר האישה תמיד יודעת מה לעשות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ילדים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על הפתעה ממקום לא צפוי

  1. Ruth Benedict הגיב:

    אבוי, זה פשוט היסטרי!

    אהבתי

  2. נעם הגיב:

    וזה עוד כלום… חכה חכה, שהבת שלך תחליט שהיא צריכה לקנות
    גוזיות (שזה החזיות הראשונות, למי שלא יודע), כשאשתך בחו"ל בנסיעת עבודה!

    אהבתי

  3. פינגבאק: תעשה לי לייב | החיים על פי ניר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s