טנריף

<– לקוסטה דורדה (ספרד)
תאריכים: 9/8/15 – 15/8/15
מפה של כל המקומות בטיול: https://goo.gl/SqrVHz
בית דירות: Paloma Beach Apartments – לא מומלץ

דברים חיובים:
1. דירה גדולה (2 חדרי שינה, שתי מקלחות, שתי מרפסות, סלון ומטבח מאוזר)
2. אינטרט מהיר ובחינם
3. חניה בחינם
4. זול (שלושה כוכבים)

דברים שליליים:
1. המלון היה בסיום שיפוצים שהשפיעו על הכניסה.
2. תחזוקה נמוכה בדירה, ריהוט ישן, חדרי מקלחות ישנים וטיפה חלודים
3. לא הוחלפו המגבות בתדירות שהובטח (רק פעם אחת לעומת שלוש)
4. אין בדירה מיזוג או מאוורים כך ששכרנו שלושה בעלות של 30 אירו ואחד מהם עלה באש בלילה (המזל שהייתי ער ומנעתי שריפה גדולה)

אחרי שהצצתי לדירות אחרות וגם קראתי הרבה דירוגים ב TripAdvisor הבנתי שזה בית דירות נופש פרטיות שבו כל דירה בסטנדרט אחר. אז אם החלטתם לנפוש בבית דירות הזה אל תשנו בדירה 205.

יום ראשון – 9/8/15 – הגעה לטנריף

יש ימים ששום דבר לא הולך כמו שצריך גם בגלל תכנון לקוי וגם בגלל חוסר מזל. בגלל שהיינו צריכים להחזיר את הרכב בשדה התעופה של ברצלונה עד 9:00 יצאנו ב 7:15 מהמלון בלי לאכול ארוחת בוקר כי חדר האוכל נפתח רק ב 8:00 (טעות). כשהתקרבנו לשדה התעופה (8:25) , נכנסנו לתדלק את הרכב ואחרי תדלוק של ליטר אחד, נפסק החשמל בתחנה (חוסר מזל) חיכינו עשר דקות אבל אז התייאשנו והמשכנו לשדה התעופה ובגלל שהחזרנו את המכונית כשטנק הדלק לא מלא, נקנסנו ב 35 אירו.
שעת הטיסה שלנו לטנריף בחברת Vueling Airlines הייתה 12:00 והיא אמורה הייתה לנחות ב 14:25, כך שלא התיישבנו לאכול ארוחת צהריים גדולה כי לפי החישוב שלי ב 16:00 כבר נהיה במלון (טעות). מה שלא שמתי לב שהשעה באיים הקנריים היא שעה אחורה מברצלונה כך שאורך הטיסה היה 3:25. זאת טיסת לואו-קוסט שעברה בסדר גמור (כל דבר עולה כסף).
התור לקחת את המכונית השכורה היה ארוך ואחרי שעה של נסיעה למלון חשכו עיניי למראהו (ראו תיאור למעלה). רצנו לאכול משהו (La Pepa Food Hall) כי הילדים היה מורעבים ובנתיים הסתכלתי על מזג האויר שצפוי בשבוע הקרוב ולפי כמות הגשם הצפויה הבנתי שאני צריך לשבת ולשנות את כל התוכניות שלי (חוסר מזל). בערב, אחרי שקנינו אוכל בסופר, אכלנו ארוחת ערב ואני נשכבתי על הספה לנוח טיפה לפני שאני מתחיל לתכנן את השבוע ונרדמתי. קמתי ב 12:00 בלילה לקול צרחות של משפחה בריטית שכנראה שתתה יותר מדי אלכוהול ומשום מה הבן רצה להרביץ למישהו אבל האימא הרגיעה אותו. מ 12:00 עד 03:00 ניסיתי לראות איך להתאים את התוכניות שלנו למזג האויר, כשברקע רעש של גשם שמתחיל לרדת.

יום שני – 10/8/15 – חוף ים

גשם, זקני טנריף לא זוכרים מזג אויר כזה באוגוסט. יש שני אתרים שבסופו של דבר התגלו כצודקים בתחזיות שלהם באיים הקנריים. http://www.accuweather.com והאתר של שירות המטרולוגיה הספרדי – http://www.aemet.es/es/portada – שיש לו גם אפליקציה. הבעיה שהתחזית השבועית השתנתה כל כמה שעות אז החלטנו לתכנן רק יומיים קדימה.עוד בעיה שבתכנון המקורי לא חיפשנו מקומות שאפשר לבלות בהן כשיורד גשם. חשוב לציין שלמרות שירד גשם לא היה קר, ואפילו היה חמים.
בשעה 12 נגמר הגשם והחלטנו ללכת לחוף הים הקרוב (playa de la vistas). בדרך לחוף עברנו בפארק המים Siam Park כדי לקנות כרטיסים (פרטים ביום הבא). החוף נקי, מסודר, נגיש, עם מתקני ספורט מים ובטיילת הסמוכה יש כל מה שצריך: מסעדות, חנויות ודוכנים להזמנת טיולים. צריך לדעת שהחול הוא חול וולקני שחור והמים קרים (23.2 מעלות). לאירופאים זה לא הפריע, אבל אנחנו שרגילים לחום של הים התיכון זה לא היה פשוט. אחרי ארבע שעות חזרנו למלון, התקלחנו, הבנות למדו טיפה מתמטיקה וכשחזרנו לטיילת (יש חניה טובה ליד הנמל) החל לרדת גשם שוטף. רצנו לתפוס מחסה שהיה ליד מסעדה בשם Chill Out. בדיקה קצרה ב TripAdvisor גילתה שזאת מסעדה עם דירוג גבוה. נכנסו ולא הצטערנו, האוכל והשירות היו פשוט מעולים, המחירים טיפה יותר גבוהים מהמסעדות השכנות.

יום שלישי – 11/8/15 – פארק מים

אנחנו כמשפחה משוגעים על פרקי מים וכל טיול שלנו כולל לפחות פארק מים אחד. לכן שמחנו לגלות שבדירוג של TripAdvisor מדורג פארק המים Siam Park במקום הראשון בעולם. אכן זה פארק מים מעולה ומיוחד אבל יש יותר טובים (דיסני באורלנדו).
אחרי שחקרתי לעומק דירוגים של אנשים ב TripAdvisor הגעתי למסקנה שבאוגוסט חובה לקנות כרטיס Fast Pass. זאת תוספת של 15 אירו לבן אדם אבל זה שווה כל גרוש. התורים והעומס משעה 11 עד סגירת הפארק (בשש בערב) היו בלתי נתפסים. כמו כן חובה להגיע כמה שיותר מוקדם כדי לתפוס מקום חניה קרוב, למצוא מקום להניח את הדברים על מיטות שיזוף ולשכור לוקר ומגבות. הם מאפשרים להכנס לפארק לפני הפתיחה הרשמית, ולא מקפידים בבדיקה של הכנסת מים. בשעה 12 ראינו תורי ענק רק כדי לשכור לוקר. כשקונים את כרטיס Fast Pass צריך לבחור בין אילו שעות הוא תקף: מהפתיחה עד 14:00 או מ 14:00 עד הסגירה והוא מאפשר עקיפת תור אחת לכל מגלשה (חוץ מ Tower of Power) ועוד עקיפה נוספת בונוס לאחת מהמגלשות. כדי לחסוך זמן קניתי את הכרטיסים יום לפני, נכנסו לפארק ב 9:30 ובחרנו את Fast Pass לבוקר (האמת שעד 10:30 לא היה בו צורך). ב 14:00 סיימנו לעשות את כל המגלשות חוץ מה Tower of Power, אז נחנו, אכלנו ארוחת צהריים (האוכל שם סביר ולא יקר), וניגשנו לבריכת הגלים, לנהר שעובר מתחת לבריכה הכרישים וגם חלקנו עמדנו בתור שעה וחצי כדי לגלוש ב Tower of Power (חביב אבל לא שווה את ההמתנה). היה יום טוב והילדים נרדמו די מהר. אתרי תחזיות מזג האויר הסכימו שבטוח שלמחרת יהיה יום יפה ובלי רוח אז החלטנו שיום רביעי הוא ההזדמנות הכי טובה שלנו לבקר בהר הגעש טיידה.

המגלשה הטובה ביותר

יום רביעי – 12/8/15 – הר הגעש טיידה

פסגת הר הגעש טיידה (3718 מטר) היא הנקודה הגבוהה ביותר בספרד והנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים באיים שבאוקיינוס האטלנטי. המטרה שלנו ביום הזה הייתה לעלות לכמעט הפסגה שלו בעזרת רכבל. נסיעה ברכבל זאת אטרקציה מאד מבוקשת ובנוסף כאשר יש מזג אויר לא טוב (במיוחד רוחות עזות) הוא לא פועל. לפי האתר של הרכבל כדאי להגיע בין השעות 9:00 ל 10:00 או 14:00 ל 16:00. התכנון המקורי שלי היה להגיע ב 14:00 (כי יותר חם וכי נוכל לראות שהרכבל פועל) ועד אז לטייל בפארק הלאומי שמסביב להר (לאחר מכן גיליתי שיש מספר שאפשר להתקשר ולשאול האם הרכבל פועל). יצאנו ב 8:50 מהמלון ולקח לנו כשעה להגיע לפארק וכשראינו מרחוק את הקרון של הרכבל עולה להר, שינינו את התוכנית ואצנו לנו לרכבל, איזה מזל. גם היה מקום לחנות וגם התור היה יחסית קצר והמתנו "רק" שעה וחצי. יש אפשרות לקנות כרטיסים מראש באינטרנט, ליום ושעה ספציפים אבל לא ראינו שיש בזה יתרון וגם אין החזר אם הרכבל לא עובד, פשוט חובה להגיע מוקדם. העליה ברכבל אורכת 8 דקות והקרון דחוס באנשים.
למזלנו לקחנו בגדים חמים כי בניגוד ל 22 מעלות בבסיס הרכבל (2368 מטר) למעלה (3555 מטר) הטמפרטורה הייתה 8 מעלות ויחד עם הרוחות זה הרגיש אפילו פחות. מהפסגה יוצאים כמה מסלולי טיולים. מסלול 10 מגיע לפסגת ההר אבל צריך להרשם מראש, ומסלולים 11 ו 12 שמקיפים חלק מפסגת ההר. את מסלול 12 עשינו אני והבנות כי הילד הרגיש לא טוב בגלל חוסר החמצן וירד יחד עם האישה בחזרה למטה ברכבל.
למרות שהראות לא הייתה במייטבה הנוף היה עוצר נשימה ולא רק בגלל שבאמת קשה ללכת עקב חוסר החמצן. כשירדנו למטה והשעה הייתה כבר 13:20 ונדהמנו לראות את אורך התור שהגיע עד לחניה. לפי החישובים שלי כל שעה יכולים לעלות ברכבל 264 איש ונראה היה שחלק מהעומדים בתור לא יזכו לעלות ברכבל שנסגר ב 16:00.
שמחים במזלנו נסענו צפונה למרכז המבקרים שבו אפשר לראות סרט שמסביר על הר הגעש טיידה וטנריף , לקרוא על תופעות וולקניות וגם להאכיל את הלטאות המפורסמות של הפארק. הבטן שלנו החלה לקרקר אז עצרנו באחת המסעדות הבודדות שיש בפארק בשם Bamby. לא ציפינו להרבה אז הופתענו לטובה. בדרך חזרה הספקנו לעצור ולחוות את החוויה הוולקנית גם עוד בשני מקומות בפארק (שדה חול ענק ואיזור עם תצורות גאולוגיות מענינות בשם Los Roques). הגענו למלון עייפים ומוקסמים.
יש עוד הרבה מאד לעשות בפארק הזה במיוחד אם אתם חובבי הליכה (אפשר לטפס ברגל במקום לעלות ברכבל) וכמו כן יש באמצע הפארק מקומות לינה ואין ספק שבלילה ללא עננים התצפית מרהיבה. בערב הזמנו טיול מאורגן ליום שבת לאי לה גומרה השכן, וב 12:00 בלילה יצאנו למרפסת לחזות בסופת ברקים ורעמים וגשם החל לרדת.

יום חמישי – 13/8/15 – יום גשום ולא מוצלח

גשם יורד לפרקים. חם ונעים אבל יורד גשם. בערב לפני חיפשתי מה לעשות וגיליתי מערת לבה מיוחדת בשם Cueva del Viento שדי מומלצת ב TripAdvisor וגם נמצאת בחלק של האי שעוד לא ביקרנו. נסענו אל המערה וכשנכנסו למשרד הקבלה התברר לי שצריך להזמין מקום מראש (כמעט שבוע מראש). האינפורציה הזאת מופיעה באתר אבל פיספסתי אותה. מאוכזבים נסענו לראות את המצוקים ב Los Gigantes כשלפתע שמנו לב שהולך להגמר לנו הדלק. לעזרתנו הגיע Google Maps שכיוון אותנו לתחנת הדלק הקרובה. המצוקים יפים ויש גם אפשרות לשכור סירה ולשוט לידם אבל מזג האויר לא הטיב עימנו. בדרך למכונית ראיתי פרסום למופע זיקוקים של חצי שעה ביום שבת. כשחזרנו למלון הבנות למדו מתימטיקה, הילד הלך לבריכה המחוממת של המלון, ואני חיפשתי בגוגל גיליתי שביום שבת (ה 15 באוגוסט) יש יום חג חשוב בטנריף, ששיאו הוא מופע זיקוקים בחצות של 30 דקות בעיר Alcalá. חבל שלא גיליתי זאת מראש. לפני שמגיעים לאיים הקנריים כדי להתעדכן ברשימת החגים והפסטיבלים.  בערב יצאנו לאכול במסעדה מקסיקנית חביבה בטיילת. (לא זוכר את שמה).

יום שישי – 14/8/15 – צפון האי

אחרי הכישלון של אתמול (שגם התנצלתי עליו בפני משפחתי), הבנתי שאני צריך לכפר ובגדול. התוכנית הייתה לבקר בחלק הצפוני של האי ולשמחתי גיליתי פארק החבלים בדרך לשם. לפארק קוראים Forestal Park Tenerife והוא משלב בתוכו גם אומגות וגם טיפוס והליכה על חבלים. כדי לעשות את כל האתגרים במסלול הספורט צריך יותר מטיפה כושר. (את האתגר האחרון של טיפוס על קיר טיפוס ע"מ להגיע לאומגה האחרונה הצליחה לעשות רק אחת מהבנות). בילינו שם שלוש שעות מהנות ומגבשות ואני שוקל להכניס כזה פארק לתוך הבית שלנו.
כדי לשלב טיפה היסטוריה וידע כללי הכרחתי, כן הכרחתי, את משפחתי לבקר במוזיאון של ההיסטוריה של ההתיישבות החדשה בטנריף שבעיר לה לגונה. לה לגונה הייתה פעם עיר הבירה של טנריף ודי נחמד להסתובב בעיר העתיקה אחרי ביקור במוזיאון שאני אהבתי, השאר טיפה פחות. באחד המסעדות היחידות שהיו פתוחות, הגענו בצהריים, אכלנו את הקינוח המקומי שנקרא צ'ורוס לפני שהמשכנו צפונה להרי אנגה. השינוי במזג האויר והצמחיה כאשר מטפסים למעלה להרי אנגה הוא מדהים. ההרים יוצאים צל גשם (כמו מה שקורה בארץ עם הרי יהודה) ופשוט אפשר לראות בעיניים איך העננים פשוט נעלמים ברגע שהם עוברים את רכס ההרים. אפשר להקדיש לאיזור לפחות יומיים אבל אנחנו רק נסענו כשעה דרך היערות והעננים, עצרנו בתצפית בשם Mirador Pico Del Ingles שהייתה מכוסה עננים. משם עוד שעה בחזרה לדרום טנריף היבש תוך כדי מעבר בעיר הבירה הנוכחית Santa Cruz. בערב אכלנו בטיילת במסעדה בשם Linares II שלמרות הביקורות הלא טובות נהננו מהארוחה אבל לא מזרם האנשים שניסו כל כמה דקות למכור לנו תיקים, שעונים וצעצועי ילדים.

יום שבת – 15/8/15 – האי לה גומרה

מעולם לא נסענו לחו"ל בטיול מאורגן. זה לא שאין יתרונות בטיול מאורגן אבל חלק מהכיף מבחינתנו בטיול זה לתכנן ולארגן אותו, לבצע את התכנון, לשנות את התכנון תוך כדי הטיול, לשלוט בקצב, לא להיות תלויים בשלפוחית השתן של אחרים וגם לעיתים לעשות טעויות מעצבנות. אבל לפעמים אנחנו כן לוקחים טיולים מאורגנים של כמה שעות בעיקר כדי לשמוע מהמדריכים המקומיים אינפורמציה מסודרת על המקום (אחד הטיולים המאורגנים הכי טובים שעשינו היה טיול רגלי של שלוש שעות בעקבות הארי פוטר בלונדון).
את הטיול לאי לה גומרה הזמנו דרך Tenerife Sunshine. אחרי התכתבות קצרה, קפצתי לאחד המשרדים שלהם ליד המלון שלנו, קיבלתי עוד פרטים ושילמתי.
היתרונות של הטיול הייתה הנסיעה במעבורת (כ 50 דקות), הנסיעה באוטובוס בכבישים הצרים, ארוחת הצהריים המקומית בה הדגימו המקומיים את שפת השריקות שלהם וההסברים הסבירים של המדריך על לה גומרה והאיים הקנריים. החסרונות היו העצירות הדחופות לצילומים ולביקור בשירותים, ההספק הרב שנתן פחות זמן להתעמק וחוסר בטיול רגלי. הילדים פחות נהנו בטיול הזה למרות שהבינו את ההסברים באנגלית (אשתי הבינה גם את ההסברים ברומנית). האי הוא יפה אך דומה לרוב האיים הקנריים, הר גבוה במרכז, רצועת חוף צרה חלק יבש וחלק מיוער. השייט בחזרה לטנריף הראות השתפרה ויכולנו לראות את הר טיידה וגם שני דולפינים שקפצו להם להנאתם. הטיול ארך 12 שעות וחזרנו בשמונה בלילה. התלבטנו האם ללכת לראות את הזיקוקים אבל לאור העייפות שלנו וטיסה המוקדמת למחרת החלטנו לוותר וללכת לישון.

לרשימת מלונות בעיר Los Cristianos:
http://www.booking.com/searchresults.html?city=-389931&aid=843320

ללנזרוטה –>