בחודש אוקטובר 2016 טיילנו אני ואשתי במשך שבעה ימים בדרום קוריאה ושבעה ימים בסין. הנה תיאור של החלק הסיני.

נתחיל בפירוט קצר למי שאין כוח לקרוא את כל הכתבה

14/10 – טיסה מסיאול לבייג'ינג, כיכר טיאנאנמן בלילה
15/10 – ארמון הקיץ והפארק האולימפי
16/10 – רכבת מהירה ל Xian, הרובע המוסלמי
17/10 – חיילי הטרקוטה, הפגודה הגדולה של האווז הפראי, נסיעה באופניים על חומות העיר העתיקה ומופע של שירים סינים
18/10 – מוזיאון להיסטוריה, חזרה לבייג'ינג
19/10 – החומה הסינית, קניות וניסיון עוקץ
20/10 – העיר האסורה, פארק ג'ינגשאן, כיכר טיאנאנמן
21/10 – טיסה מבייג'ינג למוסקבה ומשם לתל אביב

אדמיניסטרציה כללית

טיסה: חברת אסיאנה (Asiana) חברת אירופלוט (Aeroflot)
מלונות: בייג'ינג: New World Beijing Hotel ו Park Plaza Beijing Wangfujing שיאן: Wyndham Grand Xian South
תחבורה: רכבת תחתית בבייג'ינג, הסעות במסגרת טיולים מאורגנים מקומיים
ויזה: צריך – נעשה בעזרת http://www.smvisa.co.il
חיסונים: דרך קופת חולים כללית
מזג אויר: אוקטובר זאת העונה המומלצת לביקור בסין. נעים ביום, קריר בלילה עם מעט מאד גשמים.
תקשורת: חבילת חו"ל של סלקום ושכירת מכשיר לגלישה (http://www.3gsolutions.com.cn). יש בעיה לגלוש בסין בגלל חסימות של הממשלה (האתרים של Google חסומים). לכן צריך להשתמש ב VPN. אנחנו השתמשנו בשירות שסופק ע"י החברה ששכרנו ממנה את מכשיר הגלישה.
בטחון אישי: בטוח
אוכל: סביר גם לצמחונים.
מתאים לילדים: לא
שירותים מחוץ למלונות: לא תמיד נקיים ולרוב בול פגיעה
המרת כסף: הזמנה מראש דרך אתר למטייל
טיפים: לא נהוג לתת
אנגלית: אפשר להסתדר
מפה של כל המקומות: https://goo.gl/WXK8kb
אלבום תמונות: https://drive.google.com/drive/folders/0B88tvsH0FomHM0d2aVVJeWwweW8?usp=sharing
דברים שהיינו עושים שונה: בדיעבד אפשר היה ללחוץ טיפה את הלו"ז בצורה כזאת שהיינו מרוויחים עוד יום (או אפילו יומיים) ואז היינו מספיקים עוד איזור בסין (וטסים לארץ ממקום אחר).
במידה ונוכל האם נחזור לטייל בסין: כן
עלות הטיול (בלי קניות) אבל כולל הטיול בדרום קוריאה: 35000 ש"ח
מי טייל: ניר (47), נעמה (45)
סתם אנקדוטה: כמה פעמים ביקשו סינים לעשות איתנו סלפי כי הם התלהבו מכמה שונה אנחנו נראים.
תופעה תרבותית מעניינת: ההשפעה של מדיניות הילד היחיד ויוקר המחיה על צורת החיים שלהם. (מהשנה מותר להם להביא שני ילדים לעולם)
האנשים הרעים בסיפור: היפנים

ועכשיו לסיכום הארוך…

14/10 (יום שישי) – סיאול – בייג'ינג – אובך

0670-14-10-map-day-7

מטוס של חברת Asiana לקח אותנו מסיאול לבייג'ינג תוך שעתיים. יש כמה דרכים להגיע מנמל התעופה של בייג'ינג לעיר עצמה ואנחנו בחרנו בתחילה במונית כי לפי כל הכתבות שקראתי זה אמור לעלות כ 110 יואן (66 ₪). כשהגענו לתור הרשמי של המוניות נאמר לנו שהנסיעה למלון שלנו תעלה 290 יואן (174 ₪). אמרנו לא תודה, ושמנו פעמינו לכיוון הרכבת המהירה שמגיעה תוך פחות מחצי שעה לתחנת הרכבת התחתית Dongzhimen שבעיר (עלות הנסיעה היא 24 יואן לכרטיס). משם עלינו על קו 2 עד תחנת Chongwenmen שנמצאת קרוב למלון שלנו. קל מאד להסתדר ברכבת התחתית של בייג'ינג מכיוון שהשמות של התחנות ומערכת הכריזה הן גם באנגלית. הבעיה היחידה הייתה עם המכונות האוטומטיות שמשום מה עשו בעיות בקבלת השטרות שהזנתי להן (גם לאנשים אחרים זה קרה). לכן קניתי את הכרטיסים בקופות והסברתי את היעד שלי לקופאי ע"י הצבעה על מפה של התחנות שהייתי לי ביד. הנסיעה ברכבת התחתית מאד זולה ונעה בין 1.8 ₪ (לנסיעה קצרה) ל 4.8 ₪ (לנסיכה ארוכה).
בסביבות 12:30 הגענו גמורים למלון New World Beijing Hotel תוך כדי שאנחנו מנסים להתרגל לאובך שילווה אותנו בימים הקרובים. למזלנו למרות שהשעה הרשמית לקבלת החדר היא 14:00, קיבלנו מיד את החדר כדי שנוכל להתעלף בו. כשקמנו אחרי שעתיים של שינה הבנו סופית באמת למה המלון הזה מדורג מקום 12 ברשימת המלונות בבייג'ינג ב TripAdvisor. חדר ענק ומרווח, צוות שמנסה לעזור כמה שיותר, מיקום מצוין, נקי ומודרני (כל זה ב 600 ₪ לילה לא כולל ארוחת בוקר). לא השתמשנו באינטרנט של המלון כי היינו צריכים לסמן בתחילת הגלישה שלא נגלוש לאתרים שאסור לגלוש אליהם בסין והשתמשו בסלקום או במכשיר הגלישה ששכרנו.
בסביבות 16:30 ניגשנו לקבלה וקיבלנו מפה וטיפ על מסעדה צמחונית קרובה. כלקח מקוריאה דבר ראשון הלכנו לאזור הקניות Wangfujing כדי לסיים את כל ההתחייבות שלנו. לתדהמתנו גילינו שמוצרים אלקטרונים מקוריים של סמסונג לא זולים בכלל (מאוחר יותר למדנו שזה בגלל המיסים הגבוהים). משם הלכנו לאזור כיכר טיאנאנמן ולשער הדרומי של העיר האסורה כדי לחוות אותם בלילה. (הכיכר עצמה סגורה ויש בדיקות ביטחוניות בכניסה אליה).
בדרך חזרה למלון עצרו במסעדה הצמחונית אשר הומלץ עליה במלון. בתפריט, ליד התמונות של המנות היה רשום Vegetarian Meat. בגלל שהמלצרים לא ידעו אנגלית לא יכולנו להבין מה פירוש הדבר הסקנו שזה אומר שזה בשר אמתי שיש לידו ירקות. לכן אני הזמנתי רק מנות שהיה בהן ירקות בלבד. הארוחה הייתה מאד טעימה וגם לא יקרה, 135 ש"ח לזוג (האוכל יחסית די זול בבייג'ינג כי יש לא מעט חקלאות מסביבה). ביום האחרון גילינו שטעינו ו Vegetarian Meat זה לא מה שחשבנו אבל אספר על זה במהמשך. שמחנו מאד לחזור לחדר ולתת לרגליים שלנו לנוח.

15/10(יום שבת) – ארמון הקיץ והפארק האולימפי

לא חקרנו מספיק לעומק את אפשרויות לארוחת בוקר סביב המלון (ראינו מקדונלד'ס אבל זאת אופציה רק במקרה חירום) ולכן החלטנו להתפנק בארוחת הבוקר שבמלון שהייתה לא זולה (105 ₪ לאדם) אבל מאד טובה. עלינו על הרכבת התחתית ונסענו כמעט שעה עד לתחנת Beigongmen שנמצאת ליד השער הצפוני של ארמון הקיץ. הנסיעה היה בשעת העומס (למרות שזה היה יום שבת) כך שחלק ממנה היה בעמידה צפופה יחד עם המוני נוסעים אחרים.
אפשר לבלות במתחם של ארמון הקיץ יומיים שלמים ועדיין לא לראות את כולו. הוא משופע בארמונות, מקדשים, גלריות, תערוכות, שבילי הליכה, נופים מרהיבים והמון טבע. קנינו שני כרטיסים שעולים 60 יואן כל אחד, המאפשרים גם כניסה למקומות בתוך הגן שהם בתשלום (כמו Tower of the Fragrance of the Buddha). כמו כן רכשנו מפה ב 10 יואן שעזרה לנו להבין איפה אנחנו נמצאים ומה אנחנו רואים.
בילינו במתחם שש שעות קסומות, מ 10:30 עד 16:30, ובאדום מסומנת הדרך שהלכנו (החלק הצפוני הירוק זאת גבעה עם לא מעט מדרגות – אפשר לעקוף אותה מהצדדים).
0740-15-10-map-of-summer-palace-route

0790-15-10-summer-palace-the-lake-from-above — "טיפה" אובך

משם נסענו לפארק האולימפי היכן שנערכה האולימפיאדה ב 2008 כדי לראות את האצטדיון האולימפי ואת הבריכה האולימפית מוארים. יש אפשרות לבקר בתוך האצטדיון או הבריכה אבל גם הגענו מאוחר וגם זה פחות עניין אותנו.
גשם התחיל לרדת ואנחנו נסענו לאזור הקניות Wangfujing כי לפי TripAdvisor יש באחת מהסמטאות מסעדה צמחונית מומלצת. ניסינו למצוא אותה אך היא לא הייתה בכתובת הרשומה ולכן התפשרנו על Pizza Hut שמסביבנו היו לא מעט זרים (וגם ישראלים) שכנראה חיפשו משהו מוכר.
כשחזרנו למלון גילינו המסעדה נמצאת כ 100 מטרים מערבה למקום בו חיפשנו והבטחנו לעצמנו שנחזור אליה בעוד שלושה ימים כי למחרת נסענו ל Xian.

16/10 (יום ראשון) – רכבת מהירה ל Xian, הרובע המוסלמי

0910-16-10-china-beijing-and-xian
0920-16-10-map-day-9
Xian היא עיר הבירה העתיקה של סין וגם המקום בו נמצאים פסלי הטרקוטה המפורסמים. היא נמצאת 900 ק"מ דרומית מערבית (בקו אווירי) מבייג'ינג ו 1,200 ק"מ מערבית לשנחאי. כדי לבקר שם הזמנו טיול פרטי של שלושה ימים דרך האתר https://www.travelchinaguide.com. סוכנת הנסיעות שעבדה מולי, בחורה בשם Olivia Chen, הייתה מאד מקצועית והגיבה במהירות לכל בקשה שלי. הטיול כלל נסיעה ברכבת מהירה, מלון חמישה כוכבים, מדריכה, נהג פרטי וכניסה לכל האתרים. בתחילה כרטיסי הנסיעה ברכבת היו במחלקה שניה אך אחרי שחקרתי טיפה לעומק שידרגנו את הכרטיסים למחלקה ראשונה בעלות של 48 דולר לכל מושב/כיוון (העלות הכוללת של הטיול הייתה 1250 דולר – לא כולל אוכל וטיפים למדריכה ולנהג).
הרכבת ל Xian יצאה מתחנת הרכבת Beijing West בשעה 9:43. הכרטיסים לרכבת חיכו לנו במלון ואל הרכבת הגענו בעזרת מונית. כשעלינו על הרכבת הבנו כמה נכונה הייתה ההחלטה שלנו לשדרג למחלקה ראשונה. המושבים במחלקה השנייה דמו למושבים ברכבת ישראל שזה בסדר כל עוד הנסיעה קצרה ולא של קרוב לשש שעות (עקב עצירות בתחנות ביניים). המושבים במחלקה הראשונה היו רחבים עם מקום רב לרגליים ובנוסף קיבלנו שני בקבוקי מים וכמה חטיפים. יש אפשרות להגיע ל Xian גם בטיסה פנימית אך זה גם עלה הרבה יותר, גם רצינו לחוות נסיעה ברכבת מהירה וגם החיסכון בזמן לא היה כזה משמעותי.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA — אלה לא הכסאות של אל-על

המהירות המרבית של הרכבת היא 305 קמ"ש ודרך החלונות יכולנו לראות את הבניה המסיבית של הערים הגדולות. כשהגענו ל Xian ב 15:31 ירדנו רעננים מהרכבת מוכנים לכל דבר. ביציאה חיכתה לנו המדריכה שלנו, סלין, ומשם נסענו ביקור במסגד וברובע המוסלמי שנמצאים בעיר העתיקה (שנראים שונה ממה שאנחנו מכירים פה במזרח התיכון). סלין דיברה אנגלית טובה והיה לה ידע היסטורי די טוב, היא גם סיפרה ש"Xian היא עיר יחסית קטנה – רק שמונה מיליון תושבים".

אחרי הביקור נסענו למלון Wyndham Grand Xian South שמדורג מספר 1 ב TripAdvisor ב Xian ודי מהר הבנו למה. מלון מפואר, חדרים ענקיים, פשוט תענוג. בגלל שהיינו רעבים ולא רצינו להתחיל לחפש מסעדה, אכלנו ארוחת ערב באחד מהמסעדות במלון, והיה סביר. משם יצאנו להליכה לאורך שדרה מוארת ומלאה פסלים שמובילה לכיכר שליד ה"פגודה הגדולה של האווז הפראי" ששם התאספו תושבי המקום להרקדה המונית.
בדרך חזרה למלון ראינו שיש מונורייל לאורך השדרה שלמחרת הבנו שהוא זה עתה נבנה, יחד עם רכבת תחתית חדשה, קו רכבת מהירה לשנחאי ומלונות רבים. סין שמה לה כיעד להפוך למדינה מספר אחת בכמות התיירות הזרים בשנה. יש לי הרגשה שהם ישיגו את זה די מהר.

17/10 (יום שני) – חיילי הטרקוטה, הפגודה הגדולה של האווז הפראי, נסיעה באופניים על חומות העיר העתיקה ומופע של שירים סינים

1070-17-10-map-day-10
אחרי ארוחת בוקר משביעה במלון (שהייתה כלולה בחבילה של הטיול) נסענו עם המדריכה סלין והנהג (ששמו פרח מזכרוני) למקום בו נמצאו אלפי חיילי הטרקוטה (כ 40 ק"מ צפונית מזרחית לעיר). בדרך עצרנו בחנות ממשלתית שבה מיצרים ומוכרים חיילי טרקוטה בכל הגדלים. עלות חייל טרקוטה בגודל מלא (186 ס"מ גובה, משקל 220 ק"ג) כולל משלוח עולה 8280 ₪ (אפשר להתמקח וגם לשלם שראש החייל יהיה העתק של הראש שלך).
משם נסענו אל המקום בו נמצאים חיילי הטרקוטה עצמם. הם נמצאים שם כי הקיסר Qin Shi Huang, הקיסר הראשון שאיחד את כל סין (240 לפני הספירה), החליט שהוא רוצה צבא שיגן עליו אחרי מותו. 700,000 איש הועסקו בפרויקט המגלומני הזה שבו לכל פסל יש פרצוף ייחודי מבוסס על חייל אמיתי. הביקור במקום הזה הביא אותי להבנה שרבים מהמקומות התיירותיים בעולם מבוססים על שיגעונות של שליטים (כמו ארמונות ורסאי בצרפת או אפילו מצדה אצלנו). כמו כן יש לעולם המערבי מזל שהסינים לא היו אימפריאליסטים כמו המערב ולא ניסו לכבוש שטחים מחוץ לסין כי אחרת היום היינו כולנו מדברים סינים. (המפגש של האימפריה הסינית עם האימפריה הרומאית היה יכול להיות מאד מעניין).

1110-17-10-terra-cotta-warriors-big-pit-from-the-front — עמוד דום!

בסיום הביקור לקחה אותנו המדריכה למסעדה לארוחת צהריים בה אכלנו את המאכל המקומי שהוא אטריות שעשויות מחיטה (שזה הגידול המקומי) עם ירקות. בסיום הארוחה שהייתה גם מאד זולה (34 ₪) חזרנו ל Xian לסיור ב"פגודה הגדולה של האווז הפראי" ששם ראינו תפילה של נזירים בודהיסטים (אפשר לטפס למעלה אבל ויתרנו). קיבלנו הסבר מקיף על Xuanzang, נזיר בודהיסטי, סופר, מתרגם שערך מסע ארוך להודו במאה השביעית וכשחזר עזר לדחוף את הדת הבודהיסטית בסין בתמיכת הקיסר ששלט אז.
אחרי צבירת הרבה ידע החלטנו להפעיל טיפה את השרירים ועלינו על החומה של העיר העתיקה, שכרנו אופניים (54 ₪ לשעתיים לשני זוגות) ויצאנו לרכיבה שכל העיר פרוסה מתחתנו. היקף החומה הוא 14 ק"מ אבל אנחנו בחרנו לרכב באיטיות כך שעשינו רק רבע מהחומה (הלוך וחזור).
משם נסענו לראות את ה Tang Dynasty Show. בגלל שהמופע מאד מבוקש, סלין המדריכה הזמינה לנו כרטיסים למופע וארוחת ערב יום לפני (233 ₪ לכרטיס). את הארוחה אכלנו בחדר אוכל בקומה השנייה של התיאטרון והיא הייתה מאד טעימה ומגוונת (גם לצמחונים) שהתבשיל העיקרי הוא דמפלינגס. בסיום הארוחה נכנסנו לאולם ושם גילינו שהכיסאות המיועדים לאנשים שרק באים למופע או לא אוכלים בתוך האולם נמצאים בסופו, לא מסומנים אז כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מקום טוב. (למזלנו סלין המדריכה שמרה לנו מקום).
המופע עצמו היה די משעמם וכל עשרה קטעים של מוזיקה סינית שלעצמה היא די מרדימה. אך הדבר הכי מפריע היה העובדה שמותר שם לצלם את המופע כך שהצפייה נפגמה מעשרות פלאשים שהקיפו אותנו מכל מקום. בסיום המופע חיכה לנו הנהג מחוץ לאולם ולקח אותנו בחזרה למלון.

18/10 (יום שלישי) – מוזיאון להיסטוריה, חזרה לבייג'ינג

1250-18-10-map-day-11 אחרי ארוחת בוקר נפרדנו בעצב מהמלון ונסענו למוזיאון להיסטוריה של Shaanxi . המוזיאון נותן סקירה טובה על ההיסטוריה המקומית של האזור אבל כמות המבקרים שהייתה בו לא אפשרה לנו ליהנות מהתערוכות והמוצגים כך שהשעה ורבע ששהינו בו הייתה די מבוזבזת (במיוחד לאור העובדה שהמדריכה נשארה בחוץ). משם נלקחנו לתחנת רכבת צפון של Xian, נפרדנו בשלום מהמדריכה ונהג, ועלינו על רכבת מהירה בחזרה בייג'ינג. גם הפעם היו אתנו ברכבת ישראלים שזה תמיד מדהים כמה אנחנו עם שמטייל וזה גם מפחיד לחשוב על היום שהסינים יתחילו לטייל בעולם כמונו, פשוט לא יהיה מקום באתרי התיירות (המדריכה שלנו רצתה לנסוע למצרים, ניסינו לשכנע אותה לבוא לישראל).

הפעם לקח לרכבת רק 4 שעות ושלושים ושבע דקות לעשות את הדרך (היו פחות עצירות) וכך בשעה 18:00 "נחתנו" בתחנת הרכבת המערבית של בייג'ינג. התוכנית שלנו הייתה לקחת מונית אך התור היה עצום ומכיוון שלא רצינו לעלות על מונית בלתי רשמית, השתמשנו שוב ברכבת התחתית כך שהגענו די מותשים בסביבות 20:00 למלון Park Plaza Beijing Wangfujing. החדר במלון היה יותר קטן מחדר במלון הקודם (ואנחנו גם שודרגנו לחדר יותר גדול). אבל הוא היה מספיק מרווח, המיקום שלו מעולה, הצוות עזר במהירות ובמקצועיות בכל בקשה, המחיר לילה היה 500 ₪ (100 ₪ פחות מהקודם) והכי חשוב ממש לידו היה סטארבקס.
אחרי שהתמקמנו בחדר, יצאנו לעבר מסעדה שפספסנו לפני שלושה ימים בשם Fuhuiciyuan Vegetarian Restaurant, שטיפה קשה למצוא אותה כי היא בתוך סמטה קטנה. בשלב זה של הטיול עוד לא הפנמנו ש Vegetarian Meat זה באמת לא בשר אז אני אכלתי רק מנות שלא הכילו אף "חיה". בכל מקרה היה מאד טעים ואנחנו נחזור למסעדה הזאת כעבור יומיים ואז ארחיב טיפה יותר. חזרנו למלון מוכנים לבקר למחרת ב"אטרקציה" מספר 1 שיש באזור בייג'ינג.

19/10 (יום רביעי) – החומה הסינית, קניות וניסיון עוקץ

1320-19-10-map-day-12 יש הרבה דרכים לבקר בחומה הסינית ואנחנו בחרנו לעשות זאת בסיור פרטי באתר שנקרא מוטיאניו (Mutianyu) דרך חברת Catherine Lu Tours שמדורגת מספר אחת ב TripAdvisor. הסיור כלל מדריכה, נהג, נסיעה במכונית אל האתר, עליה ברכבל פתוח, סיור על החומה, ירידה במזחלת, ארוחת צהריים ונסיעה חזרה לבייג'ינג. עלות הטיול כולל הטיפים היתה 1200 ₪.
ב 8:30, אחרי שארוחת בוקר בסטארבקס השכונתי, פגשנו בכניסה למלון את המדריכה שלנו סוניה שהגיעה יחד עם נהג לאסוף אותנו במכונית פולקסווגן גדולה ומפנקת. הדרך לחומה לקחה כשעה וחצי ובמהלכה יצא לנו לדבר רבות עם סוניה, שהייתה לה אנגלית מצוינת עקב שהות בחו"ל, לא רק על ההיסטוריה של סין אלא גם על החיים היום יומיים. היא סיפרה שהיא קנתה לפני חמש שנים דירה של 80 מ"ר בין הטבעת הכבישים החמישית לטבעת הכבישים השישית של בייג'ינג (1.5 שעות במטרו למרכז העיר) ב 1,380,000 ₪ כשהיום הדירה שווה 3,200,000 מיליון ₪. הממשלה החליטה, לפני שנתיים, שכל הדירות שאנשים קנו הן ל 70 שנה בלבד כי בגלל מדיניות הילד היחיד יש חשש אמתי שייווצרו בעתיד ערי רפאים. הממשלה החליטה בנוסף, עקב הזיהום הרב שלטענת סוניה היה אפילו יותר חריג השנה, לקבוע ימים בהם מכוניות לא יכולות לנסוע על פי הספרה האחרונה בלוחית הזיהוי. היא הוסיפה שעקב המסים הגבוהים בבייג'ינג עדיף לה לטוס בעונת השפל של התיירות להונג קונג ולקנות שם ציוד ואוכל לתינוקת שלה. היא סיפרה גם שבעלה עובד בהי-טק, אוהב כדורגל ולא מבין איך מדינה של 1.4 מיליארד איש לא מסוגלת למצוא 11 שחקנים טובים לנבחרת. לטענתה הפשיעה בסין יחסית נמוכה בגלל שהמשטרה מאד חזקה וקשה להשיג אקדחים.
כשהגענו לאתר, המכונית חנתה בחניון, נסענו באוטובוס שלקח אותנו למרגלות החומה. שם עלינו על רכבל פתוח (רכבל סקי) שהביא אותנו עד לחומה עצמה. (אפשר גם לטפס ברגל, שעה של הליכה, או לעלות ברכבל סגור). בגלל שהחומה בנויה על קו הרכס, ההליכה עליה היא או בעליה או בירידה דבר שיש לקחת בחשבון.

החומה באתר הזה משוחזרת אבל אפשר לראות חלק הרוס אם הולכים לקצה של הקטע המשוחזר (אנחנו בחרנו שלא כי זאת הייתה עליה מאד קשה). יש הרבה ויכוחים על היעילות של החומה, גם לאור כמות האנשים שמתו כדי לבנות אותה, אבל אין ספק שזה פרויקט מרשים. אחרי שעתיים על החומה ירדנו במזחלת ונסענו למסעדה מקומית שהייתה ללא ספק הכי טובה מבין כל המסעדות שאכלנו בסין (לדאבוני אינני זוכר את שמה).

שבעים, נכנסו למכונית וחזרנו למלון בשעה 16:00. בנקודת זמן זאת החלטנו להתפצל כשהאישה יצאה לסבב קניות ואני הסתובבתי בסמטאות הקטנות (שנקראות Hutong) לקבל תחושה כיצד נראתה סין לפני השינוי הגדול שעבר עליה בשני העשורים האחרונים.
נפגשו כעבור שעתיים ונכנסו לחנות ממתקים וחווינו עוד "אטרקציה תיירותית של בייג'ינג", ניסיון לעוקץ. למזלי לפני הטיול קראתי טיפה על הסכנות שיש לתייר בבייג'ינג וכל האתרים סיפרו על עוקץ ספציפי. ניגש אליך מישהו/מישהי שיודע/ת לדבר אנגלית די טוב ביחס לשאר האוכלוסייה ומתחיל/ה לנהל שיחה באמתלה שהוא/היא רוצים להתאמן באנגלית או סתם לעזור לך. כעבור זמן מה הוא/היא מזמינים אותך לשתות תה באחת מהמסעדות ברחובות הצדדיים. כשאתה מסיים לשתות את התה, מוגש לך חשבון של אלפי שקלים עבור כוס התה. כשאתה מוחה, אומרים לך שלא ביקשת לראות את התפריט וזה המחיר ושכדאי לך לשלם. צורה נוספת של העוקץ היא שמי שניגש אליך מספר שהוא/היא סטודנט או מורה לאומנות והם ישמחו להראות לך את עבודתם ואז כשאתה נכנס לגלריה, מופעל אליך מכבש לחצים כדי שתרכוש משהו במחיר מופקע. לנו קרתה האופציה השנייה. בזמן שהסתובבנו בחנות של הממתקים מנסים להבין מה לעזאזל אכיל שם, התחיל לדבר אתנו איש שידע גם אנגלית וגם על ישראל. הוא סיפר כמה הוא אוהב את הישראלים, אמר כמה מילים בעברית והסביר לנו מה זה כל ממתק. בסיום ששילמנו הוא אמר שהוא מורה לאומנות שבערב עובד בחנות ושיש לו בחדר מאחורה גלריה, שהוא ישמח להראות לנו. הבהרנו לו בנימוס אך בתקיפות שאנחנו חייבים לרוץ כי אנחנו מאחרים לפגישה ויצאנו מהחנות במהירות. מאוחר יותר צפינו מרחוק איך הוא פונה לתיירים אחרים באנגלית ומנסה למשוך אותם לתוך חנות הממתקים בה נמצאת הגלריה שלו.

את ארוחת הערב אכלנו בפיצריה שבקניון APM שיש בו מבחר גדול של מסעדות מכל המינים והסוגים.
חזרנו למלון ושם חיכתה לנו הודעה מג'רי המדריך שיקח אותנו למחרת לעיר האסורה.

20/10 (יום חמישי)– העיר האסורה, פארק ג'ינגשאן, כיכר טיאנאנמן

את הסיור לעיר האסורה בחרנו לעשות דרך חברת China Highlights שמדורגת מקום שלישי ב TripAdvisor. זה לא היה סיור פרטי אלא בקבוצה קטנה והוא כלל מדריך, נהג, סיור בעיר האסורה, ביקור בפארק ג'ינגשאן, ארוחת צהריים וסיור בכיכר טיאנאנמן. עלות הטיול כולל הטיפים הייתה 770 ₪.
בשעה 8:15, אחרי שעשינו צ'ק אאוט ושמנו את המזוודות למשמרת, פגשנו בכניסה למלון את המדריך שלנו ג'רי שהגיע יחד עם נהג ואסף אותנו בואן. יחד איתנו בטיול היה בחור אירי גדול וג'ינג'י שהיה אטרקציה בשביל כל הסינים ובחורה סינית שגרה באמריקה. לג'רי המדריך הייתה אנגלית מעולה, הידע שלו בכל התחומים היה נרחב ביותר והוא הביא גם iPad שהכיל תמונות שעזרו להסברים. התחנה הראשונה שלנו הייתה העיר האסורה שהממשלה הסינית מגבילה את כמות המבקרים בה עקב הפופולריות העצומה של המקום. נכנסנו דרך השער המזרחי ובילינו בתוך העיר האסורה, הארמון של הקיסרים, קרוב לשלוש שעות בהן הלכנו לא מעט וספגנו המון מידע שסיפק ג'רי. שאלתי אותו האם מה שרואים בסרט המפורסם "הקיסר האחרון" קרוב למציאות והוא טען שב 99%.

יצאנו בשער הצפוני וטיפסנו על הגבעה של פארק ג'ינגשאן שנוצרה מכל החול שנחפר כדי לבנות את העיר העתיקה. הנוף הפנורמי מלמעלה היה שווה את הטיפוס. כשירדנו אסף אותנו הואן ונסענו למסעדה מקומית ממש טובה שאין סיכוי בחיים שהייתי מגיע אליה ללא מדריך מקומי. גם היו מנות צמחוניות מעולות וגם היה נחמד לשוחח עם שותפינו לטיול ולשמוע סיפורים מכל רחבי העולם.
בסיום הארוחה, שוב עלינו על הואן ונסענו לכיוון כיכר טיאנאנמן. כשהתקרבנו לכיכר החל ג'רי לדבר בשקט ולספר על מה שקרה שם בשנת 1989, כאילו הוא מפחד ממשהו. צריך וחשוב לזכור שסין היא דיקטטורה שיש בה המון שחיתות. רובנו מקשרים מדינות קפיטליסטיות עם דמוקרטיה, אבל זה לא המקרה בסין. הוא שמע על מה שקרה בכיכר רק כשהגיע לאוניברסיטה ועד היום זה אירוע מאד כואב ומכונן בסין.
ג'רי לקח אותנו לתוך הכיכר, שבדרך עברנו דרך בידוק ביטחוני (מומלץ להגיע עם דרכונים למקרה שעוצרים אתכם) והראה לנו את הפרלמנט, השב"כ הסיני ועוד כמה מונומנטים. לטענתו עקב החשיבות של הכיכר מסתובבים שם המון שוטרים על אזרחי כדי לעצור כל מי שינסה לעשות פרובוקציה. היו לי לא מעט שאלות לשאול אותו אבל לבסוף החלטתי לשמור אותן לעצמי כדי לא להציב אותו בסיטואציה לא נעימה מבחינתו.

בשעה 16:00 חזרנו למלון ולפני שנפרדנו הסביר לנו ג'רי שאם רשום Vegetarian meat במסעדות, זה באמת מנה צמחונית לרוב על בסיס סייטן. אל שדה התעופה היינו צריכים להגיע ב 11:30 (הטיסה שלנו המריאה ב 2:30 בלילה), כך שהיה לנו יותר משבע שעות "לשרוף". התחיל להיות קר וגשום אז תחילה עברנו בשני בית קולנוע באזור שלדאבוננו לא הציגו אף סרט שווה באנגלית. אחרי עוד מסע קניות קצרצר שמנו פעמנו למסעדה הצמחונית מלפני יומיים כדי סוף סוף, ביום האחרון של הטיול אוכל להתענג על בשר צמחוני. יש לשים לב שבחלק לא קטן מהחנויות (לא ברשתות הגדולות) אי אפשר לשלם בכרטיס אשראי בינלאומי ולכן כדאי שתמיד יהיה מזומן נגיש. הגשם המשיך לרדת ואנחנו מצאנו מפלט בסטארבקס השכונתי לכוס תה חם. ב 10:00 לקחנו את המזוודות מהמלון ובקבלה עזרו לנו להזמין מונית שלקחה אותנו תוך 40 דקות לנמל תעופה בעלות של 53 ₪ בלבד. בתור לצ'ק-אין ניסה מישהו לחתוך את התור ואז ראינו מה קורה שמעצבנים עובדים סינים. הם שלחו את מי שניסה לחתוך לסוף התור ואיימו עליו שהם לא יעלו אותו לטיסה.

21/10 (יום שישי) – בייג'ינג – מוסקבה – תל אביב

הפעם לא שדרגו אותנו. נחתנו בישראל ב 11:30 ומשם לקחנו רכבת הביתה וכלקח מסין קנינו מושב שמור ב 5 ₪ לאדם. היה שווה.

נהנתם מהכתבה? רוצים לתמוך בבלוג הזה? זה די פשוט!

כשאתם מזמינים מלון מאתר Booking.com פשוט תתחילו מהלינק הזה:
http://www.booking.com/?aid=843320
ואני אקבל מהאתר עמלה של 3.75% על ההזמנה (לכם זה לא יעלה כלום).

כשאתם מחפשים מלון דרך האתר HotelsCombined פשוט תתחילו מהלינק הזה:
https://www.hotelscombined.co.il/?a_aid=167369
ואני אקבל מהאתר עמלה של עד שני דולרים (לכם זה לא יעלה כלום)