בדיחות 21 עד 30

בדיחות 11 עד 20

#21 – עורך הדין הנזקק

ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר. לכן, מתנדב של הארגון ערך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון ₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה… לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג".
אומר לו עורך הדין: "אז… אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"

#22 – למי היא דומה‮?‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

מנחם הוא גבר נאה בן ‮34 ‬ועדיין רווק‮. ‬יום אחד‮ ‬חבר שלו שאל אותו‮: "‬למה אתה לא נשוי‮? ‬אתה לא יכול למצוא אישה טובה‮?".
‬מנחם ענה‮: "‬האמת שמצאתי כמה נשים שרציתי להתחתן איתן‮, ‬אבל כשהבאתי אותן הביתה להכיר את ההורים‮, ‬אמא שלי לא אהבה אף אחת מהן‮".
‬חבר של מנחם חשב לרגע והציע‮: "‬יש לי פתרון מושלם‮, ‬פשוט תמצא מישהי שהיא בדיוק כמו אמא שלך‮". ‬כמה חודשים אחר-כך מנחם וחברו נפגשו שוב פעם והחבר שאל‮: "‬נו מצאת את האשה המושלמת שאמא שלך אהבה‮?".
‬מנחם ענה בפרצוף עצוב‮: "‬כן מצאתי את הבחורה המושלמת‮, ‬בדיוק כמו אמא שלי וצדקת‮, ‬אמא שלי מאוד אהבה אותה‮".
‬אז חברו שאל‮: "‬נו ומה הייתה הבעיה‮?".
‬מנחם ענה‮: "‬אבא שלי שנא אותה‮".‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

#23 – חיה ותן לשתות

גבר נכנס לפאב‮, ‬נעמד על הבר וצועק לעבר הברמן‮: "‬השתיה היום עליי‮ – ‬לכל הפאב‮!". ‬כולם מריעים‮, ‬שותים ומרימים אותו על הידיים‮, ‬הוא הופך למלך הפאב ובסיום הערב ניגש אליו הברמן ואומר‮: "‬אוקיי‮, ‬החשבון יצא ‮000,01 ‬שקל‮" "‬אה‮", ‬אומר הבחור‮, "‬אין לי כסף‮". "‬מה‮?!", צועד ‬הברמן ומרביץ לו בלי רחמים והבחור מאושפז למשך שבוע‮.
לאחר שבוע הוא חוזר לפאב‮, ‬בא אל הברמן ואומר‮: "‬אל תדאג‮, ‬היום יהיה בסדר‮. ‬מצטער על מה שהיה‮". ‬הברמן מתרצה‮, ‬הבחור נעמד על הבר וצועק‮: "‬שתיה עליי היום לכל הפאב‮!". ‬כולם מריעים‮, ‬שותים ונהנים‮, ‬בסוף הערב הברמן ניגש ואומר‮: "‬יצא לך ‮000,02 ‬שקל‮". ‬הבחור מסתכל ואומר‮: "‬מצטער‮, ‬שכחתי את הארנק‮". ‬הברמן לא חושב הרבה‮, ‬מפרק אותו במכות ומאשפז אותו למשך חודש‮.
לאחר חודש חוזר הבחור לבר‮, ‬אומר לברמן‮: "‬קח מראש‮, ‬יש כאן ‮000,05 ‬שקל‮. ‬אני הולך להזמין את כולם פה לבקבוקים הכי יקרים שיש לך בפאב‮". ‬הברמן מופתע ומסכים‮, ‬הבחור נעמד על הבר וצועק‮: "‬ברמן‮! ‬שתיה עליי היום לכולם‮! ‬חוץ ממך‮!". "‬מה‮? ‬למה אותי אתה לא מזמין‮?", ‬שואל הברמן‮."‬למה?", משיב הבחור, "כי כש‬אתה שותה‮ – ‬אתה משתגע ומתחיל להרביץ‮!".‬

#24 – סיבת המוות

מוטי ושמעון, שני חברים ותיקים, נפגשו בבר.
אמר מוטי: "שמעת שיוסי נהרג אתמול?"
שמעון ענה: "מה? מתי? איך?!"
מוטי: "אתה לא תאמין, סיפור מהסרטים. הוא נסע ברכב שלו עם הגג פתוח במהירות מופרזת, התהפך בסיבוב על הצד, פגע בפח זבל ועף מהרכב ישר לתוך החלון של הבית שלי!".
שמעון: "וואו, איזו דרך נוראית למות! מסכן…".
מוטי: "לא סיימתי! את ההתנגשות הוא שרד…".
שמעון: "מה? אז איך הוא מת?".
מוטי: "אז אני אמשיך בסיפור, אחר כך, הוא שכב על הרצפה מלא ברסיסים מהחלון השבור וניסה לקום. הוא אחז באחד המדפים של ארון הספרים שלי וברגע שניסה למשוך את עצמו למעלה – כל הארון עם כל המדפים והספרים הכבדים קרס עליו, הוא ריסק חצי מהעצמות בגוף".
שמעון: "אלוהים ישמור, עד ששרד את התאונה, איזה גורל אכזר!".
מוטי: "לא שמעון, גם את זה הוא שרד! הוא לא מת מהתרסקות הארון…".
שמעון: "נס נוסף! אז מה קרה לו?".
מוטי: "אז זהו, אחרי שכל הארון קרס עליו, הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת הוילון, הוילון קרס יחד עם המוט וכל המבנה שמעל החלון, קרשים, בלוקים, הכל נפל עליו".
שמעון: "אוי אלוהים, איזו דרך למות. פשוט נורא!".
מוטי: "לא, גם את זה הוא שרד!".
שמעון: "מה? אז מה קרה לו?!".
מוטי: "אחרי כל זה, הוא ניסה למשוך את עצמו למעלה בעזרת חוט חשמל שהשתלשל מתוך הקיר שנשבר. ברגע שנגע בו הוא התחשמל, חבל על הזמן".
שמעון: "ככה ללכת… איזה דיכאון. אני כולי צמרמורת!".
מוטי: "לא! גם את זה הוא שרד, הוא לא מת מזה!".
שמעון: "טוב, אולי תגיד לי כבר איך הוא מת?!".
מוטי: "מה זאת אומרת? יריתי בו! המניאק הפך לי את כל הבית!".

#25 – שמות של מכות

מרוקאי ויפני רבים על מקום חניה. לבסוף הם מחליטים ללכת מכות. זה יהלום בזה וזה יחזיר לזה עד שאחד מהם יוותר. הטילו מטבע והיפני זוכה לחבוט ראשון.
היפני מכה והמרוקאי, שרואה כוכבים מפרגן: "מכה יפה. מאיפה המכה הזו?"
"זאת מכה יפנית", עונה היפני.
"ויש לה שם?" שואל המרוקאי.
"כן", עונה היפני, "ביפן היא נקראת מכת קראטה!".
התור עובר למרוקאי. וכעבור כמה ימים היפני מתעורר בבית החולים. אחרי עוד כמה ימים הוא יוצא לחופשה ראשונה. בחוץ הוא פוגש את יריבו המרוקאי.
"איזו מכה!", מתפעל היפני.
"האמת", מצטנע המרוקאי, "זו בכלל מכה יפנית".
"מכה יפנית?", שואל היפני, "איך היא נקראת?".
"אצלנו בשכונה", עונה המרוקאי, "קוראים לה מכת הג'ק של הסובארו".

#26 – איך מגיעים?

רב אחד הולך ברחוב ובא לנרקומן ושואל אותו: "תגיד לי בני היקר איפה זה הדואר בבקשה?". הנרקומן עונה לו בקול רועד: "תסתכל, אתה הולך איפה שתחנת האוטובוס ושמה זה הדואר".
הרב אומר לעצמו אני צריך לעזור לבחור, להציל אותו ולהחזיר אותו בתשובה כי זה יהודי יקר. הרב חוזר לנרקומן ואומר לו: "תגיד לי בני היקר למה שלא תחזור בתשובה? אני אראה לך את דרך התורה, אני אראה לך איפה זה גן עדן".
הנרקומן עונה לו: "איך תראה לי איפה זה גן עדן? אתה לא יודע איפה זה הדואר!".

#27 – הכלב המדבר

בחור אחד הולך ברחוב ופתאום רואה בכניסה לבית שלט‮: "‬למכירה‮ – ‬כלב מדבר‮". ‬הבחור הסקרן מצלצל בפעמון והבעלים פותח לו את הדלת בחיוך ומציע לו לגשת לחצר האחורית לפגוש את הכלב‮. ‬הבחור חוצה את הבית‮, ‬יוצא לחצר האחורית ושם יושב לו הכלב‮.
"‬תגיד אתה מדבר‮?". "‬כן‮", ‬עונה הכלב‮.
"‬אז מה הסיפור שלך‮?". ‬הכלב מביט אליו בחוסר חשק ומתחיל לספר‮: "‬גיליתי את הכישרון הזה בגיל די צעיר ורציתי לעשות משהו משמעותי איתו‮, ‬אתה יודע‮, ‬לתרום למדינה‮. ‬אז ניגשתי למוסד וסיפרתי להם על המתנה שקיבלתי ומהר מאוד הם הכשירו אותי להיות סוכן והטיסו אותי ממדינה למדינה‮. ‬ישבתי עם מרגלים‮, ‬פושעים‮, ‬מנהיגי עולם ואף אחד לרגע לא חשב שאני כלב-ציתות‮. ‬הייתי אחד המרגלים החשובים שידעה המדינה במשך ‮8 ‬שנים של פעילות‮. ‬אבל אתה יודע‮, ‬יש הרבה שחיקה בתפקיד והבנתי שאני לא נעשה צעיר יותר והגיע הזמן להתמסד‮. ‬אז עזבתי את המוסד והצטרפתי לצוות דיילי-קרקע בשדה תעופה‮. ‬גם שם הצטיינתי וחשפתי פרשיות מדהימות של הברחה‮. ‬אפילו נתנו לי מדליות‮. ‬בשלב מסוים התחתנתי‮, ‬הבאתי ילדים וזהו‮, ‬היום אני כאן‮". ‬
הבחור נדהם‮. ‬רץ אל הבעלים ואומר לו בהתרגשות‮. "‬אני רוצה את הכלב הזה‮. ‬בכמה אתה מוכר‮?".
"20 ‬שקלים‮" ‬עונה הבעלים‮.
"20 ‬שקלים‮?! ‬תסלח לי שאני שואל אבל למה אתה מוכר אותו בזול‮?" ‬הופתע הבחור‮.
"‬כי הוא שקרן‮…"‬‭ ‬

#28 – של מי הבעיה?

איש אחד לא הצליח להירדם בלילה. הוא התהפך על משכבו ונאנח, "מה יהיה? מה יהיה?"
"מה קרה?", שאלה אותו אשתו.
"לפני חודש נתתי צ`ק דחוי של מאה אלף ש"ח. מחר מועד הפרעון, ולצ`ק אין כיסוי", הוא אמר, "מה יהיה? מה יהיה?" האיש המשיך להתהפך ולהאנח במשך שעה ארוכה, עד שלפתע קם וניגש בהחלטיות לסלון. שם שוחח בקצרה בטלפון, ואז שב למיטתו שופע חיוכים, כאילו אין יותר כל בעיה.
"מה עשית?", שאלה אשתו, "איך הכל הסתדר?"
"טלפנתי אל האיש שנתתי לו את הצ`ק ואמרתי לו שלצ`ק אין כיסוי", הוא סיפר, "עכשיו, שהוא לא יישן…"

#29 – חרא של משאלה

בלונדינית ברונטית וג'ינג'ית הולכות על גשר בארץ פיות ולפתע הן רואות פיה.
הפיה אומרת להן שאם הן יקפצו מהגשר ויבקשו משאלה אז היא תגשים להן אותה.
הברונטית בלי לחשוב פעמיים קופצת ואומרת שהיא רוצה להיות נשר ופוף! היא נהפכת לנשר יפהפה.
הג'ינג'ית גם קופצת ומבקשת להפוך לדג ופוף! נהפכת לדג יפה.
הבלונדינית מרוב ההתרגשות קופצת ושוכחת להגיד מה היא רוצה אז היא צועקת: "אוי שיט".

#30 – שלא תדעו עוד צער

גולדמן יושב בפאב ונראה שפוף לגמרי.
"מה קרה?" שואל אותו תייר שלידו.
"טוב, אם אתה שואל… לפני שלושה חודשים מתה אימא שלי והשאירה לי עשר אלף דולר".
"או, זה עצוב", אומר התייר.
"ולפני חודשיים מת אבא שלי והשאיר לי שלושים אלף דולר".
"מצטער לשמוע", מנחם התייר.
"ולפני חודש מתה דודתי והשאירה לי עשרים אלף דולר".
"מה אתה אומר", מתפלא התייר, "שלושה מקרי מוות בשלושה חודשים. זה נורא".
גולדמן: "כן… והחודש – כלום!"

בדיחות 31 עד 40